1. לפני בקשת הנאמנת לקציבת מזונות ילדי היחיד והמשיבה, מכוח סעיף 179(א)(2) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 (להלן: "חוק חדלות פירעון").
2. בבקשה נטען כי היחיד והמשיבה גרושים זה מזה, וכי מנישואיהם נולדו להם שלושה ילדים. במסגרת צו פתיחת ההליכים חויב היחיד בדמי מזונות זמניים בסכום שנקבע בפסק דין המזונות מיום 1/5/14, בסך 2,000 ₪.
3. לאחר פניית המשיבה לנאמנת ביום 17/8/21 ובהתאם להסכמות הצדדים, הורה בית הדין השרעי בעכו, בתיק מזונות אישה וקטינים 4092/2013 (להלן:" פסק הדין למזונות"), כי דמי המזונות הזמניים שנפסקו לטובת קטיני היחיד והמשיבה יהפכו למזונות קבועים החל מיום הגשת התביעה (29/12/13), כאשר הסכום יחולק בין הקטינים באופן שווה, בנוסף לקצבאות מהמוסד לביטוח לאומי.
4. הנאמנת הוסיפה וציינה בבקשתה כי מפניית המשיבה עלה כי היחיד אינו משלם דמי מזונות שוטפים עבור ילדיו הקטינים וכי המשיבה הגישה ביום 6/6/21 תביעת חוב בגין מזונות עבר, ע"ס 25,142 ₪. כמו כן, צוין כי היחיד הצהיר בדו"חות חודשיים עבור חודשים 5-6/21 כי שילם דמי מזונות בסך 1,021 ₪ בלבד ואף צירף מסמך לפיו שילם למשיבה דמי מזונות עבור קטין אחד בלד בסכום חודשי דומה, בגין התקופה 2-7/21.
5. ביום 22/12/20 ניתן צו לפתיחת הליכים בעניינו של היחיד, בגדרו הושת על היחיד תשלום עיתי לטובת נושיו בסך 600 ₪ לחודש. במסגרת הצו לפתיחת הליכים, קצב הממונה ליחיד מכוח סעיף 179 (א)(1) לחוק חדלות פירעון, דמי מזונות בסך 2,000 ש"ח בשיעור שנפסק בבית המשפט לענייני משפחה.
6. לעמדת הנאמנת ובהתאם להנחיות הממונה, יש לקצוב המזונות על סך של 2,000 ש"ח לחודש. הנאמנת הבהירה כי ככל והיחיד לא יסדיר את חוב המזונות השוטף שקיים לכאורה ולא ישלם את דמי המזונות החודשיים מדי חודש בחודשו-ההליך בעניינו יבוטל.

עמדת היחיד

1. לעמדת היחיד יש לקצוב המזונות על סך של 1,020 ₪ לחודש עבור ביתו הקטינה איאן, בלבד. לטענת היחיד ממתן צו פתיחת ההליכים הוא שילם דמי מזונות בסך 1,020 ₪ בלבד. היחיד הסביר תשלום חלקי זה בכך שבהתאם לפסק דין המזונות, נפסק כי מאחר ואחד מילדי בני הזוג, גאזי, המוכר כנכה במוסד לביטוח לאומי ומקבל קצבה- היחיד לא ישלם עבורו דמי מזונות. כמו כן, בן נוסף של היחיד והמשיבה, אחמד, הינו בגיר בן 19 שנים ולכן, אין עוד חובה לשלם עבורו דמי מזונות בהתאם לדין השרעי ופסק דין המזונות. בעקבות כך, היחיד הפחית את דמי המזונות המשולמים על ידו, באופן יחסי , כך שנותר לו לשלם סך של 1,020 ₪ אך ורק עבור ביתו הקטינה. היחיד הוסיף וציין כי בנו אחמד הינו בגיר עוד טרם מתן צו פתיחת ההליכים וכי המשיבה משתפת פעולה עם הפחתת התשלום באופן יחסי וכי לא נשמעה מצידה כל טענה בעניין.

