30 ינואר 2022

לפנינו תביעות התובע להכיר בפגיעות בגבו, ברכיו וירכיו כפגיעות בעבודה בהתאם לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשנ"ה - 1995, על דרך תורת המיקרוטראומה.

עיקר העובדות:

1. התובע, יליד שנת 1969, עובד בתחום הריהוט המשרדי מזה 25 שנים. החל משנת 2001 התובע עובד כעצמאי בחברה שבבעלותו ובבעלות אחיו "טיפ טופ עיצובים בע"מ".
2. התובע עובד במשרה מלאה, 5-6 ימים בשבוע, כ- 9 שעות עבודה ביום.
3. לטענת התובע, במסגרת עבודתו הוא מוביל רהיטים מהיצרן אל הלקוחות ומרכיב אותם. לעיתים הוא נדרש לשאת את הרהיטים הכבדים תוך שהוא עולה במדרגות. לגרסתו, עבודת ההרכבה נעשית כשכל חלקי הרהיט פרוסים על הרצפה והתובע רוכן על ברכיו כשגבו כפוף. כל זאת, תוך אימוץ הגב והתכופפויות חוזרות ונשנות. בנוסף, לדבריו של התובע, ברכיו מתחככות בקרקע תוך תזוזות חוזרות ונשנות. כתוצאה מכך התובע סובל מכאבים והגבלה בתנועות הגב, הברכיים והירכיים.
4. ממצאי בדיקת CT של עמוד שדרה מתני מיום 29/12/16 הדגימו אצל התובע "שינויים ניווניים לאורך ע"ש המותני עם מספר בלטי דיסקים ולחץ קל על השוק התקאלי". בתעודה רפואית מיום 24.7.17 נקבע על ידי ד"ר שלמה משה, מומחה לרפואה תעסוקתית כי על התובע "..להימנע מעבודה הכרוכה בעמידה או הליכה ממושכים או מעבודה הכרוכה בהרמת משאות. תוקף האישור קבוע" (ראו: נספח ג לתצהיר התובע מיום 30.6.20).
5. עוד עולה מהתיעוד הרפואי שהתובע סובל מכאבים במפרק ירך ימין ועבר ניתוח להחלפת פרק ירך ימין לאור המלצות רפואיות (ראו תעודות רפואיות מהתאריכים 18.6.17; 26.4.17; 8.5.17 ,19.1.20 שצורפו לתצהיר התובע).
6. לטענת התובע הוא משתמש בכלים רוטטים לצורך הרכבת הרהיטים והנתבע הכיר בפגיעה של התובע בכפות ידיו (CTS).
7. התובע פנה לנתבע בשתי תביעות נפרדות, להכרה בפגיעה בגב ולהכרה בפגיעה בברכיים ובירכיים כפגיעות בעבודה. ביום 27.8.19, נדחתה התביעה בנוגע לפגיעה בגב מן הנימוקים הבאים:

"1. על פי המסמכים שבידינו, לא הוכח קיום אירוע תאונתי / אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עיסוקך במשלח ידך, ואשר הביאו להתפתחות הכאבים בגב.

2. מבחינה רפואית לא הוכח קיום קשר סיבתי בין מחלתך לבין תנאי עבודתך.

3. מחלתך התפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי שאינו קשור בתנאי העבודה והשפעת העבודה על הופעתה, אף אם הייתה כזו, פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים.

לפיכך, אין לראות במחלתך כתאונת עבודה" (נספח א לכתב התביעה).

1. בתאריכים 30.6.20 ו-23.8.20 נדחו התביעות בנוגע לפגיעה בברכיים ובירכיים בנימוקים דומים.
2. על החלטות אלו הוגשו התביעות שלפנינו, והדיון בהן אוחד בהתאם להחלטת בית הדין (כב' סגנית הנשיאה, השופטת אריאלה גילצר כץ) מיום 6.1.21.
3. במסגרת שלב הראיות בתיק העידו התובע ומר משה גינזבורג, אחיו של התובע ושותפו לעסק. בין היתר, לכתב ההגנה צורף עותק מהודעות של התובע אצל הנתבע מהתאריכים 20.3.18 ו-15.6.20. כן הוגשו דוחות חודשיים בדבר הוצאות עסקו של התובע ואחיו (מסמכים שנסרקו לתיק ביום 5.11.20).

