לפני תביעה לתשלום נזקים שנגרמו לרכב התובעת (שיקרא להלן גם : "הנגרר") באירוע תאונתי מיום 3.3.2019.

בכתב התביעה נטען ע"י התובעת כי עת העמיס מנוף הנתבעת מכולה על גבי הנגרר, לפתע זז המנוף וגרם לנזקים רבים בנגרר.

הנתבעת, מנגד, בכתב ההגנה כי מתחקיר שנערך על ידי קצין הבטיחות של הנתבעת עלה כי הנזק שנגרם לכאורה לנגרר התובעת לא נגרם ע"י הנתבעת אלא נגרם עוד עובר להגעת הנגרר לתחומי הנתבעת.

לאחר ששקלתי בטענות הצדדים, ועיינתי בכל החומר שהובא בפני, ולאחר ששמעתי את עדויות העדים מטעם הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל וכי עלה בידי התובעת להוכיח תביעתה במאזן ההסתברויות (51%).

נהג התובעת העיד על נסיבות קרות התאונה כי עת נכנס לנמל כדי להעמיס קונטיינר, המנופאי "נכנס בטוויסטלוק, יש 2 טוויסטלוקים מאחורה, הוא נכנס מאחור עקום ורצה לסובב את קונטיינר אבל הטוויסטלוק הזה שהוא התכופף, התמונות שאני מראה לבית המשפט צולמו מאותו היום. היות והוא לחץ האחד נכנס ואת השני הוא רצה ליישר עם הקונטיינר הכבד, בגלל שהוא כבד מהמשקל שלו הוא תלש לי את כל הטרברזה...אני מסמן לו עם הידיים כי הוא למעלה ואין לי טלפון ואז נסעתי, אז הוא הרים את הקונטיינר ואני נסעתי לחפש את הנזקים" (עמ' 6 לפרו' שורות 8-18).

מצאתי ליתן אמון מלא בעדות נהג התובעת, עדות ברורה ישירה בלתי מתחמקת, המתיישבת עם כלל הראיות והנסיבות ועם הגיונם של דברים ואף לא נסתרה, ועדות זו הותירה בי רושם מהימן.

מנגד, העיד המנופאי בחקירתו הנגדית כי "ביום הספציפי הזה לקחתי מכולה מהאחסנה, הנחתי על המשאית, זאת פעולה שאני מבצע אותה במשך 24 שעות כמעט, אלפי פעולות כאלה ביום מתבצעות, אני יכול להגיד בשם העובדים שאנחנו מאוד מקצועיים, אכפתיים, אדיבים וגם המקרה הספציפי הזה הנהג קיבל מכולה כמו שצריך, הנחתתי אותה על המשאית כמו שצריך, שברתי ימין כמו שצריך והכל התבצע בצורה טובה" (עמ' 10 לפרו' שורות 10-19).

בתצהירו ובדוח החקירה (המצורף לכתב ההגנה) מסר המנופאי כי נהג התובעת החנה את המשאית "קמת עקום ביחס לקו הצהוב" ו"תוך כדי" הנחת המכולה או "לאחר" הנחתה, "הזזתי את הטרולי על מנת ליישר את המכולה". גרסה זו של המנופאי לא נמסרה בעדותו בבית המשפט.

זאת ועוד, המנופאי מאשר כי נאלץ לבצע פעולה על מנת "ליישר" את המכולה, כפי שנהג התובעת העיד.

מאשר הובא לפני עולה כי נהג התובעת אף פנה מיד לאחר קרות התאונה לקצין הבטיחות של הנתבעת ולמחלקת "נזקים" בנמל.

קצין הבטיחות של הנתבעת לא הכחיש בעדותו כי הבחין בנזק על גבי הנגרר "תוך כדי הורדה של המכולה" אלא, לטענתו, "המדובר בעגלה ישנה" וכי "יש פה סוג של התעייפות של חומר בטוויסטלוק" אשר "כולו חלודה" (עמ' 12 לפרו').

משאין חולק כי נגרם נזק לנגרר, טענת הנתבעת לפיה הנזק שנגרם הינו כתוצאה מארוע אחר ו/או מגורם אחר הינה טענת הגנה המעבירה את נטל הראיה לשכמה של הנתבעת (ר': ת"א 200090/02 מנורה נ' גולן (מיום 8.10.2003)).

הנתבעת לא צירפה כל חוות דעת מומחה לתמיכה בטענתה כי הנזק נגרם שלא באירוע הנטען ו/או כתוצאה מבלאי ו/או חלודה.

יוער כי, בשים לב כי, עפ"י עדות קצין הבטיחות, הנתבעת אינה מכחישה כי נגרם נזק למשאית, לא מצאתי ליתן משקל למסמך נ/1, אשר הוגש ע"י הנתבעת באשר לתיעוד כניסות ויציאות של הנגרר לשטח הנמל.

באשר לרכיב הנזק, משחוות דעתו של שמאי התובעת לא נסתרה, מצאתי כי התובעת הוכיחה נזקיה.

לאור כל האמור, מצאתי לחייב הנתבעת לשלם לתובעת סך של 7,423 ₪ , בצירוף אגרת המשפט בסך 766 ₪ , שכר העד כפי שנפסק (500 ₪ ) ושכר טרחת עו"ד בסך של 2,000 ₪.

המזכירות תחייב התובעת במחצית השניה של האגרה באמצעות ההרשאה לחיוב חשבון.

המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ז' אדר א' תשפ"ב, 08 פברואר 2022, בהעדר הצדדים.