בקביעת מתחם העונש ההולם, העיקרון המנחה הוא עקרון ההלימה בין חומרת המעשה בנסיבותיו ומידת אשמתו של הנאשם ובין העונש המוטל עליו.

כאשר, מדיניות הענישה אמורה להרתיע מפני בצוע עבירות נוספות ולהעביר מסר ברור על מי שבהתנהגותו פוגע בערך החברתי שהינו פגיעה בביטחון הציבור וסיכון המשתמשים בדרך.

הצדדים הניחו בפניי הסדר טיעון מסוג מסגרת: התביעה הגבילה טיעונה העונשי ל- 7 חודשי פסילה ואילו ההגנה טענה לפסילת המינימום בלבד.

התביעה ביססה עמדתה בכך שהנאשם כלל לא הבחין בהולכת הרגל במעבר החצייה עד לפגיעה, וכך לכך שנגרמה חבלה של ממש בדמות שברים באגן שמאל.

הסנגור מנמק עמדתו בכך שעדים ניטראליים לא נחקרו כלל וכן לקביעת הבוחן המשטרתי לפיה, התאונה בלתי נמנעת.

בנוסף, מפנה לנסיבותיו האישיות של הנאשם אשר נמצא בהליך פשיטת רגל בעקבות קריסת עסקיו.

הנאשם היום מפרנס יחיד.

מלוא תיק החקירה הונח בפניי. אכן, הבוחן המשטרתי קובע כי מדובר בתאונה בלתי נמנעת. דא עקא- מדובר בהולכת רגל שהייתה ביום התאונה קטינה כבת 15 שנים. מעבר החצייה אמור להיות מבצרו של הולך הרגל. מקל וחומר, שמדובר בהולכת רגל קטינה.

יש לשוב ולהדגיש, כי כלפי קטינים וכלפי קשישים, קיימת חובת זהירות מוגברת המוטלת על נהג.

התרשמתי כי דברי החרטה אשר בפי הנאשם נאמרים בכנות וכי באמת ובתמים התעניין בשלומה של הנפגעת.

למרבה המזל, הנערה לא נזקקה להתערבות ניתוחית, שוחררה מאשפוז לאחר יומיים וחזרה ללימודיה.

אכן, בתיק מחדל חקירתי באשר עדת ראייה, כלל לא נחקרה

לנגד עיניי עברו התעבורתי של הנאשם והעובדה שהודאתו באשמה, חסכה הטרחת הנערה לעדות וחסכה ממנה שחזור הטראומה אשר חוותה.

הריני רואה בהסדר הטיעון מתחם ענישה ראוי.

סוף דבר

אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

קנס

הנני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 1,500 ₪ או 30 ימי מאסר שיישא תמורתם.

הקנס ישולם תוך 90 ימים.

פסילה בפועל

הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 4 חודשים

ריצוי הפסילה נדחה עד 90 יום.

פסילה על תנאי

הנני פוסלת את הנאשם מלקבל או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 4 חודשים וזאת על תנאי למשך 3

שנים.

המזכירות תשלח שובר תשלום לכתובת הנאשם/ב"כ.

הודעה לנוכחים הזכות לערער על גזר הדין תוך 45 יום.