2 אוקטובר 2022

1. בפנינו תביעה להכיר בתסמונת תעלה קרפלית (CTS) דו"צ כמחלת מקצוע לפי תקנה 45 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954 (להלן – תקנות ביטוח לאומי) ופריט 26 לחלק א' לתוספת השנייה לתקנות אלה ו/או כפגימה בעבודה לפי תורת המיקרוטראומה.
2. כללי
3. התובע יליד 23.5.1966, עורך דין במקצועו משנת 1998. מומחה בנזקי גוף ורשלנות רפואית.
4. התובע ביצע בדיקת EMG ביום 11.3.2019 אשר הדגימה נזק עיצבי לעצב המדיאני. כמו כן, התובע ביצע בדיקת אולטרסאונד ביום 30.6.2019. ביום 27.1.2020 הוא נותח בידו השמאלית לשחרור תעלה קרפלית.
5. התובע הגיש לנתבע תביעה להכיר בפגיעה בידיו (CTS) דו"צ כמחלת מקצוע ו/או פגיעה בעבודה לפי תורת המיקרוטראומה. ביום 3.3.2019 נדחתה תביעתו בנימוק לפיו "על פי המסמכים שבידינו, לא הוכח קיום אירוע תאונתי/אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתך/עיסוקך במשלח ידך, ואשר הביאו ל-CTS דו צדדי".
6. טענות התובע:
7. התובע טען כי הוא שותף במשרד עורכי דין אשר מתמחה בנזקי גוף ורשלנות רפואית.
8. לטענתו הוא עובד 5 ימים בשבוע: שלושה ימים בשבוע משעה 09:00 עד 19:00 ויומיים נוספים משעה 9:00 עד 16:00. בעת הצורך הוא עובד גם בימי שישי ושבת.
9. עוד טען כי במסגרת עבודתו הוא מבצע עבודות הקלדה רצופות במשך לפחות 6 שעות ביום: בעת קבלת לקוחות חדשים הוא מבצע פתיחת תיק במערכת ומקליד את עיקרי השיחה; התובע מקליד כתבי בי דין, מיילים, משימות ביומן, תרשומות פנימיות במחשב על כל שיחה ופעולה אשר נעשים בתיקי הלקוחות; במהלך יום עבודה התובע מטפל ב-15 – 30 תיקים. טיפול בתיק אורך בממוצע בין מספר דקות לשעה.
10. התובע טען כי במהלך עבודתו הוא מייצג מבוטחים בועדות רפואיות בממוצע פעמיים בשבוע ומייצג תובעים בבית המשפט בין פעם לפעמים בחודש.
11. טענות הנתבע:

הנתבע הכחיש טענות התובע; ציין כי דחיית התביעה עובדתית ורפואית; טען כי לתובע לא אירעה פגיעה בעבודה כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן – חוק ביטוח לאומי) וכי הליקויים הרפואיים מהם סובל התובע אינם מחלת מקצוע ואינם עונים על הגדרת מיקרוטראומה. עוד טען כי לא הוכח קיומו של קשר סיבתי בין מחלת התובע לבין עבודתו וכי עבודת התובע לא השפיעה על הופעת המחלה ואם השפיעה זו היתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים.

1. ההליך:

הפלוגתא שנקבעה: האם התובע הראה תשתית עובדתית למחלת מקצוע /או לפגימה לפי תורת המיקרוטראומה בשל תנאי עבודתו (החלטה מיום 22.11.2020). התובע הגיש תצהיר שלו ושל עדה מטעמו, גב' יקטרינה ליסיאק. שניהם נחקרו ביום 12.5.2022. לאחר מכן סיכמו הצדדים טענותיהם בכתב. התובע ביקש זכות להגשת סיכומי תשובה, בהחלטה מיום 8.9.22 ניתנה לתובע זכות להגשת סיכומי תשובה עד ליום 18.9.22. משחלף המועד וסיכומי תשובה לא הוגשו, ניתן פסק דין בהליך.

1. המתווה המשפטי:
2. פגיעה בעבודה הוגדרה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי כ-תאונת עבודה או מחלת מקצוע.