טענות הצדדים:

1. לטענת התובע יש להכיר בפגיעות בגבו, בברכיו ובירכיו כפגיעות בעבודה על דרך תורת המיקרוטראומה או מחלת מקצוע. התובע עובד כמוביל ומרכיב רהיטים משנת 1995 ועד היום במשרה מלאה, 5-6 ימים בשבוע כ- 8 עד 10 שעות עבודה ביום.

לטענת התובע הוא הוביל את הריהוט המשרדי אל הלקוחות ובכך נדרש לשאת מידי יום את משקל הריהוט תוך תנועות חוזרות ונשנות של כיפוף ויישור הגב וזאת על מנת להתכופף כדי להרים כל חלק נדרש ולהתיישר לאחר ההרמה וחוזר חלילה. בנוסף, התובע כופף ויישר את ברכיו כדי לעלות למשאית הגבוהה בה בוצעה ההובלה או כאשר קפץ ממנה. במרבית השנים התובע ביצע את ההובלות עם שותפו לעסק וללא סיוע של גורם חיצוני. הסיוע בקבלני משנה לצורך ההובלה נעשה במקרים בודדים ולראייה למפעיל חיצוני שולמו מאות שקלים עד אלפי שקלים בודדים בחודש בלבד בעד ההובלות וזאת כעולה מהדוחות השנתיים שהגיש התובע. התובע הרכיב את הריהוט מידי יום כשהוא רוכן על ברכיו ומבצע תנועות חוזרות ונשנות של הברכיים כדי להתקדם עליהם על מנת להרכיב את הרהיט ולקחת כלי עבודה שונים. בנוסף, ההרכבה נעשתה בגב כפוף תוך תנועות של כיפוף ויישור כדי להיכנס תחת השולחנות והארונות אותם הרכיב; לכוון את הצירים ולקחת כלי עבודה. משך זמן ההרכבה מידי יום הינו כ 2-4 שעות.

לגרסת התובע, היקף העבודה שלו היה גדול וניתן ללמוד על כך מהדוחות שהגיש המעידים על הכנסה חודשית גבוהה.

עדות התובע הייתה אמינה ונתמכה בעדות שותפו לעבודה.

1. הנתבע טוען כי יש לדחות את התביעה. התובע לא הוכיח פעולות חוזרות ונשנות של הרמת משאות שפעלו על הגב והברכיים או הירכיים. התובע הרים לכל היותר פריטים בודדים מידי פעם ובמשקל שונה ואף נעזר באחיו לצורך ההרמה. במרבית התקופה התובע נעזר בעובד נוסף או בקבלני משנה לצורך ההובלה כעולה מהדוחות הכספיים. עבודת התובע הייתה מגוונת וחלק ניכר מהזמן לא היה מוקדש לעבודות של הרכבה או הובלה. התנועות שביצע התובע לצורך העבודה היו מגוונות והרכבת הריהוט המשרדי נעשתה במנח סטטי ולא בוצעה תנועה חוזרת של התכופפות הגב. כשהתובע נדרש לבצע פעולה במיקום נמוך, הוא רוכן על ברכיו במנח סטטי ולא מתכופף ומתיישר.

דיון והכרעה:

