1. במסגרת בקשה לביטול צו עיקול על בית המשפט לבחון: (א) האם הניחה התובעת תשתית עובדתית המבססת ראיות מהימנות לכאורה בדבר קיומה של עילת תביעה. בשלב זה של ההליך נדרש מבקש עיקול לעמוד במבחן ההסתברות לקיומה של עילת תביעה ראויה (א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה אחת עשרה, 2013), 911). המשיב, מצדו, יוכל להתנגד להטלת העיקול הזמני, אם יניח תשתית עובדתית ומשפטית המעמידה את העילה הנטענת בכתב התביעה בספק ניכר (ר"ע 490/86 יונה נ' מקמילן, פ"ד מ(4) 115 (1986)); (ב) האם הראתה התובעת שאם לא יינתן הצו תתקשה במימוש פסק הדין; (ג) האם מאזן הנוחות נוטה לטובת התובעת או הנתבעת . במסגרת בחינת מאזן הנוחות על בית המשפט לבחון נזקו של מי חמור יותר כתוצאה ממתן צו העיקול (רע"א 9736/07 קראוס נ' הראל בית השקעות בע"מ (5.12.2007)); ו - (ד) האם עמדה התובעת בדרישות תום הלב וניקיון הכפיים.
2. לאחר בחינת טענות הצדדים, הראיות שהובאו והעדויות שנשמעו בפני נחה דעתי שעלה בידי התובעת להניח תשתית עובדתית המבססת ראיות מהימנות לכאורה בדבר קיומה של עילת תביעה. כמו כן, הראתה התובעת שאם לא יינתן הצו היא תתקשה במימוש פסק-הדין, מאזן הנוחות נוטה לטובת התובעת וניכר שהנתבעת מבקשת לשלוט ביכולת לקדם את התיק בתנאים הנוחים לה, ובכל הקשור ליסוד תום הלב, לא נמצאו ממצאים שיש בהם כדי לשלול מהתובעת את הזכות להבטיח את ביצוע פסק-הדין באמצעות צו העיקול.
3. בעצם קיומה של כרטסת חיובים כספיים שיק מושא תיק ההוצאה לפועל על סך : 20,000 ₪ , ואף המחאות נוספות שנטען כי חזרו , בהתנהלות עסקית לאורך זמן , לפיה שיק מושב תמורת מזומן ,מה שמביא למסקנה שכשנותר שיק בידי התובעת , המסקנה על פניה לכאורה , שטרם ניתן סכום במזומן - עלה בידי התובעת להניח תשתית עובדתית המבססת ראיות מהימנות לכאורה בדבר קיומה של עילת תביעה . אין מדובר בתביעת בדים . בשלב זה של ההליך, בהיעדר אסמכתא בכתב מטעם המשיב לביסוס טענתו בדבר העדר חוב , לא ניתן לקבוע שעלה בידי הנתבעת להניח ספק ניכר בקיומה של עילת תביעה. עדיין יש צורך לבירור יסודי של כל ההתחשבנות כולה , מה שאינו מקבל מענה מעשי מצד הנתבעת בשלב זה בהתנהלות הצדדים.
4. מאזן ההסתברות נוטה באופן מובהר לטובת התובעת : (א) מעצם הצגת השטר והימנעות המשיב מלהציג אסמכתא בכתב המעידה על כך שהוא בוטל בהסכמה או הוכחה חשבונאית ברורה לתשלום המזומן בגינו או בהתחשבנות כוללת לגבי כלל החובות כולם (ב) מעצם העובדה שהנתבעת מציינת שצריך לבצע חישובים, כאילו אין אנו נמצאים בעיצומה של תביעה ודיון בשאלת העיקולים. גם הנתבעת מציינת הערכה של סכומי קיזוז של מאות אלפי שקלים , דהיינו הטענה בדבר חוב גדול מעבר להמחאה הספציפית על 20,000 ₪ סבירה .כך גם בתגובת נציג הנתבעת והמסרונים המבקשים לשלם סכום של 200,000 ₪ על החשבון .
