כללי

1. לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד כנגד המבקשת, היא הנתבעת 2 בהליך שבכותרת. פסק הדין ניתן ביום 30.5.21 על בסיס מסירה מיום 12.11.20 באמצעות דואר ישראל.

המסגרת הנורמטיבית

1. בהתייחס לבקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, קובעת תקנה 131 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט- 2018:

"נתן בית המשפט החלטה לפי צד אחד והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול בתוך 30 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט לבטלה, בתנאים שייראו לו;.."

1. הנה כי כן, בקשה לביטול פסק דין כאמור צריכה להיות מוגשת תוך 30 ימים מיום שהומצא פסק הדין למבקש. מכיוון שזהו מועד הקבוע בחיקוק, הרי שנדרשים טעמים מיוחדים שיירשמו לשם הארכתו. במסגרת הבקשה להארכת מועד, יש "לפזול" אל עבר ההליך העיקרי – בהקשר זה הבקשה לביטול פסק הדין – ולבחון את סיכוייו הלכאוריים (ראו רע"א 7092/11 איוב מ.ט.ח. בצוע פרויקטים בע"מ נ' קרן הסיטי בע"מ, פסקה 18 (16.8.12); רע"א 4131/17 יהלומי מור ברדרס בע"מ נ' יורי מור, פסקה 8 (15.8.17)).

1. בפסיקה התפתחה האבחנה בין ביטול פסק דין מתוך "חובת הצדק", לבין ביטול הנתון לשיקול דעתו של בית המשפט. כאשר ההליך פגום מעיקרו, כגון שלא בוצעה המצאה כדין, יבוטל פסק הדין מתוך חובת הצדק ללא התייחסות לשיקולים נוספים. לעומת זאת, מקום שבו בוצעה המצאה כדין וחרף זאת לא התייצב אחד הצדדים או לא הוגש כתב הגנה, נדרש בית המשפט לבחון שתי שאלות – מה הסיבה שגרמה למחדלו של בעל הדין המבקש ביטול פסק הדין ומהם סיכויי הצלחתו בהליך העיקרי. נקבע, כי מתוך שני המבחנים, המבחן השני הוא העיקר ואילו המבחן הראשון משני בחשיבותו (ראו: ראו רע"א 5736/15 דורון עובד נ' פקיד שומה טבריה (8.10.15); רע"א 2158/15 עיסא נ' סרסור, פסקה 3 והאסמכתאות שם (2.6.15)).

מן הכלל אל הפרט;

1. אין חולק, כי במקרה דנן לא עומדת למבקשת זכות מן הצדק לביטול פסק הדין וזאת עת מאשרת המבקשת בבקשתה, כי קיבלה את כתב התביעה, אלא שבשל תקלה, לא טופלה התביעה.
2. זאת ועוד, הבקשה דנן הוגשה בחלוף למעלה משנה ממועד מתן פסק הדין, כאשר המבקשת כלל אינה מציינת בבקשתה המועד בו נודע לה על פסק הדין. עצם אי נקיבת המועד בבקשה המועלית זמן כה רב לאחר מתן פסק הדין מעוררת יותר מאשר אי נוחות והטיעון הסתמי והכללי פועל במקרה זה – בשים לב לחלוף הזמן ומכלול הנסיבות – לחובת המבקשת ומטיל צל כבד על תום ליבה. ואמנם, מתגובת המשיבה לבקשה עולה, כי האזהרה בתיק ההוצאה לפועל אשר נפתח למימוש פסק הדין נמסרה למבקשת עוד ביום 4.10.21. הנה כי כן, הבקשה דנן הוגשה באיחור ניכר, כאשר המבקשת לא הגישה בקשה להארכת מועד להגשת הבקשה דנן, וממילא לא טענה ל"טעמים מיוחדים" בעטיים רשאי בית המשפט להיעתר לבקשה כאמור.
3. לכל אלה מצטרפים סיכויי ההגנה של המבקשת אשר מבלי לטעת מסמרות בשלב זה, אינם מהמשופרים, בהינתן כי חלק ניכר מסכום התביעה כבר שולם בינתיים באמצעות לשכת ההוצאה לפועל וכאשר קיימת סתירה בין גרסת המבקשת לאופן בו ארעה התאונה לבין הגרסה שנמסרה ע"י נהג המבקשת בסמוך לאחר התאונה.
4. לאור כל האמור, ובאיזון בין זכויות הצדדים, בשים לב לחשיבותה של הזכות הגישה לערכאות מחד גיסא, למול רצונה המובן של המשיבה להביא לבירור תביעתה באורח מהיר והאינטרס הציבורי בשמירת משאבי מערכת המשפט, והאפשרות לרפא מחדלים דיוניים באמצעות פסיקת הוצאות, מאידך גיסא, מוצאת אני לנכון להתנות את ביטול פסק הדין בתנאים.
5. בהתאם לכך, פסק הדין יבוטל בכפוף לתשלום הוצאות בסך 3,500 ₪ לידי המשיבה; הפקדת סך 4,000 ₪ בקופת בית המשפט להבטחת הוצאות המשיבה בגין ניהול ההליך; והגשת כתב הגנה, הכל בתוך 30 ימים מהיום.

התוצאה

1. פסק הדין יבוטל בכפוף לתשלום הוצאות בסך 3,500 ₪ לידי המשיבה; הפקדת סך 4,000 ₪ בקופת בית המשפט להבטחת הוצאות המשיבה בגין ניהול ההליך; והגשת כתב הגנה, הכל בתוך 30 ימים מהיום. ככל שהתשלום וההפקדה יבוצעו ויוגש כתב הגנה במועד שנקצב, יודיעו על כך הצדדים לבית המשפט ופסק הדין יבוטל. לא יבוצעו התשלום וההפקדה ולא יוגש כתב הגנה עד למועד שנקצב, יוותר פסק הדין על כנו והמשיבה תהיה רשאית להמשיך לפעול למימושו.

מבלי לגרוע מהאמור לעיל, מוצע לצדדים לבוא בדין ובדברים על מנת לייתר ההליך כולו.

ניתנה היום, ה' חשוון תשפ"ג, 30 אוקטובר 2022, בהעדר הצדדים.