בפני בקשתם של התובעים מיום 16.3.21 ליתן פסק דין על יסוד כתב התביעה שהוגש על ידם ביום 28.10.20, ובהעדר כתב הגנה מאת הנתבעת שלא הוגש תוך המועד שנקבע לכך.

ביום 28.10.20 הגישו התובעים כתב תביעה שעניינו אי השבת חלק מתשלום דמי קורס ששילמו לנתבעת, לאחר שביטלו את הרשמתם לקורס בתוך 14 יום מיום ההרשמה.

והעתירה הינה ל 6100 ₪ ובתוספת 1000 ₪ בגין עוגמת נפש שנגרמה להם בשל התנהגות הנתבעת,

בכתב האישום מצוין כי ביום 14.7.20 נרשמו לקורס "קורס המרוץ לדירה ב 180 יום" של אלון גל.

על פי השיווק לקורס דובר בקורס פרונטלי עם ליווי אישי וצמוד של מנטור.

שבוע ימים המתינו למנטור אולם איש לא פנה אליהם.

ביום 20.7.20 הם פנו לשירות לקוחות בבקשה ביטול הקורס. התובעים שוכנעו על ידי נציג הנתבעת להישאר בקורס וכי מנטור אישי יתלווה אליהם.

התובעים מצאו כי הקורס אינו תואם לציפיותיהם ולכן פנו פעם נוספת ביום 15.9.20 לשירות לקוחות לביטול הקורס והשבת חלק יחסי מדמי הקורס שולם על ידם. התובעים הסכימו לשלם רק על חלק מתוכני הקורס שלמדו עד להודעתם על ביטול הרישום לקורס.

הנתבעת סירבה לבקשתם בטענה שחלפו 14 ימים ממועד ההרשמה.

ביום 29.10.20 נשלח כתב התביעה בצירוף הזמנה לדין. היה על הנתבעת להגיש כתב הגנה בתוך 30 יום.

אישור המסירה הגיע לתעודתו ביום 4.11.20 ומי מעובדי הנתבעת חתם על אישור המסירה.

עד למועד הגשת הבקשה, 16.3.21 לא הוגש כתב הגנה, ומכאן בקשתם.

תקנה 10 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין) תשל"ז 1976 קובע ת כי "נתבע שנדרש להגיש כתב הגנה ולא הגישו תוך המועד שנקבע לכך, ייתן בית המשפט פסק דין על יסוד כתב התביעה בלבד" אלא אם ראה שמן הצדק להזמין את בעלי הדין לטעון את טענותיהם.

לאחר שעיינתי בכתב התביעה ובנספחיה ובבקשת התובעים ומכוח תקנה 10 הנ"ל אני מחליט ליתן פסק דין על יסוד כתב התביעה בלבד.

לא מצאתי שיש מן הצדק להזמין את בעלי הדין.

על הנתבעת לשלם לתובעים את דמי תביעתם בסך 7100 ₪ לפי הפרוט שצוין ברישא של פסק הדין.

זכותם של הצדדים לפנות לבית המשפט המחוזי בלוד ולהגיש בקשת רישות ערעור על פסק הדין בתוך 15 ימים מיום מתן פסק הדין.

ניתן היום, ו' ניסן תשפ"א, 19 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.