הבקשה

1. המשיבה, בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ, תבעה את המבקשת ואחרים בגין חוב. בתביעה נטען כי המבקשת חייבת מכוח כתב ערבות. ניתן נגד המבקשת פסק דין בהעדר הגנה, ובבקשה שבפני היא מבקשת לבטל אותו.

2. המבקשת טוענת שיש לבטל את פסק הדין נגדה כי בקשה לארכה שהיא הגישה לא עודכנה במערכת; כי קיימות לה טענות הגנה טובות; ובגין התנהלות חסרת תום לב של המשיבה.

3. לטענת המבקשת, כתב התביעה הומצא לה ביום 26.10.2020 ומכאן היה עליה להגיש בקשת רשות להתגונן עד 25.11.2020. היא טוענת כי באותו יום, 25.11.2020 היא פנתה למשיבה וביקשה כי המשיבה תעביר לה מסמכים, וכי במקביל, בשל מגפת הקורונה ולאור הפניה הנזכרת לקבלת מסמכים, היא הגישה בקשה לארכה להגשת "התייחסות" לכתב התביעה. לטענתה, בבירור שערך בנה "כשני ימי עסקים בלבד לאחר מכן", נמסר לו כי ניתן פסק דין בהעדר הגנה.

4. המבקשת טוענת כי המשיבה, אשר ידעה שלמבקשת חסרים מסמכים וידעה כי היא הגישה בקשה לארכה, ניצלה את העובדה שהבקשה ככל הנראה לא נסרקה למערכת, והגישה בקשה לפסק דין בהעדר הגנה, מבלי לציין את הפניה אליה למסמכים או את הבקשה לארכה. עוד טוענת המבקשת כי המשיבה ניצלה את העובדה שהמבקשת לא היתה מיוצגת בעת הגשת הבקשה להארכת מועד.

5. לטענת המבקשת "הסיבה אשר גרמה לכך שהמבקשת לא הגישה את הגנתה מצדיקה את ביטול פסק הדין, שכן הבקשה להארכת כלל הנראה לא נסרקה למערכת נט המשפט במועד (ובכלל)."

6. לעניין סיכויי הגנתה, טוענת המבקשת כי במסגרת כתב התביעה העלתה המשיבה טענות (מוכחשות) בקשר עם חתימת המבקשת על מסמך כתב ערבות מתמדת לכל חוב שאינה מוגבלת בסכום עד 200,000 ₪. המבקשת מצביעה על כך שהמשיבה טענה בכתב התביעה כי פנתה למבקשת מספר פעמים בנוגע לערבות הנטענת אך לא צירפה את הפניות הנטענות. לטענת המבקשת, המשיבה כלל לא פעלה בהתאם למערכת ההסכמית ולהוראות הדין ולא מיצתה תחילה את ההליכים מול החייבת העיקרית שחניר עפולה בע"מ, ולא מימשה את השעבודים על הנכסים השייכים לחייבת העיקרית. נטען כי לו המשיבה היתה פועלת לעשות כן "לא היה צורך לממש את ערבותה של המבקשת".

7. לטענת המבקשת, בהתאם להוראות סעיף 8.1.3 לכתב הערבות, "נקבע כי תוקף הערבות לא ייפגע מפעולה מסחרית אותה ביצע הבנק בתום לב וכפועל יוצא ממנה נפגם ערכה של בטוחה שניתנה לבנק. אלא שמהוראה זו ניתן ללמוד בבירור, כי מקום בו המשיב התרשל ולא פעל בתום לב וערכה של הבטוחה נפגם, הרי שהמשיב לא יוכל ליהנות מחריג זה, והמבקשת תהא פטורה מערבותה".

