01 אפריל 2021

לפני:

כב' הרשמת סימה קרמר

החלטה

1. לפניי בקשה לפטור את התובע מתשלום אגרה בסך 237.80 ₪ עבור תביעתו בסך 313,043 ₪ כנגד הנתבעים בגין תקופת העבודה וסיומה (להלן: "התביעה", "הבקשה", בהתאמה).
2. מהתביעה והבקשה, אשר נתמכה בתצהיר, תצהיר משלים ונספחים, עולה, כי התובע חתם על חוזה העסקה לתקופה של שלוש שנים כאיש סגל מקומי של שגרירות הרפובליקה של קונגו בתל אביב בתור נהג וכי בפועל הועסק מיום 23.8.18 ועד ליום 30.9.19, מועד בו פוטר.

לטענתו, עבודתו הופסקה באופן פתאומי ואין בבעלותו נכסי מקרקעין, מיטלטלין או נכסים כלכליים אחרים. משפחתו אינה נמצאת בישראל ואין לו יכולת להיעזר בהם. כמו כן, לטענתו, הוא אינו מסוגל להשתכר למחייתו והכנסותיו היחידות הן מעבודותו כמלצר ב"טים כוח אדם", והוא צירף תלושי שכר ארבעת חודשי עבודתו האחרונים אשר לטענתו מעידים על הכנסה ממוצעת בסך 2,500 ₪. יצוין, כי תלושי השכר וההמחאות שצורפו בגין התקופה שבין 7.20 ועד 10.20 מעידים על שכר ממוצע של כ – 4,000 ₪ לחודש ולא ניתן להבין כיצד חושבה הכנסה ממוצעת בסך 2,500 ₪.

1. ביום 21.1.2021 הגישו הנתבעים את התנגדותם לבקשת התובע. לשיטתם, התובע לא גילה את מלוא הפרטים המאפשרים לברר את הכנסתו ואת מצבו הכלכלי. התובע לא פירט את הוצאותיו השוטפות, לרבות שכר טרחת עורך דינו ולא הוכיח כי ניסה להשיג את הכסף לתשלום האגרה ממקורות אחרים כגון הלוואות.
2. עוד טוענים הנתבעים כי מדובר בתביעה מופרכת ומנופחת שאף ניתן היה לברר במדינת קונגו עם חזרתו של התובע לארצו.
3. בתגובתו מיום 10.2.2021 השיב התובע כי בתצהירו פרט כי אין ביכולתם של הוריו ובת זוגו, הגם שאינו סמוך על שולחנם, לסייע לו בתשלום האגרה וכי מאז פרוץ הקורונה, ובפרט החל מחודש אוקטובר 2020 התובע מתגורר "במעון לעובדים זרים" באילת ללא תשלום שכר דירה וכי שכר טרחת בא כוחו מחושב מתחת לתעריפי המינימום הרגילים שלו. עוד צרף התובע שני תלושי שכר נוספים מהחודשים יולי ואוגוסט.
4. לאחר עיון בבקשה, בתגובה בתשובה וביתר המסמכים בתיק נחה דעתי, כי דין הבקשה לפטור מאגרה להידחות, כפי שיפורט להלן.
5. בקשה לפטור מאגרה נבחנת לאור ההוראות בתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), התשס"ח – 2008 (להלן: "התקנות"). יאמר כבר עתה, כי על-פי תקנה 3 לתקנות, פטור מאגרה ניתן למדינה, למוסד לביטוח לאומי, לאפוטרופוס הכללי או לבעל דין המיוצג על-ידי עורך דין מטעם הלשכה לסיוע משפטי, בהליך שלגביו אושרה בקשתו לקבלת שרות משפטי מהטעם שידו אינה משגת לשאת בו.
6. עם זאת, תקנה 12 קובעת:

"(א) בעל דין הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית הדין, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה; הבקשה והתצהיר יהיו לפי הטופס שבתוספת השניה.

(ב) הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית הדין שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית הדין שההליך מגלה עילה, רשאי בית הדין לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית הדין יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם בלבד.

(ג) ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה כאמור בתקנת משנה (ב), תשמש החלטה או הכרזה כמפורט להלן, אם ניתנה בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה:

(1) החלטה של בית דין או של בית משפט לפטור את המבקש מתשלום אגרה;

(2) הכרזה כי המבקש הוא חייב מוגבל באמצעים לפי סעיף 69ג לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967;

(3) הכרזה כי החייב הוא פושט רגל לפי סעיף 42 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980.

(ד) קבלת גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה, בעת הגשת הבקשה לפטור מאגרה, תשמש ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה כאמור בתקנת משנה (ב)."

מעיון בחומר המונח בפניי עולה, כי שכרו הממוצע של התובע, בחודשים אשר לגביהם צורפו תלושי שכר עומד על כ-4,000 ₪. כמו כן, התובע לא הביא פירוט מלא בעניין הכנסותיו או הוצאותיו. כך, מתנועות חשבון בנק שצירף, מיום 1.12.20 ועד 2.8.20 עולה, כי החשבון שלו מצוי ביתרת זכות באופן קבוע, אף כי בסכומים נמוכים. נראה, כי החשבון כלל אינו פעיל הואיל ולא היו בו תנועות למעט הפקדה במזומן בתאריך 13.12.20 בסך 291 ₪ ותשלומי עמלה חודשיים של שקלים בודדים, זאת על אף תלושי השכר שצירף המעידים על הכנסות גבוהות כל חודש. העדרם של נתונים אלה מתדפיס חשבון הבנק שהגיש התובע אינו מאפשר להשתמש בו על מנת להתרשם, התרשמות אמיתית, ממצבו הכלכלי של התובע.

1. מוטל על מבקש הפטור להציג את כל המידע הרלבנטי במלואו (ראו: רע"א 7532/07 פרחי נגד בנק המזרחי טפחות בע"מ, מיום  8/11/07 וכן בש"א 128/89 מצא נ' מצא, ניתן ביום 29/5/89). משלא ניתן פירוט מספיק כמתואר לעיל, לא שוכנעתי, כי התובע הגיע ל"מוצא אחרון ויחידי" כדרישת הפסיקה לצורך קבלת הבקשה (וראו: בש"א 9814/00 ניר רווה נ' דור כימיקלים בע"מ (ניתן ביום 3.5.01)).
2. לאור כל האמור לעיל, לא ניתן לומר כי המקרה של התובע נכנס לאותם מקרים של חוסר יכולת כלכלית המצדיקים מתן פטור מאגרה.
3. משהתובע אינו עומד בדרישה להוכיח העדר יכולת כלכלית ברמה הנדרשת לצורך קבלת פטור מתשלום אגרה, מתייתר הצורך לדון בשאלת סיכויי ההליך והבקשה נדחית.
4. התובעת ישלם את האגרה עד ליום 18.4.21 שאם לא כן, עשוי בית הדין למחוק את התביעה ללא התראה נוספת.
5. הגם שהבקשה נדחתה, איני עושה צו להוצאות כדי לא להכביד על התובע יתר על המידה.
6. התיק יובא לעיוני ביום 19.4.21.

ניתנה היום, י"ט ניסן תשפ"א, (01 אפריל 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.