1. הנאשמים הודו בהתאם להסדר טיעון דיוני בעובדות כתב האישום המתוקן בת.פ 4463-03-22 (להלן: התיק העיקרי) והורשעו בגניבת רכב בצוותא חדא – 3 עבירות לפי סעיף 413ב' וסעיף 29(א) לחוק העונשין התשל"ז 1977 (להלן: חוק העונשין). הנאשם 2 הורשע גם בשימוש ברכב ללא רשות – עבירה לפי סעיף 413ג' ריישא לחוק העונשין.

2. בנוסף, הודה הנאשם 1 הודה בעובדות כתב האישום המתוקן בת.פ ת"פ 58032-03-21 והורשע בקשירת קשר לביצוע פשע – עבירה לפי סעיף 499 לחוק העונשין ובגניבת רכב בצוותא חדא עבירה לפי סעיף 413ב' וסעיף 29(א) לחוק העונשין (להלן: תיק צירוף הנאשם 1).

3. והנאשם 2 הודה גם בעובדות שני כתבי אישום מתוקנים כדלקמן: ת.פ 48894-01-21 (להלן: תיק הצירוף הראשון- נאשם 2) הורשע בעבירה של גניבה – לפי סעיפים 383 + 384 לחוק העונשין ות.פ. 42408-10-20 והורשע בשתי עבירות של חבלה במזיד ברכב - לפי סעיף 413ה לחוק העונשין (להלן: תיק הצירוף השני).

4. בין הצדדים לא התגבשה הסכמה לעניין העונש וכל צד טען כראות עיניו. בהתאם להסדר הטיעון הדיוני התבקש שירות המבחן להכין תסקיר בעניינם של הנאשמים שייבחן את נסיבותיהם האישיות, נסיבות ביצוע העבירות ויעביר המלצותיו לבית המשפט. התסקירים המונחים בפני בית המשפט סוקרים את הרקע האישי והמשפחתי של הנאשמים, ההיסטוריה העבריינית, התייחסותם לעבירות בהן הורשעו, הערכת גורמי הסיכון להישנות עבירות לצד הסיכוי לשיקום. בסיכומו של דבר שירות המבחן לא בא בהמלצה טיפולית בעניינם של הנאשמים.

התיק העיקרי

6. כתב האישום המתוקן בתיק העיקרי אוחז בחובו פרק מבוא ומונה שלושה אישומים המייחסים לנאשמים עבירות של גניבת רכב בצוותא ואישום נוסף המייחס לנאשם 2 שימוש ברכב ללא רשות. כמפורט בפרק המבוא, בליבם של הנאשמים, עסאם וקטין יליד 2006 (להלן: הקטין) (להלן: יכונו ביחד האחרים) גמלה החלטה לגנוב ציוד הנדסי ולהעבירו לשטחי הרשות הפלסטינית תמורת בצע כסף. לצורך ביצוען של העבירות השתמשו בכלי רכב בהם מותקן וו גרירה השייכים למשפחתו של עסאם ונעשה שימוש רכב נוסף לצורך ליווי הציוד הגנוב אל מחוץ לשטחי ישראל.

7. לפי עובדות האישום השני: ביום 16.1.2022 סמוך לשעה 18:00 החנה רחמים הנדי עגלת נגרר ובה ציוד עבודה (להלן: העגלה) בחנייה בעיר רחובות. ביום 17.1.2022 סמוך לשעה 02:59 הגיעו הנאשמים למקום חניית העגלה עם רכב בעל וו גרירה ורכב נוסף. הנאשמים והקטין חיברו את העגלה באמצעות וו גרירה לרכבם ובעוד עסאם מאבטח את מעשיהם. בהמשך לאמור נסעו הנאשמים עם העגלה הגנובה לכיוון מעבר רנתיס והאחרים נוסעים לפניהם ברכב נוסף. סמוך למחסום עצרו הנאשמים והאחרים בצד הדרך וניתקו את העגלה מוו הגרירה. לאחר זמן קצר שבו וחיברו הנאשמים את העגלה לרכב והמשיכו בנסיעה אל מחוץ לשטחי ישראל כאשר האחרים מלווים אותם בנסיעה ברכב לפניהם. כאשר הגיעה החבורה עם העגלה הגנובה לביתו של הנאשם 1 – ניתקו הנאשמים והאחרים את העגלה מוו הגרירה.

8. לפי עובדות האישום השלישי: עובר לתאריך 24.1.2022 החנה המתלונן את משאבת הסומסום שברשותו ששוויה עשרות אלפי שקלים (להלן: המשאבה) בתחנת הדלק סמוך לקיבוץ גבעת ברנר. ביום 24.01.22 בשעה 02:00 הגיעו הנאשמים והאחרים למקום חניית המשאבה עם רכב בעל וו גרירה השייך לאחיו של עיסאם. הנאשמים חיברו את המשאבה לוו הגרירה ברכב בזמן שהאחרים מאבטחים את מעשיהם. בהמשך לאמור נסעו הנאשמים והאחרים ברכב עם המשאבה הגנובה לכיוון צומת בילו בקרית עקרון ופגשו באחר שזהותו ידועה למאשימה. מאותה נקודה נסעו הנאשמים ברכב עם המשאבה הגנובה לכיוון מעבר רנתיס בעוד האחרים מלווים אותם ברכב נוסף הנוסע בכביש לפניהם. הנאשמים והאחרים הוציאו את המשאבה הגנובה מהארץ ופירקו אותה מהוו הגרירה כאשר הגיעו לביתו של הנאשם 1 בשוקבא.

9. לפי עובדות כתב האישום הרביעי : בתאריך 26.1.2022 בשעה 13:00 סמוך לכך החנה המתלונן את משאבת החול שברשותו בחניית כורכר בעיר יבנה. ביום 27.1.2022 בשעה 13:00 הגיעו הנאשמים האחר ואדם נוסף למקום חניית המשאבה בשני כלי רכב שאחד מהם בעל וו גרירה. הנאשמים והאחרים חיברו את משאבת החול באמצעות וו גרירה לרכב. בהמשך נסעו הנאשמים עם משאבת החול הגנובה לכיוון מחסום רנתיס בעוד האחרים ואדם נוסף נוסעים ברכב לפניהם ומלווים אותם במהלך הנסיעה. הנאשמים עצרו סמוך למחסום וניתקו את המשאבה מרכב בעל וו הגרירה. לאחר זמן קצר חיברו אותה בשנית והמשיכו בנסיעה עם משאבת החול הגנובה אל מחוץ לשטחי ישראל. סמוך לביתו של הנאשם 1 בשוקבא פירקו הנאשמים את משאבת החול מוו הגרירה.

10. לפי עובדות האישום החמישי (מיוחס לנאשם 2 בלבד): בתאריך 5.2.2022 בשעה שאינה ידועה למאשימה החנה המתלונן טרקטורון שברשותו בתוך משאית טויוטה ביבנה. במועד שאינו ידוע למאשימה במדויק הנאשם ושני אחרים שזהותם אינה ידוע במדויק פתחו את המשאית, נטלו מתוכה את הטרקטורון ועזבו את המקום. בהמשך הגיעו הנאשם והאחרים באמצעות הטרקטורון לחניון תת קרקעי ברחובות והחביאו את הטרקטורון בגרם מדרגות בחניון. במעשים אלו עשה הנאשם 2 שימוש בטרקטורון ללא רשות בעליו ונטש אותו במקום אחר.