8. המבקשת טוענת כי נרשם בין היתר שעבוד שוטף בדרגה ראשונה לטובת המשיבה על "כל המפעל [של החייבת העיקרית], הנכסים, הזכויות והרכוש" וכן שעבוד קבוע על הון המניות שטרם נפרע ועל המוניטין. לטענת המבקשת, המשיבה לא פירטה בתביעתה אלו מאמצים נעשו מצדה לגבייה נגד החייבת העיקרית ולא פירטה מה עלה בגורלם של הנכסים המשועבדים.

9. עוד טוענת המבקשת כי לא בכדי נמנעה המשיבה מלהתייחס לנושא זה, שכן ממידע שהועבר אליה מהנתבע 2, הנתבע 2 פנה מספר פעמים אל המשיבה בבקשה שתפעל לממש את השעבודים ותתפוס חזקה בציוד ובנכסים, אך המשיבה התרשלה ולא עשתה דבר. נטען כי האשם התורם של המשיבה מגיע לכדי 100% ובהתאם יש לפטור את המבקשת מערבותה. לטענת המבקשת, למשיבה יש חבות תום לב וזהירות מוגברות.

10. המבקשת טוענת כי יש לבטל את פסק הדין נגדה מחובת הצדק ולחלופין, משיקול דעת בית המשפט.

התשובה

11. לטענת המשיבה, מאחר שהמבקשת הודתה שקיבלה את כתב התביעה ביום 26.10.2020, אין מדובר בבקשה לביטול פסק הדין מחובת הצדק, אלא מפאת שיקול דעת בית המשפט.

12. בכל הנוגע לשיקול בדבר סיבת המחדל בבקשה לביטול מפאת שיקול דעת בית המשפט, לטענת המשיבה המבקשת אינה מפרטת באיזה אופן הוגשה הבקשה ועל ידי מי, אולם עיון באסמכתה שהגישה המבקשת מעלה כי הבקשה נשלחה בשעה 16:50 בפקס לבית המשפט על ידי ב"כ המבקשת עו"ד פופוביץ', ולא על ידי המבקשת עצמה. לטענת המשיבה, עו"ד פופוביץ' בוודאי יודעת כי בקשות להארכת מועד כרוכות בתשלום אגרה וכי מזכירות בית המשפט אינה יכולה לקבל בקשות בפקס ללא תשלום אגרה. המשיבה טוענת בענין זה שהבקשה אשר הוגשה בידי עו"ד פופוביץ' לא הוגשה במערכת "נט המשפט", אלא בפקס ללא תשלום אגרה.

13. המשיבה מצביעה על כך שהמבקשת אינה טוענת שהמשיבה הסכימה לארכה, ולטענת המשיבה שליחת העתק בקשה לארכה לב"כ התובע כחצי שעה לפני תום המועד האחרון להגשת בקשת רשות להתגונן נעשתה כדי לצאת מידי חובה, וכי התובע אינו צריך להמתין ולוודא כי הבקשה מוקלדת בבית המשפט.

14. עוד טוענת המשיבה כי בפניית המבקשת אליה לקבלת מסמכים במקביל למשלוח הבקשה לארכה, ביקשה המבקשת אסמכתאות לפניות אליה מחודש אוגוסט 2020 ומידע בנוגע למימוש בטוחות; אולם מדובר בבקשת שווא, שכן מדובר בנתונים הידועים למבקשת ולא בבקשה אמתית למסמכים שאין בידה.

15. לטענת המשיבה, מי שפעלה בחוסר תום לב היא המבקשת, אשר כחצי שעה לפני המועד להגשת בקשת רשות להתגונן שלחה לב"כ המשיבה בקשת שווא למסמכים יחד עם בקשה להארכת מועד.

16. המשיבה טוענת כי ממילא דינה של הבקשה לארכה היה דחייה, כי המסמכים שביקשה המבקשת היו בידיה. ועוד: כל עוד המבקשת לא קיבלה הארכת מועד מבית המשפט היא היתה צריכה להגיש את בקשת הרשות להתגונן.