1. תורת המיקרוטראומה באה למלא חלל ריק שהותיר המחוקק, כאשר לא כלל ברשימת 'מחלות המקצוע', מחלות שונות שהתפתחו לאורך זמן עקב תנאי העבודה, ובכך הותיר את רשימת המחלות 'סגורה'. מדובר בפיקציה משפטית שמטרתה לפצות את המבוטחים בגין פגיעה מהעבודה, שמחד, אינה מחלת מקצוע, ומאידך אינה תאונת עבודה במובנה הרגיל (עב"ל (ארצי) 64316-12-18 אבישג ברנד - המוסד לביטוח לאומי, (30.4.19)).
2. על הטוען לפגיעה בעבודה לפי עילת המיקרוטראומה להוכיח תשתית עובדתית מתאימה לפגיעה בדרך זו, היינו שהוא ביצע במהלך עבודתו תנועות חוזרות ונשנות זהות או דומות במהותן, שחזרו על עצמן למשך פרק זמן רצוף (עב"ל (ארצי) 1012/00 שבח - המוסד לביטוח לאומי, (28.7.02)) ותנועות אלה פעלו על מקום מוגדר, ובתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת נזק מצטבר לעובד (עב"ל (ארצי) 16882-09-16 מרגלית - המוסד לביטוח לאומי, (9.8.17), עב"ל (ארצי) 30418-10-18 אורן יצחקי – המוסד לביטוח לאומי, (29.3.20)).
3. בלשון אחרת, תנאי להוכחת פגיעה בעבודה לפי תורת המיקרוטראומה הוא, בין היתר, הוכחת - "קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע. הדוגמה המובאת בדרך-כלל להמחשת אופן קרות הנזק האמור הינה של טיפות מים המחוררות חור באבן שהן פוגעות בה. לגבי אותן פגיעות זעירות שהינן תוצאה של תנועות חוזרות ונשנות, התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא 'זהות במהותן' כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר. תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע" (עב"ל 313/97 המוסד לביטוח לאומי – יניב, פד"ע לה 529, 533 (1999)).
4. פעולות המורכבות מתנועות מגוונות, המבוצעות על פי סדר משתנה בהתאם לצרכי העבודה, אינן מהוות רצף של תנועות חוזרות ונשנות הדומות זו לזו (עב"ל (ארצי) 7807-10-12 ג'בור – המוסד לביטוח לאומי, 14.1.14).

עם זאת, במקרה של עבודה מגוונת שבה ניתן לאבחן ולבודד תנועת גוף של מבוטח המבוצעת ברצף על פני פרק או פרקי זמן משמעותיים מתקיימת תשתית עובדתית מספקת לעילת המיקרוטראומה (עב"ל (ארצי) 465/07 יהודאי – המוסד לביטוח לאומי, (20.12.07)).

1. בענייננו, לאחר ששקלנו את הראיות ואת טענות הצדדים שוכנענו כי לא עלה בידי התובע להוכיח תשתית עובדתית מספקת לפי תורת המיקרוטראומה לעניין הפגיעות הנטענות. להלן נפרט.
2. שגרת עבודתו של התובע כללה לעיתים עבודה גופנית מאומצת, אולם עבודתו לא כללה תנועות קבועות, חוזרות ונשנות. התובע תאר את שגרת עבודתו ככזו הכוללת מגוון פעולות מידי יום ובתוך כך, פגישות עם לקוחות לצורך מתן הצעת מחיר, לקיחת מידות ותכנון העיצוב המשרדי; אספקת הריהוט מן היצרן ללקוח, הרכבת הריהוט ועבודות תיקונים בעת הצורך. ראו להלן -

הודעת התובע אצל הנתבע מיום 15.6.20 (עמ' 1, שורות 7-10):

"אנחנו מגיעים ללקוח שצריך ריהוט משרדי. מציעים ומעצבים את המשרד לאחר תכנון אנחנו מבצעים הזמנה של ריהוט מצד ג (אין לי יצור רהיטים) לאחר שהריהוט מוכן אנחנו מספקים אותו ומתקינים אותו..".

עדות התובע לפנינו (עמ' 3, שורות 24-32):

"ש. אתם גם עושים הובלה והרכבה?

ת. אנחנו עושים הכל. יוצרים קשר עם הלקוח, מגיעים לשטח ורואים מה הצרכים שלו, אם צריך לתת הצעות מחיר. ברגע שהלקוח מבצע את ההזמנה, אנחנו מורידים אותה לספקים שלנו לייצור ואחרי שההזמנה מוכנה אנחנו נוסעים עם הרכב שלנו לספק, לוקחים את הדברים על משאית, מרכיבים, מנקים ומשאירים סביבת עבודה נקיה והולכים. אנחנו הכוונה למשה ולי. היתה תקופה שהיה בחור בשם איבגני שעבד איתנו, בתקופה שניסינו לגדול והיתה לנו משאית ולקחנו עוד עובד לעזרה מבחינת ההובלות. הוא לא היה איש טכני אלא היה יותר סבל. לא יודע להגיד כמה שנים. כשחלה ירידה בעבודה נאלצנו לפטר אותו. מידי פעם באספקות גדולות נעזרנו בקבלני משנה מבחינת הובלה. רוב הזמן זה נעשה על ידנו".