עובדות כתבי האישום המצורפים

נאשם 1

11. לפי עובדות כתב האישום המתוקן בתיק הצירוף עובר ליום 17.3.2021 קשר הנאשם קשר עם שלושה אחרים לגנוב שני אופנועים אשר היו קשורים זה לזה בשרשרת נעולה והוחזקו סמוך לביתו של המתלונן בראשון לציון. במסגרת הקשר ולשם קידומו הצטיידו הנאשם והאחרים במגזרי מתכת, הגיעו באמצעות רכבו של הנאשם למקום מגורי המתלונן, הסיגו גבול לתוך חצר הבית בכך שפתחו את דלת החצר ונכנסו פנימה. באותן הנסיבות חתכו מי מהנאשמים את השרשרת הנעולה ונטלו לחזקתם את האופנועים ועזבו את המקום (יוער כי בעובדות כתב האישום יוחסה לנאשם גניבה של אופנוע אחד ולא שניים).

נאשם 2

12. לפי עובדות כתב האישום בתיק הצירוף הראשון ובתמצית ביום 5.10.20 סמוך לשעה 22:00 הגיע הנאשם ביחד עם קטינה ילידת 2003 לחנות מכולת ברחובות. באותן הנסיבות שברו הנאשם והקטינה באמצעות מגזרי פח מנעול מקרר הגלידות שנמצא סמוך וגנב מתוכו אריזות גלידה אותן העמיס ביחס עם הקטינה לתוך ארגז.

13. לפי עובדות האישום הראשון בתיק הצירוף השני : ביום 12.10.20 בשעה 01:30 או סמוך לכך גרמו הנאשם ושני קטינים ילידי 2003, 2002 נזק במזיד לניידת משטרה. הנאשם הכה באמצעות רגליו בפח מכסה המנוע בעוד אחד הקטינים קפץ על הניידת והקטין האחר מצלם את מעשיהם. כן ניסה אחד הקטינים לפתוח את הדלת האחורית של הניידת בעוד שהנאשם ניסה לפתוח את תא המטען תוך שדפק עליו עם ידיו. באותו המעמד קילפו הנאשם ואחד הקטינים מהניידת את מדבקות הרכב והנאשם גם הכה במכת אגרוף באנטנה המותקנת על גג הניידת. בהמשך הנאשם ואחד הקטינים קפצו על עוד ניידת משטרתית והקטין הנוסף צילם את המעשה וגרמו לנזק במזיד.

תסקירים מטעם שירות המבחן

נאשם 1

14. תסקיר שירות המבחן מיום 27.6.2022 (זהה לתסקיר שהוגש לתיק הצירוף) מתאר כי הנאשם 1 כבן 20, רווק, הוריו ילידי עזה, גרושים, אביו הביולוגי מתגורר בעזה ולמשפחה אין קשר עמו. מצבה הכלכלי של המשפחה ירוד. הנאשם עצור מחודש 2/22. טרם מעצרו התגורר בבית אמו ברחובות. לדבריו סיים 10 שנות לימוד, אובחן כבעל לקות למידה, הפרעות קשב וריכוז והומלץ על נטילת טיפול תרופתי אותו סירב לקבל. בילדותו התמודד הנאשם עם קשיים רגשיים והתנהגותיים. נעשו ניסיונות לשלבו במסגרת כיתה קטנה ובהמשך בפנימייה, ללא הצלחה. לדבריו עזב את לימודיו כדי לעבוד ולסייע בפרנסת המשפחה. מאז עבד בעבודות מזדמנות, בעסק לשטיפת מכוניות ולצביעת רהיטים. עם סיום ההעסקה חלה נסיגה שגרמה להסתבכותו עם החוק. הנאשם שיתף כי בסוף שנת 2017 אחיו הגדול עמו ניהל קשר קרוב נפטר ממחלת הסרטן לאחר תקופה בה סעד אותו בבית החולים ותיאר את האובדן כמשבר עמוק שנוכח בחייו עד היום.

15. הנאשם מוכר לשירות המבחן מהליכים שהתנהלות בבית המשפט לנוער, במהלכם התקשה לשמור על קשר טיפולי רציף בשל מעבר לסירוגין בין בית אביו בשטחים וקשי התארגנותה של האם. בהמשך התמודדה המשפחה עם משבר בעקבות פטירת האח ומעצרו של הנאשם בגין עבירות תעבורה. הנאשם בהליך קודם שולב בפרויקט חונכות אך הרבה להפר את התנאים המגבילים. ולהתרשמותם באותה העת הנאשם נעדר תובנה ביחס למצבו וצרכיו ולא רואה תועלת בטיפול.

16. בהליך המעצר בתיק הצירוף הועמד הנאשם בפיקוח מעצר משך חצי שנה. שירות המבחן התרשם כי הנאשם חשוף לגורמי שוליים בסביבתו וזקוק למסגרת יציבה וסדר יום כגורם מסייע בהתמודדות מול מצבי סיכון והתמודדויות נוספות אך לאור שיתוף הפעולה החלקי הביע השירות ספק לגבי מידת יכולתו להתמיד ונכונותו להתחייב לקשר ארוך טווח עמו.

17. הנאשם התייחס למצב הכלכלי הקשה של משפחתו אשר הוביל אותו לחבירה לגורמים שוליים ולביצוען של העבירות כשתיאר עצמו כנגרר ולא מתכנן. שירות המבחן התרשם כי הנאשם התקשה להתבונן באופן ביקורתי על התנהלותו, אינו מצליח לזהות את הסיכון העולה מהתנהלותו ובחירותיו ומשליך האחריות על הסביבה וכשלתפיסתו, מקום מגוריו מהווה עבורו מוקד סיכון.

18. שירות המבחן התרשם כי הנאשם בחור צעיר כשמשפחתו חוותה אתגרים ומעברים רבים, עוד בילדותו, נאלץ להתמודד עם אובדניים משמעותיים, בכלל זה מות אחיו והניתוק מן האב. על רקע זאת קיבל על עצמו תפקידים הוריים, בעיקר בפן הכלכלי עמם לא היה מסוגל להתמודד באופן בוגר באופן שהאיץ פנייה לעבריינות. לטעם שירות המבחן, התפקידים שקיבל על עצמו הנאשם מגבירים סיכון להתנהלות כלכלית ועבריינית פורצת חוק שכן הנאשם מתמקד בחיפוש אחר רווח קל ומהיר. בהינתן אלו ומכיוון שהנאשם מבטא הבנה ראשית בלבד לגבי הסיכון במצבו ורצונו להתרחק מגורמים שליליים, אופי וחומרת העבירות ומסנקציות עונשיות לא היוו גורם מרתיע, העריך שירות המבחן כי קיים סיכוי משמעותי להישנות עבירות. מטעמים אלו המליץ שירות המבחן על הצבת גבול ברור ומרתיע בדמות עונש קונקרטי מוחשי.