17. בעניין סיכויי ההגנה, לטענת המשיבה אלה אפסיים. המשיבה מפנה לסעיף 6 לכתב הערבות הקובע כי כתב הערבות בלתי תלוי בכל בטוחה אחרת. לטענתה היא אינה חייבת לממש תחילה בטוחות אחרות לפני הגשת התביעה נגד המבקשת, לא לפי חוק ולא לפי הוראות כתב הערבות. נטען כי חלק ב' של חוק הערבות בענין אי הגשת תביעה נגד "ערב מוגן" אלא לאחר קבלת אישור מיצוי הליכים נגד הנערב בלשכת ההוצאה לפועל, אינו חל על המבקשת שאינה "ערב מוגן" ולא טענה שהיא "ערב מוגן".

18. לטענת המשיבה, המבקשת מנסה להיתלות בסעיף 8.1.3 לכתב הערבות אגב "ביצוע היפוך משמעות" לשתי מלים במשפט בו, כדי להוציא תוצאה של פקיעת ערבותה. אולם אין באותו סעיף כדי למנוע הגשת תביעה נגד ערב לפני מימוש בטוחות אחרות. לטענת המשיבה, היא לא ביצעה כל פעולה מסחרית כאמור באותו סעיף, ולא פעלה בחוסר תום לב, וכוונתו של אותו סעיף אינה שאם הבנק נמנע בחוסר תום לב מלבצע פעולה מסחרית בבטוחה, הערבות פוקעת. ממילא דורש אותו סעיף להצביע על כך שהבטוחה פקעה ועל נזק שנגרם לערב, והמבקשת אינה טוענת או מפרטת בעניינים אלה. לטענת המשיבה, מהתכתבות שצורפה לבקשה עולה דווקא כי יש ציוד ושום בטוחה לא פקעה.

19. בענין תום לבה, מוסיפה המשיבה וטוענת כי לפי ההתכתבות הנטענת בין הנתבע 2 לבין המשיבה (וכאשר לא צורף לבקשת המבקשת תצהיר של הנתבע 2), כחודשיים לפני מכתב ההתראה ששלחה המשיבה, ביקש הנתבע 2 להחליף את הערבות של אמו המבקשת בערבות של אחר, וכי הציוד ישועבד עד לסיום התשלומים. עוד נטען, תוך הפנייה לאסמכתאות, כי המבקשת קיבלה את מכתב ההתראה. לטענת המשיבה לא רק שהיא עמדה בדרישות סעיף 27 לחוק הערבות, אלא היא אף שלחה את מכתב ההתראה בדואר רשום והודיעה למבקשת בענין ערבותה והכוונה להגיש תביעה.

בנוסף תוהה המשיבה כיצד אפשר לטעון שהיא השתהתה במימוש השיעבוד הצף כאשר רק כחודשיים קודם לכן הנתבע 1 והמשיב בחנו אפשרות של הסדר והשארת השעבוד. לטענת המשיבה, לו היא היתה מעבירה את התיק לטיפול משפטי באותו שלב, ללא מתן התראה למשיבה כערבה ועוד במהלך משבר נגיף הקורונה, המבקשת בוודאי היתה טוענת שהיא לא עודכנה בחוב וכי יש למחוק את התביעה נגדה. עוד שואלת המשיבה, שאלה רטורית, אם תקופת משבר הקורונה, כאשר חלק מהמדינה בסגר, היא הזמן לממש ציוד של גלידריה, והאם יש מישהו שיקנה ויפעיל אותו. ממילא, לטענת המשיבה, לא ידוע מהו הציוד המשועבד, מה שוויו, מה מצבו ומה מקומו, ורב הנסתר על הגלוי.

הכרעה

20. דין הבקשה להידחות.

ביטול מחובת הצדק

21. כטענת המשיבה, לא מתקיימים בענייננו התנאים לביטול פסק הדין נגד המבקשת מחובת הצדק. אין מחלוקת בין הצדדים כי פסק הדין ניתן לאחר חלוף המועד להגשת בקשת רשות להתגונן מטעם המבקשת, וכי לא ניתנה כל ארכה.

