בפני בקשת היחיד למתן צו הפטר והחלת צו ההפטר על חוב המזונות אותו הוא חב למוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל"). כל זאת בהתאם לסמכות הקבועה בסעיף 175 (ב)(2) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח- 2018 (להלן: "חוק חדלות פירעון" או "החוק").

רקע וההליכים הרלבנטיים:

1. ביום 24.2.21 ניתן ליחיד צו לפתיחת הליכים והושת על היחיד צו תשלומים ע"ס 150 ₪ לחודש.
2. כנגד היחיד הוגשה תביעת חוב אחת על ידי המל"ל, בגין חוב מזונות בסך של 430,000 ₪. תביעת החוב נבדקה, אושרה במלואה והוכרה כחוב בדין קדימה.
3. היחיד יליד 1958, גרוש פעמיים ואב ל- 5 ילדים. ליחיד 2 ילדים בגירים בני 30 ו- 28 מנישואיו לאשתו הראשונה. כמו כן, ליחיד 3 ילדים מנישואיו לאשתו השנייה אשר מתגוררים עמו כיום: 2 קטינים (בני 14 ו- 15) ובתו הבגירה (בת 21).
4. בהתאם לפסיקת בית המשפט לענייני משפחה, מיום 6.10.19, עברו ילדיו הקטינים לחזקתו, תוך ביטול חובת תשלום המזונות, וזאת לאחר שאשתו השנייה של היחיד ויתרה על המשמורת על הילדים הקטינים.
5. עם זאת, ליחיד הצטבר חוב מזונות עבר בגין אי תשלום דמי מזונות ל- 2 נשותיו לשעבר ואימהות ילדיו, בגין למעלה משני העשורים שקדמו ל- 2019, וליתר דיוק, בין השנים 1996 עד 2019.
6. היחיד מתגורר כיום עם 3 ילדיו בבית קרקע ביישוב אשרת, ולטענתו מדובר בבית שהינו בבעלות אחיו, אותו הוא שוכר בתמורה לתשלום דמי שכירות בסך 2,000 ₪ לחודש.
7. היחיד אינו ממצה את כושר השתכרותו, עובד במשרה חלקית ומשתכר 3,000 ₪ לחודש. הכנסות היחיד כוללות גם קצבת הבטחת הכנסה מהמל"ל בסך 4,200 ₪ וקצבת ילדים בסך 344 ₪.
8. היחיד לא עבד (בהתאם לדיווחי המל"ל) משך שנים רבות, בין השנים 2011-2021.
9. היחיד אינו מוכר כנכה על ידי המל"ל ו/או אינו מוכר כנעדר כושר השתכרות.
10. ביום 12.4.22 התקיים דיון בנוכחות הצדדים. בסיום הדיון ניתנה החלטה ולפיה על היחיד להמציא מלוא המסמכים כמפורט בהחלטה וכן להמציא את עמדת המל"ל ביחס לבקשת היחיד להחלת צו ההפטר על חוב המזונות.
11. בהתאם לדיווח הנאמן שהוגש לתיק, כמפורט להלן, היחיד לא פעל בהתאם להחלטת בית המשפט ולא המציא המסמכים שנדרשו. עמדת המל"ל וכן תגובת הנאמן לעמדה זו הוגשו לתיק ביום 29.5.22 וביום 13.7.22, בהתאמה.