בנוסף, התובע ביצע עבודה משרדית שארכה "כשעה וקצת" וכללה הכנת ההזמנות לספקים וטיפול בניירת (ראו עמוד 3 שורות 14-20) וגם ניקה את הרהיטים והחדר בו הורכבו בסיום ההרכבה "אני גם משאיר את הרהיט מלוקק אני מנקה ומסדר גם את החדר" (עמוד 4 שורה 20 עד עמוד 5 שורה 1 להודעת התובע אצל הנתבע מיום 15.6.20).

1. גם בחינת הפעולות שהתובע ביצע לצורך עבודת ההרכבה וההובלה, אשר לשיטת התובע, גרמו לפגיעות הנטענות, מגלה כי אין בהן כדי לקיים את יסודות המיקרוטראומה.
2. להלן נבחן את הפעולות שהתובע ביצע ביחס לפגיעות הנטענות.

פגיעה בגב -

1. התובע הצהיר כי הפגיעה בגבו נגרמה עקב הובלה ונשיאת חלקי הרהיטים הכבדים תוך אימוץ וכיפוף הגב וכן לצורך הרכבת הרהיטים, כאשר ישב על ברכיו כשגבו כפוף ותוך ביצוע תנועות חוזרות ונשנות של הגב. ראו סעיפים 5-8 לתצהיר התובע מיום 30.6.20:

"5. במסגרת עבודתי, אני נדרש להוביל את חלקי הרהיטים אל הלקוח ושם אני נדרש לבצע את הרכבת הרהיטים.

6. נוכח האמור, מידי יום עבודה אני נדרש לשאת את חלקי הרהיטים הכבדים מהיצרן ולהעמיסם על גבי משאית ו/או רכב מסחרי ולאחר מכן לפרוק אותם אצל הלקוח, והכל תוך כיפוף ואימוץ הגב.

7. יובהר כי לעיתים קרובות אני נדרש לשאת את חלקי הרהיטים תוך שאני נדרש לעלות מדרגות.

8. זאת ועוד, לאחר פריקת חלקי הריהוט אצל הלקוח, אני נדרש לבצע את הרכבת הרהיט. הרכבת הרהיט מבוצעת כאשר כל חלקי הרהיט מצויים על הרצפה, ואני מבצע את פעולת ההרכבה תוך רכינה על ברכיי, בגב כפוף, והכל תוך אימוץ הגב וביצוע תנועות חוזרות ונשנות של הגב".

כן ציין התובע שהוא משתמש בכלים רוטטים בעטיים נגרם לו רעד, רטט וזעזוע לעמוד השדרה (סעיף 9 לתצהיר מיום 30.6.20).

1. מהודעת התובע לנתבע מיום 15.6.20 עולה שבשנת 1998 או 1999, התובע החזיק ברשותו משאית למשך 5 או 6 שנים והשתמש בה לצורך הובלת הרהיטים ללקוחות. בתיאורו את הפעולות שביצע לצורך ההובלה, התובע תאר מגוון של פעולות השונות זו מזו - העמסה, קשירה ופירוק הרהיטים, סחיבה, עלייה וירידה מהמשאית כדי לקחת ריהוט או להעמיס אותו (ראו עמ' 3 להודעה שורות 2-9).
2. עוד עלה כי סדר יומו של התובע בעבודתו היה דינאמי ומשתנה והוא ביצע את הפעולות השונות להן נדרש במסגרת העבודה לא לפי סדר קבוע. כך תאר התובע את שגרת יומו (הודעת התובע אצל הנתבע מיום 15.6.20 בעמ' 1 שורה 20 עד עמ' 2 שורה 10):

"זה לא משהו קבוע, זה יכול להשתנות מכיוון שאנחנו עסק קטן. אנחנו עושים כל יום אותו דבר גם מכירה גם התקנה גם שירות ללקוח. זה רוב העבודה. במהלך השנים הקודמות נפח העבודה היה גדול יותר לעומת היום היו ימים שלא ביצענו התקנה אבל אפשר לספור אותם על כף יד. רוב החודש ביצענו הצעות מחיר, התקנות שירות ללקוח. גם להגיע ללקוח ולקחת מידות והצעת מחיר אח"כ התקנה קטנה אח"כ עוד הצעת מחיר ואולי עוד התקנה. הימים שלנו מאוד דינמים מאחר ופתאום לקוח מתקשר אז אני נוסע לקחת מידות או הצעת מחיר או להיפגש אז עובר להתקנה הבאה וכן הלאה".