22. אף אין בפנינו בקשה לארכה שהיתה מתקבלת לרישום לולא תקלה של המזכירות. במועד הרלוונטי, 25.11.2020, חלה על בקשה בכתב אגרה (ראו, בתקנות בתי המשפט (אגרות)(הוראות שעה), התשע"ז-2017, ק"ת 1718, תקנה 1 אשר התקינה בתקנות האגרות את תקנה 6א בענין אגרה בבקשה בכתב; השוו גם תקנה 3 שם, בה הותקנה בתקנה 20(48) לתקנות האגרות תנאים לפטור מאגרה בבקשות להארכת מועד, שאינם מתקיימים בענייננו).^[1] עיון בתיק אינו מעלה כי שולמה אגרה בגין הבקשה לארכה, ומכאן שאף אם אניח שהבקשה לארכה נשלחה לבית המשפט, לא היה מדובר בבקשה שהוגשה כדין שהיה על המזכירות לקבל לרישום.

ביטול לפי שיקול דעת בית המשפט

הסיבה למחדל

23. המבקשת אינה מצביעה על סיבה מוצדקת לאי-הגשת בקשת רשות להתגונן במועד. אף בהתעלם מאי-הגשה כדין תוך תשלום אגרה, הרי עצם ההגשה של בקשה לארכה לביצוע פעולה אינו כשלעצמו מעניק כל ארכה; האחריות לעקוב אחר גורלה של בקשה לארכה רובצת לפתחו של מבקש הארכה; ובהעדר ארכה יש לבצע את הפעולה במועדו.

24. ודוקו: לשיטת המבקשת עצמה, היא כלל לא עקבה אחר הבקשה בתקופה שבין רגע שליחתה לבית המשפט ועד המועד להגשת בקשת רשות להתגונן בסופו של אותו יום, אלא, בנה בדק "כשני ימי עסקים" לאחר המועד האחרון להגשת בקשת רשות להתגונן.

25. אוסיף, בבחינת למעלה מן הצורך, כי עולה מהאסמכתה למשלוח הבקשה לארכה לבית המשפט שצירפה המבקשת לבקשה, כי הבקשה נשלחה לבית המשפט ביום האחרון להגשת בקשת רשות להתגונן (25.11.2020), בשעה 16:50. המשיבה היתה נדיבה כלפי המבקשת עת טענה שהשעה 17:00 היא השעה האחרונה ביום להגשת בקשה כדי שלא תיחשב כהגשה ביום המשפט העוקב. זה היה הדין (במועד הרלוונטי לענייננו) בנוגע להגשת בקשה באמצעות "נט המשפט" (ראו תקנה 497ג(ו) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 אשר חלה במועד הרלוונטי). בנוגע להמצאה לבית המשפט בפקסימיליה (ורק עורך דין היה רשאי להמציא לבית המשפט באמצעות פקסמיליה), השעה האחרונה להמצאה בפקסמליה לבית המשפט, כדי שלא תישחב הגשה ביום המשפט העוקב, היא השעה 13:30 (תקנה 497ב, המפנה בין היתר לתקנה 497א(א)(1) בשינויים המחויבים). ולפיכך, כבר בעת משלוח הבקשה לארכה לבית המשפט (שלא כדין וללא תשלום אגרה), היא נשלחה לאחר חלוף המועד להגשת בקשת רשות להתגונן.

אולם, משהמשיבה לא טענה זאת, אבחן את הענין בהנחה שהשעה האחרונה להגשה היתה 17:00. לפי הנחה זו המטיבה עם המבקשת, קל וחומר שבהגשה כ-10 דקות לפני המועד האחרון לביצוע הפעולה מושא הבקשה לארכה, היה על המבקשת לעקוב ובדחיפות לאחר הבקשה. כאמור, אף לשיטת המבקשת עצמה לא נעשתה כל בדיקה בענין זה אלא לאחר "שני ימי עסקים". נסיבות אלה, אף נוכח ההנחה האמורה לטובת המבקשת, אינן מצביעות על כל הצדקה לאי-הגשת בקשת רשות להתגונן במועד.

