28 נובמבר 2021

לפני:

כב' הרשמת שרון חג'ג'

החלטה

לפני בקשה לחייב את התובע (להלן: "המשיב"), תושב הרשות הפלסטינית, בהפקדת ערובה להוצאות הנתבעת (להלן: "המבקשת") בגין התביעה שהגיש נגדה. המשיב מתנגד לבקשה.

לאחר עיון בבקשה, בתגובה, בתשובה ובכתבי הטענות על נספחיהם וכן בפרוטוקול דיון קדם המשפט מיום 11.11.2021 וכל יתר המסמכים שבתיק בית הדין נחה דעתי, כי דין הבקשה להידחות מן הטעמים שיפורטו להלן.

טענות הצדדים בתמצית:

טענות המבקשת:

1. המשיב פועל בניגוד לדין בהעדר ציון מענו והפרה זו, מעלה חשש ליכולת המבקשת לממש את פסק הדין.
2. ביחס לסכום התביעה, מפנה המבקשת להלכת בית הערבה, ע"ע 2385-02-17 אבו מוחסן - קיבוץ בית הערבה, ניתן ביום 11.2.2021, (להלן: הלכת אבו מוחסן) במתן הצדקה לקביעת ערובה היות ולא ניתן להתעלם במשאבים הנדרשים להשקעה, כאשר מדובר בסכום תביעה גבוה במיוחד.
3. המשיב לא בא בידיים נקיות בכך שמסתיר עובדות מהותיות שקיבלו ביטוי בכתב ההגנה כגון: נסיבות סיום העסקתו, גמר חשבון וחישוביי הרכיבים.
4. המשיב טוען לתלושי שכר פיקטיביים ללא כל ראיות. המשיב קיבל במועד את תלושי השכר הכוללים את כל הזכויות והרכיבים בדין ובהתאמה לדיווחיים למדור התשלומים.
5. כאמור, לא די באמירות בלבד להעלאת ראשית ראייה ובייחוד כאשר מדובר בסכום תביעה גבוה.
6. המשיב סיים לעבוד מיוזמתו ביום 27.6.2019 וביום 15.7.2019 נערך גמר חשבון, כאשר הועברו מלוא הדיווחים למדור התשלומים.
7. הבקשה אינה נתמכה בתצהיר היות וכוללת טענות משפטיות.

טענות המשיב:

1. המבקשת אינה מכחישה את קיום יחסי עובד-מעסיק. מדובר בתביעה לזכויות סוציאליות ואין בהיות התובע תושב שטחים, בכדי להורות על הפקדת ערובה.
2. המשיב העלה את ראשית ראייתו בהתאם להוראות הדין ביחס לבקשה להפקדת ערובה ואינו נדרש להציג ראשית ראייה לכל רכיביי התביעה, די בהבאת ראשית ראייה לחלק מרכיביה.
3. המשיב עבד תקופה ארוכה אצל המבקשת ואמנם חתם על כתב ויתור וסילוק לאחר פיטוריו, אך מדובר בסכום שקוזז מסכום התביעה.
4. המבקשת לא עמדה בחובותיה הרישומיות בהעדר הודעה על תנאי העסקה והעדר המצאת מלוא דוחות הנוכחות, למעט 20 דוחות שאינם חתומים וזאת כאשר המשיב, עבד במשך 79 חודשים.
5. מדובר בתביעה שאינה מופרכת על פניה והיות ועסקינן בסיכוי טוב להוכחת התביעה, אין ליתן משקל יתר להעדר יכולת המבקשת להיפרע במידה ויוטלו הוצאות על המשיב.

דיון והכרעה:

1. ביום 2.8.2016 פורסם תיקון לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991 (להלן: "התקנות") ובמסגרתו הוספה תקנה 116א לתקנות, בתוקף מיום 2.9.2016 הקובעת כך:

(א) שופט בית הדין או הרשם רשאי, אם נראה לו הדבר, לצוות על תובע לתת ערובה לתשלום כל הוצאותיו של נתבע.