1. גם היקף ההובלות שהתובע ביצע והיקף הריהוט שנדרש להעמיס על המשאית היה משתנה. כך מסר התובע בהודעתו לנתבע כי לעיתים נדרש להוביל רהיטים למספר מצומצם של לקוחות ולעיתים למספר גדול יותר של לקוחות. וכן כי לעיתים הקדיש חצי יום להובלות ולעיתים יום שלם ולא ניתן לכמת זאת (ראו: הודעת התובע אצל הנתבע מיום 15.6.20 עמוד 3 שורות 17- 20 וגם עמוד 4 שורות 2-3 ושורות 13- 16). בנוסף, מן הראיות עולה כי הריהוט שהתובע נדרש להעמיס על המשאית היה מגוון וכלל פלטות, ארגזי מגירות ומטבע הדברים במשקלים שונים (ראו: עמוד 3 שורות 13- 15 להודעת התובע אצל הנתבע).
2. מעבר לכך לא הוכח באילו תקופות התובע עסק בהובלות ונשא רהיטים, מתי סייע לו עובד אחר ומה הייתה חלוקת העבודה ביניהם. מעדות התובע ואחיו עלה כי היו 3 עובדים בעסק, התובע אחיו ועובד נוסף בשם יבגני (ראו עמוד 8 לפרוטוקול שורה 34 עד עמוד 9 שורה 3). יחד עם זאת, לא הוברר כיצד חילקו בינהם את עבודת ההובלה והסבלות ומה היה חלקו של התובע בעבודות אלו. התובע העיד כי יבגני סייע להם בהובלות וסבלות ראו בעמ' 3, שורות 29-21:

"..היתה תקופה שהיה בחור בשם איבגני שעבד איתנו, בתקופה שניסינו לגדול והיתה לנו משאית ולקחנו עוד עובד לעזרה מבחינת ההובלות. הוא לא היה איש טכני אלא היה יותר סבל. לא יודע להגיד כמה שנים. כשחלה ירידה בעבודה נאלצנו לפטר אותו".

1. בנוסף, התובע העיד שנעזר בקבלני משנה לצורך ביצוע ההובלה והסבלות. ראו: עמ' 3, שורות 31-32: "מידי פעם באספקות גדולות נעזרנו בקבלני משנה מבחינת ההובלה. רוב הזמן זה נעשה על ידנו" וכן עמוד 4 שורות 14- 20.
2. מעדות אחיו של התובע, עלה כי נכון להיום השניים לא מבצעים עבודות הובלה ונעזרים בקבלני משנה. ראו: עמוד 9 שורות 30- 32.
3. עיון בדוחות הכספיים מטעם התובע החל משנת 2014, מגלה כי במהלך השנים 2014-2018 שולמו סכומים ניכרים עבור הובלות, דבר המצביע על כך שהובלות רבות בוצעו ע"י קבלני משנה. כך, בשנת 2014 שולם סך 41,468 ₪ עבור הובלות, בשנת 2105 סך 84,614 ₪, ב-2016 סך 43,989 ₪, ב-2107 סך 50,709 ₪ וב-2018 סך 66,257 ₪ (ראו: מסמכים שנסרקו לתיק ביום 5.11.20).
4. לאור כל האמור, התרשמנו שהיקף ההובלות הנטען שביצע התובע במרוצת השנים לא הוכח, השתנה ולא היה קבוע או רציף במהלך יום העבודה. ההובלה והסבלות בוצעו גם ו/או בעיקר ע"י אחרים (עובד נוסף וקבלני משנה) וכאשר התובע ביצוע הובלות הוא נדרש למגוון פעולות שונות כגון נשיאת רהיטים שונים שמשקלם שונה זה מזה, עלייה במדרגות ולעיתים במעלית, ירידה ועלייה מהמשאית וזמן נסיעה ממקום למקום. פעולות התובע השפיעו על אזורים שונים בגוף ואין לראות בהן כפעולות על אזור מוגדר בגוף ולא הוכח, כי פעולות ההרמה ו/או הפריקה ו/או הסחיבה נעשו באופן רציף ובמשך פרקי זמן משמעותיים.
5. באשר לעבודות ההרכבה של הרהיטים, עלה מעדות התובע, כי הוא עסק בעצמו בהרכבת רהיטים בסיוע אחיו מר משה גינזבורג (עמוד 4 שורות 21- 24).
6. התובע הצהיר שהוא מבצע את ההרכבה תוך כיפוף ומאמץ של הגב. ראו-

"... הרכבת הרהיט מבוצעת כאשר כל חלקי הרהיט מצויים על הרצפה, ואני מבצע את פעולת ההרכבה תוך רכינה על ברכיי, בגב כפוף, והכל תוך אימוץ הגב וביצוע תנועות חוזרות ונשנות של הגב" (סעיף 8 לתצהיר התובע מיום 30.6.20).

