תא"מ 57826-10-20 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' מינאי ואח'

בפני כב' הרשמת בכירה נעמה פרס

העתק החלטת בית משפט מיום כ' טבת תשפ"ב 24 דצמבר 2021

מצאתי לקבל את התביעה במלואה ולקבוע, כי רכב הנתבעים מסוג טנדר מזדה, אפור כסוף בעל ארגז סגור, עליו מודבקת מדבקה גדולה בחלק האחורי (להלן: "רכב הנתבעים"), נהוג בידי מר עדי מינאי או מי מטעמו, היה מעורב בתאונה מיום 16.8.19, בשעה 19:20 ברחוב הרלינגר 4 בתל אביב, עת יצא מחניה ופגע ברכב התובעת שחנה במקום, בצד שמאל קדמי (להלן:"התאונה"). ראשית, נתתי אמון מלא באמיתותה של עדות נהגת רכב התובעת, גב' סבטלנה ברקובסקי. עדות זו נתמכה במספר ראיות: בהודעתה המפורטת של נהגת רכב התובעת, אשר נמסרה למשטרת ישראל יומיים לאחר התאונה, ביום 18.8.19; בהודעתה של נהגת רכב התובעת לתובעת מיום 20.8.19; ובעדות עדת הראיה, גב' גלינה חייט. אף כי נפלו סתירות פנימיות בין עדותה של עדת הראיה גב' גלינה חייט לבין עדותה של נהגת רכב התובעת, בכל הנוגע לאופן מסירת מספר הרישוי של רכב הנתבעים (סתירות אותן ניתן להסביר בחלוף הזמן הרב בין מועד מתן העדות למועד קרות התאונה ובכך שעדת הראיה העידה באמצעות שיחת וידאו טלפונית, בהיותה חולה), ראיתי לסמוך על שתי עדויות אלה בקביעת ממצאיי ולתת בהן אמון. כנזכר לעיל, התרשמתי כי ההסבר לסתירות נעוץ במחלת עדת הראיה במועד מתן עדותה ובחלוף הזמן. עיון בהודעת נהגת רכב התובעת למשטרת ישראל, אשר נמסרה בסמוך לאחר קרות התאונה, מלמד, כי ליד מקום התאונה נכחו מספר אנשים, ביניהם העדה גלינה, אשר ראו את התאונה, רשמו את מספר הרכב שברח ומסרו אותו לנהגת רכב התובעת. נהגת רכב התובעת מצדה מסרה את מספר הרכב שקיבלה למשטרת ישראל.התרשמתי לחיוב מעדות נהגת רכב התובעת, מכנותה, ומעקביות עדותה וראיתי לייסד על עדותה ממצא של עובדה, בדבר מעורבות רכב הנתבעים בתאונה ואחריותו לגרימתה. שנית, שתי עדות התובעת ידעו לתאר בפרוטרוט כי הרכב המעורב בתאונה מ.ר. 4042813 היה רכב גדול וארוך, לא פרטי, בצבע אפור כסוף, עליו מודבקת מדבקה בחלקו האחורי. עוד ידעו העדות לומר כי הרכב היה נהוג בידי גבר כבן 40. תיאור זה של רכב הנתבעים תואם לחלוטין למראה רכב הנתבעים (ראו תמונת רכב הנתבעים, אשר צולמה מהפייסבוק של מר עדי מינאי והוגשה על ידי התובעת, באמצעות מערכת נט המשפט, בה נראה רכב גדול אפור כסוף עליו מודבקת מדבקה של "תופעת טבע" בצידו הימני אחורי). ההתאמה המוחלטת בין תאור הרכב הפוגע על ידי שתי עדות התובעת, לרכב הנתבעים, מחזקת ותומכת במסקנה המסתברת, כי רכב הנתבעים מ.ר. 4042813, אכן היה מעורב בתאונה עם רכב התובעת. ודוק: העובדה כי בהודעת נהגת רכב התובעת למשטרת ישראל נרשם על ידי השוטר, כי הרכב הפוגע היה מיניבוס, הוסברה על ידי נהגת רכב התובעת בעדותה לפני. נהגת רכב התובעת העידה כי התכוונה למיני-וואן, ג'יפ, אך דבריה לא הובנו על ידי השוטר, בשל קשיי הדיבור שלה בשפה העברית. הסברה זה של נהגת רכב התובעת בעדותה מקובל עלי. נקל היה להבחין במעמד העדות כי נהגת רכב התובעת מתקשה להסביר את עצמה בשפה העברית, וכפי הנראה קושי זה הוביל לכך שהשוטר שגבה את הודעתה רשם כי הרכב הפוגע היה מיניבוס ולא מיני ואן או ג'יפ. שלישית, לא נתתי אמון כלשהו בעדויות עדי הנתבעים, אשר לא נתמכו בראיה חיצונית כלשהי מזמן אמת, המלמדת כי מי מהם לא נהג ברכב מ.ר. 4042813 ביום 16.8.19 בשעה 19:20 או במועד סמוך לכך, ברחוב הרלינגר בתל אביב. הודעת מר עדי מינאי לנתבעת 2 נמסרה רק ביום 20.11.20 (למעלה משנה לאחר קרות התאונה) ונכתב בה בכוללניות ובלאקוניות כי רכב הנתבעים לא היה מעורב בתאונה. אינני מקבלת את האמור. אני קובעת אפוא כי התובעת הביאה ראיות מספיקות להוכחת מעורבות רכב הנתבעים מ.ר. 4042813 בתאונה עם רכבה, ביום 16.8.19 בשעה 19:20 לערך, ברחוב הרלינגר בתל אביב. עוד אני קובעת, בהיעדר כל ראיה לסתור, ועל יסוד גרסת שתי עדות התובעות, אותה אני מקבלת כנכונה, כי רכב הנתבעים מ.ר. 4042813 גרם לתאונה ולתוצאותיה הנזיקיות, עת יצא מחניה בחוסר זהירות ובחוסר תשומת לב ופגע ברכב התובעת בחלקו הקדמי שמאלי. בהינתן האמור, ובהיעדר מחלוקת בשאלת הנזק והיקפו (הנתבעים הכחישו את עצם מעורבות רכבם בתאונה, לכן הם מנועים מלהעלות טענות עובדה סותרות ולהשיג בגדרן על גובה הנזק), אני מחייבת את הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, לשלם לתובעת סכום של 4,063 ש"ח, בתוספת הפרשי הצמדה כחוק מיום 27.10.20 ועד למועד התשלום המלא בפועל. כמו כן יישאו הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, באגרה בסך 380 ש"ח, שכר עדת התובעת כפי שנפסק בדיון ושכר טרחת עו"ד בסך 2,000 ש"ח. הנתבעת 2 תישא בשכר העד מטעמה.אני פוטרת את התובעת מתשלום המחצית השנייה של אגרת בית המשפט.