מחלת מקצוע הוגדרה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי כמחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות לפי סעיף 85 לחוק זה והעובד העצמאי תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו. תקנות הביטוח הלאומי הותקנו מכוח סעיף 85 לחוק הביטוח הלאומי. בתוספת השניה להן קיימת רשימה סגורה של מחלות מקצוע. פריט 26 לחלק א' לתוספת השניה לתקנות אלה עניינו: "דלקת של גידים ותיקיהם או דלקת במקומות חיבור שרירים לעצמות, הכל בכף היד או במרפק" אשר נגרמת כתוצאה מ"עבודות המחייבות תנועות חד-גוניות של האצבעות, כף היד או מרפק, לפי העניין, החוזרות ונשנות ברציפות"

1. בפסיקה נקבע כי תורת המיקרוטראומה באה למלא חלל ריק שהותיר המחוקק, עקב קביעתו כי רשימת "מחלות מקצוע" היא רשימה סגורה, שאינה כוללת מחלות שונות שהתפתחו לאורך זמן עקב תנאי העבודה. מדובר בפיקציה משפטית שמטרתה לפצות את המבוטחים בגין פגיעה מהעבודה, שמחד – אינה מחלת מקצוע, ומאידך – אינה תאונת עבודה במובנה הרגיל. בהלכת המיקרוטראומה ניתן פירוש רחב למושג "תאונה", באופן שיאפשר החלתו גם על סדרה של אירועים תאונתיים זעירים, שכל אחד מהם הסב נזק זעיר, עד שהצטברות נזקים אלה הביאו לנזק ממשי הפוגע בכושר עבודתו של המבוטח (ראו עב"ל(ארצי) 17464-03-16 אברהם פיס – המוסד לביטוח לאומי (6.2.2019) וכל המובאות שם); עב"ל(ארצי) 38256-06 סטיב חילו- המוסד לביטוח לאומי (21.3.16(; (עב"ל(ארצי) 25457-06-18 ויקטור עמוס – המוסד לביטוח לאומי (5.2.2019)).

1. עוד נקבע כי על מנת לבסס את עילת המיקרוטראומה יש להוכיח שלושה יסודות כדלקמן:

"הראשון, תשתית עובדתית "מתאימה"; השני, קיומו של קשר סיבתי בין אותה תשתית עובדתית לבין הליקוי הגופני מושא התביעה; השלישי, קביעה שלפיה במסגרת אותה תשתית עובדתית נגרמו פגיעות זעירות המצטברות יחדיו לכדי ליקוי גופני. עוד נקבע שרק משהוכחה התשתית העובדתית "המתאימה" יועבר עניינו של המבוטח למומחה-יועץ-רפואי לבחינת הקשר הסיבתי (היסוד השני) ומנגנון הפגיעה (היסוד השלישי)".

(ראו עב"ל(ארצי) 33746-01-14 בן ציון שרעבי – המוסד לביטוח לאומי (9.12.2014) (הדגשה במקור)).

1. עוד קבעה הפסיקה כי שניים הם התנאים לחלות המיקרוטראומה:

"האחד – קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע. הדוגמא המובאת בדרך כלל להמחשת אופן קרות הנזק האמור הינה של טיפות מים המחוררות חור באבן שהן פוגעות בה.

לגבי אותן פגיעות זעירות שהינן תוצאה של תנועות חוזרות ונשנות, התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא "זהות במהותן" כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האמת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר. תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע.

השני – על מנת להוכיח קיומה של מיקרוטראומה כאמור, דרושה חוות דעת של מומחה רופא, היכול להבחין בין פגיעות זעירות מצטברות לבין תהליך תחלואי מתפתח בהדרגה בשל הראה נמשכת והולכת במצב בריאותו של הנפגע".

(ראו דברי השופט פליטמן בעב"ל(ארצי) 313/97 המוסד לביטוח לאומי – אשר יניב (2.11.1999)).

