תביעה בגין נזקים שנגרמו לרכב התובעת בתאונה בה היה מעורב רכב של הנתבע.

גרסת הנהגת ברכב התובעת:

לפני שנתיים וחצי – שלוש, בחזרה מחברים. נסעתי עם הרכב על רחוב המעפילים שם גרנו, המעפילים 22, הכניסות לחנייה צמודות לרחוב. מהצומת שם של נורדאו האטתי, הפעלתי אורות איתות, ועליתי על המדרכה ליד השער. הגעתי לעצירה, חיכיתי לפתוח את השער, ואחרי 5-10 שניות פתאום שמעתי בום, נכנס בי משהו, העברתי את הרכב למצב חנייה ויצאתי לבדוק מה קרה. ראיתי שנכנס בי רכב. אבא שלי הגיע בריצה, הוא שמע את הבום. התחיל לדבר עם הנהג, שיצא מהרכב, אבא שלי ביקש ממנו פרטים, הוא סירב וכעס. הוא הרים את הקול, ואמר שלא אותתי ושהוא לא ראה אותי ושאין לו פרטים, ואין עליו תעודות מזהות ולא יכול למסור. אבא שלי אמר שהוא יתקשר למשטרה, הוא הוציא את הטלפון להתקשר ואז הוא אמר שיש לו פרטים ויכול לתת לנו, הוא נתן לנו לצלם את הפרטים בסופו של דבר, אמר משהו על זה שלא ראה אותי כי הוא היה עסוק בלפצח גרעינים. אחרי שלקחנו את כל הפרטים, באיזה שהוא שלב הכנסנו את הרכב שבו נהגתי לחניון, שלא יהיה על המדרכה.

ש. ספרי על שיחות הטלפון.

ת. כמה ימים אחרי קיבלתי טלפון ממישהו שהוא אמר שהוא קשור לנהג השני וביקש לתקן בעצמו או לשלם, אמרתי שזה לא קשור אלי והרכב של אבא ולא תודה וניתקתי.

גרסת הנתבע לתאונה:

לפי מה שאני זוכר, עברה תקופה ארוכה. אני נוסע בכביש בכפר שמריהו, יוצא מנוף ים לכיוון הבית שלי בנוה עמל. נוסע ישר. עובר רמזור אחד, שני, ממשיך את הנסיעה שלי הישרה, בקור רוח, יום בהיר, פתאום עובר את הרמזור השני, גלש לי רכב לאמצע הכביש כשאני מצד ימין שלי, גלש לי רכב מצד ימין, בלמתי, האינסטינקט שלי לקחתי ישר את ההגה עם שדה ראייה מצד שמאל שפחדתי שלא ייכנס בי רכב, במהירות, בשניות, גלש לי רכב והתנגש בי בצד ימין שלי.

אחרי התאונה, אבא שלה יצא, הכניסו את הרכב פנימה טיפה, שמתי את הרכב בצד. יש מלא תנועה של הרצליה, כביש ראשי. אבא שלה התחיל לצעוק ומה קרה ומה עשית, אמרתי לו שלא קרה כלום, וינקר ובקלית, תאונה, לפי הפרטים שקיבלתי, הסתכלתי בתעודת הביטוח שלה, הוא ביקש ממני את התעודת ביטוח, והרישיון, הסתכלתי בפרטים שלה והיא לא רשאית הייתה לנהוג ברכב של אבא שלה. אמרתי לו שיירגע ונחליף פרטים. מיהרתי לשבת וזהו. כך זה היה.

כפי העולה מהעדויות, גרסאות הצדדים מנוגדות זו לזו.

הנזק שנגרם לרכב התובעת יכול היה להגרם בהתאם לכל אחת מגרסאות הצדדים, קרי, או שרכב הנתבע פגע בו מאחור בעודו עומד או שרכב התובעת יצא מחניה בנסיעה לאחור.

גם לאחר שהפכתי בעדויות הנהגים לא מצאתי כי יש להעדיף גרסה אחת על פני רעותה, ולא מצאתי בחומר הראיות ממצא שיש בו כדי לתרום להעדפת גרסה כאמור.

בנסיבות אלו אני סבור כי התביעה לא הוכחה כנדרש ועל כן אני דוחה אותה.

התובעת תשלם לנתבע הוצאות בסך 2,000 ₪.

יש לשלם את המחצית השניה של האגרה בתוך 14 יום.

ניתן היום, י"ג אדר ב' תשפ"ב, 16 מרץ 2022, בהעדר הצדדים.