נאשם 2

19. לתיק הצירוף השני הוגשו 5 תסקירים (25.5.2021; 6.6.2021; 19.9.2021; 22.3.2022; 12.5.2022) בהם מסר שירות המבחן כי הנאשם לא פנה אליהם מיוזמתו ונעשו ניסיונות רבים לאתרו טלפונית ובאמצעות בא כוחו וללא הצלחה. כן נמסר כי משהובהר כי הנאשם נעצר ושהה בכלא מעשיהו תואמה שיחת תיעוד חזותי עמו במקום מעצרו אך לאחר המתנה בת שעה הובא לידיעת קצינת המבחן כי הנאשם מסרב להתייצב לשיחה. מכאן לא עלה בידי שירות המבחן להגיש תסקיר ולבוא בהמלצה בנוגע לנאשם.

20. מתסקיר שירות המבחן שהוגש לתיק העיקרי מיום 11.7.22 עולה כי הנאשם 2 כבן 21, רווק, נולד בפזורה הבדואית בדרום הארץ, השלישי בסדר הלילה מבין תשעה ילדים, אביו נשוי לאישה נוספת ממנה עוד 8 ילדים, אחים למחצה של הנאשם. הנאשם עצור מיום 22.2.2022, טרם מעצרו התגורר בעיר רחובות ועבד בעבודות מזדמנות. הנאשם שיתף את שירות המבחן כי בילדותו השליט אביו משמעת קפדנית, נהג ביחס מועדף כלפי אחיו החורגים ואף השתמש באלימות כלפיו וכלפי אמו. כן סיפר כי השתלב במערכות החינוך עד גיל 14, אז אביו הוציא אותו בכדי לסייע בפרנסת המשפחה. בגיל 17 ברח מבית הוריו ונדד בין מקומות שונים עד שהגיע ליציבות כלכלית ומצא כתובת מגורים באזור רחובות. לדבריו בתקופה זו התחבר עם גורמי שוליים ופיתח קשר זוגי עם צעירה יהודייה שהוביל להריון ולידת תינוק שנפטר באורח טראגי בעת שהנאשם שהה במעצר. כן מסר כי חווה איום מאחיו החורגים במידה ויחזור לשבט מוצאו.

21. הנאשם שיתף את שירות המבחן כי עם הגעתו לרחובות החל לצרוך אלכוהול ובהמשך קנאביס. ומתאר כי השימוש באלכוהול הוביל לדפוסי אלימות ופגיעה באחרים, עם זאת לאחרונה בעקבות בקשת בת זוגו עושה מאמצים ונמנע משימוש.

22. בהתייחס לעבירות בתיק העיקרי, תיאר הנאשם כי העבירות בוצעו על רקע קשריו עם גורמים שוליים, מצבו הכלכלי הקשה וחוסר יכולות להציב גבולות למול פיתוי לכסף קל שהרוויח במעשה העבירה. כמו כן הנאשם רואה עצמו כגורם משני בתכנון מאחר ולא היה מעורב בבחירת כלי הרכב שנגנבו אלא השתתף בגניבתם והעברתם לשטחי הרשות הפלסטינאית. שירות המבחן התרשם כי הנאשם מתקשה להבין את חומרת מעשיו והמיוחס לו בשאר כתבי האישום התלויים נגדו וניכר כי מרוכז בחיפוש רווח כספי, בעל עמדות מקלות ביחס למעבר על החוק ומתקשה בהבנת הדין הפלילי בארץ. עוד עולה כי קיים פער בין רצונו של הנאשם לקיים חיים נורמטיביים לבין מעשיו, פער הנובע ממצבו המשפחתי, היעדר גורמי תמיכה וחשיפה לגורמים שוליים.

23. שירות המבחן התרשם כי הנאשם צעיר אשר גדל בסביבה אלימה ומתעללת ועזב את מקום הולדתו ללא בטחון כלכלי וחברתי. הצליח לייצב את מצבו תוך שהוא מפתח קשר זוגי אך במקביל חבר לגורמים שוליים באופן שהוביל אותו לביצוע העבירות. עוד להתרשמותם, תהליכי החיבור של הנאשם לחברה לוקים בחסר והוא נאבק לשרוד על ידי ביצוע מעשים לא חוקיים. כגורמי סיכון התייחס שירות המבחן לגילו הצעיר של הנאשם, רצונו להשתקם, הכוחות שהיו לו לעזוב את השבט והמשפחה על מנת לעצור את הפגיעה בו וכן הקשר הזוגי אותו משמר משך שלוש שנים. באשר לגורמי הסיכון מנה השירות את חומרת העבירות ומצבור כתבי האישום העומדים לחובתו, קשיים כלכליים, וחבירה לגורמים שוליים על מנת לשפר את מצבו. שירות המבחן העריך כי הנאשם מצוי בסיכון להישנות עבירות ונעדר הכלים על מנת להתנהל באופן שומר חוק מחוץ לכותלי הכלא.

24. לאור האמור, נוכח חומרת העבירות נשוא התיק הנוכחי והתמונה המשתפת מגיליון רישומו הפלילי המחזקת את התרשמות שירות המבחן כי הנאשם הפנים דפוסים שוליים עמוקים כאשר הוא נעדר גורמי תמיכה מציבי גבול, לא בא שירות המבחן בהמלצה שיקומית.

טיעוני הצדדים לעונש

25. המאשימה בטיעוניה הפנתה לערכים המוגנים שנפגעו כפועל יוצא ממעשיהם של הנאשמים ובהם ההגנה על שלומו ובטחונו של אדם, רכושו וקניינו. כן נפגעה כתוצאה ממעשיו של הנאשם 2 פעילותה של הרשות בהגנה על הסדר הציבורי. בטיעוניה המפורטים סקרה את נסיבות ביצוע העבירות בתיק העיקרי המצדיקים לטעמה קביעת מתחם אחד כולל בגין המסכת העבריינית כולה וביקשה לייחס חומרה ייתרה למעשיהם של הנאשמים אשר חברו בצוותא עם אחרים ובהם קטין לפגוע ברכושו של הזולת. ובהתאם לכך במספר מקרים פעלו באופן מתוחכם ומתוכנן תוך שימוש בכלי רכב מתאימים לצורך גניבה והעברתו של השלל לשטחי הרשות הפלסטינאית. לשיטת המאשימה גניבה של עגלה, משאבת חול ומשאבת סומסום כבענייננו שקולה לגניבה של רכב. עוד הפנתה באת כוח המאשימה לעובדה כי בכתב האישום מיוחסת לנאשם עבירה נוספת של גניבת טרקטורן. המאשימה עתרה לקביעת מתחם ענישה באשר לנאשם 1 בין 60-30 חודשים, ולנאשם 2 בין 60-36 חודשים.

26. המאשימה הוסיפה וסקרה את נסיבות ביצוע העבירות בתיקי הצירוף. הדגישה את העובדה כי גניבת האופנוע בוצעה בצוותא תוך תכנון מוקדם והסגת גבול למקום מגוריו של אדם ועתרה למתחם ענישה 18-9 חודשים. באשר לעבירת הגניבה שביצע הנאשם 2 עם הקטינה עתרה לקביעת מתחם ענישה בין מאסר על תנאי ועד שנת מאסר. כן ביקשה לייחס חומר יתרה לכך שהנאשם ושני קטינים בתעוזה ובחוצפה רבה גרמו נזק לשתי ניידות משטרתיות המשמשות לשמירה על הסדר הציבורי וברחו מן המקום, בהתאם עתרה לקבוע מתחם הענישה בין 18-6 חודשים.

