ת"א 37299-10-20 פלוני נ' מועצה מקומית כפר מנדא

בפני כב' השופט אלעד טל

העתק החלטת בית משפט מיום כ"ד אב תשפ"ב 21 אוגוסט 2022

צד ג' 1 הגיש בקשה לדחיית ההודעה כנגדו על הסף, בהעדר אחריות, שכן המתחם בו נפגעה התובעת הינו מתחם פרטי השייך לצד ג'2, ואין לו קשר לאחשקת ותחזוקת המקום, כפי שנטען בהודעת הנתבעת כנגדו.בהחלטתי מיום 25.5.22, הורתי למודיעה להגיב לבקשה, תוך 20 יום. בחלוף המועד, ובהעדר תגובה מצד המודיעה, הורתי ביום 3.7.22, על מחיקת ההודעה כנגד צד ג'1.
ביום 5.7.22, הגישה המודיעה בקשה לעיון חוזר בהחלטתי, ולהארכת מועד וכן את תגובתה לבקשה.על פי הנטען, בשל מצבו הבריאותי של ב"כ המודיעה, בשבועיים האחרונים, נמנע ממנו להתייצב לעבודתו באופן סביר, ולכן לא הוגשה התגובה במועד. המודיעה מתנגדת לבקשה וטוענת כי נוכחות צד ג'1 בתיק נחוצה לצורך בירור שאלת החבות, בהתחשב בטענות המודיעה בעניין העדר חבות שלה, כעולה גם מדוח החקירה שצורף ע"י צד ג'1.
בהעדר תגובה לבקשה, הבקשה להארכת המועד מתקבלת. עם זאת, לא מיותר להביע את מורת רוחו של בית המשפט מכך שב"כ המודיעה לא מצא להגיב לבקשה עובר לשבועיים האחרונים, בהם לטענתו חש ברע ולכן לא הגיש את תגובתה במועד שנקבע.
בנוסף, מצאתי להעתר לבקשה להותיר את ההודעה לצד ג'1, על כנה.

כידוע, בית המשפט רשאי להורות על סילוקה על הסף של תביעה מכוח תקנות 43-41 לתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט-2018 (להלן: "התקנות"), על מנת לסנן תביעות סרק ולחסוך זמן שיפוטי והוצאות עבור הצדדים בכלל והנתבע בפרט ( רע"א 6938/19 דני אילני נ' פייר ברוך (פורסם ביום 20.8.20)). יחד עם זאת, המדובר בסעד חריג שכן הוא מביא למחיקה או לדחייה של תובענה שטרם התבררה לגופה. ולכן, הסעד ינתן רק במקרים קיצוניים בהם ברור, כי גם אם יוכחו מלוא הטענות בכתב התביעה לא יוכל התובע לקבל הסעד המבוקש (ת"א (חי') 24649-02-20 עופר לוי נ' עו"ד זיו לוטן (פורסם ביום 6.2.22); ע"א 5634/05 צוקית הכרמל פרוייקטים בע"מ נ' מיכה צח חברה לקבלנות כללית בע"מ (פורסם ביום 4.6.2007); רע"א 410/11 סלאלום פיתוח והשקעות בע"מ נ' רו"ח חן ברדיצ'ב, בתפקידו כנאמן על הסדר (פורסם ביום 3.10.2011)).

עוד נפסק, כי מקום שהכרעה בבקשה לסילוק על הסף מחייבת בירור מורכב, וצלילה לנבכי העובדות "הדבר מצדיק, על דרך הכלל, לדחות את הבקשה ולבחון את הטענות המועלות במסגרת ההליך גופו" (רע"א 1099/21 הרמטיק נאמנות (1975) בע"מ נ' אקסטרה פיתוח וייזום בע"מ ואח' (פורסם ביום 17.11.21) ; יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 385-384 (מהדורה שביעית, 1995)).
מכאן, שדיון בבקשה לסילוק תביעה על הסף חייב להיעשות תוך ריסון שיפוטי, הקפדה על זכות הגישה של התובע לערכאות, הימנעות מהכרעה ואף מדיון בסוגיות עובדתיות, כאשר על בית המשפט מוטל לבחון שמא שמיעת התביעה מיותר ויוביל להשקעת משאבים מיותרים מצד הצדדים להליך, שידרשו לקיים הליך משפטי לשווא, שבסופו ידרש בית המשפט ממילא לדון בטענות שהוצגו במסגרת בקשה זו.

המחלוקת בין המודיעה לצד ג' 1, הינה האם המפגע הנטען מצוי במקרקעין פרטי, אם לאו, כאשר המודיעה טוענת כי מחקירה שערכה, עולה כי צד ג'1 קשור למקרקעין דנן. בשלב זה , אין בית המשפט בוחן את נכונות הטענות והמסכת העובדתית המובאים בכתב התביעה, אלא בודק האם בכתב התביעה פורטה תשתית עובדתית המקימה עילת תביעה כנגד בעלי הדין הנתבעים. מעיון בכתב התביעה עולה, כי השאלות המרכיבות את התביעה שלפני, מצריכות בירור עובדתי הכרוך בהצגת חומר ראייתי, שאין מקומו להתברר במסגרת בקשה לסילוק על הסף. ואין לקבל בשלב זה, את טענות צד ג'1 לפיהן מדובר בקרקע פרטית שאינה באחריותו.

לאור האמור לעיל, הבקשה מתקבלת.
לאור התנהלות המודיעה, איני עושה צו להוצאות.