רק מעבר לנדרש אציין, בהקשר לטענת המבקשת בענין הגשת בקשה לארכה כבלתי מיוצגת, כי כטענת המשיבה, האסמכתה למשלוח הבקשה לארכה לבית המשפט מצביעה על משלוח בפקס בידי Noa Popovich, כאשר שמה של עורכת דין המייצגת את המבקשת בבקשה שבפני הוא נועה פופוביץ'.

26. על כל אלה, כלל לא נטען או פורט בתצהיר שצורף לבקשה לביטול פסק דין, כיצד מגפת נגיף הקורונה הביאה לכך שנדרשה ארכה, ומדוע לא ניתן היה לפנות למבקשת בדרישה למסמכים שבועות לפני המועד להגשת בקשת רשות להתגונן, להבדיל מפניה דווקא כחצי שעה לפני חלוף המועד להגשת בקשת רשות להתגונן.

27. לסיכום השיקול בדבר הצדקה למחדל שבאי-הגשת בקשת רשות להתגונן: המבקשת אינה מצביעה על כזו.

סיכויי הגנה

28. אינני מוצא כי המבקשת מצביעה על סיכויי הגנה ברמה המצדיקה ביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה.

29. ראשית, אין לראות בבקשה טענה לפיה החתימה על כתב הערבות מושא התביעה אינה חתימת המבקשת. זיוף יש לטעון באופן ברור, ותוך פירוט (תקנה 78 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 אשר חלה במועד הגשת הבקשה לביטול פסק דין). המבקשת כלל לא טענה מפורשות כי החתימה על כתב הערבות אינה שלה. הנוסח לפיו "במסגרת כתב התביעה העלה המשיב טענות (מוכחשות) בקשר עם חתימתי על מסמך כתב ערבות", אינו טענה ברורה בענין אי-חתימת המבקשת (אלא טענה בענין טענות מוכחשות "בקשר עם חתימתה").

רק בבחינת למעלה מן הנדרש: לאור טענותיה הפוזיטיביות של המבקשת בענין המערכת החוזית בינה לבין המשיבה בכתב הערבות -- טענות לפיהן אם המשיבה היתה פועלת כדין "לא היה צורך לממש את ערבותי" (פס' 10 לתצהיר), "אהיה פטורה מערבותי" (פס' 11), "יש לפטור אותי מערבותי" (פס' 15) – ממילא אין מקום לראות את הנוסח "במסגרת כתב התביעה העלה המשיב טענות (מוכחשות) בקשר עם חתימתי על מסמך כתב הערבות" כטענה לפיה המבקשת לא חתמה על כתב הערבות.

30. כטענת המשיבה, לא זו בלבד שהמבקשת לא טענה שהיא "ערב מוגן"; היא אכן אינה "ערב מוגן". לפי סעיף 19 לחוק הערבות, התשכ"ז-1967, מקום שהחוב הנערב אינו נועד לרכישת זכויות בדירה המיועדת למגורי החייב, ילדיו הבגירים או הוריו, "ערב מוגן" הוא ערב יחיד שבחוזה הערבות בינו לבין הנושה נקוב סכום שאינו עולה על 89,311.66 ₪. כתב הערבות של המבקשת אשר צורף לכתב התביעה הוא כתב ערבות עד לסך של 200,000 ₪, כאשר הערבות חלה על "כל אחד ואחד מחיוביו של החייב לבנק..." (נספח ד'2 לכתב התביעה, פס' 3).

31. כמו כן, הדין עם המשיבה בטענתה שאין לפי חוק הערבות חובה למצות הליכים נגד החייב בחוב הנערב לפני תביעת הערב, אלא מקום שמדובר ב"ערב מוגן" (ראו סעיף 27 לחוק הערבות בענין אי הגשת תובענה נגד "ערב מוגן" אלא לאחר התקיימות התנאים המפורטים שם).

