חדל"פ 10281-10-20 ספיר נ' ממונה על חדלות פירעון – מחוז תל אביב ואח'

בפני כב' השופט רונן אילן

העתק החלטת בית משפט מיום י"ג חשוון תשפ"ג 07 נובמבר 2022

לפני בקשה לקיצור תקופת השיקום שנקבעה בתכנית השיקום, ומתן האפשרות ליחיד לשלם בתשלום יחיד את מלוא הסכום שאמור היה לשלם בתשלומים חדשיים בתקופת השיקום.צו השיקום ניתן ביום 7.2.22 ובמסגרתו נקבע שהיחיד יוסיף לקופת הנשייה סך של 70,000 ש"ח, ביחס לחובות מאושרים בסך של 202,318 ש"ח, ובמשך 50 חדשים.
הבקשה מתבססת על הוראות סעיף 170 בחוק חדל"פ, אלא שלפי הוראות אלו בוחן ביה"מ אם נתגלו כאלו נסיבות חדשות המצדיקות את קיצור תקופת השיקום, ניתן משקל גם לאינטרס השיקומי המבקש לבחון לאורך זמן את התנהלות היחיד, ואף לאינטרס הציבורי של מראית פני הצדק נוכח ההפטר המתבקש. כך גם ינתן משקל למידת היתרון שעשוי לצמוח לקופת הנשייה אם תתקבל הבקשה (ראו בהרחבה ההחלטה מיום 6.11.22 בתיק חדל"פ 30980-04-20; ראו גם: חדלפ (ראשל"צ) 31796-04-20‏‏ מירי אברמוב נ' ממונה על חדלות פירעון מחוז תל אביב [פורסם בנבו] 28.4.22).
במקרה דנא, לפי הנטען בבקשה מתברר שזולת רצונו של היחיד לסיים את הליכי חדלות הפירעון בהפטר, אין כאלו נסיבות חדשות עליהן מתבססת הבקשה, כאשר כל אותו פירוט של מצבו האישי של היחיד ממילא נלקח בחשבון בקביעת תכנית השיקום. עוד מתברר שאין בהצעה כדי להביא תועלת לנושים בהשאת קופת הנשייה.
לפיכך, ככל שמבקש היחיד לקדם כזו אפשרות לקיצור תקופת השיקום, עליו להציג פירוט המתייחס לטעמים עליהם מתבססת הבקשה כאמור, וכל עוד לא ייעשה כן לא ניתן לקדם את בירור הבקשה.