1. לפני בקשה לצו ביניים האוסר על המשיבים להרוס את המבנים השייכים לעותר ובני משפחתו הכלולים במסגרת תכנית מפורטת 1703/24/17, המסומנים אצל המשיבים כמבנים מושא תיקי הבנייה הבלתי חוקית ח' 105/19 ו-ח' 28/17 (להלן – הבינוי). צו הביניים התבקש עד להכרעת בית המשפט בעתירה. לטענת העותר יש להיעתר לבקשה משום שבהיעדר צו הביניים יגרם לו ולמשפחתו נזקים כבדים ובלתי הפיכים כשמנגד, למשיבים לא ייגרם מכך כל נזק. לפי העותר, למאזן הנוחות משקל מכריע בנסיבות העניין. בכל אופן נטען כי סיכויי העתירה טובים, שכן ההחלטה נשוא העתירה לדחות את התכנית שבאה להסדיר את בניית המבנים – מנוגדת לדין. כמו כן, בעתירה סעדים נוספים שמן הדין להיעתר להם – תכנון רחב וכולל לאזור המגורים והימנעות מהריסת מבנים עד לאישור תכנון כזה.
2. במסגרת החלטתי מיום 29.9.2020 ניתן צו ארעי במעמד צד אחד. ביום 11.10.2020 נעתרתי לבקשת המשיבים, חרף התנגדות העותר, להאריך את המועד להגשת תשובתם לבקשה לצו ביניים. כן נעתרתי לבקשה כי הצו הארעי יחול באופן הדדי כך שעל העותר יהיה להימנע משינוי המצב הקיים, ובכלל זאת לערוך בינוי בלתי חוקי נוסף כלשהו, או לשנות את מצב האכלוס או הייעוד של הבינוי בטרם הסדרת מעמדו של הבינוי; וכי הצו הארעי יפקע מאליו במקרה שתנאי זה לא יתקיים. לבסוף הובהר כמבוקש כי הצו הארעי מתייחס להריסה תכנונית בלבד, ואינו נוגע להריסה הנחוצה מצרכים צבאיים דחופים ומובהקים.
3. המשיבים טענו שיש לדחות את הבקשה לצו ביניים לאור סיכויי העתירה הנמוכים, מאחר שלשיטתם, הבינוי מושא העתירה נבנו באופן בלתי חוקי וההחלטה נשוא העתירה ניתנה כדין ובהתאם לפסיקה, ואינה מצדיקה התערבות בהחלטת מוסד התכנון המוסמך. עוד נטען כי נוסח סיכויי התביעה הקלושים, מאזן הנוחות נוטה לצד המשיבים כמייצגים את האינטרס הציבורי ואכיפת הדין.
4. המשיבים ביקשו שאם בית המשפט ייעתר לבקשה לצו ביניים, יורה כי כניסתו לתוקף תותנה בהפקדת ערובה משמעותית. זאת להבטחת ציות העותר להריסת המבנים אם העתירה תידחה. עוד התבקשה הפקדת ערובת להבטחת תשלום הוצאות, ככל שהעותר יחויב בהן בתום ההליך, ועל מנת למנוע ניצול של ההליך המשפטי לרעה. עוד ביקשו המשיבים שהתנאים שחלו על הצו הארעי יחולו גם על צו הביניים שיתבקש. לפי המשיבים, שני אלה מקובלים בתיקים דומים.
5. אשר לערובה – העותר התנגד לכך. לטענתו אין מקור בדין המבסס את הדרישה להפקדת ערובה אשר תפגע בזכות הגישה של העותר לערכאות אשר אמצעיו הכלכליים מוגבלים. עוד טען כי הדרישה להפקדת ערובה להבטחת ציות לצו מיותרת, בלתי הוגנת ובלתי מידתית. עוד נטען כי לאור הדדיות הצו, יש לחייב גם את המשיבים להפקיד ערובה להבטחת הוצאות ונזקי העותר. כן טען כי מדובר בשינוי המדיניות השיפוטית שהייתה נהוגה על ידי בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, כשנושאים אלו היו בסמכותו (לפני תיקון 117 לחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000).

דיון

1. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות שהוגשו, סבורה אני שמאזן הנוחות בנסיבות העניין מצדיק קבלת הבקשה לצו ביניים כפי שיפורט להלן, זאת שכן אם יהרסו המבנים ייגרם לעותר נזק בלתי הפיך:
   1. יינתן צו ביניים המקפיא את המצב הקיים כך שהמשיבים ימנעו מהריסה תכנונית של הבינוי; בד בבד וכתנאי לתחולת הצו העותר ימנע משינוי המצב הקיים, ובכלל זה בינוי בלתי חוקי נוסף כלשהו או שינוי מצב האכלוס או הייעוד של הבינוי בטרם הסדרת מעמד הבינוי.
   2. אין בצו הביניים לאסור על פעולת הריסה צבאית מובהקת לפי דין. טענות העותר לגבי פעולה כזו ישמרו לו בהליכים המתאימים.
   3. תוקף הצו מותנה בהפקדת ערובה בסך 5,000 ₪ עד ליום 15.1.2021. ערובות כאמור ניתנו במקרים דומים בעת"מ 63399-07-19, החלטה מיום 22.8.2019; עת"מ 34750-08-19, החלטה מיום 29.8.2019; עת"מ 26454-12-19, החלטה מיום 9.1.2020; וכן עת"מ 34187-10-20, החלטה מיום 11.11.2020. סבורה אני שמדובר באיזון מתאים מקום שהרשות התכנונית מצאה שמדובר בבינוי בלתי חוקי, מבלי לקבוע בדבר סיכויי העתירה. העותר לא תמך את טענתו בדבר מצבו הכלכלי כלל, לא באסמכתות מתאימות וגם לא בתצהיר. לכן טענתו שיהיה בהטלת ערובה להוות חסם לגישתו לערכאות, נותרה ללא בסיס. הטלת הערובה אינה מעשה בלתי הפיך, כשהערובה, שנקבעה על סכום נמוך יחסית, עשויה לחזור לעותר בסיום בירור העתירה במקרה המתאים.
   4. אם העותר לא יעמוד באחד מן התנאים, יתבטל הצו מעצמו ללא צורך בהחלטה נוספת.
2. אם כן, הבקשה מתקבלת איפוא בתנאים שתוארו לעיל.
3. כתב תגובה לעתירה יוגש עד ליום 1.2.2021. דיון ביום 28.2.2021 בשעה 12:00.
4. התיק יובא לפני לצורך מעקב בימים 16.1.2021 וכן 2.2.2021.

ניתנה היום, י"ג טבת תשפ"א, 28 דצמבר 2020, בהעדר הצדדים.