14 אוקטובר 2021

לפני:

כב' הרשמת שרון חג'ג'

החלטה

לפני בקשה לחייב את התובעת, בעלת דרכון פיליפיני, בהפקדת ערובה להוצאות הנתבע בגין התביעה שהגישה נגדו. התובעת מתנגדת לבקשה.

טענות הצדדים בתמצית:

טענות הנתבע:

1. התובעת שהתה ועבדה בישראל באופן לא חוקי; כעת, אינה נמצאת עוד בישראל ואין בידה כל נכס שניתן להיפרע בגין הוצאות התביעה דנן.
2. התובעת לא הוכיחה את זהותו במועד מתן העדות המוקדמת ועורך הדין מטעם הנתבע, מפאת סד הזמנים הקצר, לא היה בידו גרסת הנתבע בעת החקירה הנגדית.
3. מדובר ב"תביעה רעועה" אשר אף הנתבע העלה את החשש, כי התובעת בתביעה זו, אינה התובעת אשר הועסקה בביתו.
4. במהלך העדות המוקדמת, התובעת הודתה כי החלה לעבוד תחילה בבית הנתבע בהרצליה ורק לאחר שנה עברה לביתו בתל אביב כאשר נתון זה, אינו מופיע בתצהירה; הנתבע צירף לבקשתו לחיוב ערובה, הסכם שכירות לדירתו בתל אביב שנערך ונחתם בשנת 2016 לתקופה 17.17.17-18.5.16 וכן, תצהיר עדות ראשית מטעם מר מיכאל מורידסון, שותפו של הנתבע, אשר הוזכר על ידי התובעת בחקירתה הנגדית בעדותה המוקדמת, כי קודם למגוריו בתל אביב, התגורר התובע בבית בנו בנתניה.
5. עוד צורף לבקשה לחיוב לערובה, תצהיר עדות ראשית מטעם מר MALKAIAHGARI SUMAN, בעל דרכון הודי , כי עבד בבית התובע בדירתו בתל אביב, לתקופה 11.2016-6.2016

במתכונת של חמישה ימים בשבוע.

1. הנתבע אינו צעיר ובעל 96% נכות אשר מתמודד עם מחלות מסכנות חיים ולאחרונה אף לקה בנגיף הקורונה.

טענות התובעת:

1. התובעת בתגובתה טוענת, כי הנתבע אינו חולק על עצם ההעסקתה לרבות תשלום השכר למועדים מסויימים ומכאן, כי התובעת הרימה את נטל ראשית הראייה.
2. הנתבע מאשר, כי מדובר בשכר כולל אך ללא כל הצגת הסכם בינו לבין התובעת ומה גם, כי האמור מנוגד לסעיף 5 לחוק הגנת השכר, התשי"ח 1958.
3. טענות הנתבע בדבר מקום מגוריו, טעונות בירור עובדתי.
4. תביעת התובעת הינה ביחס לזכויות סוציאליות.

דיון והכרעה:

1. ביום 2.8.2016 פורסם תיקון לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991 (להלן: "התקנות") ובמסגרתו הוספה תקנה 116א לתקנות, בתוקף מיום 2.9.2016 הקובעת כך:

(א) שופט בית הדין או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע לתת ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע.

(ב) היה התובע מי שאינו תושב ישראל ואינו אזרח אחת המדינות בעלת האמנה לפי תקנות לביצוע אמנת האג 1954 (סדר הדין האזרחי), התשכ"ט- 1969, יורה שופט בית הדין או הרשם לתובע, לבקשת נתבע, להפקיד ערובה לתשלום הוצאותיו של הנתבע, זולת אם הראה התובע ראשית ראיה להוכחת תביעתו או שהוא הראה כי הנתבע יוכל להיפרע את הוצאותיו ממנו אם התביעה תידחה או אם ראה שופט בית הדין או הרשם לפטור את התובע מטעמים מיוחדים שירשמו.

