07 נובמבר 2021

1. לפני בקשת הנתבע לדחיית התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין, חוסר סמכות והיעדר עילה.

2. התובע מגיש הליכים רבים הנוגעים לאותה פרשה, הכוללת את הפסקת תשלום קצבת נכות כללית בגיל פרישה וקבלת אזרח ותיק בתוספת "גמלה נוספת לנכה" וכן הפסקת תשלום קצבת שארים משהסתבר בדיעבד שהתובע אינו עומד באחד התנאים לקבלתה.

3. ביום 18.9.19 ניתן פסק דין בבית הדין הארצי בתיקים מאוחדים עב"ל 20705-07-19, בו הודגש כי על המערער להימנע מהגשת תביעות חוזרות ונשנות באותן עילות, וכי הימנעות מפסיקת הוצאות נעשתה באותו הליך לפנים משורת הדין.

4. על אף פסיקה זו ממשיך התובע להגיש הליכים נוספים באותה פרשה.

5. התובע אף הודה בפתח הדיון בתשובה לשאלת בית הדין כי "התביעה הזו לא שונה".

6. ביום 2.6.21 ניתן על ידי פסק דין בתביעה דומה בתיק 24054-01-21 הדוחה את התביעה תוך חיוב התובע בהוצאות (כך אף נעשה על ידי בתיק 42868-10-19).

7. נראה כי אין בכך כדי להרתיע את התובע מלהמשיך בהגשת תביעות סרק נוספות.

8. אשר על כן נדחית התביעה בשל מעשה בית דין.

9. על אף מצבו הקשה של התובע שלא נעלם מעיני, מצאתי כי יש מקום לחייבו בהוצאות משמעותיות יותר לנוכח התנהלותו.

10. התובע ישלם איפוא לנתבע הוצאות בסך של 700 ₪ וזאת תוך 30 יום מהיום שיומצא לו פסק הדין.

ניתן היום, ג' כסלו תשפ"ב, (07 נובמבר 2021), בהעדר הצדדים.