31 מרץ 2022

לפני:

כב' השופטת חופית גרשון-יזרעאלי

החלטה

1. לפני בקשה לגילוי ועיון במסמכים.
2. המחלוקות העיקריות בתיק העיקרי עניינן זכאות התובעת (נתבעת שכנגד) לזכויות סוציאליות בגין עבודתה כמנהלת חשבונות, לרבות זכאותה להשבת כספים שנוכו מקופת הפיצויים והגמל בניגוד לדין, לטענתה, ופיצוי בגין אי קבלת גמלה ממועד פרישתה. לפי הטענה, פעל הנתבע לשינוי שיעור ההפרשות של רכיב הפיצויים בדיעבד ללא הסכמת התובעת, וכפועל יוצא נפגעה הגמלה העתידית של התובעת. מנגד, הנתבע (התובע שכנגד) עתר לפיצוי בגין כספים וזכויות שהתובעת נטלה שלא כדין לטענתו. התובעת לא עדכנה שינויים במשכורתה; העלתה את שכר עבודתה; לא ניכתה ימי חופשה ומחלה; עבדה בעבודות פרטיות בזמן העבודה וזייפה את חתימות הנתבע על מסמכים.
3. הצדדים האריכו בטענותיהם, לרבות ביחס להתנהלות הדיוניות בהליכים המקדמיים. בהחלטה להלן אתייחס לעובדות ולטענות הנחוצות לצורך הכרעה בבקשות לגופן בלבד. יתר הטענות יוכלו להיטען בסיכומים ויישקלו בסיום ההליך, בפסיקת הוצאות.
4. הלכה היא, כי על צדדים להליך משפטי לגלות זה לזה את המסמכים הרלוונטיים למחלוקת, על מנת להגשים את התכלית של גילוי האמת, עשיית צדק בהליך השיפוטי וייעול הדיון מעצם ניהולו "בקלפים גלויים". ראו: תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב – 1991; בג"צ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ. פרופ' עוז (14.5.2008); ע"ע (ארצי) 482/05 שלומי משיח – בנק לאומי לישראל בע"מ, (22.12.2005).
5. השאלה הראשונה לבירור היא שאלת הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים. המבחן שנקבע לצורך כך הוא מבחן כפול, ראשית, האם קיימת "זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי" (ההיבט הצר). שנית, מהי תרומתו של הגילוי לקיומו של "דיון יעיל" בהתחשב בכלל נסיבות ההליך (ההיבט הרחב), לרבות מהות הסעד בהליך ומידת הפגיעה במבקש אם המידע לא יימסר לידיו.

ראו: פסק דינה של כב' השופטת (כתוארה אז) נילי ארד בע"ע (ארצי) 494/06 מדינת ישראל, נציבות המים – קלרה אבנצ'יק, (28.3.07); ע"ע (ארצי) 129/06 טמבור בע"מ – אברהם אלון, ( 7.5.2006).

1. לאור כל האמור, להלן יפורטו המסמכים שביקשה התובעת לגלות; עמדת הנתבע בהתייחס לכל אחד מהם; והכרעתי:
2. התובעת מבקשת כי הנתבע יגלה את צילומי ההמחאות שבאמצעותן שילם את שכרה וזכויותיה בשנים 2010-2011, ומחודש אוקטובר 2013- אפריל 2020 לרבות ספחי ההמחאות.

התובעת טוענת כי יש בהמחאות ובספחים כדי לסתור את טענות הנתבע בדבר העלאות שכר ללא הרשאה. ההמחאות והספחים אינם בידי התובעת והנתבע לא טען שהם לא ברשותו, ומשכך חלה עליו חובה להעבירם לתובעת. אם אין לנתבע צילומי המחאות, יש להוציא צו כלפי הבנק שיורה להגיש את כלל צילומי ההמחאות כאמור.

הנתבע טוען, כי מדובר במסמכים שהיו ברשות התובעת וכעת משאבדו, אין בכך כדי לזכותה בצו גילוי. על המסמכים המבוקשים חלה התיישנות וגילויים כרוך בטרדה מיותרת וסרבול ההליך. חלק מן ההמחאות צורפו לכתבי הטענות ואף התובעת עצמה טענה בכתב התשובה שאינן רלוונטיות להוכחת טענות הצדדים או לחיזוקן.

הכרעה-

בכתב התשובה המתוקן טענה התובעת, כי אין מחלוקת כי הנתבע חתם על ההמחאות, אשר אף לא צורפו לחוות דעת הגרפולוג (ראו: סעיפים 167- 171 לכתב התשובה המתוקן). הצדק עם התובעת בטענה, לפיה חוות הדעת הגרפולוגית שהגיש הנתבע אינה מתייחסת ישירות לחתימה על ההמחאות המבוקשות. במצב דברים זה, משהתובעת טענה כי חוות הדעת מטעם הנתבע אינה מתייחסת לחתימה על ההמחאות אין רלוונטיות לגילוי כל ההמחאות המבוקשות, גילוי שיש בו טרדה וטרחה רבה. הבקשה נדחית.

