1. לפניי תביעה כספית בסכום של 33,000 ₪ שהגיש התובע נגד הנתבעת בגין עגמת נפש שנגרמה לו, לטענתו, כתוצאה מזיוף חתימתו על גבי ערבות אישית וניהול הליך משפטי בבית משפט השלום בחדרה במסגרת התנגדות לביצוע שטר, ת"ט 1733-08-18.

טענות הצדדים בתמצית

1. לטענת התובע, הנתבעת תבעה אותו בגין חתימה על שטר חוב ותביעתה נדחתה על הסף על ידי כב' בית המשפט השלום בחדרה. לטענת התובע, נגרמו לו נזקים רבים משלא ניתנה לו הזכות להתגונן בתיק ההוצאה לפועל היות שכתב התביעה לא הגיע אליו, הנתבעת לא הפקידה בידו את כתב התביעה אלא בידי אדם אלמוני ויתרה מזאת שלא בכתובת מקום מגורי התובע. הנתבעת שלחה שליח שנתן עדות שקר לפיה מסר ידנית כתב התביעה לתובע שכמובן לא קרה.
2. ועוד, הנתבעת ביצעה הליכים לא כשירים דוגמת עיקול על חשבון הבנק של התובע בתאריך 23/7/18 ע"ס גובה החוב ובתאריך 5/9/18 התובע שילם את סך גובה השטר במספר תשלומים כפיקדון על מנת שמחשבונו יוסר העיקול. בין התאריכים הנ"ל קרו מספר מקרים של עגמת נפש גדולה של התובע לרבות: אי כיבוד כרטיס אשראי במספר בתי עסק, הערת אזהרה לבנק ולחברות האשראי, ביטול כרטיס האשראי החוץ בנקאיים ועוד.
3. ועוד, לטענת התובע, הנתבעת גררה אותו ובני משפחתו להליך משפטי מיותר ובכך נגרמו להם עגמת נפש גדולה. לפיכך, התובע דורש מהנתבעת תשלום הסכום של 6,000 ₪ על אובדן של 6 ימי עבודה [3 פעמים בהוצל"פ 20/2/19, 5/9/18 ו- 25/7/18] דיון בבית המשפט 13/1/19 ושתי פגישות במשטרה 7/8/18 ו- 8/4/19.
4. בנוסף לאמור, התובע תובע מהנתבעת סכום של 27,000 ₪ בגין עגמת נפש שנגרמה לתובע בהתרשלות הנתבעת וזיוף 3 מסמכים וחתימת התובע.
5. מנגד, הנתבעת טוענת כי היא משווקת כרטיסי תדלוק של טן והתקשרה עם חברת חן חימום נוזלים בע"מ, (להלן: "החברה") למכירת דלקים. לטענת הנתבעת, התובע חתם על חוזה ושטר חוב כנגד התחייבות החברה לתשלום על הדלק. לאחר שנוצרו חובות בגין רכישות דלק שלא שולמו פנתה החברה להליכים משפטיים והפעילה הוצאה לפועל כנגד הערב שהוא התובע.
6. לטענת הנתבעת, לאחר התנגדות התובע התנהל דיון בבית המשפט והתביעה לא נדחתה על הסף כפי שציין התובע אלא בדיון, בית המשפט הציע לצדדים הצעה כי המחלוקת תוכרע באמצעות מומחה לכתב יד וכי הצעה זו הייתה מקובלת על שני הצדדים.
7. ועוד, לטענת הנתבעת היא הסכימה להצעת בית המשפט על אף שלדעת הנתבעת פרטי התובע מופיעים על גבי שטר החוב הגם שסוכן המכירות מאשר חתימת התובע. הנתבעת מציינת כי בבית המשפט לא התנהל דיון לגופו של עניין ולא היו חקירות הגם שבית המשפט החזיר לתובע הוצאותיו ולכן דין התביעה להידחות.
8. ביום 27/7/21 התקיים דיון במעמד הצדדים.