1. לאור האמור, יש לאבחן בין פעילות חוזרת על עצמה הכוללת מספר רב של תנועות לבין התנועות המרכיבות אותה (ראו עב"ל(ארצי) 1012/00 אלי שבח – המוסד לביטוח לאומי (8.7.2002); עב"ל(ארצי) 21257-07-15 אבוטבול – המוסד לביטוח לאומי (8.2.2017)). לכן, אם הוכח שמדובר בפעולות שונות ומגוונות ולא בעבודה הכרוכה בביצוע רציף של תנועה חוזרת ונשנית או של תנועות זהות או דומות במהותן אחת לרעותה במהלך יום העבודה, הרי שלא הונחה תשתית עובדתית מתאימה על פי תורת המיקרוטראומה (עב"ל(ארצי) 2400-10-11 זוהר – המוסד לביטוח לאומי (12.12.2012)).
2. התנועות החוזרות ונשנות צריכות לפעול בתכיפות ובתדירות הנדרשות על כל איבר ואיבר מושא התביעה (עב"ל(ארצי) 35063-06-15 פיזולייב – המוסד לביטוח לאומי (8.5.2016)).

בנוסף, יש להוכיח רצף בביצוע התנועות החוזרות ונשנות אשר משתרע על פני פרק זמן או פרקי זמן משמעותיים במהלך שגרת העבודה (עב"ל(ארצי) 546031-11-14 קרייזנבורג – המוסד לביטוח לאומי (19.4.2017); עב"ל(ארצי) 8233-09-15 פרץ – המוסד לביטוח לאומי (14.3.2017)).