1. התובעת מבקשת שהנתבע יגלה טפסי 102 שהגיש לרשויות המס לשנים 2010- 2011 ומחודש אוקטובר 2012 עד למרץ 2020.

התובעת טוענת כי מדובר במסמכים שעל המעסיק למלא ולהגיש עד ה- 15 בכל חודש. במסמכים מפורט השכר ששולם לעובד באותו החודש. בחשיפת המסמכים המבוקשים יתאפשר להוכיח שהנתבע ביצע את העלאות השכר לתובעת, בידיעתו ומודעותו.

הנתבע טען בכלליות להעדר רלוונטיות ולא פירט טענותיו בנוגע למסמכים אלו (ראו סעיף 80- 81 לתגובה).

הכרעה:

לא ברור כיצד יש במסמכים אלו כדי להוכיח מי ביצע את העלאות השכר של התובעת. יתכן שהמסמכים יראו מה היה שכרה של התובעת במועדים שונים, אולם לא ניתן יהיה ללמוד מהם בהכרח מי אישר את העלאת השכר ושאלה זו מקומה להתברר במסגרת שלב ההוכחות וחקירת העדים. הבקשה נדחית.

1. התובעת מבקשת שהנתבעת תגלה צילומי כלל העמודים של יומן התובע בגין התקופה שמשנת 2015 עד לחודש מרץ 2020 לרבות ימי שישי ושבת בכל שבוע. וכן, התובעת מבקשת את צילומי כלל העמודים של לוח השנה של הנתבע בגין התקופה שמשנת 2015 ועד לחודש מרץ 2020.

התובעת טוענת כי היומנים רלוונטיים להוכחת טענותיה לעניין ניצול ימי חופשה ולהזמת טענות הנתבע בנושא. עוד יש ביומן כדי להראות שהתובעת עבדה בשעות נוספות ללא תמורה ואלו התקזזו עם ימי החופשה שנוצלו. הנתבע צירף צילומים חלקיים של היומן וזאת במטרה להסתיר את רישומיו לעניין קיזוז ימי החופשה ולסמא את עיני בית הדין בטענות כזב. עצם הצגתם מלמד כי הם קיימים.

התובעת תיעדה על גבי לוח השנה של הנתבע, את שעות עבודתה הנוספות וקיזוז ימי החופשה.

הנתבע טוען כי אין רלוונטיות ליומן וללוח השנה, בין היתר משהתובעת הצהירה כי הנתבע לא ניהל רישום של שעות עבודתה.

הכרעה:

מדובר בדרישה גורפת הנוגעת לתקופה ממושכת. יחד עם זאת משמדובר בתרשומות שיש בהן כדי לסייע לשפוך אור על נוכחות התובעת בעבודה, התובעת רשאית להגיש תוך 14 יום בקשה מסודרת לקבלת רישומים הנוגעים ל- 20 חודשים מדגמיים, כרצונה, והנתבע יגלה את דפי היומן ולוח השנה למועדים הנבחרים.

1. התובעת מבקשת שהנתבע יגלה את כלל תכתובות הוואטסאפ שהוחלפו בין הנתבע לתובעת ובין הגב' הלל לתובעת.

התובעת טוענת שהתכתובות אבדו ממכשיר הטלפון שלה ולא הצליחה לשחזר אותן. התכתובות עשויות לפוך אור על המחלוקות, לרבות הסכמות הצדדים לעניין ניצול ימי חופש ותשלום השכר.

הנתבע טען שהתובעת החלה לשלוח לראשונה הודעות מסוג זה רק לאחר תקופת העסקתה וממילא אין בהן כדי לשפוך אור על כל העסקתה במיוחד שעה שהיא טוענת שבתו של הנתבע השיבה לה ולא הוא עצמו. מעבר לכך, אין לזכות את התובעת במחדליה לאובדן החומרים שהתכוונה להסתמך עליהם ואינם עוד ברשותה.

הכרעה:

מדובר בדרישה גורפת שעלולה לסרבל את ההליך שלא לצורך, שעה שהתובעת בעצמה אינה מפנה לתכתובות ספציפיות או למועד ספציפי. אם התובעת תנקוב בתאריכים ספציפיים של הודעות תוך 14 יום ממועד החלטה זו, הנתבע יבדוק אם הן בידיו ויגלה את התכתובות תוך 14 יום לאחר מכן.

1. התובעת מבקשת שהנתבע יגלה את תלונת המשטרה שהוגשה נגד התובעת ומכתב המשטרה המודיע על סגירת התיק ונסיבות סגירתו.

התובעת טוענת כי הנתבע או מי מטעמו הגיש נגדה תלונת סרק במטרה להטיל עליה מורא. החומר הנוגע לתלונה עשוי ללמד שהטענות נגד התובעת בנוגע לזיופים והעלאות שכר שלא כדין נוצרו כדי להימנע מתשלום זכויותיה של התובעת. גם נסיבות סגירת תיק החקירה רלוונטי להליך. ככל שאלו אינם מצויים בידי הנתבע יש להוציא צו למשטרת ישראל לגלות את המסמכים.