32. בכל הנוגע לחובת המשיבה להודיע למבקשת על אי-קיום חיוב בידי החייב העיקרי (סעיף 26 לחוק הערבות), כפי שטוענת המשיבה, המצהיר מטעמה הצהיר כי המשיבה שלחה מכתבי התראה למבקשת, ועיון בנספחים לתצהיר זה מעלה כי המשיבה אף שלחה למבקשת מכתב התראה בדואר רשום אשר אף התקבל על ידה.

33. המבקשת גם אינה מצביעה על סיכויי הגנה בענין פרשנות כתב הערבות.

34. כטענת המשיבה, סעיף 6.1 לכתב הערבות קובע כי ערבות המבקשת, אינה תלויה בשעבודים על החייב העיקרי:

"ערבותנו זו וכן כל זכויות הבנק על פיה הינן נוספות ובלתי תלויות בכל בטוחה ו/או ערובות נוספות ו/או אחרות שהבנק קבל ו/או יקבל מהחייב ו/או בעבורו...".

כאשר ערבות המבקשת בלתי תלויה בשעבוד, המבקשת אף לא מצביעה על רשלנות המשיבה כלפיה בכך שלא ראתה לממש את השעבוד טרם הגשת תביעה נגדה.

35. פרשנות המבקשת של סעיף 8.1.3 לכתב הערבות, אף היא אינה מצביעה על סיכויי הגנה. סעיף 8 לכתב הערבות קובע:

"8. תוקף הערבות

8.1 מבלי לגרוע מכלליות האמור בסעיפים 6 ו-7 לעיל, בכפוף להוראות פרק ב' של חוק הערבות, מובהר ומוצהר בזה במפורש כי ערבותנו זו תישאר בתוקפה ואחריותינו והתחייבויותינו על פיה לא תגרענה ולא תיפגענה בכל צורה ואופן שהם אף לא נהיה רשאים להפסיק את הערבות בקרות אחד או יותר מהמקרים המפורטים להלן אלא במותאם להוראות סעיף 6 לעיל, ואלה הם המקרים:-

8.1.1 שינויים בחיוב הנערב

....

8.1.2 פגם בחיוב הנערב

....

8.1.3 פגם בבטוחה

נמצא פסול ו/או פגם ו/או ליקוי ו/או חל שינוי לרעה בשווי בטוחה ו/או ערובה שניתנה ו/או שתינתן לאבטחת החיוב הנערב על ידי החייב ו/או בעבורו ו/או נפגעה בטוחה ו/או ערובה כאמור ו/או נמצאה חסרת תוקף כתוצאה מפעולה מסחרית שנעשתה על ידי הבנק בתום לב או בעקבות התרחשות שאין לבנק שליטה עליה וזאת בין אם נגרם על ידי כך לערבים נזק ו/או הפסד ו/או הוצאות כלשהם ובין אם לאו. ואולם – בכל מקרה בו יוכיחו הערבים לבנק כי נגרם להם נזק כתוצאה מכך שהבנק גרם לפקיעת בטוחה ו/או ערובה שניתנה להבטחת החיוב הנערב, יהיו הערבים מופטרים כדי סכום הנזק.

8.1.4 פגם או ליקוי שנתגלו באישור שנתן הבנק לערבים

....

8.2 לא תהיה על הבנק כל חובה להודיע לערבים על כל שינוי ו/או פגם בחיוב הנערב ו/או בבטוחה וכן/או להודיע לערבים על כל הפרה ו/או התיישנות ו/או ותור ו/או פשרה וכיוצ"ב עם החייב ו/או עם הערבים כולם או מקצתם, כאמור וכמפורט בסעיף 8.1 לעיל.