1. יחד עם זאת, מעדות התובע עלה כי הרכיב רהיטים שונים במשקלים שונים זה מזה ומשך הזמן הנדרש להרכבה השתנה בהתאם לכמות הרהיטים שהוזמנה. ראו עדות התובע (עמ' 4, שורה 33 עד עמ' 5 שורה 12):

"ש. אם אתה צריך להרכיב כיסא משרדי, איך הכיסא מגיע?

ת. כשאני לוקח מהספק הם מגיעים מורכבים. בכיסאות מדובר בסבלות והובלה. בתקופה שייבאנו כיסאות בלבד, הם היו מגיעים בקרטונים בחלקים ואנחנו הרכבנו אותם ומכרנו אותם גם ללקוחות קצה ולדילרים.

ש. מה המשקל של הכיסא בממוצע?

ת. כיסא פלסטיק יכול לנוע בין 5 – 6 ק"ג, כיסא מנהלים עד 35 ק"ג.

ש. מה המשקל של החלקים שאתה מרים?

ת. יכול להיות חבילת מדפים באזור 8 – 10 ק"ג , פלטות כ- 30 – 40 ק"ג וארונות שיכולים להגיע ל- 40 – 50 ק"ג ואת זה מרימים שני אנשים. יש גם דברים חריגים שמגיעים גם ליותר. פלטות זכוכית מיוחדות.

ש. אם ההזמנה מגיעה ללקוח ע"י קבלן המשנה, מי פורק אותה מהמשאית ומכניס ללקוח?

ת. הקבלן משנה, המוביל פורק אותה ואני אומר לו איפה לשים את הריהוט בחדרים. אני מרכיב אותם.

ש. כמה זמן לוקחת לך הרכבה של הסחורה אצל הלקוח?

ת. תלוי בכמות הריהוט שאותו לקוח הזמין. אם זה שולחן אחד זה יכול לקחת רבע שעה ואם זה פרוייקט זה יכול לקחת גם יומיים ואף יותר. הכל תלוי בכמות".

וראו בעמ' 5 שורה 36 עד עמ' 6 שורה 15:

"ש. אנחנו רואים שולחן עגול עם רגל. האם יש צורך להרכיב אותו?

ת. כמובן. זה מגיע רגל בנפרד ופלטה בנפרד.

ש. כמה ברגים יש שם?

ת. בין 8 ל- 12 ברגים לרגל פיצה.

ש. כמה זמן לוקח לך להבריג בורג אחד?

ת. שולחן כזה לוקח להרכיב כולל פתיחה מהניילונים, בין חמש לעשר דקות".

1. בנוסף, לטענת התובע הוא השתמש בכלי עבודה שונים לצורך ההרכבה כגון, מברגה נטענת, מקדחה, מסור ג'קסון, פטישון רוטט וכלים ידניים שונים (הודעת התובע אצל הנתבע מיום 20.3.18 בעמוד 3 שורה 13 עד עמוד 4 שורה 3). התובע לא פרט מה הייתה רציפות הפעולה עם הכלים הרוטטים, האם עמד / ישב / כרע במהלך עבודתו עם כלים אלו ולמעט טענות התובע בנדון לפיהן השימוש בכלים אלו גרם לו לרעד או לרטט או לזעזוע בגב, לא הוגשה כל ראיה אובייקטיבית שתתמוך בטענותיו.
2. התרשמנו כי לצורך הרכבת הרהיטים השונים, התובע ביצע פעולות שונות הכרוכות בכיפוף הגב ויישורו בזויות משתנות והרמת משקל משתנה בתנוחות שונות, שלא פעלו על מקום מוגדר בגבו של התובע ולא התבצעו באופן רציף ובפרקי זמן משמעותיים.
3. לאור כל האמור התביעה להכרה בפגיעה הנטענת בגב לפי תורת המיקרוטראומה נדחית.