1. לענין רצף התנועות נקבע כי הפעולות החוזרות והנשנות אינן חייבות להיעשות ברציפות, ויש לבחון אם ניתן לבודד פעולות מסוימות ממכלול הפעולות שמבצע העובד במהלך יום עבודתו ולהכיר בהן כתנועות חוזרות ונשנות ברציפות (עב"ל(ארצי) 465/07 עופר יהודאי – המוסד לביטוח לאומי (30.12.2007)).
2. דיון והכרעה:
3. ההלכה בענין תסמונת התעלה הקרפלית (CTS) היא כי על הטוען להיגרמותה עקב עבודת הקלדה במחשב להראות רצף של פעולות חוזרות ונשנות במשך זמן ארוך ובתדירות גבוהה, בדומה לאלה שמבצעים קלדנים מקצועיים, כמו קלדני בתי המשפט, אשר נדרשים במשך שעות עבודה רצופות להקליד ברצף ובמהירות טקסטים בתנאי לחץ זמן (בל(ב"ש) 29914-09-15 אריה פורטנוי לב – המוסד לביטוח לאומי (4.4.2016). הערעור עליו נדחה (עב"ל(ארצי) 11412-05-16 אריה פורטנוי לב – המוסד לביטוח לאומי (6.4.2017)); בל(ת"א) 44456-10-16 מיכאל טומשין – המוסד לביטוח לאומי 17.8.2018). המערער חזר בו מהערעור בהמלצת בית הדין הארצי (עב"ל(ארצי) 42033-09-18 מיכאל טומשין – המוסד לביטוח לאומי (13.1.2019)); ראו הצעת בית הדין הארצי בעב"ל 56938-05-17 רויטל עמר – המוסד לביטוח לאומי (22.11.2017) וכן ראו בל(ב"ש) 31076-03-20 זיוה מימון – המוסד לביטוח לאומי (29.8.2021)).
4. התובע עורך דין עצמאי, שותף במשרד עורכי דין מאז שנת 2006. לכן נטל הראיה המוטל על כתפיו כבד יותר. בין השנים 1998 – 2006 הוא עבד כעורך דין שכיר. התובע לא התייחס לתקופה זו בכתבי טענותיו.
5. התובע הצהיר כי במסגרת עבודתו הוא מבצע עבודות הקלדה רצופות במשך לפחות 6 שעות ביום עבודה (ס' 6 לתצהירו).
6. התובע נחקר על ידי חוקרת הנתבע ביום 26.9.2019. בהודעתו (נספח ז' לתצהירו) פירט כי עבודת ההקלדה מתבטאת בפתיחת תיקים ללקוחות חדשים במחשב, הקלדה לתוכם פרטים אישיים של הלקוחות, תיעוד של שיחות עם הלקוחות, תיעוד פעולות בתיקים, כתבי בי דין ובכללם כתבי תביעה, תצהירים, חקירות נגדיות וסיכומים, מכתבים לחברות ביטוח, למומחים ולאחרים, תחשיבי נזק, משימות עבורו ועבור הפקידות (עמ' 2 ו-3 לנספח ז' לתצהירו).
7. התובע ציין בפני חוקרת הנתבע כי הוא פותח את יום העבודה בקריאת הדואר ביחד עם הפקידה, משיב לדואר ומקליד לתיק מה עשה, עובר למשימות. אם יש החלטה להגשת תחשיב נזק – הוא מטפל בהכנתו. התובע ציין כי היום אין לו כמעט הופעות בבתי המשפט. הוא מופיע כ-10 – 15 הופעות בשנה. בפנינו העיד כי הוא מופיע בבתי משפט בממוצע פעם בחודשיים (עמ' 18 ש' 13 לפרוטוקול). רוב ההתדיינויות מתבצעות בכתב ומסתיימות בפשרה (עמ' 4 ש' 1 -2, 8 לנספח ז' לתצהירו).
8. עדת התביעה, גב' יקטרינה ליסיאק, נחקרה אף היא על ידי חוקר הנתבע ביום 26.9.2019 ובהודעתה (נספח א' לתצהירה) ציינה כי התובע מופיע בבתי משפט כשלוש פעמים בחודש, כאשר כל הופעה כזו אורכת כחצי יום (עמ' 2 ש' 9 לנספח א' לתצהירה). בפנינו העידה כי לאחרונה התובע כמעט ולא מופיע בבתי משפט. לפני כן הופיע 3 – 4 פעמים בחודש (עמ' 6 ש' 3, 11 – 12 לפרוטוקול).