עמדות הצדדים ביחס לביטול ההליך ולבקשת היחיד להחלת ההפטר על חוב המזונות:

עמדת הממונה:

1. ביום 4.4.22 הוגשה המלצת הממונה לתיק ולפיה יש לבטל את הליך חדלות הפירעון בעניינו של היחיד, בהתאם להוראות סעיף 183 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. הממונה נימק את המלצתו במספר טעמים: האחד, החוב היחיד הנתבע בהליך מקורו בחוב מזונות למל"ל שאינו בר הפטר (בהתאם לסעיף 175 (א)(3) לחוק חדלות פירעון), אלא בנסיבות חריגות מאוד כפי שנקבעו בפסיקה. היחיד אינו עומד באמות המידה שנקבעו בפסיקה ומכאן כי אין בהליך כדי למנוע את חדלות פירעונו ולכן, יש להורות על ביטולו של ההליך. שנית, היחיד לא עמד בחובת הגילוי המוטלת עליו בהליך, שעה שלא הגיש דוחות חודשיים על הכנסותיו והוצאותיו מאז חודש 9/21, וגם אלו שהוגשו לא גובו במלוא המסמכים הרלבנטיים. היחיד לא המציא מסמכים מהותיים שנדרשו ממנו בהליך המתייחסים בין היתר, לזיקתו לנכסי מקרקעין ו/או לעיזבון אביו המנוח. שלישית, היחיד אינו ממצה את כושר השתכרותו והוא עובד במשרה חלקית ללא כל הצדקה.

עמדת היחיד:

1. ביום 12.4.22 נערך דיון בנוכחות הצדדים, במסגרתו טען היחיד כי יש לראות במקרה שלו כמקרה חריג המצדיק מתן הפטר והחלתו על חוב המזונות. היחיד ציין כי הוא שנתיים לפני גיל הפרישה, מגדל את ילדיו הקטינים, נטול רכוש, וגם אם ימצה את כושר השתכרותו הדבר לא יגדיל את סך הכנסותיו. היחיד ציין כי הוא לא מצליח להשתלב בשוק העבודה למרות שסיים לימודי רפואה אלטרנטיבית.
2. יודגש כי היחיד לא הגיש בקשה סדורה בכתב באשר להחלת ההפטר על חוב המזונות, אלא העלה טענותיו בעניין זה במסגרת הדיון שהתקיים כאמור, בתגובה להמלצת בעלי התפקיד לביטול ההליך המנוהל בעניינו.
3. אומנם ניתנה ליחיד הזדמנות להגיש תגובה סדורה בכתב ביחס לכלל עמדות הצדדים, כאמור בהחלטה מיום 13.7.22 ואולם ביום 29.8.22 הוגשה הודעה על ידי בא כוחו ולפיה : "אין ליחיד מה להוסיף בזיקה עם החלטת בית המשפט מיום 13/7/22. היחיד עומד על בקשתו לקבלת הפטר בהיעדר אפשרות ריאלית לסילוק חובותיו לאור גילו ובהעדר רכוש, לפיכך מבקש הוא כי יינתן בעניינו פסק דין לגופו של עניין".

עמדת המל"ל:

1. ביום 29.5.22 הוגשה תגובת המל"ל ולפיה היחיד לא צירף לבקשתו אסמכתאות כלשהן לעניין היווצרות חוב המזונות, ולא ניתן לסתור את החזקה ולפיה חוב המזונות נוצר בחוסר תום לב מצד היחיד.
2. חובותיו של היחיד למל"ל נוצרו בגין אי תשלום דמי מזונות ל- 2 גרושותיו. חוב ראשון בגין אי תשלום דמי מזונות לגרושת היחיד, הגב' יפה, בהתאם לפסק דין למזונות משנת 1996. חוב זה מסתכם בסך של 173,000 ₪ והוא נוצר בין השנים 1996-2011, עקב אי תשלום רציף של דמי המזונות, מידי חודש בחודשו. החוב השני, מסתכם בסך 255,000 ₪, והינו בגין אי תשלום דמי מזונות לגרושתו השנייה, הגב' אמונה, בהתאם לפסק דין של בית המשפט לענייני משפחה משנת 2010. פסק דין זה ניתן בהסכמת הצדדים.
3. היחיד לא הציג כל טענה שהיא, לעניין התאמתו למקרים החריגים לפיהם יש ליתן לו הפטר מחוב המזונות.
4. המל"ל יסכים לקבל את חלקו כנושה בדין רגיל אך לא פחות מ- 50% מהכספים שיצטברו בקופת הנשייה, לאחר ניכוי הוצאות ההליך.