(ג) הורה שופט בית הדין או הרשם על הפקדת ערובה ולא הופקדה ערובה בתוך המועד שנקבע, תימחק התובענה, זולת אם הורשה התובע להפסיקה"

1. על פי התקנה כאמור, כאשר התובע אינו תושב ישראל ואינו אזרח אחת המדינות שהיא צד לאמנת האג, יש לחייבו בהפקדת ערובה ואילו הפטור מהפקדת ערובה, יינתן בנסיבות מסויימות הקבועות בתקנה ולרבות שיקול דעתו הרחב של בית הדין.
2. במקרה הנידון, התובעת אינה תושבת ישראל או אזרחית מדינה זרה שהיא צד לאמנת האג ולכן הכלל הוא, כי יש לחייבה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, למעט אם הראתה ראשית ראיה להוכחת תביעתה, או יכולת פירעון, או באם מתקיימים בעניינו טעמים מיוחדים המצדיקים פטור מהפקדת ערובה.
3. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה לבקשה, בכתבי הטענות על נספחיהם וכן בפרוטוקול העדות המוקדמת מיום 5.11.2021 ובפרוטוקול ישיבת קדם בנוכחות ב"כ הצדדים מיום 22.4.2021 וכלל המסמכים בתיק בית הדין, נחה דעתי כי התובעת הראתה ראשית ראייה לבקשה להפקדת ערובה ומכאן, כי דין הבקשה להידחות.
4. עיון בטיעוני הצדדים במקרה דנן מעלה מחלוקת, בדבר מועדי ההעסקתה של התובעת ורכיביי שכרה, כאשר הנתבע מאשר את גובה שכרה של התובעת (מבלי לדון כעת ברכיביי השכר) ואף טוען לקיזוז מסויים.
5. משכך, ולצורך הכרעה בבקשה שלפניי, הרי שעלה בידי התובעת להציג ראשית ראיה ביחס לבקשה להפקדת ערובה.
6. כבר נפסק, כי השימוש בביטוי "ראשית ראייה" אינו מחייב את התובעת את כלל הראיות שיתמכו בכל רכיבי התביעה על כל פרטיה, אלא נדרשת ראשית ראייה להוכחת התביעה באופן כללי וכי הודאת המעסיק בחלק מטענות התביעה, עשויות להוות גם כן ראשית ראייה לבקשה להפקדת ערובה. ראו הלכת קיבוץ בית הערבה (ע"ע (ארצי) 2385-02-17 אבו מוחסן - קיבוץ בית הערבה, ניתן ביום 11.2.2021, להלן: הלכת אבו מוחסן).
7. עוד חשוב לציין, כי על אף הודאת הנתבע בחלק מתקופה העסקה ובהתאמה, התשלום לתקופה שאינה במחלוקת, הנתבע אינו הציג כל חובה רישומית ו/או הסדר העסקה והאמור מוטל לפתחו.
8. חשוב לציין, כי לא נעלם מעיני בית הדין הספק שהעלה הנתבע בדבר זהות התובעת אך יחד עם זאת, ניתן לנתבע די והותר זמן לברר את זהותה בהתייחס לעובדה, כי מדובר בתביעה שהוגשה בחודש 9.2020 וכן, כי הוצג צילום דרכון התובעת בדיון מיום 22.4.2021.
9. לאור האמור, והואיל ומצאתי שקיימת ראשית ראייה, איני נדרשת לבחון את יתר התנאים בהתאם ללשון תקנה 116א לתקנות. אוסיף, כי גם באיזון זכות הגישה לערכאות, אל מול זכותו של צד שכנגד לא להיגרר להליך סרק, שוכנעתי ובהתאם לכללים שהתוו בתקנות ובפסיקה, כי דין הבקשה להפקדת ערובה להידחות.
10. אשר על כן, הבקשה נדחית.

הוצאות הבקשה תילקחנה בחשבון עם סיום ההליך.

ניתנה היום, ח' חשוון תשפ"ב, (14 אוקטובר 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.