9. התובע ציין בפני חוקרת הנתבע כי הוא מופיע בפני וועדות רפואיות של הנתבע. בדרך כלל בערב ורובן באשדוד. הוא מופיע פעם או פעמיים בשבוע בפני וועדות אלה, משעה 17.00 עד 19.00. אם הועדה בנתניה – ההופעה אורכת כ-15 דקות ואז הוא שב למשרד ואם הועדה ברמלה – הוא ממשיך משם לביתו. בדרך כלל נעדר מהמשרד לצורך הופעה בוועדות בין 30 – 90 דקות (עמ' 6 ש' 9 – 13 לנספח ז' לתצהירו). בפנינו העיד כי רוב התיקים במשרד הן באזור השרון, נתניה או פתח תקווה וכי הוא מופיע בפני וועדות רפואיות פעמיים בשבוע ולצורך זה הוא נעדר מהמשרד חצי שעה – 45 דקות (עמ' 18 ש' 19 - 21 לפרוטוקול).
10. עדת התובע, גב' ליסיאק, ציינה בהודעתה בפני חוקר הנתבע כי התובע מופיע פעמיים שלוש בשבוע בפני וועדות רפואיות של הנתבע. אם זו וועדה בנתניה – הופעתו אורכת כשעה וחצי ואם הוועדה מחוץ לנתניה – הופעתו אורכת יותר, תלוי במרחק (עמ' 2 ש' 9 – 11 לנספח א' לתצהירה). על כך חזרה גם בחקירתה בפנינו (עמ' 7 ש' 6 – 7 לפרוטוקול).
11. התובע ציין בפני חוקרת הנתבע כי הטיפול במשימות נעשה בדרך כלל בטלפון או "בלכתוב משהו" (עמ' 4 ש' 3 לנספח ז' לתצהירו). הוא הוסיף כי התנועות שהוא מבצע עם כפות ידיו הן: "מחזיק טלפון, מקליד על מקלדת שזה רוב פעולות" (עמ' 6 ש' 8 – 9 לנספח ז' לתצהירו). שהוא משתמש בטלפון במצטבר חצי שעה שעה ביום לסירוגין; שהוא מקליד בין 6 – 7 שעות ביום לפחות; שהוא מקליד מסרונים בווטסאפ בכל שעה וכי ברציפות הוא מקליד תחשיב נזק "בין שעה וחצי לשעתיים, מידי פעם מדפדף, עושה חישוב במחשבון אך מקליד. עד הפסקת צהרים מקליד באופן קבוע, יוצא וחוזר ממשרד לפעמים ההפסקה פה במשרד" (עמ' 7 ש' 14 – 17 לנספח ז' לתצהירו).
12. עדת התובעת, גב' ליסיאק, העידה כי היא מעבירה שיחות לתובע מלקוחות, מחברות ביטוח אך לא ידעה לומר כמה פעמים ביום. עם זאת העידה כי שיחות הטלפון לתובע הן חלק מהעבודה השוטפת וחלק מיום העבודה (עמ' 4 ש' 20 – 27 לפרוטוקול). עוד העידה כי התובע מקבל בממוצע 2 – 3 שיחות טלפון גם מלקוחות חדשים, ראשוניים ואם הוא יכול לסייע להם הוא מחזיר את השיחה אליה לצורך קביעת פגישה (עמ' 5 ש' 17 – 23, 30 - 35 לפרוטוקול).
13. התובע הצהיר כי ביום עבודה הוא מטפל ב-15 – 30 תיקים, כאשר הטיפול בתיק אורך בממוצע בין מספר דקות לשעה (ס' 6 ו-7 לתצהירו).
14. בחקירתו בפנינו נשאל התובע על העבודה המשותפת שלו עם הפקידה בפתח יום העבודה והוא העיד שהם עוברים ביחד במשך כ-5 – 10 דקות על תיקי נייר של לקוחות ועל דואר ותוך כדי כך הוא מבצע משימות כמו הקלדת תשובות למכתבים, הכנת כתבי בי דין (עמ' 12 ש' 2 – 4, 11, 24 – 27 לפרוטוקול).
15. בחקירתה בפנינו תיארה גב' ליסיאק את עבודתה עם התובע בבוקר יום העבודה כך: "זה אומר שאני באה אליו אל המשרד, ממש מתחילים לעבור סדר יום של תיקים, הוא מתחיל תוך כדי להתקשר ללקוחות, להקליד מה שהם אומרים. סתם דוגמה, יש לנו תוכנה שאנחנו עובדים איתה, comet (צ"ל commit – א.ה), וכל דבר חייב להיות ברובריקה (לא ברור) מתועד. ככה אנחנו עובדים כי יש לנו הרבה תיקים, כדי לזכור. אז כל דבר שהוא עושה הוא מקליד אותו כדי לזכור את זה " (עמ' 3 ש' 21 – 27 לפרוטוקול). גב' ליסיאק העידה כי הפגישה שלה עם התובע בבוקר יום עבודה אורכת כשעה (עמ' 4 ש' 17 לפרוטוקול)