עמדת הנאמן:

1. הנאמן סבור כי יש לבטל את הליך חדלות הפירעון. הנאמן ציין המלצה זו כבר בדוח שהוגש לתיק במצורף להמלצת הממונה מיום 12.4.22. במסגרת דוח זה הבהיר הנאמן כי לאורך כל ההליך היחיד נוהג בחוסר שקיפות, באשר לא הגיש דוחות חודשיים כנדרש ובאופן סדיר ורציף. היחיד לא המציא המסמכים שנדרשו הימנו, אינו ממצה את כושר השתכרותו ועובד במשרה חלקית תמורת שכר הפחות משכר המינימום במשק. אין מקום להחלת צו ההפטר על חוב המזונות שהיחיד יצר, ללא כל הצדקה. היחיד לא עבד משך שנים רבות ללא כל הסבר המניח את הדעת, וגם כיום עובד חלקית בלבד.
2. הנאמן חזר על עמדתו גם במסגרת הדיון שהתקיים כאמור ביום 12.4.22.
3. בתגובת הנאמן שהוגשה על ידו לתיק ביום 13.7.22 דיווח, כי חרף החלטת בית המשפט מיום 12.4.22 היחיד לא פעל להמצאת המסמכים שנדרשו לצורך גיבוש מצבת נכסיו. כמו כן, הנאמן שב על המלצתו לביטול ההליך לאור העובדה כי ליחיד חוב מזונות יחיד, שאינו בר הפטר ואין מקום להחיל עליו באופן חריג את ההפטר. ראשית, הדגיש הנאמן כי אין בהסכמת המל"ל לקבלת חלקו כנושה רגיל ובלבד שיקבל מחצית מכספי קופת הנשייה, כדי לסייע ליחיד, וזאת מהטעם כי המל"ל הינו הנושה היחיד של היחיד. שנית, לא מתקיימים במקרה דנן התנאים שנקבעו בפסיקה להחלת ההפטר על חוב המזונות. היחיד אינו בגיל פרישה ולא היה נעדר כושר השתכרות, לא בעבר ולא כיום. בהתאם לדוח מעסיקים מהמל"ל הוא לא עבד מרבית התקופה שמשנת 1996 עד 2019. במהלך השנים 1996-2001 עבד במצטבר 18 חודשים ובמהלך השנים 2010-2019 עבד 5 חודשים במצטבר. מכאן, כי היחיד יצר חוב מזונות בחוסר תום לב, תוך הפרת חובתו הבסיסית לזון את ילדיו, תוך הטלת חובתו זו על הקופה הציבורית. שלישית, בהיעדר הצדקה לפטור את היחיד מחוב המזונות, ברי כי מדובר בהליך סרק. היחיד נהנה מהגנות ההליך ואולם אין בהליך כדי לסייע בשיקומו הכלכלי ולהוציאו ממצב של חדלות פירעון.

דיון והכרעה:

1. ככלל בית המשפט יידרש לשאלת תחולתו של סעיף 175 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, הדן בחובות עבר שלא יחול עליהם ההפטר, לאחר שאושרה ליחיד תכנית שיקום ו/או ניתן לו צו הפטר. ואולם, במקרה דנן, בו ליחיד ישנו חוב יחיד בגין אי תשלום חוב מזונות למל"ל, ואין לו חובות נוספים, יש להקדים ולבחון את הסוגיה הנ"ל כבר עתה טרם מתן צו לשיקום כלכלי ו/או מתן צו הפטר.
2. סעיף 175 (א)(3) לחוק קובע כי ההפטר לא יחול על חוב מזונות שהחבות בו היא לפי פסק דין.
3. סעיף 175(ב) קובע את החריג לכלל ולפיו:

"(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בית המשפט רשאי, בנסיבות חריגות המצדיקות זאת, להורות כי ההפטר יחול על חובות עבר המפורטים להלן, כולם או חלקם, ורשאי הוא להתנות החלת הפטר כאמור בתנאים:

...

