לאחר ששמעתי את העדים וצפיתי בסרטון מתחילתו ועד לסופו מספר פעמים, אין מקום לספק כי מלוא האחריות לתאונה הינה על כתפי הנתבע, שפגע מאחור ברכב התובעת בשל אי שמירת מרחק.

התובע לא התרשל כלל. הוא בלם בעקבות רכב אחר שבלם לפניו. הבלימה נחזית בלימה רגילה ולא פתאומית. כ 2-3 שניות לאחר סיום הבלימה, נשמע קול של רכב הנתבע בולם בפתאומיות ופוגע ברכב התובעת.

מכאן, טענת ההגנה של עצירה פתאומית של נהג התובעת, או של ייחוס אשם תורם כלשהו לנהג התובעת, נדחית.

גובה הנזק אף הוא הוכח, בחוות דעת שמאית, ולא הייתה מחלוקת ביחס לרכיב זה.

בדיון מחוץ לפרוטוקול, נאותה התובעת בנסיבות המיוחדות של העניין, ומאחר שמדובר בסכום לא מבוטל ובנתבע שאינו מבוטח וציין קשיים כלכליים, כי פסק הדין יפרוס את התשלום.

בהתאם לכך אני מורה כדלקמן:

הנתבע ישלם לתובעת סך של 43,430 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד לפי התעריף המינימאלי המומלץ של לשכת עורכי הדין בסך של 5,100 ₪, בצירוף שכר העד כפי שנפסק (350 ₪) ובצירוף האגרה כפי ששולמה בסך של 543 ₪. סך הכל התשלום עומד על סך של 49,423 ₪.

הסכום ישולם ב- 60 תשלומים שווים ורצופים על סך של 824 ₪ כל אחד. התשלום הראשון עד ליום 15.1.22, ולאחר מכן עד לכל ה- 15 לחודש קלנדרי עוקב.

ניתן היום, ט' טבת תשפ"ב, 13 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.