16. התובע העיד כי משנת 2019 עובדת במשרד מתמחה במטרה לסייע לו. במסגרת עבודתה היא מקלידה טיוטות, אותן הוא קורא ובמידת הצורך מתקן (עמ' 13 ש' 27 – 29 לפרוטוקול). התובע נשאל אם כדי לתקן את הטיוטא הוא גם צריך לקרוא אותה והוא השיב: "אנחנו כל הזמן קוראים וכותבים. זה משולב" (עמ' 13 ש' 35 לפרוטוקול). עדת התובע, גב' ליסיאק, ציינה בהודעתה כי ביום עבודה היא כותבת מכתבים בממוצע במשך 3 שעות (עמ' 1 ש' 19 לנספח א' לתצהירה) וכי מאז שהתובע חש בידיו - היא מסייעת לו בהקלדת מסמכים שונים (עמ' 3 ש' 18 – 19 לנספח א' לתצהירה).
17. התובע העיד כי הוא נכנס למערכת במחשב, מביט בתיק לקוח הרלוונטי, בודק מה נדרש לעשות בו ובהתאם לכך מבצע משימות (עמ' 14 ש' 29 – 31 לפרוטוקול). התובע העיד כי הוא לא נדרש לקרוא את כל התיק אבל כן נדרש לעיין בתיעוד האחרון כדי לדעת מה הוא צריך לעשות.
18. לשאלתנו העיד התובע כי הוא מקליד בתבניות מוכנות של מכתבים ושל תחשיבי נזק (עמ' 15 ש' 15 – 19 ועמ' 16 ש' 1 – 11 לפרוטוקול). כך גם בפרק ההלכות בסיכומים (עמ' 16 ש' 21 לפרוטוקול).
19. בחקירתו בפנינו תיאר התובע את עבודת ההקלדה תוך כדי עדכון הלקוח, כדלקמן: הלקוח מתקשר ומבקש לדעת מה קורה. התובע "הולך ל-comeet, (צ"ל commit – א.ה ) פותח את התיק שלו עם העכבר, נכנס למגעים, פותח מגע חדש. "בוקר טוב, מה שלומך? מה קורה עם הבדיקה?". "דחו אותה בשבוע". רושם "הודיע שדחו את הבדיקה בשבוע". "טוב, נדבר עוד שבוע". הולך למשימות. מגיע למשימות, עוד פעם, "אוקיי, אני מעביר את המשימה הזו עם העכבר, את המשימה הזו אני מעדכן". אני מקליד, מעביר את המשימות לעוד שבוע. עוד שבוע הוא מתקשר "כן, עשיתי את הבדיקה", "יש פיענוח?". "לא". שבועיים. אנחנו במדינת ישראל. עוד פעם אותו סיפור – מגע, משימות, לוודא עוד שבוע. עוד שבוע הוא מתקשר "הנה, יש לי את הפענוח". "יופי, שלח לי אותו". שולח לי אותו בזה. מוציא את הפענוח, זה הולך לדואר, מביא את הדואר" (עמ' 19 ש' 29 – 36 עמ' 20 ש' 1 – 2 לפרוטוקול).
20. מחקירתו זו עולה כי התובע מקליד הקלדה קצרה, שורה או שתיים, במקומות שונים בתיקו של הלקוח. אך לטענתו יש להכפיל הקלדה זו במספר התיקים בהם טיפל ביום עבודה (עמ' 20 ש' 13, 15, ו-17 לפרוטוקול).
21. התובע העיד כי הוא נפגש עם 3 לקוחות חדשים בשבוע. גב' ליסיאק, העידה כי התובע נפגש בממוצע עם 5 – 6 לקוחות בשבוע (עמ' 4 ש' 30 – 34 לפרוטוקול). לכל אחד מהם הוא מקים מסמכי פתיחת תיק על פי תבנית במחשב (עמ' 22 ש' 15, 33 לפרוטוקול). המערכת מושכת את פרטי הלקוח וממלאה ביפוי הכוח, כך שהתובע לא צריך להקליד פרטי הלקוח בטופס זה. הטופס המהותי לפתיחת התיק זו הקבלה. לאחר מכן הוא רושם משימות ועוקב אחר ביצוען (עמ' 23 ש' 5 – 9 לפרוטוקול).
22. עדת התובע, גב' ליסיאק, הצהירה כי מסמכי היסוד בתיק הם: הסכם שכר טרחה, יפוי כוח וטופס ויתור על סודיות רפואית. כמו כן הצהירה כי בעת קבלת לקוחות חדשים התובע פותח תיק חדש במערכת ומקליד את הדברים שנאמרים בשיחה שלו עם הלקוח, שהם פרטי הלקוח ומסמכי היסוד (ס' 6.1 לתצהירה).
23. גב' ליסיאק ציינה בהודעתה בפני חוקר הנתבע כי פגישה של התובע עם לקוח חדש אורכת כשעה (עמ' 2 ש' 13 לנספח א' לתצהירה). הקלדה של טפסים אשר נעשית על ידי התובע, קרי: כתב תביעה, בקשה למינוי מומחים, בקשה לנכות ודמי פגיעה "הם מסמכים מסיבים וארוכים ולוקחים שעה – שעתיים. רשלנות רפואית לוקח זמן, 3 שעות – 4 שעות, זה תלוי המקרה כל פעם" (עמ' 3 ש' 1 – 6 לנספח א' לתצהירה). עוד ציינה כי מלבד הקלדה, התובע משוחח עם חברות ביטוח, לקוחות ועורכי דין (עמ' 3 ש' 11 לנספח א' לתצהירה).