(2) חוב מזונות שהחבות בו היא לפי פסק דין".

1. יודגש כי החרגה זו של חוב מזונות מתחום ההפטר, חלה גם כאשר מדובר בתביעת חוב מזונות שמוגשת על ידי המוסד לביטוח לאומי (ע"א 2837/17 ברדה נ' כונס נכסים הרשמי (פורסם במאגרים, 06.06.2018) בס' 20).
2. בדומה להוראת החוק הנ"ל, גם סעיף 69(א)(3) לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), תש"ם-1980, הסמיך את בית המשפט לקבוע כי צו ההפטר יחול על חוב מזונות עבר, כולו או חלקו ובתנאים עליהם יורה במפורש. הפסיקה שניתנה במהלך השנים, קבעה את בתנאים ו/או אמות המידה, אשר בהתקיימם יש להחיל את צו ההפטר על חוב מזונות העבר.
3. סעיף 175(ב)(2) לחוק חדלות פירעון אימץ את הוראת החוק שבפקודת פשיטת הרגל והפסיקה המושרשת שניתנה לגביה, מבלי לפרט באופן ספציפי את המבחנים שנקבעו בפסיקה.
4. ההלכה הפסוקה קבעה כי רק במקרים חריגים יינתן לחייב הפטר, מלא או חלקי, מחוב מזונות עבר. (ר' ע"א 1003/09 מקבילי נ' כונס הנכסים הרשמי (29.01.14); ע"א 6456/13 ישעיהו נ' גמזו (3.5.15)). הפסיקה הכירה במקרים בהם ראוי להחיל את ההפטר גם על חוב המזונות בשל נסיבות אישיות קשות של החייב ונסיבות נוספות, בהן מצבו הכלכלי של החייב והזמן שחלף מפתיחת התיק מושא החוב. מכל מקום נקבע כי העניין נתון לשיקול דעת בית המשפט הדן בהליך, לאור האמור בסיפא לס' 69(א)(3) הנ"ל. (ר' גם רע"א 7940/13 יוסף קצקה נ' כונס הנכסים הרשמי (29.1.14)).
5. בע"א 5628/14 יוסף סלימאן נ' סמירה סלימאן (26.9.16) (להלן: "עניין סלימאן"), הודגש כי על בית המשפט ליישם את הוראת הסיפא לסעיף 69(א)(3) באופן מצומצם, ובמקרים חריגים בלבד, תוך בחינת כל מקרה לגופו ונסיבותיו ואיזון בין כלל האינטרסים. כמו כן, פורטה רשימת השיקולים (רשימה שאינה סגורה) אותם נדרש בית המשפט לשקול, טרם יורה על החלת ההפטר על חוב המזונות:

"כושר הפירעון הנוכחי של החייב, ועד כמה הוא צפוי להשתנות בעתיד; קיומם של נכסים בבעלותו; גילו ומצב בריאותו; מצבו האישי והמשפחתי; נסיבות היווצרות החוב; אם המדובר בחוב לעבר בלבד, או בחוב שוטף שממשיך להיצבר; חלוף הזמן מעת יצירת החוב, בשים לב לשאלת 'תרומתו' של החייב להתמשכות ההליכים בעניינו, כדי למנוע מצב שבו יעדיף חייב להשתמט מתשלום במשך זמן ממושך, על מנת שבסופו של יום יופטר ממנו; אם החייב עשה מאמצים לפרוע את החוב מיוזמתו, או שמא החוב נפרע במקצתו רק בעקבות הליכים שנקטו הזכאים; אם החייב עודנו חב בסיפוק צרכי המחייה השוטפים של הזכאים למזונות, ובפרט קטינים, לעומת מצב שבו החוב נוגע לעבר הרחוק, שאז חוב המזונות הפסוק מאבד מאופיו המקורי ומתקרב יותר במהותו לחוב כספי רגיל; מצבם הכלכלי הנוכחי של הזכאים למזונות; האם תיפגע זכותם של החייב או של הזכאים לקיום מינימלי בכבוד; אם החייב מיצה את האפשרויות העומדות לרשותו בגדרי הליכי ההוצאה לפועל, ואם יהיה באלה כדי להביא תועלת ממשית לנושים; ועמדותיהם של בעלי התפקידים בהליך פשיטת הרגל. יושם אל לב כי רשימה זו עודנה חלקית והושמט ממנה שיקול מרכזי, הוא עקרון תום הלב, שהדיון בו ייערך בנפרד בהמשך".