הנתבע מתנגד לגילוי וטוען כי מדובר בהליך נפרד וחיצוני ובלתי תלוי בהליך שבענייננו. בהעדר תצהיר לא ברור כיצד התובעת יודעת שהתלונה נסגרה. לתובעת זכות להתעדכן בסטטוס התלונה באמצעות הרשות המוסמכת.

הכרעה:

הצדק עם הנתבע בכך שהתובעת, כצד לתלונה, יכולה להתעדכן על סטטוס התלונה מול משטרת ישראל. עם זאת, מדובר במסמך הרלוונטי לעניין ולפיכך אם נמצא בידי הנתבע מסמך רשמי של המשטרה בדבר סגירת התיק והעילה לכך, יגלה אותו תוך 14 יום.

1. התובעת מבקשת שהנתבע יגלה את כלל התכתבויות שנערכו בין הנתבע או מי מטעמו לחברת הראל ושוק ההון (לרבות תשובותיהן לפניות), ובפרט בקשת הנתבע או מי מטעמו למשיכת כלל כספי הפיצויים של התובעת.

התובעת טוענת כי חשיפת ההתכתבויות תחשוף את חוסר תום הלב של הנתבע אשר בחר לאחר 35 שנות העסקה ולאחר סיום יחסי העבודה, לשנות את אחוז ההפרשות. לאחר שהדבר לא צלח, ניסה לפעול להשבת ההפרש ביחס לכל תקופת העסקה ולהשבת כלל כספי הפיצויים.

הנתבע מתנגד לגילוי וטוען שהתובעת יכלה לבקש את המסמכים מחברת הראל טרם שחרורה מהתביעה. משלא עשתה כן וזנחה טענותיה, אינה יכולה לבקש את הגילוי כעת.

הכרעה:

מדובר במסמכים רלוונטיים להליך, שיש בהם כדי לשפוך אור על סוגיית נסיבות שינוי שיעור ההפרשות. נכון הדבר, כי ניתן היה לבקש את המסמכים מחברת הראל, אך גם הנתבע היה צד להתכתבויות ולפיכך ניתן לפנות גם אליו בדרישה לגילוי. הממסכים יגולו תוך 14 יום.

1. התובעת מבקשת שהנתבע יגלה את תלושי השכר לשנים 1987-1995.

התובעת טוענת כי חשיפת תלושי השכר המבוקשים יסייעו בהוכחת הטענות לעניין הסכמות הצדדים. בתקופות אלו תלושי השכר הוכנו על ידי הנתבע ידנית ולשיטתו התובעת עבדה משרה חלקית אך שולמו לה זכויות בהתאם למשרה מלאה, דבר המלמד על הסכמת הצדדים.

הנתבע טען כי מדובר במסמכים שחלה לגביהם התיישנות וגילויים כרוך בטרדה מיותרת, סרבול וייקור ההליך. מעבר לכך, התלושים היו בידי התובעת וגורלם האבוד תחת ידה אינו מזכה במתן צו גילוי.

הכרעה:

נוכח הטענות, כל תלושי השכר של התובעת רלוונטיים להליך. בשים לב לחלוף הזמן, אם התלושים בידי הנתבע, יגלה אותם לתובעת תוך 21 יום ממתן החלטה זו. אם התלושים אינם ברשותו של הנתבע, יאמת זאת בתצהיר תוך 14 יום. אם גילוי התלושים כרוך בעלות כספית, תישא התובעת בעלות, בסכום סביר שיוסכם בין הצדדים עוד טרם הגילוי, או ייקבע על ידי בית הדין בהיעדר הסכמה.

1. התובעת מבקשת שהנתבע יגלה תלוש שכר של בתו כשהוא מושחר כולו, למעט מועד תחילת העבודה.

התובעת טוענת כי חשיפת תלוש השכר יסייע להוכיח את טענותיה בדבר חפיפה בת חצי שנה לפחות בעוד שהנתבע טוען שהתובעת לא ביצעה הליך חפיפה כנדרש לגב' הלל.

הנתבע טוען שאין רלוונטיות לתלושי השכר של בתו. מועד תחילת העסקתה אין בו כדי לעלות או להוריד בשאלה האם התובעת ערכה חפיפה כנדרש.

הכרעה:

הצדק עם הנתבע. אין בחשיפת תלוש השכר כדי להוכיח את טענות התובעת בדבר החפיפה. ייתכן שבתו של הנתבע החלה לעבוד במועד מסוים ורק לאחר מספר ימים או שבועות נערכה חפיפה וייתכן שכלל לא נערכה חפיפה, ללא קשר למועד תחילת העבודה. הבקשה נדחית.

1. בכך תמו ההליכים המקדמיים בתיק.
2. תצהירי התובעת יוגשו עד ליום 15.6.22 ותצהירי הנתבע, אשר יתייחסו לתביעה ולתביעה שכגנד, תוך 60 יום לאחר מכן. זכות לתצהירי תשובה בנוגע לתביעה שכנגד, תוך 15 יום מיום הגשת תצהירי הנתבע.
3. נוכח קבלת הבקשה בחלקה, שאלת ההוצאות תוכרע בסיום ההליך.

ניתנה היום, כ"ח אדר ב' תשפ"ב, (31 מרץ 2022), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.