1. בפניי תביעה קטנה בסך 6,361 ₪ בגין נזקיו הנטענים של התובע שנגרמו עקב תאונת דרכים בין רכב מ.ר 97-134-25 (להלן: רכב התובע) לבין רכב מ.ר 211-97-71 (להלן: רכב הנתבע).
2. אין חולק כי ביום 30.9.2020, עת עצר נהג רכב התובע בצד הדרך חלף לידו רכב הנתבע ופגע בחלקו השמאלי האחורי של רכב התובע באמצעות גרר שהיה מחובר לרכב הנתבע. כך, מוסכם כי האחריות לתאונה חלה על הנתבע. עוד אין חולק כי לאחר התאונה דיברו הצדדים בניהם, וסיכמו כי יסתדרו בניהם בנושא תיקון הנזקים.
3. לטענת התובע, לא הצליח ליצור קשר עם הנתבע לצורך תשלום הנזקים ועל כן הגיש תביעתו.
4. מנגד, טוען הנתבע ניסה גם הוא ליצור קשר עם התובע ללא הצלחה, ולאחר הגשת התביעה הציע לפנות לחברת הביטוח שלו (AIG) לשם הגשת תביעה, אך לא קיבל מענה מהתובע. לדבריו של הנתבע, הסכום הנתבע עקב התאונה מופרז ואינו תואם את הנזק שנגרם בפועל.

דיון והכרעה:

1. על פי סעיף 15(ב) לתקנת שיפוט בתביעות קטנות (סדר דין), תשל"ז – 1976, פסק הדין ינומק בצורה תמציתית.
2. מכיוון שאין חולק כי האחריות לתאונה רובצת על הנתבע, כפי שהנתבע הודה בהגינות בדיון, הרי שעליו לשאת בתשלום הנזקים שנגרמו לתובע בעקבות כך.
3. באשר לנזק- התובע צירף לכתב תביעתו חוות דעת שמאי שנערכה לאחר שהרכב נבדק ע"י השמאי ביום 5.10.2020. השמאי מטעם התובעת, העיד בדיון וחוות דעתו לא נסתרה. לפיכך, התובע הרים את הנטל להוכחת הנזקים האמורים שנגרמו לו בעקבות התאונה שבענייננו, למעט רכיב ימי עמידה אשר לא הוכח.
4. באשר לדרישת הנתבע לקבל חשבוניות של תיקון הרכב בפועל, אציין כי בהתאם להלכה הפסוקה, "הניזוק אינו חייב לתקן את נזקו כדי לזכות בפיצוי על-ידי מי שאחראי לנזק שנגרם לו, ואין נפקא מינא אם הוציא הוצאה לתיקון הנזק אם לאו".

9. לאור האמור לעיל, מצאתי לקבל את התביעה ולחייב את הנתבע לפצות את התובע בסך 4,261 ₪ ; שכ"ט שמאי 500 ₪ ; הוצאות משפט כולל אגרה בסך 500 ₪ ; שכר עדות לנהג התובע בסך 300 ₪ ושכר עדות של שמאי התובעת בסך 750 ₪ + מע"מ.

הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור על פסק דין זה לבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו תוך 15 ימים מיום קבלתו.

המזכירות תמציא את פסק הדין ופרוטוקול הדיון בדואר רשום לצדדים.

ניתן היום, כ"ח טבת תשפ"א, 12 ינואר 2021, בהעדר הצדדים.