בפני ערעור לפי סעיף 10(א) לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981 (להלן: החוק) על הודעת המשיב, כי תוטל על המערערת הגבלת חשבון.

המערערת עתרה לעיכוב ביצוע תחילת ההגבלה על חשבונה וניתן לה צו ארעי.

מטרת החוק הינה להבטיח כי השימוש בכלי הכלכלי של שיקים יעשה תוך הפעלת שיקול דעת ומתוך תכלית להבטיח כי הנפרעים לא יוותרו מבלי יכולת להיפרע ממושך השיקים. ההלכה הפסוקה קובעת, כי יש לנהוג בדווקנות ובחומרה בכל הנוגע לשיקים שאינם מכובדים בהעדר כיסוי ואולם, על בית המשפט לבחון כל מקרה לגופו, לפי נסיבותיו.

מהטעמים להם טענה המערערת בהודעת הערעור ובדיון בפני ביום 19.7.21, הוסכם להותיר לשיקול דעת בית המשפט את ההכרעה בערעור. נסיבות המקרה הינן חריגות ומחייבות כפי שמתירה הפסיקה התייחסות חריגה, לאחר שהובהר כי מדובר בתקופה חד פעמית בחגי תשרי בתקופת סגר בשל תחלואת הקורונה. המערערת הצהירה כי אין לה כל טענה בנוגע להתנהלות המשיב.

נוכח האמור לעיל אני מורה בזאת על גריעת כל השיקים שנמנו בהודעת הסירוב.

למען הסר ספק מובהר בזאת כי אין בגריעת השיקים כדי להשליך על עניינו של כל אדם אחר ואין בכך לגרוע מכל דין.

מזכירות בית המשפט תשיב לידי המערערת את הפיקדון שהופקד.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

המזכירות תשלח את פסק הדין אל ב"כ הצדדים.

ניתן היום, י' אב תשפ"א, 19 יולי 2021, בהעדר הצדדים.