(ב) היה התובע מי שאינו תושב ישראל ואינו אזרח אחת המדינות בעלת האמנה לפי תקנות לביצוע אמנת האג 1954 (סדר הדין האזרחי), התשכ"ט- 1969, יורה שופט בית הדין או הרשם לתובע, לבקשת נתבע, להפקיד ערובה לתשלום הוצאותיו של הנתבע, זולת אם הראה התובע ראשית ראיה להוכחת תביעתו או שהוא הראה כי הנתבע יוכל להיפרע את הוצאותיו ממנו אם התביעה תידחה או אם ראה שופט בית הדין או הרשם לפטור את התובע מטעמים מיוחדים שירשמו.

(ג) הורה שופט בית הדין או הרשם על הפקדת ערובה ולא הופקדה ערובה בתוך המועד שנקבע, תימחק התובענה, זולת אם הורשה התובע להפסיקה"

1. על פי התקנה כאמור, כאשר התובע אינו תושב ישראל ואינו אזרח אחת המדינות שהיא צד לאמנת האג, יש לחייבו בהפקדת ערובה ואילו הפטור מהפקדת ערובה, יינתן בנסיבות מסויימות הקבועות בתקנה ולרבות שיקול דעתו הרחב של בית הדין.
2. במקרה הנידון, התובע אינו תושב ישראל או אזרח מדינה זרה שהיא צד לאמנת האג ולכן הכלל הוא, כי יש לחייב בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, למעט אם הראה ראשית ראיה להוכחת תביעתו, או יכולת פירעון, או באם מתקיימים בעניינו טעמים מיוחדים המצדיקים פטור מהפקדת ערובה.
3. הלכה פסוקה וידועה היא כי זכות הגישה לערכאות הינה זכות ה"נעלה" מזכות יסוד (ע"א 733/95 ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ [פורסם בנבו] [15.7.97]). אך אין המדובר בזכות מוחלטת ויש לאזנה אל מול זכותו של הצד שכנגד, שלא להיגרר להליך סרק ולחסרון כיס בעקבותיו.
4. עיון בטיעוני הצדדים במקרה דנן אינו מעלה מחלוקת באשר ליחסי עובד-מעביד מחודש 12/2012 ועד לחודש 7/2019, כי אם לטענת המשיב תלושי השכר והדיווחים למדור התשלומים אינם משקפים את ימי עבודתו, שכרו ותשלום זכויות סוציאליות.
5. המבקשת הגישה כתב תביעה שכנגד בטענה לתשלום זכויות סוציאליות כגון חגים, הבראה וחופשה שנתית ביתר ו"בטעות" וכן, תשלום דמי הודעה מוקדמת היות ולטענתה, התובע התפטר ללא מתן הודעה מוקדמת.
6. המשיב מוסיף וטוען מעבר לטענה בדבר תלושי השכר שאינה משקפים נאמנה את שכרו וימי עבודתו, כי פוטר באופן פתאומי לאחר שעבד במשרה מלאה לרבות וותק ענפי של 13 שנים ואילו המבקשת טוענת, כי המשיב זכאי לדרגת 1 בענף היות ולא הציג וותק ענפי קודם וכי לא עבד במשרה ממלאה.
7. בעיון במכלול הטענות הרי מדובר בטענות הדורשות בירור עובדתי ומשפטי, בין היתר על ידי הוכחת הטענות במסגרת דיון הוכחות וכן הבאת ראיות במסגרת התצהירים.
8. אמנם, תלושי השכר מהווים, בהתאם להלכה הפסוקה, ראיה לאמיתות תוכנם למעט אם יוכח בראיות מהימנות אחרת, ובפרט משמדובר בתלושים שהופקו על ידי מדור התשלומים בהתאם להוראות חוק שירות התעסוקה, תשי"ט- 1959, אך במקרה דנן והיות ואין מחלוקת כי המבקשת שילמה את שכר העבודה במזומן ולא נחתם או נמסר הסכם העסקה וכן, כי לא הומצא רישום יומן נוכחות מלא, הרי נטל ההוכחה עומד לפתחה. (ראה פרוטוקול דיון קדם המשפט מיום 11.11.2021)
