06 יוני 2021

בפני: כב' השופט בועז גולדברג

נציג ציבור (עובדים) מר דב אייזיק

נציג ציבור (מעסיקים) מר אברהם שפירא

החלטה

לפנינו תביעתו של רועי כהן, (להלן: "התובע") שהוגשה כנגד החלטת המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע") מיום 5.7.20 שבמסגרתה דחה הנתבע את תביעת התובע לדמי פגיעה בגין האבחנה ה- RADICULAR PAIN RT בטענה כי "הנזק הרפואי אינו קשור לפגיעה..."

התובע טען כי טעה הנתבע עת דחה את תביעתו, שכן מהמסמכים הרפואיים עולה כי קיים קשר בין התאונה לכאבי הגב התחתון עליהם התלונן לטענתו כפי שעולה גם כן מהמסמכים הרפואיים. כמו כן טען התובע כי אבחנה זו בעמוד השדרה מוכרת כפגיעה שיכולה להופיע בשלב מאוחר יותר מזמן הפגיעה.

הנתבע טען כאמור, כי אין קשר סיבתי בין התאונה לבין האבחנה RADICULAR PAIN RT וכי אבחנה זו נובעת ממצב תחלואתי טבעי ממנו סובל התובע.

רקע עובדתי:

1. התובע יליד שנת 1988.
2. במועד הרלוונטי לתאונה עבד התובע כשוטר במשטרת ישראל.
3. אין מחלוקת בין הצדדים כי התובע היה מעורב בתאונת דרכים שאירעה בדרכו לעבודה ביום 26.3.19.

בישיבת ההוכחות לפנינו התובע תיאר את התאונה כך:

(עמ' 1, ש' 23-33; עמ' 2, ש' 1-2)

1. תיאור דומה לתאונה, אך פחות מפורט, מסר התובע לצוות הרפואי בביה"ח מיד לאחר קרות התאונה. גם אז טען התובע כי בעקבות העצירה הפתאומית של האוטובוס הוא נפל:

(סיכום ביקור במחלקה לרפואה דחופה במרכז הרפואי וולפסון, מיום 26.3.19, נספח ב' לכתב התביעה).

משכך – אנו קובעים כי התובע אכן נפל באוטובוס בזמן התאונה.

1. אין מחלוקת בין הצדדים כי כאבי הגב החלו בשלב מאוחר יותר, ולא ישירות לאחר התאונה (עדות התובע בעמ' 4, ש' 3-4).
2. ביום 5.7.20, הכיר הנתבע בפגיעתו של התובע כתוצאה מתאונת הדרכים כתאונת עבודה. "הפגימות שהוכרו כתוצאה מהתאונה: חבלה בשוק ימין" (נספח לכתב ההגנה). באותו יום אישר הנתבע את תביעתו של התובע לדמי פגיעה בגין החבלה בשוק ימין, ודחה את התביעה לדמי פגיעה בגין ה- RADICULAR PAIN RT בטענה כי אינה קשורה לפגיעה מיום 26.3.19 (נספח ג' לכתב התביעה).

המחלוקת בין הצדדים היא, אפוא, האם ישנו קשר בין הפגיעה מיום 26.3.19 לבין ה- RADICULAR PAIN RT.

לאחר שעיינו במסמכים בתיק, שמענו את עדותו של התובע ואת סיכומי ב"כ הצדדים, שוכנענו כי באירוע המדובר נפל התובע, כפי שתיאר לפנינו, ונחבל, בין היתר, בגבו.

ואלו נימוקינו:

1. התובע העיד לפנינו ותיאר את האירוע התאונתי באופן המתיישב עם הגיונם של דברים: כאשר עומד נוסע באוטובוס וישנה עצירה פתאומית שבאה לאחר תחילת נסיעה הוא עלול להיות מועף קדימה ומיד לאחר מכן לאחור – כפי שתיאר התובע שארע לו.
2. התאונה ארעה ביום 26.3.19, בשעות הבוקר. מיד לאחר התאונה פנה התובע לביה"ח וולפסון, ובזמן אמת מסר לרופאים שטיפלו בו כי: "...כתוצאה מעצירה פתאומית נפל ונחבל...".
3. אמנם, התובע דיווח כי החבלה היתה ברגל ימין (ומכאן, בין היתר התנגדות הנתבע לקבלת התביעה). הסברו של התובע הוא שאכן סבר כי נחבל רק ברגל. זאת, משום שנפגע ממכה ברגל ימין, בעת האירוע, כתוצאה מכך שעף לכיוון העמוד באוטובוס ורגלו נחבלה. הוא התלונן שכשהגיע לביה"ח היתה לו "בלוטה" ברגל. במילים אחרות – התובע הרגיש כאב חזק בעיקר ברגלו ולא ייחס את הכאב לפגיעה בגבו כתוצאה מהנפילה לאחור, אלא כתוצאה מהפגיעה ברגל על העמוד.
4. רק לאחר שמצבו לא הוטב, כעולה מהמסמכים הרפואיים, ואף משום שהחל לסבול בגבו וגם ברגלו כתוצאה מהקרנה לרגל, הוא נשלח ע"י הרופאים לבדיקת הדמיה, שם התגלה כי הוא סובל מפריצת דיסק.
5. אנו מקבלים את גרסתו של התובע. סביר בעינינו שהתובע, איש צעיר שהועסק כשוטר בעבודה פיסית, יתרכז בעיקר בכאבים שנגרמו לו מהפציעה ברגל. התובע לא ייחס, בשבועות שלאחר הפגיעה, את הכאבים בגל ימין לפגיעה בגבו.
6. ביום 26.5.19 פנה התובע לרמב"ם ושם נרשם כי:

גם בנקודה זו לא קשר התובע בין התאונה לבין הכאבים מהם החל לסבול.