5. ההמחאה היא חלק מטענת חוב בסכום גבוה ביותר ( עמ' 9 ש 20-23 ,ש 11-17 , ש 4 , עמ' 8 ש 1 ) ש 17-23- עמ' 6 לפרוטוקול ) . ההמחאה נחזית להיות מינורית אך הצדדים עוסקים בהתחשבנות גדולה הרבה יותר , שרק ביטוי נקודתי בצורת פתיחת הליך ההוצאה לפועל על ההמחאה הספציפית עומד על הפרק לפניי . לא ניתן לנתק ההתנהלות כולה מעומד לפנינו . לו היו בפנינו כל ההמחאות כולן , וריכוז הטענות בהקשרן כולן , הייתה מתבהרת התמונה כולה בחומרתה הלכאורית . הכרטסת והתרשמותי מעדויות הצדדים מסמנת כבר עתה את הצורך בבירור וליבון סכום חוב משמעותי , ובהעדר יכולת לאמור קיזוז ציוד והיותה בנמצא ובשליטה אין בידינו היכולת לקבוע כי פסק הדין מובטח אלא ההיפך .
6. הונח ביסוס לקיומו של יסוד ההכבדה. למרות השטר הספציפי , העובדה שהנתבעת מחזיקה במקום שלשם נטלה את כל הציוד למחסן פרטי בהיחבא , שרק במשא ומתן יתגלה כראוי ורק במשא ומתן תיאות לאפשר בדיקתו והערכתו על ידי הצד שכנגד , והכל נתון לקצב התנהלותה עד כה ומכאן ואילך או הערכותיה זכויות הקיזוז רשימותיה – זה לבדו מבסס דיו את יסוד ההכבדה. סיומה של המחלוקת נעוץ בשני אלמנטים מרכזיים :
7. ביצוע התחשבנות סופית בהתאם למסמכים .
8. ביצוע השבה או שמאות ושליטה בציוד התובעת שנמצא בידי הנתבעת לצורכי קיזוז .
9. שניהם בשלב זה נדרשים שיתוף פעולה ככל שהדבר בהסכמה , או לחילופין פסק דין ועיקול בלא שיתוף פעולה זה , ואין באמור כדי לקבוע עובדות או מסמרות , שכן ככל שתוכיח הנתבעת כי הציוד בשליטת בית המשפט באמצעות כונס או שחשבונאות במסמכים מבהירה שאין חוב , לא יהא צורך להבטיח העדר זכות מוכחת .
10. נוסף לקיומה של הכבדה ניתן למצוא בעובדה שעל פי הנטען לא עלה בידי המבקש לאתר נכסים נוספים בבעלות הנתבעת , רו"ח לא הובא לדיון והדבר פועל לרעת הנתבעת .( עמ' 9-10 עמ' 11 ) וכן ( עמ' 12 ש 31-34 לפרוטוקול ) . קיימת טענה כי החשבוניות מאפשרות קיזוז מ.ע.מ. וכסף אין - הנתבעת אינה יודעת להשיב ( עמ' 5 ש 14 ) . היכולת להפקיד סכום כספי של המחאה לא נעשה למרות הצהרות כי ביכולתה הכלכלית לעשות כן . הנתבעת החליפה בנקים גם בבנק השני שם אמורה להתנהל פעילות נקייה מכל סרבול הוצאו המחאות שלא כובדו . הנתבעת מתנהלת בדרך של " מזומן כנגד שיק שלא יופקד " היא לכשעצמה בסיס לסרבול מתכונת לתקלות. כשיש תקלה , האחריות להעניק את כל האפשרות המהירה לבדיקה חשבונאית מהירה ובחינת הציוד ושמאותו הייתה צריכה להיעשות בבהילות דווקא מצד מי שבנתה דפוס התנהלות מכביד מקשה מלכתחילה – הנתבעת המחוייבת בתשלומים עבור ציוד .
11. בית המשפט לא מסיק כי דפוס התנהלות זה הוכן מראש , כך שניתן יהא ליצור אנדרלמוסיה חשבונאית , ולשלם פחות אם בכלל , ויתכן אכן כי הקורונה הוסיפה נופך משלה להליך הפירעון .
12. עדיין ניהול החברה עם רכבי החברה חונים בבית על ידי מי שטוען כי הינו שכיר והוא בעל ניסיון אך גם מי שחווה הליך פש"ר והוא קרוב משפחה של בעל החברה , ושניהם מתנהלים בתשלומים ואישורים מול לקוחות בתיאום חתימות על שטרות , רק מוסיף לחשש המוצדק כי הקורונה תשמש בסיס להשתמטות מהחוב ( עמ 12 ש 13-30 ) . אמנם להתנהלות זו של מתן שיקים כפוף להודעה או מזומן נדרשת הסכמה של שני הצדדים גם אם בדיעבד , אך ברור שכשצד מבקש לערוך ההתחשבנות על פי כרטסת ושיקים שבידו ומתחנן לקבל מקדמה על החוב המצטבר על פי המצוי בידו, התנהלות הנתבעת באמצעות שני מנהליה בתפקידיהם הפורמאלי או המעשי , אינה עולה בקנה אחד עם המלים " הקלה" ו" שקיפות" ( עמ' 14 ש 21 עמ' 14 ש 14 ש ' 11,12 לפרוטוקול ) – כאמור מבלי לקבוע מסמרות בסכומי ההתחשבנות עצמם בסופו של יום .