27. באשר לקביעת עונשם של הנאשמים בתוך המתחם הפנתה המאשימה לגילם של הנאשמים, עברו הפלילי של הנאשם 2 וכן לעברם בתחום התעבורה (עת/1-עת/3). לטעמה של המאשימה אין למקם את העונש בתחתית המתחם שכן לאחר שהוכרע דינם בתיקים המצורפים שבו וביצעו הנאשמים עבירות רכוש מתוחכמות יותר וחמורות בהרבה וכן לנוכח התמונה העגומה המצטיירת מתסקירי שירות המבחן בעניינם של השניים.

מטעמים אלו עתרה המאשימה להשית על הנאשמים עונשי מאסר ארוכים וממושכים. על הנאשם – 4.5 שנות מאסר ועל הנאשם 2 – 4 שנות מאסר ורכיבים נוספים.

28. ב"כ הנאשם 2 טען כי המתחם אליו עותרת המאשימה מחמיר יתר על המידה ואינו הולם את נסיבות ביצוע העבירות והפסיקה הנוהגת. את טיעוניו פתח בהבחנה בין הפסיקה שהגישה המאשימה ובין עניינם של הנאשמים. באשר לנסיבות ביצוע העבירה הפנה לכך שהנאשמים השיבו הרכוש לבעליהם ובפועל לא נגרם נזק ממוני. כן הפנה לכך שמדובר בנגררים ולא ברכב ממונע כאשר במקרה האחרון הענישה מחמירה ובהרבה. כן ביקש להדגיש כי באישום החמישי מדובר ב"טרקטורון צעצוע" ששווי אינו רב. באשר לנסיבות ביצוע העבירות בתיקים המצורפים, נטען כי גניבת הגלידות היא בבחינת זוטי דברים ועל כן יש לקבוע את הגבול התחתון של המתחם במאסר מותנה. באשר לגרימת הנזק לניידות המשטרה הדגיש כי הקטינים המעורבים אינם כה צעירים ובאותו חתך גיל קרוב לנאשם, כך שפער הגילאים זניח.

29. בהתאם לאמור ובהינתן ההודיה והחיסכון בזמן שיפוטי כמו גם את נסיבותיו חייו המורכבות של הנאשם אשר סבל מנחת זרועו של אביו בצעירותו, מזה שנים רבות אינו מצוי בקשר עם משפחתו וחיי בשולי החברה מהיד אל הפה, סבור בא כוח הנאשם כי יש לגזור עליו עונש מאסר שלא יעלה על 10 חודשים.

30. בא כוח הנאשם 1 ביקש להצטרף לטיעוני בא כוח הנאשם 2 באשר להבחנה המתבקשת בין רכב ממונע ובין רכב נגרר כאשר הענישה שונה. לגישתו, גולת כותרת התיק העיקרי היא העדר פגיעה כלכלית בכיסם של המתלוננים מכיוון שסמוך מאוד לביצוען של העבירות, הרכוש שנגזל הוחזר לבעליו (נ/1). עוד הוסיף בטיעוניו והפנה לעובדה כי רק האישום השלישי מפרט את ערך הרכוש שנגנב כ-"אלפי שקלים" ואין אלא להניח ולטובתם של הנאשמים כי שווים של יתר הפרטים שנגנבו אינו רב.

31. באשר לתיק הצירוף סבור בא כוח הנאשם 1 כי מתבקשת הבחנה בין גניבת רכב ובין אופנוע כאשר במקרה האחרון הענישה המקובלת מקלה יותר. כן הפנה לעובדה כי האופנוע הושב לבעליו כך שהנזק שנגרם אינו חמור. לנוכח המחלוקת שנתגלעה בדיון בעניין זה, דרש כי המאשימה תבדוק טענותיו אל מול המתלונן ותודיע על ממצאי הבדיקה לבית המשפט.

32. לנוכח האמור ובהינתן הודייתו של הנאשם, החיסכון בזמן שיפוטי בשני התיקים, ילדותו העשוקה כפי שמשתקף מתסקירי שירות המבחן ומכיוון שעברו הפלילי, כך לראייתו, אינו מכביד, ביקש בא כוח הנאשם לגזור עונש מתון על הנאשם ושלא יעלה על 15 חודשי מאסר.

33. הנאשם 1 בדברו האחרון בחר שלא להוסיף דבר.

34. הנאשם 2 ניצל את זכות המילה האחרונה ואמר " אני מצטער על מה שעשיתי, אני רוצה לסדר את החיים שלי".

35. לאחר הטיעון לעונש ולבקשת בא כוח הנאשם 2 הודיעה המאשימה לבית המשפט כי נערך בירור אל מול המתלונן בתיק הצירוף של הנאשם 1 והאופנוע אכן הוחזר לידיו במהלך חודש אפריל וכשלושה שבועות לאחר מעצרו של הנאשם 1, אך לדבריו האופנוע הוחזר תקול ועלות התיקון כ- 1,500 ₪.

דיון והכרעה

36. טרם אדרש לקביעת מתחם העונש ההולם אומר כי עתירת המאשימה לקביעת מתחם ענישה אחד לכלל האישומים בתיק העיקרי מקובלת עליי. עסקינן בעבירות רכוש בעלות מאפיינים דומים תוך התמקדות בכלי רכב נגררים, בוצעו בסמיכות זמנים זו לזו ובאותה שיטה. לנוכח הזיקה בין העבירות השונות יש לראות בהן אירוע עברייני אחד תוך התחשבות לצורך קביעת גבולות המתחם במספר המעשים העברייניים המרכיבים את אותו "אירוע". ובמובן זה, העובדה שהאירוע כולל כמה מעשים משווה לו מידה נוספת של חומרה. ההלכות שנקבעו בעניין הגדרת המונח "אירוע" ידועות ומוכרות ולא מצאתי לחזור על הדברים (ראו ע"פ 4910/13 ג'אבר נגד מדינת ישראל (29.10.21), ע"פ 5643/14 אחמד עיסא נגד מדינת ישראל (24.6.15), ע"פ 2519/14 אבו קיעאן נגד מדינת ישראל (29.12.14), 1261/15 דלאל נגד מדינת ישראל (13.9.15)). כמו כן ייקבע מתחם נפרד ביחס לכל אחד מכתבי האישום שצורפו וייגזר עונש אחד שיהלום את מעשיהם של הנאשמים בכללותם. זוהי למעשה גם עתירתם המשותפת של הצדדים.

מתחם העונש ההולם

37. מתחם העונש ההולם ייקבע בהתאם לעיקרון ההלימה תוך מתן משקל לערכים שנפגעו מביצוע העבירות, למידת הפגיעה בהם, למדיניות הענישה הנהוגה – והכול בנסיבות הקשורות בביצוע העבירות.

38. הנאשמים במעשיהם פגעו בערכים המוגנים שעניינם שמירה על רכוש הפרט והגנה על תחושת ביטחונו. הנאשם 2 במעשיו בתיק הצירוף השני פגע ביכולתה של הרשות לבצע תפקידה כדין.