עמדת הזכאית למזונות

1. בתגובת המשיבה נטען כי אכן ממתן פתיחת צו ההליכים שילם היחיד דמי מזונות בסך 1,020 ₪ בלבד וכי אכן, בנם אחמד הוא בגיר, בן 19 , סטודנט שנה א' במוסד לחינוך וטכנולוגיה בעכו, אשר ייאלץ בקרוב להפסיק לימודיו בשל המצב הכלכלי בבית. המשיבה טוענת כי היחיד לא שילם דמי מזונות שוטפים בעבר באופן סדיר ולכן הוגשה מטעמה תביעת חוב מזונות עבר. עוד טוענת המשיבה כי אומנם בפסק דין המזונות הוסכם כי היחיד לא ישלם דמי מזונות עבור הבן גאזי, המקבל כאמור קצבת נכות, אולם מאז מתן פסק הדין, מצב הבן השתנה לרעה. נטען כי גאזי הינו עיוור באופן מלא, הסובל מאוטיזם, מצבו הבריאותי התדרדר והוא זקוק להשגחה צמודה מסביב לשעון, דבר אשר מונע מהמשיבה לצאת לעבוד וכי היא נאלצת יחד עם בני משפחתה להתקיים מקצבת הנכות של בנה הנכה.
2. כמו כן, מציינת המשיבה כי היחיד אף לא משתתף בהוצאות הטיפול בילדים, כגון בתי ספר, בגדים, טיפולים רפואיים וכו' וכי כל הנטל נופל על שכמה של המשיבה. לבסוף, טוענת המשיבה כי היחיד גם לא שילם את דמי "המוהר הדחוי" בסך 20,000 ₪ ,בהתאם לפסק דין בית הדין השרעי מס' 3410/2013 וכי ככל הנראה מדובר בחוב אותו בחר היחיד להעלים מעיני בית המשפט ולא הצהיר עליו בבקשה לפתיחת ההליכים שהוגשה על ידו.

דיון והכרעה

1. סעיף 179 לחוק חדלות פירעון שכותרתו "הקצבה לזכאי מזונות" קובע כדלקמן:

"(א)היה ליחיד חוב מזונות שהוא חייב בו על פי פסק דין ושזמן פירעונו חל לאחר מתן צו לפתיחת הליכים, יחולו הוראות אלה:

(1) עם מתן הצו לפתיחת ההליכים, יורה הממונה כי לאדם הזכאי למזונות יוקצב סכום שישולם לו, מעת לעת, מהכנסתו של היחיד מעבודה או מכל מקור אחר או מתוך נכסי קופת הנשייה, עד להכרעת בית המשפט בעניין זה; הסכום שיוקצב יהיה בגובה הסכום ששולם לזכאי למזונות לפני מתן הצו לפתיחת הליכים, אלא אם כן מצא הממונה כי יש הצדקה להפחיתו;

(2) עם מינויו, יפנה הנאמן לבית המשפט בבקשה שיורה כי לאדם הזכאי למזונות יוקצב סכום שישולם לו, מעת לעת, מהכנסתו של היחיד מעבודה או מכל מקור אחר או מתוך נכסי קופת הנשייה, עד לסיום תקופת התשלומים ואם ניתן לו הפטר לאלתר – עד למועד מתן ההפטר בצו לשיקום כלכלי.

(ב)הממונה או בית המשפט, לפי העניין, רשאי להקציב סכום כאמור בסעיף קטן (א)(1) או (2) אף אם לאחר ההקצבה דמי המחיה שיישארו בידי היחיד לפי סעיף 156 או סעיף 162(א)(1) יפחתו מהסכום הפטור מעיקול לפי חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958.

(ג)הקצבה לפי סעיף קטן (א), דינה כדין תשלום על פי פסק דין."

10. תנאי להקצבת מזונות על ידי בית המשפט של חדלות פירעון, הוא קיומו של פסק דין למזונות של בית המשפט לעינייני משפחה או בית הדין הדתי. נפסק, כי חרף השינוי שחל בעניין זה בסעיף 179 לחוק חדלות פירעון לעומת סעיף 128 (א) לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם- 1980- הדרישה למתן פסק דין כתנאי מקדים לקציבת המזונות- עודנה קיימת (רע"א 3239/18 יעקב ז'ק בנזקר נ' עו"ד מיכאל גבור (31.5.18) (פורסם בנבו).

