בתוקף סמכותי לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד – 1984, הנני קובעת כדלקמן:

ממכלול העדויות והראיות שהובאו בפני, לאחר שעיינתי בכתבי טענות הצדדים ובתמונות הנזק ושמעתי העדים מטעם הצדדים ועיינתי בסרטונים, התרשמתי שרכב התובעת כבר היה בנתיב השמאלי בעת שרכב הנתבעים שחסם את הנתיב הימני במשך מספר דקות המשיך בנסיעה לעבר הנתיב השמאלי ופגע בו, מבלי להסתכל שמאלה על מנת לוודא שהנתיב השמאלי פנוי. הסרטונים ומיקומי הנזק בדלתות רכב התובעת תומכים בכך. מנגד אין חולק שרכב התובעת עקף את רכב הנתבעים ומאחר וזכות הקדימה היתה מסורה לו המשיך בנסיעה על אף שהיה מודע לכך שרכב הנתבעים ממתין לפניו על מנת להשתלב בכביש גם הוא. לפיכך, יש לחלק האחריות כך שנהג רכב התובעת ישא ב30% מהאחריות ונהג רכב הנתבעים ישא ב70% מהאחריות לקרות התאונה.

אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, לשלם לתובעת סך של 11,158 ₪ (70% מסכום מהנזק) בצרוף אגרת משפט בסך 380 ₪. סכומים אלה ישאו ריבית והפרשי הצמדה כחוק, מיום 27.10.20 ועד ליום התשלום המלא בפועל, וכן שכ"ט עו"ד בסך כולל של 2,000 ₪, בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

כמו כן תשא 2 הנתבעת בשכר העד.

בהתאם לכך שפסק הדין ניתן על דרך הפשרה, פוטרת מתשלום מחצית שנייה של אגרה.

ניתן היום, י"ח אדר תשפ"א, 02 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.