8.3 למען הסר ספק מובהר ומוצהר בזה במפורש, כי ערבות זו תמשיך לעמוד בתוקפה כלפיה בנק ותחול גם על כל חיוב נערב שיווצר לאחר המועד שבו נשלחה לערבים (כולם או מקצתם) דרישה לתשלום כמפורט בסעיפים 12-14 להלן וכן תחול גם על כל חיוב נערב שיווצר לאחר שהערבים (כולם או מקצתם) פרעו לבנק את הסכומים הנקובים כדרישת הבנק כאמור – כל זאת עד לסיום הערבות לפי סעיף 7 לעיל או עד שהבנק יאשר לערבים בכתב כי ערבותם הסתיימה" (ההדגשה שונתה).

עינינו הרואות: סעיף 8 המצוטט לכתב הערבות, אין עניינו הטלת חובה על הבנק לפעול בנוגע לבטוחה לפני הגשת תביעה נגד הערב. עניינו של הסעיף, הוא קביעת המשך תוקף הערבות אף אם יתרחשו שינויים בחיוב הנערב, פגם בחיוב הנערב, פגם בבטוחה, פגם או ליקוי שנתגלו באישור שנתן הבנק לערבים, או יותר מאחד מאלה.

בפרט, סעיף-קטן 8.1.3 המצוטט אין עניינו הטלת חובה על הבנק לפעול בנוגע לבטוחה לפני תביעת הערב. עניינו של סעיף 8.1.3 הוא קביעת המשך תוקף הערבות גם אם נפגם ערכה של בטוחה לחיוב הנערב בעקבות פעולה מסחרית שנעשתה בידי הבנק בתום לב, או בעקבות התרחשות שאין לבנק שליטה עליה. סעיף-קטן זה קובע את המשך תוקף הערבות בנסיבות אלה, גם אם הערב נפגע מכך. לצד קביעת המשך תוקף הערבות למרות פגימה בערך הבטוחה באופנים הנזכרים, קובע הסעיף-הקטן כי אם הערב מוכיח שנגרם לו נזק כתוצאה מכך שהבנק גרם לפקיעת הבטוחה (או הערובה), יהיה הערב מופטר כדי סכום הנזק. ולסיכום: סעיף-קטן 8.1.3 לכתב הערבות אינה מטילה כל חובה על הבנק לפעול בנוגע לבטוחה לפני תביעת הערב; הוא קובע המשך תוקף הערבות גם אם הבנק גרם לפגיעה בערך בטוחה, כפוף להפחתת סכום הערבות בהתאם לנזק שמוכיח הערב בעקבות פעולת הבנק. הא ותו לא.

אף ציון תום הלב של הבנק בסעיף-קטן 8.1.3 המצוטט לעיל, אינו קשור לחובה הנטענת של הבנק לפעול בנוגע לבטוחה טרם תביעת הערב. הסעיף-הקטן מונה סיבות לפגימה בערך בטוחה, אשר לא יביאו לפקיעת הערבות. אלה כוללות פעולה מסחרית בתום לב של הבנק, ונסיבות שאין לבנק שליטה עליהן. ציון תום הלב הבנק בהקשר זה בא כדי לצמצם את רשימת הסיבות לפגם בבטוחה שבגינן יוכל הבנק ליהנות מהמשך תוקף הערבות; כדי שלא ישתמע, שאם הבנק מבצע בחוסר תום לב פעולה בנוגע לבטוחה, הערבות תמשיך לעמוד בתוקף. בענייננו המבקשת אינה טוענת שהבנק ביצע פעולה בנוגע לבטוחה, אלא כי המשיבה לא ביצעה. ולאור העדר התלות של הערבות בבטוחות אחרות, המבקשת ממילא אנה מצביעה על חוסר תום לב הבנק באי-ביצוע פעולה בבטוחה לפני הגשת תביעה נגדה כערבה.

36. סיכום ביניים: גם טענות המבקשת בענין הוראות כתב הערבות אינן מצביעות על סיכויי הגנה.

