1. תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 15.11.2019 ביציאה מתחנת דלק "פז". התובעת טוענת לזכותה לשיבוב נזקים בסך כולל של 28,197 ₪.

2. המחלוקת בין הצדדים היא בשאלת האחריות לקרות התאונה, וממילא להטבת הנזקים.

3. נהג התובעת ואשתו, שהיו ברכב, העידו וסיפרו כי לאחר מילוי אוויר בצמיגים, נעמדו ביציאה מהתחנה, כשכיוון היציאה לכביש המהיר הוא ימינה, אבל גם לשמאלם כביש שירות. הם המתינו זמן קצר (הנהג סיפר כי קודם לכן המתין לכך שכל הנוסעים ברכב יתיישבו במקומם, ואז התקדם קלות למקום בו ארעה התאונה, שם המתין שוב על מנת לוודא כי הדרך פנויה גם משמאלו) וראו את מיכלית הדלק של הנתבעים, שסיימה לפרוק דלק בבורות התדלוק באחורי התחנה, כשהיא עוקפת אותם משמאל, לכיוון היציאה, ואגב ביצוע הפנייה, פגעה במגן הקדמי של הרכב, ועקרה אותו חלקית, תוך גרירת הרכב קדימה.

4. שניהם גם סיפרו, שברכבם היתה אחות האשה וילדיה, ושבמרחק מה לפניהם עמד רכב משפחתי נוסף, שם ישב בנם עם הורי הנהג, ובנם הגיע רגלית למקום התאונה. הבן לא התייצב להעיד.

5. נהג הנתבעים מאשר כי ניסה לעקוף משמאל את רכב התובעת, אולם טוען כי הדבר היה עקב עמידה ממושכת שלו במקום, כשלא היה נראה שכוונתו להתחיל לנסוע. הוא טוען עוד, כי הרכב זז, ולכן נפגע, אם כי הוא מאשר כי לא ראה את התזוזה. לדבריו, ברכב נהגה אישה. יוער בהקשר זה, כי דלת הנהג היתה צמודה למיכלית בעת התאונה, וגם עדי התביעה מאשרים כי אשת הנהג היא שיצאה לשוחח עם נהג המשאית, ויתכן כי כאן מקור זכרונו בעניין זהות הנהג.

6. כל העדים הסכימו, כי המקום בו מצולמים המיכלית והרכב לאחר התאונה, בכביש היציאה מהתחנה, אינו מקום התרחשות התאונה, אלא זו קרתה מעט אחורנית משם.

7. יצוין עוד, כי הנתבעת 2 היא (לפי שמה) חברה עם זיקה לחברת "פז", ויש להניח, כי סרטוני האבטחה של התחנה זמינים לה יותר מאשר לעדי התובעת; אשת הנהג טענה, כי הם ביקשו את הסרטונים (אם כי לא הרחיבה באשר לנסיבות ולעיתוי, ולסיבה שהסרטונים לא הוצגו בפניה).

8. עוד יצוין, כי לפי עדות נהג הנתבעים, המכלית עצמה נפגעה משמעותית בתאונה, אולם למיטב הידיעה נזקים אלה לא נדרשו מהתובעת או מבוטחה.

9. אני סבור שמכלול הנסיבות מלמד, כי מאזן ההסתברויות נוטה לטובת התובעת: נהג המכלית הודה כי עקף את הרכב, אולם איבד קשר עין איתו. תמונת המקום מלמדת כי מדובר בפניה צרה יחסית, ויש להניח כי הרכב העומד יצר הפרעה לתנועה החופשית של המכלית; שומה היה על הנהג, אם כך, לוודא כי הוא מסיים את הפנייה בבטחה, במיוחד אם ראה שברכב יושבים אנשים, והוא עלול לנוע בכל רגע. לגרסה כי הרכב היה בעמידה יש שני עדים, ודווקא ההבדלים הקלים בעדויותיהם משווים מהימנות לגרסה בכללותה. העדר הבן אינו פוגע בתובעת, שכן היא לא ידעה שהוא עד לתאונה (אם אכן היה עד), שכן פרטיו לא נרשמו בטופס הדיווח. הגישה המסתברת של הנתבעת 2 לסרטוני התחנה, וההימנעות מתביעת נזקי המכלית, מרמזות אף הן על כך שמנקודת מבטם הסובייקטיבית של הנתבעים, ראו הם את עצמם כאחראים לתאונה.

10. אציין במאמר מוסגר, כי מסתבר בעיני שמלכתחילה ראה נהג המשאית את הרכב עומד מעט אחורנית ממקום התאונה – במקום מילוי האוויר – כפי שתאר נהג התובעת את ההמתנה הראשונה להתיישבות הנוסעים, ובעת שהתקרב לשם ביצוע העקיפה לא הבחין כי בינתיים התחיל הרכב בתנועה ונעמד במיקום חדש, שם היה בעת העקיפה בפועל. תסריט זה מתיישב עם כלל העדויות כמעט בכל פרט, ועל כן הוא מסתבר בעיני, הגם שלא הוכח. גם לפי תסריט זה, האחריות להתרחשות התאונה רובצת לפתח נהג המכלית.

11. אם זז הרכב במהלך עקיפתו על ידי המכלית, כי אז יש לזקוף לפחות אשם תורם לחובת נהג הרכב, ואולי אף להטיל עליו אחריות מכרעת, אולם תזוזה זו לא הוכחה, ואין לה כל אינדיקציה של ממש.

12. קיצורו של דבר, שאני מקבל את התביעה, ומחייב את הנתבעים לשלם לתובעת סך של 28,197 ₪, בצירוף אגרת התביעה (מחצית ראשונה), כשסכומים אלה נושאים הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד היום. כן אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת את אגרת התביעה (מחצית שניה, ככל שתחויב ותשולם), את שכר העדים (כפי שנפסק), ושכ"ט עו"ד בסך 4,632 ₪. כל הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 יום, אחרת ישאו הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום.

ניתן היום, ג' אב תשפ"א, 12 יולי 2021, בהעדר הצדדים.