24. גב' ליסיאק, העידה כי לתובע אין הרבה תיקים של רשלנות רפואית ואלה הם התיקים הגדולים (עמ' 6 ש' 6 – 7 לפרוטוקול). עוד העידה כי בתיקים אלה הוא מקליד סיכומים (עמ' 7 ש' 27 – 28 לפרוטוקול). מכאן ניתן להבין שהתובע לא מקליד הרבה סיכומים.
25. התובע העיד בפנינו כי עיקר ההקלדה היא של תחשיבי נזק, שהם מאד מפורטים וכוללים נספחים (עמ' 17 ש' 2 – 11 לפרוטוקול). עוד העיד שכאשר הוא מכין תחשיב נזק הוא משלב בהקלדה גם עיון בתיק, בחוות הדעת של מומחה או מומחים, בפסיקה אך לטעמו עיקר העבודה היא ההקלדה (עמ' 23 ש' 13 – 35 ועמ' 24 1 – 4 לפרוטוקול). כמו כן הוא מקליד גם במחשבון (עמ' 25 ש' 17 לפרוטוקול), מקליד באתר האינטרנט נבו ומעיין בפסיקה עדכנית לצורך חישוב רכיב של כאב וסבל (עמ' 25 ש' 22 – 34 לפרוטוקול). כמו כן הוא מקליד נתונים אישיים של הלקוח לצורך ביצוע חישוב הנזק ולצורך כך נעזר בעכבר (עמ' 26 ש' 1 – 5 לפרוטוקול).
26. מכל המפורט לעיל עולה כי התובע לא מקליד ברציפות במשך כ-6 שעות במהלך יום עבודתו. התובע מקליד מידי פעם לתיקי לקוחות, תוך כדי מפגש עם לקוחות או תוך כדי שיחת טלפון עמם; התובע מקליד מידי פעם לתיקי לקוחות חדשים, תוך כדי הקמת תיקים במחשב; התובע מקליד תוך כדי או לאחר שיחות טלפון עם לקוחות, חברות ביטוח, עורכי דין וגורמים אחרים; התובע מקליד תוך כדי הפעלת שיקול דעת, בין אם כדי להשיב למכתבים או כדי לבצע משימות ובכללן החלטות של בתי המשפט, תוך כדי עיון בתיק הלקוח, עיון בחוות דעת, עיון בפסיקה חדשה, חישוב רכיבי תביעה. התובע מקליד סיכום שיחות או פגישות עם לקוחות וגורמים נוספים, תוך הפעלת שיקול דעת ותמצות של הדברים.
27. התרשמותנו אפוא היא כי עבודת התובע במהלך יום העבודה, מגוונת ודורשת ביצוע פעולות שונות ומגוונות שמהותן ועיקרן אינטראקציה עם גורמים שונים, כמו לקוחות, חברות ביטוח, מומחים שונים, עורכי דין, בתי משפט, אתר נבו ואחרים. אינטראקציה זו דרושה לו לצורך ביצוע עבודתו אך בכל אלה יש כדי לקטוע את הרציפות המתמשכת לה טען התובע בעבודת ההקלדה (לצורך השוואה ראו: בל(ת"א) 30657-08-14 אריאל ליפשיץ – המוסד לביטוח לאומי (10.12.2015)).
28. בנוסף, עבודת ההקלדה של התובע תלויה בצרכי עבודתו. לא מדובר בעבודת קלדנות אינטנסיבית ורציפה אלא בעבודה מול מחשב המשלבת חשיבה משפטית רחבה והפעלת שיקול דעת. האינטנסיביות והמהירות של ההקלדה אינם המהות בעבודתו של התובע כעורך דין וכשותף במשרדו, אלא דווקא הדיוק והניסוח המשפטיים של הדברים.
29. מכאן שהתובע לא הראה תשתית עובדתית למחלת מקצוע ו/או לפגיעה בידיו על פי תורת המיקרוטראומה ועל כן תביעתו נדחית.
30. סוף דבר:

התביעה נדחית.

משעסקינן בהליך בתחום הביטחון הסוציאלי – אין אנו עושים צו להוצאות.

1. לצדדים זכות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי בירושלים בתוך 30 יום ממועד קבלתו.

ניתן היום, ז' תשרי תשפ"ג, (2 אוקטובר 2022), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.