39. גניבות כלי רכב לצורך העברתם לשטחי הרשות הפלסטינאית הפכו, למרבה הצער לתופעה נפוצה. עבירות מעין אלו פוגעות בתחושת הביטחון האישי ומסבות נזקים רבים לאזרח שרכושו נגזל ולציבור בכללותו. הנזקים העקיפים באים לידי ביטוי בין היתר בהעלאת מחירי פוליסות הביטוח, הצורך בהתקנת אמצעי מיגון נגד גניבות וכיו"ב'. הפגיעה הקשה בתחושת הביטחון האישי של אזרחי המדינה, כמו גם הנזק הממוני הישיר והעקיף שנגרם כתוצאה מתופעה עבריינית זו, אותה הגדיר בית המשפט העליון כ"מכת מדינה", הוכרה כמצדיקה, ככלל, הטלת עונשי מאסר מחמירים, שיהיה בהם כדי להרתיע מפני ביצועם. ואפנה בהקשר זה לדוגמה לרע"פ 2366/10 גבאלי נ' מדינת ישראל (13.4.2010):

"המעשים המיוחסים למבקש הם חמורים ביותר ומבטאים זלזול בחוק וברכוש הזולת. במקרה זה יש לתת משקל מכריע לאינטרס הציבורי שמחייב ענישה מרתיעה למיגור "מכת המדינה" של גניבות. יפים לענייננו דברי חברי השופט א' רובינשטיין בע"פ 11194/05 אבו סבית נ' מדינת ישראל (15.5.2006):

"למרבה הצער, תופעת גניבות הרכב טרם נעקרה משורש ומכת המדינה שאליה נדרש בית משפט זה לפני בדיוק עשור (פסק הדין בע"פ 5724/95 ניתן ביום 12.5.96) כמעט שהפכה לעשר מכות; היא ממשיכה לנגוס ברכושם של רבים ופגיעתה רעה כלכלית ואנושית. המעט שבידי בית משפט זה לעשות הוא לחזק את ידיהם של בתי המשפט הדיונים בראיה מחמירה של העבירות הכרוכות בכך" (ראו גם רע"פ 10116/06 כהן נ' מדינת ישראל (לא פורסם 17.12.2006); ע"פ 2725/03 עבדיה נ' מדינת ישראל (לא פורסם 23.10.2003)).

40. בטרם אדון בפרטי המקרה הקונקרטי, נדרש לפסיקה שיש בה ללמד על מדיניות הענישה הנהוגה בעבירות של גניבת רכב ושימוש ברכב ללא רשות וזאת ככלי עזר לקביעת מתחם העונש ההולם. עיון בפסיקה המקובלת מלמד כי בהתאם למדיניות אותה התווה בית המשפט העליון, הענישה מחמירה וקיים מדרג חומרה בהתאם לנסיבות וסוג הרכב שנגנב. ככלל כאשר לעבירות גניבת הרכב נוספו נסיבות מחמירות כגון ביצוע בצוותא כחלק מתוכנית עבריינית, שימוש באמצעים מתוחכמים או כאשר נלוו לעבירת גניבת הרכב עבירות נוספות ובהן עבירות תעבורה, עומד מתחם הענישה 24-12 עבור כל אירוע גניבת רכב. עוד אפשר ללמוד מפסקי הדין השונים כי כאשר מדובר בגניבות אופנועים או נגררים מתחם הענישה שנקבע מעט יותר מקל והגבול התחתון ייקבע בתקופת מאסר לריצוי בעבודות שירות על הצד הגבוה. באשר לעבירות של שימוש ברכב ללא רשות הרי ברוב המקרים הגבול התחתון של המתחם הוא מאסר קצר שיכול וירוצה בעבודות שירות.

41. להלן פסקי הדין העוסקים בגניבות כלי רכב, בעיקר נגררים אותם מצאתי כרלבנטיים לעניינו. אבהיר כי חלק מהמקרים חמורים מעניינם של הנאשמים וחלקם נופלים מהם והדבר נלקח בחשבון ומבוצעות ההתאמות הנדרשות.

42. רע"פ 5771/16 ראיס עיאס נ' מדינת ישראל (26.7.2016) – הנאשם הורשע בחמישה אישומים בגדרם יוחסו לו שלוש עבירות של גניבת רכב, עבירה של ניסיון גניבת רכב, החזקת נכס חשוד כגנוב ושיבוש מהלכי משפט. הנאשם גנב מספר נגררים והעבירם אל מחוץ לשטחי המדינה. נקבע מתחם ענישה לכל אחד מאירועי הגניבה כנע בין מספר חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות ועד ל-10 חודשי מאסר. בית המשפט גזר על הנאשם 12 חודשי מאסר וענישה נלווית. ערעורים לבית המשפט המחוזי והעליון נדחו.

43. עפ"ג (ירושלים) אנוור לאפי נ' מדינת ישראל (11.12.2016) – הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של גניבת נגרר המשמש להובלת ציוד כבד. לאחר שבעלי הנגרר שילם תמורתו "כופר" בסך 35,000 ₪. נקבע מתחם ענישה 36-10 חודשי מאסר. בית המשפט גזר על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית. ערעור לבית המשפט המחוזי נדחה.

44. עפ"ג (ירושלים) 504-09-16 אברהם לב נ' מדינת ישראל (5.11.2015) – הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של גניבת רכב מסוג נגרר. לשם ביצוע העבירה הזמין הנאשם נהג גרר שיגרור עבורו את הנגרר. לאחר שנהג הגרר הבחין בדבר מה שאינו כשורה, עזב את המקום. יום למחרת הסתייע הנאשם בנהג גרר נוסף להשלמת העבירה. נקבע מתחם ענישה 30-8 חודשים. בית המשפט גזר על הנאשם 9 חודשי מאסר וענישה נלווית. ערעור לבית המשפט המחוזי נדחה.

45. עפ"ג (חיפה) 21808-07-15 בועז אברהם נ' מדינת ישראל (5.11.2015) – הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של גניבת רכב. לפי המיוחס גנב הנאשם נגרר גדול מימדים עליו שני קונטיינרים בכך שחיבר אותו למשאית בה נהג. נקבע מתחם ענישה שנע בין 18-4 חודשים. בית המשפט חרג ממתחם העונש ההולם מטעמי שיקום והוטל על הנאשם לבצע צו של"צ. ערעור ההגנה על הרשעתו של הנאשם בדין נדחה.

46. ת.פ 40988-07-20 מדינת ישראל נ' יאסר אסלים (16.3.2021) הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בגניבת רכב בצוותא, גניבת רכב, סיוע לגניבת רכב בצוותא, הפעלת מכשיר אלחוט ללא רישיון ועבירות תעבורה נוספות. הנאשם וחברו לכתב האישום חברו יחד לביצוע עבירות רכוש. הנאשם גנב שני כלי רכב מסוג מאזדה וסייע לגניבתו של הרכב השלישי וזאת בכוונה להעבירם מחוץ לתחומי המדינה. נקבע מתחם ענישה 60-30 חודשים. בית המשפט גזר על הנאשם 45 חודשי מאסר וענישה נלווית (הוצג על ידי המאשימה).

47. ת.פ 42093-02-19(נצרת) מדינת ישראל נ' רביע (23.12.19) הנאשם הורשע על סמך הודאתו, בשבעה אישומים בקשירת קשר לביצוע פשע (ארבע עבירות), ניסיון גניבת רכב בצוותא, ניסיון גניבה בנסיבות מיוחדות בצוותא, סיוע לגניבת רכב בצוותא, סיוע לגניבה בנסיבות מיוחדות, גניבת רכב בצוותא (שלוש עבירות), גניבה בנסיבות מיוחדות בצוותא (שלוש עבירות), גניבת רכב, סיוע לגניבת רכב והסגת גבול. הנאשם עשה שימוש ברכב גרר לגניבת כלי רכב חקלאיים ופעל כחלק מחבורה אשר פעלה להעברתם של כלי הרכב הגנובים לשטחי הרשות הפלסטינאית. נקבע מתחם ענישה בין 5-3 שנים. בית המשפט גזר על הנאשם 36 חודשי מאסר וענישה נלווית (מדובר במקרה חמור מעניינו של הנאשם בהינתן ריבוי המקרים והעובדה כי גניבת כלי חקלאי בעלת ממד חומרה נוסף).

