1. לפניי בקשה למחיקת כותרת "סדר דין מקוצר" והעברת התובענה לסדר דין רגיל.
2. התובעת היא הבעלים של נכס בבית שמש, שבו קיים מפעל. בשנת 2014 רכשה התובעת את הנכס מ"תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ" (להלן: "תנובה").

בשנת 2011, קרי עובר לרכישת הנכס, נחתם הסכם שכירות בין תנובה לבין "מעדני מיקי תעשיות מזון דגים וסלטים בע"מ" (להלן: "מעדני מיקי"), שלפיו שכרה האחרונה את המפעל.

הנתבעים ערבו אישית כלפי תנובה למלוא התחייבויות מעדני מיקי על פי הסכם השכירות. לטענת התובעת, עם רכישת המפעל הומחו לה מלוא הזכויות והחובות בנכס, לרבות לעניין הסכם השכירות והערבות האמורה.

ביום 6.11.2019 מונה כונס נכסים זמני למעדני מיקי, שמצויה כיום בהקפאת הליכים.

ממועד מינוי כונס הנכסים הזמני שולמו דמי השכירות ודמי הניהול על ידו, אולם לטענת התובעת נותר חוב בסך 408,190 ₪ בגין דמי שכירות ותשלומים נלווים בין החודשים אוקטובר 2019 ועד למועד מינוי כונס הנכסים הזמני, ומכאן התביעה נגד הערבים.

1. לטענת המבקשים, התובענה אינה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר וזאת משני טעמים:

ראשית, המבקשים אינם ערבים אישית כלפי המשיבה, וזו האחרונה אינה מחזיקה כתב ערבות של המבקשים לטובתה, כך שאין בידי המשיבה "ראייה בכתב". בהקשר זה נטען שכתב הערבות שצורף לכתב התביעה ניתן לתנובה בלבד, והוא לא ניתן להעברה או להמחאה. המבקשים מפנים עוד להמחאת הזכויות והחובות שנעשתה בין התובעת לבין תנובה בקשר למפעל (נספח 4 לכתב התביעה) שבו מצוין במפורש כי על התובעת לפנות ישירות לשוכרת לקבלת כתב ערבות חדש. שנית, התביעה איננה על סכום קצוב. מעדני מיקי נמצאת בחדלות פירעון ומונו לה נאמנים. בהתאם לצו פתיחת ההליכים שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו (תיק חדל"ת 21996-03-20, כבוד הנשיא אורנשטיין (כתוארו דאז)) הוקנתה לנאמנים הסמכות להכריע בתביעות החוב של נושי מעדני מיקי, ובכללם התובעת. התובעת לא ציינה האם הגישה תביעת חוב לנאמנים והאם ניתנה הכרעת הנאמנים בה, ועל כן נטען שיש להמתין תחילה להכרעת הנאמנים בתביעת החוב. בנוסף, הנאמנים הודיעו שנושי מעדני מיקי צפויים לקבל החזר חוב בשיעור של 40%, כך שיש לנכות את החזר החוב ואת שיעור המע"מ, ואין לפנינו אפוא סכום קצוב.

1. המשיבה מתנגדת לבקשה. בתגובה נטען שמתקיימים התנאים להגשת תביעה בסדר דין מקוצר, הואיל וסכום התביעה קצוב, קרי הוא ניתן לחישוב חשבונאי פשוט, ומבוסס על הסכם השכירות וקריאות מונה. באשר לקיומה של "ראיה בכתב" נטען שנדרש קיומו של מסמך בכתב הקשור לנתבע וכתב הערבות חתום על ידי המבקשים. כן טוענת המשיבה שבאפשרותה לקבל סעדים בגין הפרות הסכם השכירות אף מבלי לפנות תחילה למעדני מיקי, בין היתר מאחר שבכתב הערבות שעליו חתומים המבקשים צוין שהם "מוותרים על דרישה תחילה מהשוכר". המשיבה הוסיפה וציינה כי היא לא הייתה מודעת בעת הגשת התביעה לכך שמעדני מיקי מצויה בפירוק, ועל כן לאחרונה הגישה גם תביעת חוב נגד החברה.
2. המבקשים הגישו תשובה לתגובה, שבה חזרו על טיעוניהם.
3. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות בבקשה, וננתי דעתי להוראות הדין וההלכה הפסוקה, הגעתי לכלל מסקנה שיש להורות על מחיקת כותרת התביעה "בסדר דין מקוצר", והעברתה לפסים של תובענה רגילה. אפרט להלן את טעמיי.