פגיעה בברכיים ומפרקי הירכיים -

1. בתצהירו המשלים של התובע מיום 17.1.21 הוא הצהיר שנדרש לרכון על ברכיו לצורך הרכבת הרהיטים. ראו סעיפים 8-10:

"8. ... הרכבת הרהיט מבוצעת כאשר כל חלקי הרהיט מצויים על הרצפה, ואני מבצע את פעולת ההרכבה תוך רכינה על ברכיי, בגב כפוף, והכל תוך אימוץ הגב וביצוע תנועות חוזרות ונשנות של הגב.

9. זה המקום להבהיר, כי נוכח כך שמדובר בעבודה פיזית, בזמן שאני מצוי ברכינה על ברכיי יש כל העת תנועה של פלג הגוף העליון, לרבות תנועות חוזרות ונשנות של הגב, וכתוצאה מכך יש כל העת תנועה ותזוזה של הברכיים וכמו כן נגרם חיכוך של הברכיים בקרקע, תוך תנועות ותזוזות חוזרות ונשנות.

10. כתוצאה מאופי עבודתי כאמור, ברכינה על ברכיי, אני סובל מכאבים והגבלה בתנועות הברכיים והירכיים".

1. כן תאר התובע בהודעתו לנתבע מיום 15.6.20 (עמ' 5 שורות 9-11), כי הוא מייחס את הפגיעה בברכיו לעלייה, ירידה וקפיצה מהמשאית בזמן ההובלה:

"ש. ממה לדעתך נפגעת בברכיים.

ת. בזמן התקנה אני יושב על ברכיים שלי, גם ירידה ועליה מהמשאית או קפיצה מהמשאית..".

1. את הפגיעה במפרקי הירכיים התובע ייחס להובלות שביצע ובתוך כך הרמת הרהיטים, עלייה וירידה מהמשאית וקפיצות ממנה (ראו עמ' 3 שורות 2-10 להודעת התובע אצל הנתבע מיום 15.6.20):

"ממה לדעתך נפגעת במפרק ירך,

אני חושב שבתקופה שהיתה לנו משאית אולי משנת 1998 או 1999 ממש לא כל כך זוכר בערך היה לנו אותה 5 או 6 שנים - זו היתה משאית יסוזו סואמה עד 15 טון - במשאית עשינו העמסות וקשירות פרוק של המשאית סחיבה של רהיטים ללקוח- גם מבחינת עומס על הגוף וגם הרבה קפיצות מהמשאית גרמו לפגיעה מפרקי הירכיים והתקנות אתה על ברכים ומפעיל לחץ על המפרקים".

1. אולם וכפי שקבענו לעיל, היקף ההובלות ונשיאת הרהיטים שביצע התובע במהלך השנים לא הוכח ומעבר לכך התובע נעזר בעובד נוסף ובקבלני משנה. מעבר לאמור, לא הוכח כי התובע ביצע תנועות חוזרות ונשנות בהיקף מספיק, באופן רציף ובפרקי זמן משמעותיים. ההובלות דרשו מהתובע תנועות שונות הפועלות על זויות ואיברים שונים בגופו שכן ירד ועלה מהמשאית תוך נשיאת משקל משתנה, לעיתים עלה במדרגות ולעיתים במעלית וכל זאת ללא סדר יום קבוע או רציפות בפעולות.
2. בנסיבות אלה, לא הוכחו תנועות חוזרות ונשנות ואף לא ניתן לבודד תנועות חוזרות מסוימות באופן רציף ובפרקי זמן משמעותיים לאורך תקופה מוגדרת.
3. באשר לעבודת הרכבת הרהיטים, התרשמנו שבמרבית הזמן ברכיו וירכיו של התובע היו במצב סטטי והוא לא נדרש לגרור את עצמו כשהוא על ברכיו. ראו עמוד 5 שורות 17- 20 להודעת התובע מיום 15.6.20:

"כמה זמן ברצף אתה יושב על ברכים בזמן התקנה?

אני לא רצף, תשמע אני יכול להיות גם חצי שעה על ברכיים לעשות ארון ואח"כ לעבור לשולחן".