דיון והכרעה

1. לאחר שעיינתי בכתבי טענות הצדדים ושמעתי בטיעוניהם בדיון שהתקיים לפניי אני מחליט כדלקמן:
2. כמצוות תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעה קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, פסק הדין יהיה מנומק בצורה תמציתית.
3. אמנם, התביעה מתבררת בבית המשפט לתביעות קטנות, בו ישנה גמישות בסדרי הדין, אולם גם בהליך זה חל על התובעים נטל השכנוע שהינו החובה להוכיח את תביעתם, על פי הדרישה לפיה "המוציא מחברו עליו הראיה". היינו, על התובעים להוכיח את העובדות המשמשות בסיס לתביעתם. יחד עם זאת, נטל ההוכחה, שהינו למעשה נטל הבאת הראיות, נקבע במשפט אזרחי על פי "הטיית מאזן ההסתברויות". כלומר, על מנת לזכות בתביעה, על התובעים לשכנע את בית המשפט, כי הסבירות שגרסתם היא הנכונה בשיעור של 51% לפחות. לפיכך, במקרה שבו ראיות הצדדים ורמת הוודאות של שתי גרסאות סותרות שהם מעלים - שקולות, הרי שהתובעים לא עמדו בנטל המוטל עליהם ותביעתם תידחה.
4. מעיון בחומר הראיות שהוגש עולה כי אין חולק שבין הצדדים התנהל הליך משפטי בנוגע לחתימת התובע על גבי שטר חוב כאשר בסופו של יום מומחה מטעם בית המשפט קבע כי אין המדובר בחתימת התובע על גבי השטר.
5. השאלה העולה מהמתואר לעיל היא האם התובע זכאי לפיצויים בגין ניהול ההליך הנ"ל. יאמר מיד כי התשובה לכך הינה שלילית. אבהיר ואנמק.
6. התובע טען כי הוא עבד כשכיר בחברת חן חימום נוזלים בע"מ וכי לא חתם לא מסמכים. בדיון התברר כי התובע היה מורשה חתימה בחברה על אף היותו שכיר וכי הוא חתם על מסמכים בשם החברה. לכן, חתימתו על גבי שטר החוב שעה שהוא היה מורשה חתימה הצריכה בדיקה מעמיקה באמצעות מומחה מטעם בית המשפט כאשר הצדדים נתנו לכך הסכמתם תוך לקיחת סיכון, לכאן או לכאן, מטעם שני הצדדים.
7. לא ניתן לקבוע כי הנתבעת פעלה בחוסר תם לב כנגד התובע שעה שהגישה את שטר החוב שנחזה חתום בחתימת ידו של התובע. שטר החוב ניתן במסגרת עסקים שניהלה החברה הנ"ל עם הנתבעת הגם שהתובע עצמו היה מורשה חתימה.
8. התובע לא הוכיח כי הנתבעת התרשלה במילוי חובתה עת הגישה לביצוע שטר חוב שנחזה חתום על ידי התובע. מעדויות הצדדים התרשמתי כי הנתבעת ניהלה הליך משפטי בתום לב כנגד התובע מבלי שחרג מהמסגרת המקובלת בניהול הליכים כאלו, בעיקר משהחליטה הנתבעת לחסוך בהתדיינויות והסכימה להצעת בית המשפט להכריע את המחלוקת בתיק על סמך חוות דעת של מומחה.
9. ועוד, התובע קיבל הוצאותיו מבית המשפט השלום בחדרה (ראו שורה 21 לפרוטוקול הדיון מ- 7'4'21 בתיק ת"ט 1733-08-18) ולכן משהחליט בית המשפט הנכבד בחדרה כי זה הוא הסכום המגיע לתובע אין מקום להידרש לתביעה לפסיקת הוצאות נוספות. דבר זה עלול לפגוע בסופיות הדיון.
10. מעבר לאמור אציין כי בדיון התברר כי התובע ולמרות שטען כי נרגמו לו הפסדים של ימי עבודה, הוא היה חצי שנה מובטל הגם שלא צירף כל אסמכתא על הפסדים של ימי עבודה (שורות 24-25 בעמ' 2 לפרוטוקול הדיון). לכן, דרישת התובע בגין הפסדים נדחית.
11. בנוגע לעגמת הנפש הנטענת די לציין כי טבעו של הליך משפטי הוא גרימת אי נוחות ואולם בהינתן הנקוב לעיל לא מצאתי כי מדובר במקרה המצדיק פסיקת פיצויים בגין עגמת נפש.
12. במיוחד הדבר נכון לנוכח העובדה כי התובע מעלה טענות עובדתיות ומשפטיות שמקומן היה להתברר במסגרת תיק בית המשפט השלום בחדרה או בלשכת ההוצאה לפועל. כך, למשל, טענת התובע לפיה הוטלו עיקולים שלא כדין אינה מגובה בהחלטה שיפוטית ולכן דין טענה זו להידחות.
13. בנוגע לטענת הזיוף ברי כי לא ניתן לקבוע במסגרת התיק כאן כי הנתבעת זייפה חתימתו על גבי השטר הגם שהתובע לא ידע להצביע על המקור המתאים להוכחת טענתו זו (ראו שורות 2-3 בעמ' 3 לפרוטוקול הדיון).
14. בנוגע להפסדים אחרים די לציין כי התובע לא הוכיח תביעתו בגין הפסדים אחרים, בעיקר משלא צירף אסמכתאות.

סיכום

1. לסיכום כל האמור לעיל, שוכנעתי כי התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח תביעתו הגם שלא מצאתי כי נפל כל דופי בהתנהלות הנתבעת בכל הנוגע לפתיחת תיק נגד התובע.
2. בנסיבות, איני עושה צו להוצאות.

כל צד רשאי להגיש בקשת רשות ערעור לבית משפט מחוזי מרכז לוד תוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, א' אלול תשפ"א, 09 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.