48. ת.פ 52079-06-18 מדינת ישראל נ' אבו עצא (18.12.2019) – הנאשם הורשע בביצוע 3 עבירות של גניבת רכב, סיוע לגניבת רכב וגניבה מרכב. בנוסף צירף תיק נוסף בו הורשע בביצוע הפרת הוראה חוקית והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. דובר בגניבה של שלושה נגררים בהזדמנויות שונות. נקבע מתחם ענישה 40-22 חודשים. בית המשפט גזר על הנאשם 26 חודשי מאסר וענישה נלווית (הוצג על ידי המאשימה).

49. ת.פ 33680-12-15 מדינת ישראל נ' עלי דענא (25.6.2018) – הנאשם נעדר עבר פלילי הורשע על פי הודאתו בעבירה של גניבת נגרר אשר היה מחובר בשרשרת ומנעול לעמוד תאורה בצד הדרך. הנאשם פתח את המנעול, חיבר את הנגרר לרכבו ונסע מן המקום. הנגרר הוחזר לבעליו. כחלק מהסדר טיעון דיוני הגבילה המאשימה את עתירתה העונשית ל- 6 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות בעוד ההגנה חופשית בטיעוניה. נקבע מתחם ענישה בין מאסר מותנה ועד 8 חודשי מאסר. בית המשפט גזר על הנאשם מאסר מותנה צו של"צ ורכיבים כלכליים וזאת בעיקר מטעמי שיקום (הוצג על ידי ההגנה אך מדובר במקרה בו עוצמת הפגיעה בערכים המוגנים פחותה מענייננו).

50. מדיניות הענישה הנהוגה ביחס לעבירות של גניבת אופנוע בנסיבות דומות נלמדת מפסקי הדין הבאים: עפ"ג (תל-אביב) 6364-02-21 שקרא נ' מדינת ישראל (12.4.21); עפ"ג (תל-אביב) 56293-06-20 וושנצ'קו נ' מדינת ישראל (22.10.20); עפ"ג 37710-05-16 מדינת ישראל נ' אזגילה (14.9.16); ת.פ 44461-09-19 מדינת ישראל נ' נור עלאן (31.1.2021); ת"פ (חיפה) 1264-05-17 מדינת ישראל נ' כיאל (15.7.19); ת"פ (תל-אביב) 48027-08-18 מדינת ישראל נ' שמעוני (25.9.19); ת"פ (תל-אביב) 62120-06-19 מדינת ישראל נ' בסון (9.7.20); ת"פ (ירושלים) 30972-09-17 מדינת ישראל נ' רגבי (3.10.18) ות.פ 24882-06-15 מדינת ישראל נ' אבו רקייק (30.1.2017).

51. ולהשלמת הפרק העוסק במדיניות הענישה יובאו להלן מספר פסקי הדין הבאים שיש בהם ללמד על הענישה המקובלת בעבירות של שימוש ברכב ללא רשות בנסיבות דומות. רע"פ 4630/14 אשראף (אשר) זידאן נ' מדינת ישראל (16.7.14); עפ"ג (תל-אביב) 3083-02-20 לוי נ' מדינת ישראל (21.5.20); עפ"ג (תל-אביב) 10775-12-15 אפיניש נ' מדינת ישראל (9.3.16); עפ"ג (תל-אביב) 1584-05-16 אבו רקייק נ' מדינת ישראל (7.11.16); עפ"ג (ב"ש) 12805-07-16 אבו סבילה נ' מדינת ישראל (5.10.16); עפ"ג (תל-אביב) 63158-01-20 חוסרבי נ' מדינת ישראל (24.1.21); ת"פ 34429-08-16 מדינת ישראל נ' בדה (28.1.20).

52. ועתה לבחינת העבירות ונסיבותיהן.

התיק העיקרי

53. חומרה ייתרה גלומה בעבירות בהן הורשעו הנאשמים בתיק העיקרי ובנסיבות ביצוען. בין היתר, האפקט המצטבר של גניבת מספר כלי רכב מסוג מסוים בצוותא חדא והעברתם לידי שטחי הרשות הפלסטינאית, בפרק זמן קצר יחסית של כ-10 ימים וממניע כלכלי גרידא.

54. עסקינן בעבירות שאינן פרי מעידה רגעית אלא שקדמו להן תכנון ומחשבה, בין השאר לנוכח השימוש ברכב בעל וו גרירה, איתור הנגררים במקומות שונים בעיר רחובות, יבנה וליד קיבוץ ברנר. ריבוי המעשים, האופי והשיטה בה בוצעו מעידים על כי הנאשמים פעלו במסגרת מערך עברייני מתוכנן ומאורגן בו כל מעורב בעל תפקיד מוגדר וידוע מראש. חלקם של הנאשמים במעשים הפליליים הוא מרכזי ולא רק משום שהם הבגירים בחבורה, אלא שכפי שעולה מעובדות כתב האישום הם אלו אשר הניעו את גלגלי הפעילות הפלילית, והנאשם 1 אחראי על התיאום עם האחרים. כמו כן, הנאשמים נוסעים בכלי הרכב עם הנגררים הגנובים ופועלים להוצאתם מחוץ לתחומי מדינת ישראל, ומסתייעים ברכב נוסף אשר נוסע לפניהם במטרה להרתיע מפני נוכחותם של גורמי אכיפת החוק ולסייע להתחמק מהם. ולבסוף, גולת הכותרת, פריקתם של כל הנגררים נעשתה מחוץ לשטחי מדינת ישראל וסמוך לביתו של הנאשם 1 בשוקבא.

55. בשלושה מבין המקרים גנבו הנאשמים בצוותא נגררים מסוגים שונים, עגלה ובה ציוד עבודה, משאבת סומסום ומשאבת חול. אלו נחשבים אמנם, מבחינת הגדרתם בחוק ככלי רכב אך לצורך קביעת גבולות המתחם, מקובלת עליי טענת ההגנה כי יש להבחין בינם ובין כלי רכב ממונעים וזאת משני טעמים עיקריים. ראשית, שווים של הנגררים, ככלל נמוך מערכם של כלי רכב ממונעים. במקרה הפרטני, למעט שוויה של משאבת הסומסום שנאמד בכמה אלפי שקלים, המאשימה לא מצאה לנכון לפרט את ערכם הנגררים. ועל כן, יש לצאת מנקודת הנחה ולטובתם של הנאשמים ששויים אינו רב באופן מיוחד. שנית, גניבת רכב ממונע בדרך כלל, דורשת רמת תחכום ותעוזה רבה יותר וזאת בהינתן הצורך להתגבר על מערכות ההגנה וביטחון המותקנות ברוב כלי הרכב. לעומת זאת, נגרר לרוב חונה בצד הכבישים וללא הגנה מיוחדת. וכפי המתואר בכתב האישום המתוקן, הנאשמים, ניצלו חולשה זו ובאופן פשוט למדי חיברו את הנגררים לרכבם באמצעות וו גרירה וכל שנדרש מהם היה לאבטח את המעשה ולהתריע מפני סכנה.