כידוע, עם כניסת תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 לתוקפן ביום 1.1.2020 בוטל ההליך של תביעה בסדר דין מקוצר. עם זאת, בתקנה 202(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 שהיו תקפות בעת הגשתה התובענה נקבע שתובע יהיה זכאי לבחור לנהל תביעתו כתביעה בסדר דין מקוצר ככל שמדובר בתביעה על סכום קצוב מכוח מכוח חוזה או התחייבות, ובלבד שיש עליהן ראיות בכתב.

בפסיקה נקבע שדרישת הכתב אינה נדרשת להיות לגבי כל רכיבי התביעה, ודי בראשית ראייה. כדברי בית המשפט העליון בע"א 688/89 ‎הילולים (אריזה ושיווק) בע"מ‎ ‎נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ''ד מה(3) 188 (1991):

"הדרישה בתקנות לראיות בכתב אין פירושה שיש צורך שראיות אלו יתמכו בכל רכיבי התביעה לכל פרטיהם. המסמכים הדרושים אמורים להוות "ראשית ראיה בכתב" בלבד ותו לא...  הגישה העולה מפסיקה זו בכל הנוגע להיקף המסמכים הדרושים הינה מקילה, ומכוח מטרת הדרישה לצירוף המסמך, כמפורט לעיל, עמדת בית-משפט זה היא, כי מדובר בדרישה מינימאלית. יחד עם זאת, הכתב הנדרש צריך להתייחס לתביעה עצמה, ולא רק לחוזה או להתחייבות המהווים חלק מהעילה (ע"א 178/68 [3], בעמ' 199)...וכי יש צורך במסמך שיאזכר את החיוב הכספי הנתבע".

(ההדגשה אינה במקור-ז.ח.)

כן נקבע בפסיקה כי הראיה בכתב, כראשית ראייה, נדרשת לבסס את החבות הנטענת (ראו: תא"ק (שלום פ"ת) 53407-05-14 יהודה שרון נ' גטר גרפיקס בע"מ (28.09.2014)).

ביישום לעניננו; התביעה דנן מבוססת על חתימת הנתבעים על כתב ערבות להבטחת התחייבויות מעדני מיקי מכוח הסכם השכירות. דא עקא, כתב ערבות זה ניתן לתנובה להבטחת התחייבויות מעדני מיקי על פי השכירות השכירות מולה, ולא לתובעת. בנוסף, מכתב הערבות עולה שהוא לא ניתן להמחאה. אבהיר שלא ניתן להסתמך על הויתור לפנייה לשוכר, שאליה הפנתה המשיבה בתגובה לבקשה, מחד-גיסא, ולהתעלם מהעובדה שבכתב הערבות צויין באורח מפורש שהוא לא ניתן להעברה לזולת בכל צורה שהיא, מאידך-גיסא.

זאת ועוד; המשיבה לא צירפה כל מסמך אחר בחתימת המבקשים שבו הסכימו ליטול על עצמם אחריות אישית לשאת בהתחייבויות מעדני מיקי מכוח הסכם השכירות שהומחה למשיבה, ואף לא נטען שניתנה התחייבות כאמור, הגם שבהודעה על המחאת זכויות והתחייבויות מיום 14.12.2014 נכתב באורח מפורש שיש להמציא בטחונות חדשים.

לאור כל האמור לעיל, הגעתי לכלל מסקנה שהתביעה נגד הנתבעים אינה נתמכת בראיה בכתב ואינה מתאימה להתברר כתביעה בסדר דין מקוצר, וזאת אף מבלי להידרש לטענת המבקשים שלפיה התביעה אינה בסכום קצוב. על מנת שלא אחסיר אציין רק כי לא התרשמתי מטענה זו כנימוק להעברת התביעה לפסים של תובענה רגילה, שכן סכום התביעה ניתן לחישוב אריתמטי פשוט, אף אם בסופו של יום יהיה מקום להפחית ממנו.

1. סיכומו של דבר; אני מורה על מחיקת כותרת התביעה "סדר דין מקוצר" ומעבירה את התביעה לפסים של תביעה רגילה.

כתב ההגנה יוגש בתוך 30 יום מהיום.

המשיבה תישא בהוצאות בקשה זו בסך 1,500 ₪ בתוך 30 יום.

המזכירות תמציא עותק מההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ו טבת תשפ"א, 10 ינואר 2021, בהעדר הצדדים.