ערעור על החלטת הסיוע המשפטי שלא לייצג את המערער.

המערער מוכר למשיב מייצוג במספר רב של הליכים במגוון של תחומים.

בהיות המערער אסיר משוחרר ובעל מאפיינים שונים שצנעת הפרט יפה להם, הוא פנה לסיוע המשפטי בבקשה נוספת לייצוג, זאת הפעם בקשר לסל שיקום.

הסיוע המשפטי סבר שיש לפנות בבקשה לפי חוק חופש המידע לרשות המקומית בתחומה מתגורר המערער על מנת לעמוד על זכויות המערער. ייצוג בהתאם הוענק לו.

מכאן החלה שרשרת של החלפת ייצוג, כאשר לא עולה בידי המערער להגיע לשפה משותפת עם כל אחד מעורכי הדין, ארבעה במספר, אשר מונו לייצגו. עורכי הדין, כולם כאחד טוענים כי המערער הציב קשיים ומחסומים שאינם מאפשרים להם לבצע את עבודתם, הטיח בהם עלבונות והקשה על יצירת אפיק פעולה משותף.

המערער טוען כי מדובר בקשר בין עורכי הדין השונים, כאשר הם מדברים בגנותו האחד באזני השני ומכאן גם סירובם לייצגו.

במסגרת בקשת ביניים בהליך זה, עתר המערער להגיש מסמכים ולהשמיע עדים. ניסיתי להציל מפי המערער לצורך מה הוא מבקש לעשות כן, אולם לא עלה בידי לרדת לסוף דעתו, שהרי הסוגיה העומדת להכרעה, הינה סירוב הסיוע המשפטי להמשיך ולייצגו נוכח התנהגותו.

כך או כך, דומה שהפתרון מצוי לפתחו של המערער. למדתי לדעת כי משהעתיק המערער את מקום מגוריו, עבר עניינו לסיוע המשפטי במחוז אחר ושם הדלת בפני המערער פתוחה כפי שהיה עד כה במסגרת מחוז ת"א.

סעיף 4 לחוק הסיוע המשפטי, תשל"ב-1972 מקנה לראש הלשכה הסמכות להורות על הפסקת שירות משפטי אם הוא סבור "שעניינו של המבקש אינו אלא טרדני או קנטרני".

על המערער להפנים כי מול זכותו לקבל סיוע משפטי, עומדת גם חובתו להתנהג ולהתנהל באופן מכבד וראוי כלפי עובדי הסיוע המשפטי ועוה"ד מטעמם.

בנסיבות הללו, לא נמצא כי יש להתערב בהחלטת ראש הסיוע המשפטי.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ז' אייר תשפ"א, 19 אפריל 2021, בהעדר הצדדים.