9. לתיק בית הדין צורפו כרטיסי עבודה למספר חודשים ולא לכל תקופת העסקה וזאת חרף חובת המבקשת לערוך רישום נוכחות מכוח חוק הגנת השכר, תשי"ח- 1958.
10. נוסף על כך, מריכוז הנתונים החודשיים מרשות האוכלוסין וההגירה עולה, כי המשיב עבד בענף הבניין, קודם לתחילת עבודתו אצל המבקשת.
11. לא נעלמה מעיני בית הדין, עיתוי טענתו החילופית של המשיב להפרשי שכר מינימום כאשר מדובר בטענה לשכר עבודה של 400 ₪, אך אין בעובדה זו כדי לתמוך בטענת המבקשת כי המשיב לא העלה ראשית ראייה.
12. משכך, ולצורך הכרעה בבקשה שלפניי, הרי שעלה בידי התובע להציג ראשית ראיה לתביעתו.
13. לכך יש להוסיף, כי אף הטענות הנוגעות לחתימת התובע על מסמך המבקשת מיום 15.7.2019 מצריכות בירור עובדתי, בפרט לאור טענות המבקשת בכתב התביעה שכנגד.
14. אציין, כי במסגרת מכלול השיקולים, נלקח בחשבון סכום התביעה אך לנוכח גדר המחלוקת בין הצדדים לרבות, נסיבות סיום העסקתו של המשיב לאחר שנים רבות (ביחס לרכיביי התביעה הרלוונטיים לנסיבות סיום העסקה), וותק הענפי (ביחס לדוג': לרכיביי דמי הבראה וחופשה בכפוף לטענת ההתיישנות) והעברת הנטל אל כתפי המבקשת בהעדר מתן הודעה בדבר תנאי העסקה, תשלום במזומן והעדר המצאת דוח רישום שעות מלא, (ביחס לדוג': לרכיב שעות נוספות) מצאתי לנכון, כי המשיב לא הציג ראשית ראייה רק לחלק קטן מתביעתו וכי עמד בנטל הנדרש, להעלות ראשית ראייה לפטור אותו מהפקדת ערובה.
15. לכל אלה, יש לקחת בחשבון את עובדת כתב התביעה שכנגד. אני סבורה, כי כאשר מוגשת כתב תביעה שכנגד בטענה לקיזוז סכומים ששולמו ביתר ובטעות, כפי שטענה המבקשת, יש לקחת זאת במכלול השיקולים כך שמדובר בתביעה שעליה להמשיך ולהתברר ואיני סבורה, כי במקרה דנן, יש לעלות מחסום ו/או קושי גישה לערכאות בדמות בקשה להפקדת ערובה.
16. לאור האמור, וכפי שכבר נפסק, כי השימוש בביטוי "ראשית ראייה" אינו מחייב את התובע את כלל הראיות שיתמכו בכל רכיבי התביעה על כל פרטיה, אלא נדרשת ראשית ראייה להוכחת התביעה באופן כללי בבקשה להפקדת ערובה, שוכנעתי כי עלה בידיו לעשות כן.
17. לאור האמור, והואיל ומצאתי שקיימת ראשית ראייה, איני נדרשת לבחון את יתר התנאים בהתאם ללשון 116א לתקנות. אוסיף, כי גם באיזון זכות הגישה לערכאות, אל מול זכותו של צד שכנגד לא להיגרר להליך סרק, שוכנעתי ובהתאם לכללים שהתוו בתקנות ובפסיקה, כי דין הבקשה להפקדת ערובה להידחות.
18. חשוב לציין, כי מדובר בקביעות לכאוריות בלבד שכן, טרם נשמעו כל העדים בתיק והקביעה מתבססת על סמך הנתונים הקיימים בשלב זה ואין בכך בכדי להשפיע על התוצאה הסופית בתיק.
19. אשר על כן, הבקשה נדחית.

הוצאות הבקשה תילקחנה בחשבון עם סיום ההליך.

ניתנה היום, כ"ד כסלו תשפ"ב, (28 נובמבר 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.