הנאשמת הורשעה על פי הודאתה בגין גרימת תאונת דרכים עת לא צייתה לאור אדום אשר דלק בכיוון נהיגתה.

למרבה המזל, תוצאת התאונה קלה, נזקי רכוש וחבלות גוף שאינן מגיעות כדי "חבלה של ממש".

מתחם עונשי נע בין פסילת מינימום של 3 חודשים לבין 9 חודשי פסילה.

נתתי דעתי לטיעוני הצדדים לעונש ולכך שלנאשמת וותק נהיגה משנת 94 ועברה התעבורתי איננו מכביד.

לנגד עיניי הסברה של הנאשמת לפיו טעתה ופתחה בנהיגה משנדלק האור הירוק, אלא שבדיעבד התברר כי שגתה והרמזור מווסת כיוון נהיגה אחר.

כמו כן, ניתן משקל לקולא לכך שהודאתה באשמה חסכה הטרחת עדים מחד, ומאידך מהווה הפנמה מלאה של טעותה.

עיסוקה של הנאשמת בטיפול בילדים אוטיסטים ושוכנעתי כי קיימת "נזקקות מוגברת" לרישיון נהיגתה.

הריני יוצאת מנקודת הנחה כי המטרה העונשית תושג אף אם תצומצם תקופת הפסילה.

על יסוד דברים אלה, הנני גוזרת על הנאשמת את העונשים הבאים:

פסילה

הנני פוסלת את הנאשמת מלקבל או מלהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה בת 18 ימים.

ריצוי הפסילה נדחה עד 90 יום.

פסילה על תנאי

הנני פוסלת את הנאשמת מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים

וזאת על תנאי למשך 3 שנים.

קנס

אני גוזרת על הנאשמת תשלום קנס בסכום של 1,600 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו, הקנס ישולם עד 90 יום.

הודעה לנוכחים הזכות לערער על גזר הדין תוך 45 יום.

ניתן היום, כ"ה ניסן תשפ"א, 07 אפריל 2021, במעמד הנוכחים