1. ואכן, ביחס לתום הלב של היחיד:

"נקבע, כי בבחינת בקשה שעניינה חוב מזונות לעבר יש ליתן משקל "למידת אי-ההגינות, או חוסר-המוסריות, שדבק בהתנהלותו של החייב, כלפי הזכאים למזונות ממנו, אשר פרנסתם היתה (וייתכן שעודנה) עליו"

...

"בעיקר רלבנטית במקרים כגון-דא השאלה: באילו נסיבות נמנע החייב מתשלום חוב המזונות הפסוק? כך, למשל, יש לברר האם הייתה לחייב מניעה אמיתית לעמוד בתשלום המזונות, לאחר שנקבעו, או שמא הוא השתמט במכוון מתשלום החוב הפסוק, חרף יכולתו הכלכלית לעשות זאת? במישור זה יש לזכור כי פסיקת המזונות נעשתה על ידי ערכאה שיפוטית לאחר בחינת יכולתו הכלכלית של החייב לעמוד בתשלום דמי המזונות, וכי עומדת לרשות החייב האפשרות לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה להפחית את תשלום המזונות במקרה של שינוי נסיבות המצדיק זאת. מכאן, שבהיעדר פניה לבית משפט כאמור – קמה חזקה בדבר יכולתו הכלכלית של החייב לעמוד בתשלום המזונות, אשר הנטל לסתור אותה ולשכנע כי לא היה בידיו לעמוד בתשלום החוב הפסוק – מוטל על החייב".

עוד נקבע שם, כי יש לבחון את תום הלב של היחיד בהליך פשיטת הרגל עצמו, לרבות עמידתו בחובותיו בהליך.

