בפניי בקשה שהוגשה ביום 25 באפריל 2021 בה התבקש בית המשפט לבטל פסק דין שניתן בהעדר הגנה ביום 20 בינואר 2021.

עיתוי הגשת הבקשה והאם מתקיימות הנסיבות המצדיקות הארכת מועד

ראשית על בית המשפט להידרש לשאלת עיתוי הגשת הבקשה, והאם מתקיימות הנסיבות המצדיקות הארכת המועד.

בהתאם להוראות תקנה 131 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, המועד להגשת בקשה לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד הוא 30 ימים ממועד המצאת ההחלטה לידי המבקש.

בהתאם, שעה שמדובר במועד הקבוע בחיקוק, על מנת להאריך את המועד, נדרשים טעמים מיוחדים, כאמור בתקנה 176(ב) סיפא לתקנות.

ואולם, סמכותו של רשם להאריך מועדים שאובה גם מסעיף 90 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 ועל כן הפעלת סמכותו של רשם להארכת מועד אינה מותנית בקיומו של טעם מיוחד (וראו בהקשר זה ע"א 1229/01 בוקסנבאום נ' מלכה (28.5.2002).

המבקש מאשר שחתם על אישור מסירה אך טוען שלא ידע שעליו להגיש כתב הגנה כי הוא לא יודע לקרוא ולכתוב בעברית, שכן נולד בלבנון ומבין רק ערבית.

לפנים משורת הדין, מוכנה אני להניח שקיימת הצדקה להארכת המועד להגשת הבקשה לביטול פסק דין עד למועד הגשת הבקשה בפועל.

האם יש מקום לביטול מכח חובת הצדק

המבקש מודה שקיבל את כתב התביעה וחתם על אישור המסירה.

משכך, אין מקום להורות על ביטולו של פסק הדין מחובת הצדק ויש לבחון את בקשת המבקש תוך התייחסות לסיבת המחדל ולסיכויי ההגנה.

האם יש מקום לביטול מכח שיקול דעתו של בית המשפט

בבוא בית משפט לשקול ביטול פסק דין, עליו לבחון את הסיבה לאי ההגנה של המבקש, וכן את סיכויי ההצלחה של המבקש במקרה בו יבוטל פסק הדין.

מדובר בתנאים מצטברים, אולם המשמעותי מבין השניים הוא סיכויי ההגנה.

באשר לסיבת המחדל – כאמור לעיל, המבקש טוען שלא הבין שעליו להגיש כתב הגנה שכן אינו קורא וכותב עברית. הטענה היא כללית וסתמית ולא הובהר מדוע לא נעזר בבת דודו כאשר קיבל את כתב התביעה ומדוע מצא לנכון להעזר בה רק כעת, לצורך הגשת הבקשה לביטול פסק הדין.

המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת, שכתב התביעה הומצא למבקש במסירה אישית וכי המבקש היה מודע לקיומו של פסק הדין ובא כוחו אף שוחח עם משרד ב"כ המשיבה עוד בחודש פברואר 2021.

לאחר שעיינתי פעם נוספת במסמכי המסירה, התרשמתי, כי אי הגשת כתב הגנה במועד מהווה רשלנות, אשר עולה כדי התעלמות מדעת של המבקש מההליך ומחובתו כלפי בעל הדין שכנגד.

באשר לסיכויי ההגנה – המבקש טוען, שלא היה חייב לשלם השתתפות עצמית שכן הנזק ששולם לבעלת הרכב אשר ניזוק ע"י רכבו הינו נזק מזערי שלא עלה על 500 ₪.

המשיבה טוענת, ששילמה לצד ג' לאחר שנשלחה לתובע הודעה לפי סעיף 68 לחוק חוזה ביטוח, ממנה התעלם המבקש.

אם אניח שיש אמת בדברי המבקש לפיהם אינו קורא וכותב עברית ולכן לא הבין את ההודעה לפי סעיף 68 כאמור, הרי שבאשר לסיכויי ההגנה, טענות המבקש לעניין התשלום לצד ג' הן טענות המצריכות בירור ולא ניתן לקבוע, בשלב זה, כי מדובר בהגנה נעדרת סיכויים. עם זאת, ובשים לב למסמכים שצורפו ע"י המשיבה, מדובר בטענה חלשה ודחוקה מאוד.

ככלל, בבקשות לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה, הגישה היא ליברלית, וניתן לרפא את הנזק שנגרם לבעל הדין שכנגד עקב המחדל הדיוני, בפסיקת הוצאות [ראה לעניין זה רע"א 2158/15 מאליק מוסטפא עיסא נ' ריפעת סרסור ואח' (2.6.2015)].

בשים לב לחשיבות הנודעת למימוש זכות הגישה לערכאות וזכות המבקש שהמחלוקת בינו ובין הצד שכנגד תוכרע לאחר בחינה עניינית ולגופם של דברים ושל טענות הצדדים, אני מוצאת לנכון להורות על ביטול פסק הדין, בכפוף לשניים אלה:

1. לאור חולשת טענות ההגנה – בהפקדת סך מלוא סכום התביעה בקופת בית המשפט, לא יאוחר מיום 8 באוגוסט 2021;
2. לאור זכות המשיבה שלא לסבול ממחדלים דיוניים של המבקש, ביטול פסק הדין יהיה בכפוף לתשלום הוצאות לטובת המשיבה בסך של 500 ₪, ללא תלות בתוצאות ההליך.

כתב הגנה יוגש עד ליום 8 באוגוסט 2021 בצירוף אישור על ביצוע ההפקדה ותשלום ההוצאות כאמור.

ככל שלא יוגש כל האמור לעיל, יוותר פסק הדין על כנו ללא צורך בהחלטה שיפוטית נוספת.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, א' אב תשפ"א, 10 יולי 2021, בהעדר הצדדים.