תום לב

37. אינני סבור כי טענות המבקשת בענין חוסר תום הלב של המשיבה, ככלל או כבנק בעל חובת תום לב מוגברת, משתיקות את המשיבה בטענותיה לגוף הענין, נגד ביטול פסק הדין שניתן נגד המבקשת.

38. אינני מוצא חוסר תום לב בהגשת בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה בידי משיבה, עת המשיבה ידעה על בקשה לארכה של המבקשת ועל מכתב הדרישה של המבקשת בענין מסמכים. אילו ארכה היתה ניתנת לא ניתן היה לקבל פסק דין בהעדר הגנה; ואילו בקשה בתיק בית המשפט לגילוי מסמכים היתה מעלה כי המשיבה אינה מגלה מסמכים שעליה לגלות, הדבר היה עשוי להביא לרשות להתגונן. אולם בהעדר ארכה, ובהעדר קביעה של בית המשפט בענין אי-גילוי מסמכים, גם נוכח ידיעת המשיבה על רצונה של המבקשת לקבל ארכה ולקבל מסמכים, עצם עמידת המשיבה על זכותה לקבל פסק דין בהעדר הגנה בחלוף המועד להגשת בקשת רשות להתגונן, אינו מהווה חוסר תום לב (ראו והשוו, בענין אכיפת זכות חוזית, ראו ע"א 158/80 שלום נ' מוטה, פ"ד לו(4) 793, 812 (1982); ע"א 1966/07 אריאל נ' קרן הגמלאות של חברי אגד בע"מ, פס' 41 (9.8.2010)). כל שכן כאשר מעבירה המבקשת בקשה לארכה ודרישה למסמכים כחצי שעה לפני חלוף המועד להגשת בקשת רשות להתגונן, עיתוי שללא הסבר אינו מצביע על תום לבה של המבקשת.

אוסיף כי אכן, כטענת המשיבה, קשה לשמוע טענות בענין חוסר תום לב מפי המבקשת, אשר מבקשת בבקשתה ליהנות ממעמד של מי שהגישה בקשה לארכה כבלתי מיוצגת, כאשר עולה מהאסמכתא שהיא עצמה הגישה במסגרת הבקשה לביטול פסק דין, כי בקשתה לארכה נשלחה לבית המשפט בידי עורכת דין (עורכת דין, שמשרדה יגיש רק מספר ימים לאחר מכן ייפוי כוח הנושא תאריך המאוחר ממועד משלוח הבקשה לארכה, ואשר חתומה על בקשה זו לביטול פסק דין).

וכאן המקום לציין כי למרות שהמבקשת העבירה למשיבה העתק מסמך הנחזה כבקשה לארכה (ודרישה בענין מסמכים) כחצי שעה בלבד לפני חלוף המועד להגשת בקשת רשות להתגונן ביום 25.11.2020, המבקשת המתינה להגשת הבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה, ולא הגישה אותה ביום 26.11.2020 שהיה היום הראשון לאחר חלוף המועד להגשת בקשת רשות להתגונן, אלא הגישה את הבקשה לפסק דין בהעדר הגנה ביום 27.11.2020 וכאשר אין בתיק כל בקשה לארכה.

סיכום

39. הבקשה נדחית. המבקשת תשלם למשיבה שכר טרחת עורך דין בגין הבקשה בסך של 4000 ₪.

ניתנה היום, כ' שבט תשפ"א, 02 פברואר 2021, בהעדר הצדדים.

1. יצוין כי בתקנות בתי המשפט (אגרות)(הוראת שעה), התשפ"א-2021 ק"ת 1524 אשר הותקנו ביום 11.1.2021, נקבע כי בתקופה עד 20.7.2021 ייראו את תקנה 1 הנזכרת כבטלה; אולם כאמור המועד הרלוונטי לענייננו הוא 25.11.2020, לפני תחילתה של אותה תקופה. ↑