1. לאחר בחינת נוסח סעיף 175 לחוק חדלות פירעון והשוואתו למקבילו האמור בפקודת פשיטת הרגל, לא מצאתי כי יש לאבחן בין הפסיקה הרבה שניתנה בעניין החלת ההפטר על חוב מזונות עבר ביחס להליכים על פי פקודת פשיטת הרגל, לבין אלו המנוהלים על פי חוק חדלות פירעון.
2. ודוק, ההלכה הנ"ל והקריטריונים שנקבעו בה שרירים גם היום, לאחר חקיקת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-1918 (ע"א 3746/21 סנדרוסי נ' עו"ד שלו (נאמן) (8.7.21).
3. מן הכלל אל הפרט.
4. עסקינן ביחיד אשר יצר חוב המזונות למל"ל, בגין אי תשלום דמי מזונות ל- 2 גרושותיו, בין השנים 1996-2019, המסתכם בסך של 430,000 ₪.
5. היחיד בן 64, כאשר 2 ילדיו הקטינים שהינם בני עשרה וכן בתו החיילת מתגוררים עמו. על אף שהיחיד לא הגיע לגיל פרישה, הוא אינו עובד כיום במשרה מלאה ואינו ממצה את פוטנציאל השתכרותו. יודגש כי היחיד בעל תעודת הכשרה ברפואה אלטרנטיבית, לא הוכר מעולם כנכה או כבעל מוגבלות תעסוקתית כלשהי. היחיד, מבחירתו שלו, מתקיים כאמור משכר עבודה ממשרה חלקית (בסך של 3,000 ₪), מקצבת הבטחת הכנסה שסכומה עולה על שכר עבודתו של היחיד (בסך של 4,200 ₪) ומקצבת ילדים (בסך של 344 ₪).
6. כפועל יוצא מאי מיצוי כושר ההשתכרות, ללא כל הצדקה כאמור, מרבית הכנסת התא המשפחתי, מקורה בקופה הציבורית ולא פרי עבודתו של היחיד.
7. אי מימוש פוטנציאל ההשתכרות של היחיד, אינו מתקיים רק כיום, אלא שהיחיד התנהל כך משך מרבית השנים בעבר. כפי שפורט על ידי הנאמן, הממונה והמל"ל, היחיד לא עבד מרבית השנים בהם נצבר חוב המזונות, ללא כל הצדקה ולחילופין, לא דיווח על הכנסותיו.
8. היחיד לא העלה אף טיעון, בוודאי לא בצירוף אסמכתאות, שיצדיק את העובדה כי לא טרח לעבוד משך מרבית התקופה הנ"ל. מדובר בשנים בהם היחיד היה צעיר וכשיר תעסוקתית לעבוד, להתפרנס ולזון את ילדיו. בעת מתן פסק הדין הראשון למזונות, היחיד היה בן 38 בלבד ובעת מתן פסק הדין השני למזונות, היחיד היה בן 52. חרף זאת, היחיד עשה דין לעצמו משך כשני עשורים, שנים רבות טרם הגעה לגיל פנסיה, ולא שילם את דמי המזונות לילדיו.
9. בלית ברירה ונוכח התנערות היחיד מחובתו לזון את ילדיו, נאלץ המל"ל לשלם ל-2 גרושותיו של היחיד, את דמי המזונות החודשיים באופן כמעט רציף, משך מרבית התקופה הנ"ל, והכל על חשבון הקופה הציבורית ומשלם המיסים.
10. יש להדגיש בעניין זה את הערת המל"ל בתגובתו ולפיה היחיד הפר את פסקי הדין למזונות, מיד בסמוך לנתינתם וכי פסק הדין שניתן ביחס לגרושתו השנייה, ניתן בהסכמתו של היחיד ולמרות זאת, היחיד לא טרח לבצעו.
11. היחיד לא טען, ובוודאי שלא הוכח, כי נעשו על ידו לכאורה מאמצים כלשהם משך השנים לשלם את חוב המזונות ו/או כי שילם חלק ניכר ממנו. ודוק, ניתן ליחס ליחיד אדישות הן באשר לצבירת החוב כלפי המל"ל כמו גם ביחס לחובתו לסלקו. אדישות זו מתגלה גם בהתנהלותו כיום עת שהוא עובד בחצי משרה, ללא הצדקה, ומאידך מקבל קצבת הבטחת הכנסה הגבוהה מהכנסתו.