13. זאת ועוד , הנתבעת מכרה חלק מהציוד והצהירה לפרוטוקול כי הכספים ברובם ככולם אינם בנמצא. דהיינו הנתבעת שלכאורה חייבת כאמור כספים לתובעת , העדיפה נושיה האחרים על פני התובעת . שומרת ציוד באמתחתה במגרש פרטי, ומבקשת להסיר כל המגבלות על התנהלותה החופשית .
14. חשוב להדגיש שעל מנת לעמוד בדרישות הקבועות בדין, התובעת אינה נדרשת להניח ביסוס ראייתי של הברחת נכסים. די בהנחת תשתית עובדתית לביסוס הכבדה על ביצועו. תמונת המצב מלמדת על כך שנמצא ביסוס לקיומו של יסוד ההכבדה , ולמעשה קיימת הברחת נכסים לשליטה מלאה ביכולת לשים עליהם היד לבדיקת היקפם ומימושם .
15. רק חוקר פרטי היה צריך לגלות את מקום המצא הציוד ולא הורשה איש מטעם התובעת לבקר לראות לרשום לתעד הציוד ולהעריך שוויו . זו הכבדה . זהו לא מסחר שקוף במיוחד כשהטענה היא שהציוד צריך לחזור לבעליו התובעת במסגרת ההתחשבנות . אין התחשבנות ואין השבה או שמאות לקראת התחשבנות כוללת .
16. מאזן הנוחות לטובת התובעת ולא ברור כיצד נגרמים נזקים כבדים לנתבעת ככל שבידה לסלק העקול בנקל בהפקדה לו היה מצבה הפיננסי כפי שהיא מצהירה ללא עדותו וחקירתו של חשב או רו"ח החברה.
17. היחס בין הדרישות המצטברות הקבועות בדין – קיומה של עילת תביעה וביסוס יסוד ההכבדה – הוא יחס של "מקבילית כוחות". ככל שנמצאו ראיות מהימנות יותר לקיומה של עילת תביעה, כך הדרישה להצגת תימוכין לביסוס יסוד ההכבדה היא נמוכה יותר, ולהיפך. בענייננו, לנוכח אופי וטיב הראיות ביחס לעילת התביעה, ניתן להסתפק באותו ביסוס לקיומו של יסוד ההכבדה, שנמצא במקרה הנוכחי ברף הנמוך.
18. מאזן הנוחות נוטה לטובת התובעת . לא נמצאו טעמים – מתום דיני תום הלב – כדי לשלול מהתובעת את הסעד שהתבקש על ידה להותרת העיקולים על כנם .
19. יובהר כי אם יופקד סכום החוב בהוצאה לפועל בקופת בית המשפט , יבוטלו העיקולים מושא המחאה זו , מבלי לפגוע בעיקולים אחרים מושא צווים אחרים .
20. יובהר כי אין באמור כדי להוות הסכמה לסמכות מקומית בשאר ההליכים , כאמור בהסכמה הדיונית .
21. יובהר כי אין בהחלטה זו משום קביעה לגבי סכום החוב הכולל או קביעת מסמרות בכל הנוגע להתחשבנות ומה תהיה השמאות של מה שיצליחו הצדדים לבצע לקראת הקיזוזים וההשבה , אולם ברמה הלכאורית מצאתי לנכון למנוע המשך התנהלות מכבידה עד לסיומו של הבירור הדיוני בהליך העיקרי .
22. על כן, הבקשה לביטול צו העיקול – נדחית. בשל התנהלות דיונית של הגשת סיכומים שלא לפי המועדים שסוכמו ומנגד הסכמות דיוניות , נפסקות הוצאות ושכ"ט עו"ד מופחתים לטובת התובעת בסכום של 2,500 ₪ שישולמו בתוך 30 יום .

ניתנה היום, כ"ו חשוון תשפ"א, 13 נובמבר 2020, בהעדר הצדדים.