11. ככל שלא קיים פסק דין המחייב במזונות, על הזכאי למזונות לפנות לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הדתי, על מנת שידון בצרכי הקטינים ורק לאחר שיינתן פסק דין, ולו למזונות זמניים, יוכל לפנות לנאמן כדי שיש בקשה לקציבת מזונות (עודד מאור ואסף דגני ההפטר- חדלות פירעון, הסדרי חוב ושיקום כלכלי של יחידים, כרך א', עמ' 208,( 2019) (להלן: "עודד מאוד ואסף דגני"). כך אף באשר לעמדת היחיד בכל הנוגע לטענות הזכאית למזונות באשר לנסיבות אשר השתנו מאז מתן פסק הדין למזונות ולהבהרתה כי כעת יש צורך לשלם את מלוא הסכום אשר נפסק בבית הדין השרעי ואין להפחית עוד את דמי המזונות בגין בנם הנכה של בני הזוג. ככל שהיחיד סבור כי יש לשנות מקציבת המזונות של בית הדין השרעי, יכבד וימצה סעדיו בפני הערכאה המתאימה.

12. תכליתה של הקצבת המזונות היא לאזן בין האינטרסים המתחרים של הנושים, הזכאי למזונות והחייב עצמו. מלאכת האיזון האמורה תלויה בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. העקרונות שיישקלו הם צרכי הזכאים למזונות, הכנסותיו של היחיד והכנסותיו העצמאיות של הזכאי למזונות. מטבע הדברים, יכול וראוי שסכום המזונות שייקצב בהליך, יהא נמוך באופן משמעותי מהסכום שנקבע על ידי בית המשפט לענייני משפחה, שכן כאשר חייב במזונות נקלע להליכי חדלות פירעון, תהיה לכך השפעה על זכאים למזונות. המשמעות היא, שסכום המזונות עשוי לפחות במידה ניכרת על מנת לאזן בין הזכאים למזונות לבין זכויות הנושים להיפרע מחובם, כאשר סכום הקצבת המזונות נקבע בהתאם לסכום המינימלי הדרוש לצורכי הזכאים למחייתם בצורה מכובדת וללא הוצאות מופרזות (עודד מאור ואסף דגני, עמ' 208-211, בדגש על עמ' 211, עמ' 16-17 בהתייחס לסעיף 128 לפקודה). לדעת המחברים בספרם הנ"ל, הסכום שיפסק לבקשת הנאמן ניתן לשינוי בהינתן נסיבות או גילויים חדשים (עודד מאוד ואסף דגני, עמ' 212).

13. לסיכום, ראו גם בע"מ 2255/19 פלוני נ' פלונית (23.2.20)(פורסם בנבו), עמ' 19:

"בדומה ללשונו של סעיף 128 לפקודה, גם סעיף 179 לחוק חדלות פירעון מחייב כי המבקש הקצבת מזונות יקדים ויצטייד בפסק דין מזונות של הערכאה המוסמכת, ובכך משמיענו כי הסמכות לקבוע את סכום המזונות ולהפחיתו נתונה רק לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הדתי הרלוונטי. בדברי ההסבר לסעיף 179 האמור נכתב כדלקמן: "מוצע לקבוע הוראות לעניין תשלום חוב מזונות שפסק בית משפט או בית דין מוסמך אחר, שמועד פירעונו חל לאחר מתן צו לפתיחת הליכים. תשלומי המזונות... צריכים להימשך במהלך הליכי חדלות הפירעון, זאת מאחר שמחייתם של מקבלי המזונות תלויה בתשלום המזונות. ואולם כאשר היחיד החייב במזונות חדל פירעון, ייתכן שיש מקום לשינוי גובה התשלום, זאת מאחר שתשלום המזונות במצב זה אינו בא על חשבון רווחתו של משלם המזונות בלבד אלא גם על חשבון פירעון חובות היחיד לנושיו, עובדה שלא בהכרח נלקחה בחשבון בשלב קביעת המזונות בידי הערכאה המוסמכת...".

14. לאחר שנתתי דעתי לאמור בבקשת הנאמנת, לתגובת המשיבה והיחיד, לצו התשלומים העיתי שהושת עליו, בשים לב לצרכיהם של הקטינים ובמצבם כפי שעולה מתגובת המשיבה- אני קוצבת את מזונות ילדיו הקטינים של היחיד לסך של 2,000 ש"ח לחודש, כפי שנקבע בפסק הדין.

15.שימת לב היחיד כי אי עמידה בתשלום דמי המזונות השוטפים פירושה צבירת חובות בהליך ועשויה להוביל לביטול ההליך כנגדו.

ניתנה היום, א' חשוון תשפ"ב, 07 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.