1. ביום 4.6.19, לאחר בדיקת CT נרשם ברמב"ם כי:

רק בשלב זה, עת היו לרופאים ממצאים של בדיקת ההדמיה נרשם כי התובע סובל "מזה חודש וחצי כאב בעכוז וחלק אחורי של ירך ושוק ימין ללא חבלה...".

כך, עולה כי ב-4.6.21 כיוון התובע לאירוע התאונה מבחינה כרונולוגית, (התאונה היתה כחודשיים לפני כן) אף מבלי שהוא עצמו קשר את פריצת הדיסק לתאונה, שהרי הרופאים רשמו במועד זה ".. ללא חבלה".

1. ביום 19.6.19 נרשם מפי ד"ר ליאור מרום, מנתח עמ"ש, כי :

לטעמנו ממצא זה קושר את האירוע התאונתי לכאבי הגב. זאת, מאחר שהוא מתיישב עם גרסת התובע, לפיה הכאבים מהם סבל מיד לאחר התאונה היו ברגל ימין. הם המשיכו להיות ברגל ימין ולאורך שוק ימין גם במהלך החודשיים שלאחר התאונה.

לאורך כל הדרך סבר התובע כי מקור הכאב הוא במכה שקיבל מהעמוד באוטובוס. רק כאשר הצטרפו לכאביו גם כאבי גב ונתגלתה פריצת הדיסק הוא נזכר שארוע התאונתי באוטובוס.

1. ביום 20.6.19 התלונן התובע על "חודשיים כאבים חזקים בגב התחתון אחרי נפילה, יש הקרנה לרגל RT..."
2. התובע עבר ניתוח בחודש אוגוסט 2019. בסיכום אשפוז מיום 28.8.19 נרשם כך:

השתלשלות עניינים זו מתיישבת עם גרסתו ואנו סבורים, בנסיבות העניין, שעל מומחה רפואי לבדוק האם קיים קשר סיבתי רפואי בין הליקוי הגבי ממנו סובל התובע לבין האירוע מיום 26.3.19.

1. ב"כ הנתבע בסיכומיה טענה כי במסמכים הרפואיים הסמוכים לאירוע לא נרשמה פגיעה בירך, בעכוז או בגב, וכי גם כאשר התובע דווח על כאבים בחלקים אלה של הגוף, זה היה "הרבה זמן לאחר האירוע וללא סיפור של חבלה" משכך לטענתה, אין קשר בין הכאבים בגב שהתעוררו בשלב מאוחר יותר לבין התאונה מיום 26.3.19. אנו דוחים טענה זו.

כפי שקבענו לעיל, אין מחלוקת כי כאבי הגב התעוררו כעבור תקופה ולא ישירות אחרי התאונה. ואולם, לטעמנו, לא די בכך כדי לשלול קיומו של קשר סיבתי. כזכור, הכאבים ברגל ימין, כפי שהתברר מאוחר יותר, נגרמו כתוצאה מהקרנה מהחבלה בגב ולא רק מהחבלה ברגל מעמוד האוטובוס.

העובדה שהמסמכים הרפואיים אינן מכילים אמירה מפורשת של התובע כי נחבל בגבו באותו אירוע, אין בהם כדי לדחות את התביעה, כפי שהבדרנו,

יפים בעניין זה דברי ביה"ד הארצי ב- (עב"ל 13366-02-12 יורי קוברינסקי – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 11.12.12):

"לרישומים במסמכים הרפואיים, ובעיקר באנמנזה, יש ליתן משקל מיוחד משההנחה היא שהנבדק ימסור לגורמים המטפלים את העובדות הנכונות כדי לזכות בטיפול המתאים. בצד זה יש לזכור כי האנמנזה נועדה לצורך הטיפול הרפואי ולא לצרכי הליכים משפטיים. לכן יש להביא בחשבון את ההבדלים בין "אנמנזה חיובית" – קרי, כזו המציינת ארועים שמאוחר יותר המבוטח מתכחש להם; לבין "אנמנזה שותקת" – קרי, כזו שלא כוללת כל התייחסות לארוע זה או אחר שקדם לקרות המחלה. עוד יש לזכור שבכל מקרה האנמנזה היא ראיה אחת מבין מכלול הראיות ולא בהכרח יהיה לה משקל מכריע."

לסיכום – שוכנענו בקיומה של תשתית עובדתית ומשפטית שיש בה כדי להצדיק מינוי מומחה רפואי מטעם בית הדין. בהתאם, ימונה מטעם בית הדין מומחה רפואי אשר יחווה דעתו על בסיס התשתית העובדתית הבאה, כדלקמן:

1. התובע יליד שנת 1988.
2. במועד התאונה עבד התובע כשוטר במשטרת ישראל והיה בדרכו לעבודה.
3. ביום 26.3.19 בדרכו לעבודה, עלה התובע על אוטובוס בתל אביב. לאחר עלייתו לאוטובוס, התובע המשיך לעמוד (בהעדר מקומות ישיבה פנויים). הנהג החל לנסוע ואז כעבור מספר שניות בלם הנהג בחוזקה, לאחר שהתפרץ אדם לכביש. ברגע שהנהג בלם נהדף התובע קדימה ואחורה, אחז בעמוד ואז קיבל מכה ברגל ימין מהעמוד, איבד את שיווי המשקל, עף אחורה ונפל על הגב על רצפת האוטובוס.
4. מצבו הרפואי של התובע כמתואר בתיקו הרפואי.
5. החלטה על מינוי מומחה רפואי תישלח בנפרד לצדדים.

ניתנה היום, כ"ו סיוון תשפ"א, (06 יוני 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.