56. עם זאת, אין להתעלם מכך שגניבת הנגררים המשמשים את המתלוננים לפרנסתם פגעה ביכולתם לנהל באופן שוטף את עסקיהם. כן יש לקחת בחשבון את הטרדה ועוגמת הנפש שנלוו למעשה אשר ברור כי חייבו את המתלוננים או מי מהם לפעול לצורך השבת המצב לקדמותו. זאת ועוד, דווקא משום שמדובר ברכוש בעל ערך הניצב ללא שמירה בצדי הכבישים מחייב הצבת גבולות ברורים לאלו אשר בוחרים לנצל חולשה זו וחוטאים בשליחת ידם ברכוש הזולת.

57. הנזק הממוני הקונקרטי באישומים 3+4 אמנם אינו רב שכן משאבות החול והסומסום הושבו לבעליהם זמן קצר לאחר הגניבה (ענ/1). ואולם, ברי כי הפגיעה בנסיבות העניין אינה ממונית בלבד, אלא שמדובר בפגיעה בתחושת הביטחון האישי.

58. באשר לאישום החמישי (נאשם 2) – מדובר בעבירה של שימוש בטרקטורון ללא רשות שרף החומרה הוא נמוך באופן יחסי בהשוואה לייתר עבירות הקשורות ברכב, בעיקר משום שהטרקטורון ננטש ומצא דרכו חזרה לבעליו. עם זאת, העובדה כי העבירה בוצעה כחלק מתוכנית עבריינית בה לקחו חלק מעורבים נוספים, מהווה נסיבה לחומרה.

59. לאור כל האמור ובהתחשב בנסיבות ביצוע העבירות, מידת הפגיעה בערכים המוגנים ומדיניות הענישה הנהוגה מצאתי לקבוע את מתחם העונש ההולם כדלקמן : נאשם 1 בין 36-18 חודשי מאסר ומתחם ענישה לנאשם 2 – בין 20- 40 חודשי מאסר ורכיבי ענישה נוספים.

תיק הצירוף – הנאשם 1

60. הנאשם 1 גנב בצוותא חדא אופנוע. עסקינן בעבירה שבוצעה באישון לילה כאשר הנאשם ואחרים הגיעו למקום מגוריו של המתלונן, פתחו את דלת החצר ונכנסו פנימה. לאחר מכן חתכו את שרשרת הברזל אשר קשרה את האופנוע ונטלו אותו לחזקתם. המעשה קרוב במהותו לעבירת הפריצה לבית מגורים לנוכח החשש מפני התלקחות אלימות והנזק הפוטנציאלי שעשוי היה להיגרם כתוצאה ממפגש אקראי עם בעל הנכס. עם זאת, לא מדובר בגניבה מתוחכמת וזו לא בוצעה תוך שימוש באמצעים מיוחדים. באשר לסוג הרכב שנגנב- אינני רואה את ההבחנה המהותית בין גניבת אופנוע לבין גניבת רכב, בשני המקרים מדובר ברכוש יקר ערך, וגניבת אופנועים הם חלק מאותה תופעה נפוצה שהפכה ל"מכת מדינה". הנזק הממוני הקונקרטי אינו רב שכן האופנוע הוחזר לבעליו לאחר כשלושה שבועות ויש בכך למתן במעט את חומרת המעשה. ואולם לא מדובר במקרה בו הנאשם השיב את האופנוע מרצונו הטוב והחופשי אלא שלאחר מעצרו פעלה המשטרה להשבת הרכוש שנגזל לידי הבעלים החוקי. עוד בעניין זה הבאתי בחשבון כי נגרם נזק ולאופנוע לדברי המתלונן עלות התיקון היא כ-1,500 ₪.

61. לאור כל האמור ובהתחשב בנסיבות ביצוע העבירות, מידת הפגיעה בערכים המוגנים ומדיניות הענישה הנהוגה מצאתי לקבוע את מתחם העונש ההולם כעתירתה ההגונה של המאשימה בין 18-9 חודשי מאסר ורכיבי ענישה נוספים.

התיקים המצורפים – נאשם 2

62. באשר לתיק הצירוף הראשון לא ארחיב בנסיבות יתר על המידה, מדובר בעבירת גניבה פשוטה, שווי הרכוש שנגנב לא פורט בכתב האישום המתוקן ויש להניח כי הוא אינו רב. לפיכך ובהתאם למדיניות הענישה הנהוגה אני קובעת את מתחם הענישה כנע בין מאסר מותנה ועד ל-8 חודשי מאסר ורכיבי ענישה נוספים.

63. באשר לתיק הצירוף השני – עסקינן באירוע בו הנאשם ושני קטינים בתעוזה ובחוצפה רבה גרמו במזיד נזק לניידות משטרה בזמן שהאחד מהקטינים מצלם את האירוע בטלפון הנייד. אין ספק כי מדובר בעבירות מכוערות וראויות לגינוי ואין להלום מצב בו כלי מבצעי בידיהם של גורמי אכיפת החוק שתכליתו מענה ושירות לאזרח נופל ללעג וקלס בידיהם של פורעי חוק. עם זאת לא נגרם נזק קונקרטי לניידות המשטרתיות. על מדיניות הענישה הנהוגה בעבירות מעיין אלו אפשר ללמוד מפסקי הדין הבאים: עפ"ג 55518-11-19 אילון נ' מדינת ישראל (20.1.2020); ת.פ 27153-10-16 מדינת ישראל נ' עותמאן עותמאן (9.1.2019).

64. לאור כל האמור בהתחשב בנסיבות ביצוע העבירה, מידת הפגיעה בערכים המוגנים ובמדיניות הענישה הנהוגה מצאתי לקבוע את מתחם העונש ההולם בתיק הצירוף השני בין מאסר מותנה ועד ל-8 חודשי מאסר ורכיבי ענישה נוספים.

קביעת העונש במתחם העונש ההולם

הנאשם 1

65. הנאשם 1 יליד 2002, רווק, הודה בהזדמנות הראשונה ולקח אחריות על מעשיו. עם זאת כפי העולה מתסקיר שירות המבחן לקיחת האחריות מסויגת והנאשם נטה להשליך האחריות לביצוע העבירות על גורמים חיצוניים וטען כי נגרר אחרי אחרים. הודאתו של הנאשם חסכה זמן ציבורי יקר וזאת בהתחשב ברשימת עדי התביעה הארוכה בשני כתבי האישום.

66. נסיבות חייו האישיות של הנאשם מורכבות לכל הדעות כפי המשתקף בטיעוני בא כוחו ובתסקירי שירות המבחן, והם כמובן יובאו במניין השיקולים. בתמצית, הוריו של הנאשם ילידי עזה, גרושים, אינו מקיים קשר עם אביו הביולוגי והמשפחה מתמודדת עם מצב כלכלי קשה. הנאשם סובל מלקויות למידה, קשיים רגשיים והתנהגותיים שאינם מטופלים. בגיל צעיר לקח על עצמו תפקידים הוריים שלא תואמים את יכולותיו, סייע בפרנסת המשפחה באופן שהאיץ פנייה לעבריינות. לפני מספר שנים אחיו הגדול נפטר בטרם עת ממחלה קשה. הנאשם נעדר גורמי תמיכה.

