לפני שתי בקשות לעיון בחומר חקירה שעניינם אחד.

רקע דיוני קצר

המבקשים הם הנאשם 1 והנאשם 12 בכתב האישום בתיקים 24984-07-15 ו- 31343-04-19 הידוע בכינויו כ"פרשה 512" (להלן: "התיק העיקרי").

יצוין כי התיק העיקרי קבוע עתה להשלמת סיכומים בעל פה ולצורך כך קבועים מספר מועדים בחודש הנוכחי.

עובר לדיון שנקבע, וביום 7.10.20 הודיע בא כוח המבקש 2, עו"ד אבי כהן, כי לאחר שעיין בתגובת המשיבה הוא חוזר בו מהבקשה.

בדיון שהתקיים לפני ביום 8.10.20 שמעתי את טיעוני באי כוח הצדדים.

טיעוני באי כוח המבקשים בבקשות בכתב

באי כוח המבקשים טוענים כי במהלך ניהול התיק ועד לאחר שנסתיימה עדותו של עד המדינה ש.כ, לא נמסר לידי ההגנה כי עד המדינה ש.כ (להלן: "העד") נעצר בחשד למעורבות באירוע מושא האישום הרביעי בשנת 2004 וכי רק לאחרונה גילתה ההגנה בתוך חומר הראיות מסמכים המלמדים כי העד נעצר ביום 8.3.04 וכי כבר בשנת 2004 הפך לעד מדינה ומסר עדותו אודות האירוע מושא האישום הרביעי.

באשר למסמכים שנגלו להגנה רק עתה, הפנתה ההגנה לאלה:

• דו"ח פעולה בכתב יד מיום 4.3.04 בו נכתב כי המשטרה חיפשה אחר העד בכתובת באשדוד (להלן: "מסמך א'").
• מסמך בכתב יד על גביו נרשמו פרטיו האישיים של העד ובכלל זאת כתובתו באשדוד, גילאי ילדיו, לצד הערה "פרטי עד מדינה ש.כ" ושמו המלא של העד (להלן: "מסמך ב'").
• שני תצלומים של העד מתוך אלבום עברייניים על גבי עמוד אחד (להלן: "מסמך ג'").
• טבלה מודפסת ובה פרטים שונים של העד אשר תאריך יצירתה הוא במועד עריכת התצלומים- 4.3.04 (להלן: "מסמך ד'").
• עשרה מסמכים חסויים אשר שישה מהם סומנו 214, 216, 217, 219, 220 ו-221 (להלן: "מסמכים ה'").

על כן, עתרו באי כוח המבקשים להורות למשיבה להעביר לעיונם את כל ההודעות שנגבו מעד המדינה ש.כ בשנת 2004 ועד לחודש יוני 2015 ואת כל המסמכים שתיעדו את דבריו ואת הידיעות המודיעיניות שמסר. כמו כן עותרים באי כוח המבקשים להורות למשיבה להבעיר לעיונם רשימה של חומרי חקירה חסויים הקשורים לעד.

טיעוני בא כוח המשיבה בתגובה בכתב

בא כוח המשיבה טען כי יש לדחות את הבקשה. לטענתו, הבסיס לבקשות תלוש מקרקע המציאות וכי ניתן היה לייתר את הגשתן לו ההגנה הייתה מבררת את השגגה שבידה עם המשיבה מבעוד מועד.

בא כוח המשיבה הפנה למסמך עליו נרשמו פרטי העד והכיתוב "פרטי עד מדינה ש.כ" וטען כי מקורו של הכיתוב האמור אינו בשנת 2004 כי אם "בפתקית צהובה שהתווספה בעת עריכת החומר לצילום ב- 2015 לאחר הפיכתו של [העד] לעד מדינה ונותרה ע"ג המסמך המקורי בעת הסריקה". כמו כן טען כי המשא ומתן עם העד החל בשנת 2015 כפי המתועד בחומר החקירה וכי אין כל נפקות להתייחסות לעד כעד מדינה בשנת 2004. בתמיכה לדבריו, צירף בא כוח המשיבה לתגובתו צילום בצבע של המסמך המקורי בו נחזית בבירור הפתקית הצהובה שהתווספה על גבי המסמך.

בא כוח המשיבה הוסיף והצהיר בתגובתו כי לא נוהל משא ומתן עם העד בשנת 2004 בניסיון לגייסו כעד מדינה, כי כל אמרותיו של העד בשנת 2004 נמסרו להגנה, כי העד לא מסר כל מידע מודיעיני באותו מועד ובכלל וכי אין בתעודת החיסיון כל הפניה לחומרי חקירה חסויים בעניינו משנת 2004. על כן טען בא כוח המשיבה, כי, מכל מקום, אין בידי המשיבה להעביר לעיון ההגנה חומר שאינו קיים.