12. חוסר ההגינות וחוסר המוסריות בהתנהלותו של היחיד, מובהקים וברורים. היחיד התנהל בחוסר תום לב מתמשך, למן ראשית חיובו בתשלום דמי מזונות הילדים ועד לבגרותם של הילדים ו/או להפסקת החיוב בתשלום המזונות. היחיד נמנע במכוון מלשלם את דמי המזונות לילדיו (הגם שלא היה נעדר כושר השתכרות), וזאת משך שנים רבות. היחיד עשה דין לעצמו והשית על הקופה הציבורית את תשלום דמי המזונות של ילדיו.
13. אי תשלום דמי המזונות לקטינים מהווה הפרה של חובה מוסרית ראשונה במעלה וכחברה, יש להוקיע מי שמבצע הפרה של חובה זו, ובוודאי שלא להתעלם מהפרת החובה ולהורות בנקל על מחיקת החוב שנוצר בגין הפרתה. סעיף 175(ב)(2) לחוק מקנה לבית המשפט סמכות להחלת ההפטר על חוק המזונות בנסיבות חריגות המצדיקות זאת. במקרה דנן בו עסקינן ביחיד שהפר החובה לזון את ילדיו כאמור, שעה שלא הייתה כל מניעה מצדו מלמלא אחר חובה זו, וודאי שאין לקבוע כי מתקיימות נסיבות חריגות כאמור בהלכה הפסוקה ואין מקום להורות על מחיקת חוב המזונות שיצר בחוסר תום לב מתמשך.
14. כפי שפירט הנאמן, הסכמת המל"ל לקבלת חלקו כנושה רגיל ובלבד שיקבל מחצית מכספי קופת הנשייה, אינה רלבנטית במקרה ייחודי זה, בו החוב היחיד הינו חוב המזונות למל"ל.
15. לאור כלל האמור, ברי כי אין לקבל את בקשת היחיד להחלת סעיף 175 (ב)(2) לחוק חדלות פירעון בעניינו.
16. כפי שפורט לעיל, בית המשפט יידרש לשאלת תחולתו של סעיף 175 (ב)(2) לחוק רק לאחר שראה לנכון ליתן צו הפטר ליחיד. ואולם, במקרה דנן, בו ליחיד חוב יחיד בלבד בגין אי תשלום דמי מזונות, אשר נקבע שאין להחיל עליו את סעיף 175(ב)(2) לחוק, אין מקום מלכתחילה ליתן ליחיד צו הפטר, ואף ראוי וצריך להורות על ביטול ההליך, וזאת מהנימוקים שלהלן.
17. ראשית, ליחיד מחדלים בהליך חדלות הפירעון המצדיקים את ביטול ההליך, בהתאם לסמכות הקבועה בסעיף 183 לחוק חדלות פירעון.
18. ודוק, אשר לזיקתו של היחיד לנכסים, טען היחיד כי הוא מתגורר בבית שבבעלות אחיו. על אף שמדובר בבית קרקע בן 5 חדרים, משלם היחיד דמי שכירות לאחיו, בסך של 2,000 ₪ בלבד. חרף החלטת בית המשפט ודרישות בעלי התפקיד, נמנע היחיד מלהמציא מסמכים שנדרשו הימנו ואשר תכליתם להתחקות אחר נכסים של היחיד ו/או זיקתו לנכסים כלשהם (ראה פרק ד' לדוח הנאמן). כך למשל נמנע היחיד מלהמציא פרטת עזבון אודות אביו המנוח, נסח טאבו או אישור זכויות לדירת המגורים בה מתגוררת אמו של היחיד וטופס דיווח על עסקאות ממיסוי מקרקעין (טופס 703). דוחות חודשיים לא הוגשו באופן סדיר ואלו שהוגשו, היו ללא כל האסמכתאות הנדרשות. הן הממונה והן הנאמן הדגישו בדוחות שהוגשו על ידם כי היחיד מתנהל בחוסר שקיפות בהליך ונמנע במכוון מלבצע את חובות הגילוי המוטלות עליו במסגרת הליך חדלות הפירעון.
19. אשר להפרת חובת הגילוי המוגברת המוטלת על היחיד, המהווה התנהלות בחוסר תום לב המצדיקה את ביטול הליך הפש"ר (כמו גם בהליך חדלות הפירעון על פי חוק חדלות פירעון), ראה למשל ע"א 7994/08 דוד גוטמן נ כונס הנכסים הרשמי (1.2.11).
