מקורה של תובענה זו תאונת דרכים מיום 26.5.20.

לטענת התובע הוא רכב על אופנוע בנתיב נסיעתו כבכל יום כאשר בעת התאונה הגיח רכב הנתבעים בסטייה לתוך נתיבו ופגע בו.

למעשה לא היתה מחלוקת בעובדות שכן הנתבע 1 אישר בעת הדיון כי אינו מכיר את המקום וממילא לא ידע כי המדובר בכביש דו סטרי ועל כן נסע, בעת התאונה, במרכז הכביש ולא בצמוד לימין.

ככל שהיה הנתבע 1 נוסע בנתיב המיועד לו ולא באמצע הכביש הרי שהתאונה היתה נמנעת וודאי כאשר מדובר בכביש מתעקל.

התרשמתי כי גם הנתבע 1 מכיר באחריותו המתבקשת לתאונה וממילא הגיע התיק לדיון בבית המשפט נוכח הנתבע הנתבעת 2 אשר הרכב שייך לה.

בנסיבות אלה אני מוצאת, כאמור, כי האחריות לקרות התאונה רובצת לפתחו של הנתבע 1.

התובע תמך תביעתו בחוות דעת שמאי. לא הוגשה חוות דעת נגדית וממילא חוות דעת זו לא נסתרה.

בהתאם לכך, אני מחייבת את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 5,781 בהתאם לחוות דעת שמאי ושכר טרחתו. סכום זה ישא רבית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה. כמו כן, ישאו הנתבעים, הדדית, בהוצאות התובע בסך של 1,000 ₪. סכום זה ישולם תוך 30 ימים שאם לא כן ישא רבית והפרשי הצמדה מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

בהעדר כל אסמכתאות לא מצאתי לפסוק בגין עוגמת נפש ויתרת הרכיבים הנתבעים.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור, תוך 15 ימים, לבית המשפט המחוזי מרכז- לוד.

ניתן היום, י"ג סיוון תשפ"א, 24 מאי 2021, בהעדר הצדדים.