טיעוני הצדדים שנשמעו בעל פה בדיון

בא כוח המבקש 3, עו"ד ירום הלוי, טען כי הגם שהוכח שהכיתוב "פרטי עד מדינה ש.כ" מקורו במדבקה שהוספה על המסמך המקורי, אין בכך לסתום את הגולל על טענתו כי יש במסמך שנערך בשנת 2004 להעיד כי כבר אז נוהל עם העד משא ומתן כעד מדינה. לטענתו, האינדיקציה לכך היא שבאותו מסמך משנת 2004 נרשמו פרטי אשתו וילדיו של העד, ומתוקף ניסיונו, פרטים אלה לא מופקים לגבי חשודים רגילים אלא לגבי מי שעתידים לשמש עדי מדינה. בא כוח המבקש 3 טען כי קיומם של אותם פרטים מחייבים לברר את פשרם עם המשיבה ומעבירים אליה את הנטל לסתור. טענה דומה העלה הסניגור ביחס למסמכים ג' ו-ד'. לטענתו, תצלומי העד והטבלה עם פרטיו קשורים למעצרו הקודם של העד בשנת 1998 ואף בכך ראיה לכאורה המעבירה את הנטל למשיבה ליתן הסבר.

בא כוח המבקש 1, עו"ד שמשון וייס, מסר כי חברו עו"ד ירום הלוי הקיף את הטענות שבבסיס הבקשה בצורה מלומדת והצטרף לדבריו.

המבקש 3 טען כי עומדת לו הזכות להעלות את הבקשה בכל שלב של המשפט.

בא כוח המשיבה, עו"ד ניסים מירום, שב על עמדתו כי יש לדחות את הבקשה. בדבריו הפנה לטיעונים שהעלה בתגובתו הכתובה, טען כי אין כל יסוד לבקשה וכי בשים לב למסגרת ההליך- דיון לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982- אין הוא חייב במתן הסברים למסמכים שהציגה ההגנה וכי בנימוקי התנגדותו לבקשה די על מנת לדחות את הבקשה.

דיון והכרעה

אקדים את המאוחר בכך שאני קובע כי דין הבקשות להידחות. בבסיס הבקשות הללו אין אלא ניחושים או השערות ותו לא. שהרי אילו היו באי כוח המבקשים פונים לבא כוח המשיבה לקבלת הסבר, כפי ההסבר שניתן היום וכפי שניתן בכתב, יש והיו נמנעים מלהגיש הליך מיותר זה.

כפי העולה מדברי באי כוח הצדדים, ובמיוחד מפי בא כוח משיב 3, מסיקים הם כי עד המדינה ש.כ נעצר בשנת 2004 או ליתר דיון סמוך ליום 8.3.04, מתוך מסמך שצורף לבקשת משיב 3 ומכונה ג' ו- ד'. באי כוח המבקשים מצאו להסיק כי לנוכח הכיתוב המופיע בשולי מסמך זה "הופק ע''י 8.3.2004 בשעה 15:04:56", הרי שהמסמך הופק סמוך לאחר מעצרו של עד המדינה. עוד מצאו באי כוח המבקשים כי לנוכח המצוי במסמך ב' המכונה "מסמך המדבקה" דהיינו כיתוב "פרטי עד המדינה" בצמוד לשמו, כי הדבר מעיד על כך שכבר בשנת 2004 היה ש.כ עד מדינה או התקיימו מגעים עמו.

לא עזרו הסבריו של בא כוח המשיבה שלא מדובר אלא ב"צל הרים" שאינם הרים, וכי אין בידו כל חומר או אבק חומר מהמבוקש. לא עזרו ההסברים כי המדבקה בה הכיתוב כאמור הודבקה בסמוך לאחר הכנת חומר החקירה לסריקה בשנת 2015, כך גם לא ניאותו באי כוח המבקשים לקבל ההסבר באשר למסמכים ג' ו- ד', שלא באו אלא למטרות איתור לשם חקירה. לא כלום, עומדים הם על דעתם שאין בהסברי בא כוח המשיבה לספק את מסקנותיהם, שמא אומר אני ניחושיהם.

כאמור, לנוכח הסברי בא כוח המשיבה הברורים והנחרצים, ומשום שלא מצאתי בסיס להטיל ספק בדבריו, ההליך שלפני אינו אלא מיותר לחלוטין.

סוף דבר, הבקשות נדחות.

המזכירות תעביר את ההחלטה לצדדים.

תשומת לב המזכירות כי החלטה זו ניתנת בשני התיקים שבכותרת וכי יש לדאוג שתופיע בשניהם.

ניתנה היום, כ' תשרי תשפ"א, 08 אוקטובר 2020, בהעדר הצדדים.