בהתאם להוראות סעיף 236 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה 1965, מוסמך בית המשפט ליתן צו הפסקת שימוש במקרקעין, אם הובאו לפניו ראיות לכאורה לכך שהמדובר בשימוש אסור.

בבקשתה לצו איסור שימוש שיפוטי, טענה המבקשת לשימוש אסור שמבצע המשיב במקרקעין, לבקשה צורף תצהיר המפקח ודו"ח שערך במקום וכן ראיות ביחס לצו שיפוטי קודם שניתן ביחס לשימוש במקרקעין האמורים.

הבקשה הועבר לתגובת המשיב, תוך מתן צו ארעי.

המשיב הגיב לבקשה ועתר למתן מספר סעדים, כמו גם לקיום דיון. מקריאת תגובת המשיב עולה, כי הוא אינו מכחיש את השימוש ואף לא את העדר קיומו של היתר לו, ובפיו טענות שעיקרן ביחס להתנהלות המבקשת וטענות של "הגנה מן הצדק".

הנה כי כן, לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, אני מוצאת כי הובאו לפני ראיות לכאורה לשימוש אסור שנעשה במקרקעין ע"י המשיב, ולפיכך בשלב זה, אני מורה על הארכת הצו הארעי שניתן. כמו כן, אני קובעת דיון במעמד שני הצדדים ליום 08.12.20, בשעה 12:30.

עד למועד הדיון, מצופה משני הצדדים שלא לנקוט באקט שיהיה בו בכדי לשנות את מצב הדברים בשטח, למעט כמובן, הפסקת השימוש כהוראת הצו הארעי.

באשר לסעדים שהתבקשו ע"י המשיב (פרט לביטול הצו הארעי וקיומו של דיון), הרי שהם אינם מצויים בגדר סמכותו של בית המשפט במסגרת הליך זה. פתוחה בפני המשיב האפשרות לנקוט בהליך המתאים, לפני הערכאה הרלוונטית.

המזכירות תודיע לצדדים ותעדכן יומני בהתאם.

ניתנה היום, ט"ו כסלו תשפ"א, 01 דצמבר 2020, בהעדר הצדדים.