67. זאת ועוד, הנאשם 1 החל את הסתבכותו בפלילים עוד בהיותו נער. מעיון בגיליון הרשעותיו הקודמות עולה כי לחובתו הרשעה קודמת משנת 2019 בגין עבירות רכוש, הפרת צווים והפרת הסדר הציבורי בגינן נידון לעונשי מאסר מותנים ורכיבים נוספים. כמו כן קיים רישום נוסף מבית המשפט לנוער בגין עבירות רכוש ואלימות, בית המשפט באותו המקרה נמנע מהרשעתו של הנאשם וחייבו בצו של"צ ובהתחייבות. מגיליון הרישום בתחום התעבורה עולה כי לחובתו 4 הרשעות בגין עבירות נהיגה ללא רישיון, נהיגה ללא מלווה (עת/1- עת/3).

68. בחינת עברו הפלילי של הנאשם אל מול העבירות בגינן נותן כיום את הדין מלמד כי ההליך הפלילי אינו מהווה גורם מרתיע ומציב גבול וניכרת הסלמה במעשיו. נזכיר, הנאשם הודה ביום 20.10.2021 בעובדות כתב האישום בתיק הצירוף והורשע בעבירות בתחום גניבת הרכב. על אף ששהה בתנאים מגבילים שב והסתבך בביצוע עבירות בעלות מאפיינים דומים וחמורות בהרבה בתיק העיקרי. בהעדר אופק שיקומי, לא בכדי העריך שירות המבחן כי הנאשם מצוי בסיכון משמעותי להישנות מעורבות פורצת חוק.

הנאשם 2

69. הנאשם יליד שנת 2000 רווק. נעדר עבר פלילי הודה ולקח אחריות על מעשיו. היה בהודאה זו לחסוך זמן שיפוטי ניכר בשלושה תיקים הכוללים שורה ארוכה של עדי תביעה.

70. נסיבותיו האישיות של הנאשם מורכבות וזאת בלשון המעטה יובאו אף הן במניין השיקולים. בתמצית, הנאשם נולד בפזורה הבדואית בדרום הארץ, גדל בסביבה אלימה ומתעללת, עזב את מקום הולדתו ללא ביטחון כלכלי או חברתי. הנאשם נדד בין מקומות שונים וחי מהיד אל הפה ובני משפחתו מתנכרים לו וחלקם מאיימים על חייו. לפני מספר שנים ניהל קשר זוגי שהוביל להריון וללידת תינוק שנפטר באורח טראגי בעת ששהה במעצר. הנאשם נעדר גורמי תמיכה מנהל אורח חיים עברייני והישרדותי.

71. לא אשוב ואפרט את תסקיר שירות המבחן, בקצרה, לנוכח צבר העבירות בהן הורשע הנאשם ההסלמה במעשיו והחבירה לגורמים שוליים, התמקדות בחיפוש רווח כספי מהיר לצד עמדותיו המקלות באשר למעבר על החוק והקושי בהבנת הדין הפלילי, העריך שירות המבחן ובצדק כי הנאשם מצוי בסיכון להישנות עבירות פליליות. העובדה כי הנאשם שב והסתבך בפלילים לאחר שהודה בשני תיקים קודמים, באחד מהם גם היה נתון במעצר, מלמדים כי ההליכים הפליליים אינם מהווים גורם מרתיע ומציב גבול.

72. לסיכום: מעשיהם של הנאשמים ראויים לענישה ממשית ומוחשית שיהא בה להלום את חומרתם ולהמחיש את משמעות הפסול במעשיה וכן להרתיעם מפני חזרה על מעשים מעין אלו. ויש לקוות כי הנאשמים, בחורים צעירים ינצלו את תקופת המאסר שתוטל כדי להשתלב בהליכם טיפוליים בין כותלי הכלא.

תוצאה

73. לנוכח האמור ובאיזון בין הנסיבות לזכותם של הנאשמים לבין הנסיבות העומדות לחובתם אני גוזרת את העונשים הבאים:

נאשם 1

1. 30 חודשי מאסר בפועל שימנו מיום מעצרו בהתאם לרישומי שב"ס וכן בניכוי ימי המעצר בתיק המצורף, בהתאם לרישומי שב"ס.
2. 6 חודשי מאסר אולם הנאשם לא יישא עונש זה אלא אם יעבור תוך 3 שנים עבירות בהן הורשע.
3. קנס בסכום של 1,000 ₪ או 5 ימי מאסר תמורתו. קנס ישולם הנאשם ב-2 תשלומים שווים ורצופים, הראשון ביום 1.12.2022 והיתרה ב-1 לכל חודש קלנדרי שלאחר מכן. לא ישולם איזה מהתשלומים תעמוד יתרת הקנס לפירעון מידי.
4. מובהר בזאת לנאשם כי עליו לפנות למרכז לגביית קנסות על מנת לקבל לידיו שוברי התשלום.
5. פיצוי לשלושת המתלוננים באישומים 2,3,4 בתיק העיקרי בסך 1,000 ₪ כל אחד בהתאם לטופס פרטי ניזוק שיועברו על ידי המאשימה בתוך 7 ימים מהיום. פיצוי למתלונן בתיק הצירוף בסך 1,500 ₪. הפיצוי ישולם עד לא יאוחר מיום 1.12.2022.

לבקשת הנאשם, הפיצויים ולאחר מכן הקנס ישולמו מתוך ערבון שהופקד מטעמו בתיקים קשורים, והיתרה תושב לנאשם בכפוף לכל דין. מובהר, כי רכיב זה  בגזר הדין כפוף לכל מניעה חוקית לרבות עיקול.

נאשם 2

1. 24 חודשי מאסר בפועל שימנו מיום מעצרו, בהתאם לרישומי שב"ס ובניכוי ימי מעצר בתיקים הקשורים, בהתאם לרישומי שב"ס.
2. 6 חודשי מאסר אולם הנאשם לא יישא עונש זה אלא אם יעבור תוך 3 שנים עבירות בהן הורשע.
3. קנס בסכום של 1,000 ₪ או 20 ימי מאסר תמורתו. את הקנס ישלם הנאשם ב-2 תשלומים שווים ורצופים, הראשון ביום 1.12.2022 והיתרה ב-1 לכל חודש קלנדרי שלאחר מכן. לא ישולם איזה מהתשלומים תעמוד יתרת הקנס לפירעון מידי.

מובהר בזאת לנאשם כי עליו לפנות למרכז לגביית קנסות על מנת לקבל לידיו שוברי התשלום.

1. פיצוי למתלוננים באישומים 2,3,4,5 בתיק העיקרי בסך 1,000 ₪ לכל אחד בהתאם לטופס פרטי ניזוק שיועברו על ידי המאשימה בתוך 7 ימים מהיום. הפיצוי ישולם עד לא יאוחר מיום 1.12.2022.

לבקשת הנאשם, הפיצויים ולאחר מכן הקנס ישולמו מתוך ערבון שהופקד מטעמו בתיקים קשורים, והיתרה תושב לנאשם בכפוף לכל דין. מובהר, כי רכיב זה  בגזר הדין כפוף לכל מניעה חוקית לרבות עיקול.

צו כללי למוצגים

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, י"א אלול תשפ"ב, 07 ספטמבר 2022, במעמד הצדדים.