20. חוסר שיתוף הפעולה מצד היחיד ויצירת המחדלים שפורטו כאמור, בניגוד להוראות הצו לפתיחת הליכים, כמוהם כזניחת ההליך על ידי היחיד. זכותו של היחיד לחסות תחת הליך חדלות הפירעון הוגדרה כ"חסד המחוקק". היד המושטת לחייב במסגרת הליך חדלות הפירעון מלווה בדרישה להתנהגות בתום לב בצידה, שאם לא כן הפגיעה בנושי היחיד תהא בלתי מוצדקת. דרישה זו משתלבת גם עם העיקרון הכללי במשפט לפיו "אל יהא חוטא נשכר". ברם התנהלות היחיד כאמור, מהווה התנהגות בחוסר תום לב במסגרת ניהול הליך חדלות הפירעון.
21. למותר לציין כי עקרון תום הלב חולש גם על הוראות חוק חדלות פירעון החל בענייננו (ר' בעניין זה קביעותיו של כב' השופט מינץ במסגרת ע"א 7375/18 גל נגד בן ארצי (2.10.19).
22. שנית, סעיף 286(א) לחוק חדלות פירעון קובע כי: "בית המשפט רשאי לבטל צו לפתיחת הליכים, אם מצא כי החייב אינו בחדלות פירעון או אם אין בצו כדי לסייע לו במניעת חדלות פירעונו".
23. ליחיד חוב אחד בלבד, שהינו חוב מזונות בדין קדימה, אשר לא חל עליו ההפטר, בהתאם לקבוע בסעיף 175 (א)(3) לחוק חדלות פירעון. כמו כן, וכפי שפורט בהרחבה לעיל, לא מתמלאים במקרה דנן התנאים המיוחדים ו/או החריגים המאפשרים לעשות שימוש בסעיף 175(ב)(2) לחוק. כפועל יוצא מהאמור, היחיד נכנס להליך חדלות הפירעון עם חוב מזונות בסכום של מאות אלפי שקלים, וגם אם ינתן לו הפטר, הוא צפוי להיוותר עם חוב זה.
24. צא ולמד, כי היחיד נכנס להליך חדל פירעון (ככל שהוא אכן כזה שכן לא הוצגו מסמכים מהותיים בהליך) וייצא ממנו עדיין חדל פירעון. משכך, אין כל תכלית ותוחלת בניהול הליך חדלות פירעון זה והוא בגדר הליך סרק שיש לבטלו.
25. נוכח מחדליו של היחיד בהליך, כפי שפורט לעיל וכן נוכח היעדר התכלית והתוחלת בהמשך ניהול ההליך, אני מורה על ביטול צו פתיחת ההליכים שניתן בעניין היחיד, וזאת בהתאם לסמכות הקבועה בסעיפים 183 ו- 286 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
26. כמו כן, אני מורה כי ההגבלות שהושתו במסגרת הצו לפתיחת ההליכים מבוטלות. מאידך, צו עיכוב יציאה מן הארץ יעמוד בתוקפו למשך 90 ימים נוספים.
27. הגשת בקשה עיקרית חדשה תהא כפופה להלכת אלקצאצי (ע"א 8673/13 אלקצאצי נגד כונס הנכסים הרשמי (2.4.14)) וכן לתשלום מקדמי על סך של 4,000 ₪, אשר יהווה תנאי להגשתה של הבקשה ואשר יופקד במעמד הגשתה בקופת הממונה.
28. למותר לציין כי ההלכה הנ"ל אושררה גם ביחס להליכי חדלות פירעון המנוהלים על פי חוק חדלות פירעון (רע"א 663/21 שייח יוסף מנאר נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון (20.6.21)).
29. כספים שהצטברו בקופת היחיד אצל הממונה, ישמשו לתשלום הוצאות ההליך (שכ"ט והוצאות הנאמן ושכר השגחת הממונה), בהתאם לקבוע בתקנות החברות (מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א – 1985 ו/או בנהלי הממונה, לפי הגבוה מביניהם. ככל שתיוותר יתרה היא תחולק בין נושי היחיד, בכפוף לכל דין תקף.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים וכן למל"ל.

ניתן היום, ט"ו אלול תשפ"ב, 11 ספטמבר 2022, בהעדר הצדדים.