וראו בעמ' 5 לפרוטוקול שורות 13-27:

"ש. מפנה להודעה לחוקר מ- 2020, עמ' 5, ש' 15 – 17. נשאלת לגבי הברכיים ואמרת שאתה לא רצף. אתה יכול להעריך מתי אתה כן כרוע על הברכיים בזמן ההרכבה וכמה זמן?

ת. אני מדגים. שולחן מגיע ב- 4 חלקים, פלטה, רגל ימין ורגל שמאל וסינר צניעות מתחת לפלטה יש זוויות שצריך להרכיב אותן. צריך לחבר בין הרגליים והסינר צניעות, שם את הפלטה ומבריג למטה. כשעוברים מצד ימין לצד שמאל זה על הברכיים. גם בארונות שצריך לחבר בין אחד לשני, בארון שהוא מעל גובה של 2.10 אתה עושה את זה בעמידה. כשהארון נמוך צריך להיות על הברכיים. אתה מחבר את הברגים.

ש. כדי לחבר ארון לארון למטה כמה זמן אתה על הברכיים?

ת. זה עניין של דקות. כשיש לך שלושה ארבעה ארונות בחדר הזה ושלושה ארבעה בחדר השני אז מצטבר זמן. אחרי שגמרת להרכיב אתה צריך לכוון את הדלתות ויש צירים שהם בגובה יד ויש צירים נמוכים. צריך גם לנקות את המדפים התחתונים של הארון. כל מה שמתחת לגובה מותן צריך להתכופף לרצפה.

ש. הכוונה בלהתכופף זה להתכופף עם הגב או עם הברכיים?

ת. אתה מפעיל את הכל. אתה צריך להסתובב לקחת ברגים, מברגה. כשאתה נמצא על הברכיים אתה צריך להסתובב גם הצידה".

1. בהתאם להלכה פסוקה, כריעה ממושכת על הברכיים ללא תזוזה אינה מהווה פגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה, להבדיל מחבלות בברכיים או רצף תנועות חוזרות ונשנות. כך, נקבע בעבל (ארצי) 421/09 המוסד לביטוח לאומי - יעקב בן סימון (8.3.10): "על מנת שליקוי מסוים יוכר כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה, על המבוטח להוכיח כי במהלך עבודתו היומיומית נגרמו לו אין ספור פגיעות זעירות, שכל אחת מהן גרמה לו נזק זעיר בלתי הדיר והנזקים הללו במצטבר זה על גבי זה גרמו לו לנזק שפגע בכושר עבודתו. לאור האמור, כאשר מדובר במיקרוטראומה ברכית, על המבוטח להוכיח רצף של תנועות ברכיים חוזרות ונשנות, או חבלות בברכיים חוזרות ונשנות ללא הרף על פני ציר הזמן.

כעולה מעובדות המקרה שלפנינו, עבודת המשיב לא כללה רצף של תנועות ברכיים חוזרות ונשנות וחבלות ברכיים חוזרות ונשנות, כפי שהדבר למשל אצל רצף הגורר עצמו על ברכיו במהלך עבודתו על הרצפה. במקרה שלנו מדובר היה במצב סטטי של כריעת ברכיים בעבודת ריתוך צינור שלא התבצעה בעמידה או בשכיבה. משאלה הם הדברים, ראויה הייתה תביעת המשיב להידחות אף ללא מינוי מומחה רפואי". וראו גם: עבל (ארצי) 17346-05-11 אשרף אבו אלהיג'א - המוסד לביטוח לאומי (31.1.12).

1. התרשמנו, כי התובע לא עבד כפי שעובד רצף (כפי שאף העיד על עצמו – ראו הודעת התובע אצל הנתבע מיום 15.6.20 בעמ' 5, שורה 19: "אני לא רצף ..."), ברכיו וירכיו היו במצב סטטי כאשר נדרש לבצע הרכבות בכריעה על ברכיו וכי ביצע תנועות מגוונות ושונות בעת ביצוע ההרכבה (עמידה / כריעה) באופן לא רציף ולא בפרקי זמן משמעותיים.
2. לאור כל האמור התביעות להכרה בפגיעות בברכיים ובירכיים לפי תורת המיקרוטראומה נדחות.

סוף דבר:

1. התביעות נדחות.
2. משמדובר בתביעה מתחום הביטחון הסוציאלי אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ח שבט תשפ"ב, (30 ינואר 2022), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.