1. לפני תביעה בסך 9,177 ₪ שעניינה תאונת דרכים שאירעה ביום 17.8.2020 בין רכב מ.ר 880-07-501 (להלן: רכב התובעת) לבין רכב מ.ר 30-119-78 (להלן: רכב הנתבע).

תמצית העובדות וטענות הצדדים:

1. בכתב התביעה נטען, התאונה אירעה עת נסע רכב התובעת בנתיבו, בעוד רכב הנתבע יצא מחניה ללא מתן זכות קדימה וגרם להתנגשות בין הרכבים.
2. מנגד, בכתב ההגנה נטען, כי רכבו היה במצב עמידה, בעוד נהגת רכב התובעת נסעה במהירות גבוהה ולא הבחינה בו. לטענתו, נתן לה זכות קדימה אך נהגת רכב התובעת סטתה ימינה על מנת להתחמק מרכב שהגיע מולה, ופגעה בו.
3. עוד טוען הנתבע, כי לא הצליח להגיע להידברות טלפונית עם נהגת רכב התובעת, וכי זו פנתה לשמאי רק לאחר ששלח לה מכתב התראה, כחודש לאחר התאונה.
4. הנתבע ציין, כי מתנהלת תביעה מקבילה, בגין הנזק שנגרם לרכבו, בבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב, בתיק ת"ק 64428-10-20.

דיון והכרעה:

1. אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא שהצדדים חלוקים בשאלת האחריות לתאונה.
2. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, את העדויות, עמדתי על נסיבות קרות התאונה, מיקום הרכבים, מיקום הפגיעות ועיינתי בכל אשר הובא בפניי, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית, באופן שהנתבע יישא באחריות לקרות התאונה בשיעור של 60% ואילו נהגת רכב התובעת תישא באחריות לקרות התאונה בשיעור של 40%, מהנימוקים להלן:
3. אין חולק כי התאונה אירעה שעה שביקש הנתבע לצאת מחניה ששהה בה במקביל למדרכה. כמו כן, אין חולק כי האופן בו ניצב רכב הנתבע בעת קרות התאונה זהה לזה שהוצג בתמונה במהלך הדיון (שורות 18-17 בעמ' 3 לפרוטוקול הדיון מיום 18.4.2020). בתמונה נראה רכב הנתבע כאשר הוא מצוי באלכסון למדרכה, כך שמרבית הרכב כבר מצוי על הכביש ורק חלקו האחורי-ימני מצוי עדיין בתוך החניה. הנתבע ערך בעצמו שרטוט של מיקום הרכבים בזמן התאונה, בו מופיע רכבו באלכסון (נ/3).
4. בנוסף, הנהגים העידו בפניי כי הפגיעה נעשתה כאשר צידו הימני הקדמי של רכב התובעת התנגש בחלקו הקדמי השמאלי של רכב הנתבע (שורה 13 בעמ' 1; שורה 20 בעמ' 2; שורה 32 בעמ' 3; שורה 1 בעמ' 4). עקב כך, מתחזקת המסקנה כי רכב הנתבע בלט לכביש באופן אלכסוני, במהלך היציאה מהחניה.
5. על כן, היה על הנתבע לתת זכות קדימה בעודו יוצא מהחניה ולא להתפרץ לכביש כאשר יש מכוניות המבקשות לעבור. הנתבע העיד כי ראה את רכב התובעת מתקרב מאחוריו (שורות 20-19 בעמ' 3) בזמן שכבר בלט לכביש. זאת ועוד, לדברי הנתבע, 5-6 מכוניות עקפו אותו עוד טרם הגעת רכב התובעת למקום. מכך עולה, כי הנתבע בלט לכביש עם מכוניתו מספר דקות וחסם חלק משמעותי מהנתיב, כפי שעולה מהתמונה, תוך שהוא מחכה להשתלב בתנועה ועקב כך מסתכן בתאונה, שאכן התממשה בסופו של דבר.
6. מהתמונות שהוגשו עולה כי מדובר בכביש צר, בעל נתיב נסיעה אחד לכל כיוון במקום התאונה (אשר לאחר מכן מתפצל לנתיב פניה), שמכוניות חונות בצידו. ניסיונותיו של הנתבע להשתלב בתנועה תוך שהוא רואה כי נוסעות מכוניות בכביש מהווים הפרה של חובתו לתת זכות קדימה טרם יציאה מחניה, בכך הוא הפר את הוראת תקנה 66 לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 ומכאן אחריותו לתאונה.
7. עם זאת, איני פוטרת את נהגת רכב התובעת מהאחריות לקרות התאונה. מהתמונות עולה כאמור כי רכב הנתבע בלט לכביש באופן משמעותי, כך שקשה להניח כי נהג הנוסע לעברו יפספס את הימצאותו שם. בקשר לכך, איני מקבלת את טענת הנתבעת כי הנתיב היה פנוי בעת שעברה במקום (שורה 22 בעמ' 2) וכי אילו רכב הנתבע היה מצוי שם, הייתה רואה אותו (שורה 24 בעמ' 2). בהמשך, נהגת רכב התובעת אף העידה "ראיתי שיש לו זווית" (שורה 24 בעמ' 2), כלומר הייתה מודעת לכך שהנתבע מבקש לצאת מהחניה.
8. על כן, עולה כי נהגת רכב התובעת יכולה הייתה לראות את רכב הנתבע בולט מהחניה, אך לא האטה את רכבת או עצרה, ובכך תרמה גם היא לאופן התרחשות התאונה.
9. התובעת תמכה את נזקיה בחוות דעת שמאית המעידה על שומת הנזק, בחשבון שכר טרחתו של השמאי. משכך, התובעת הרימה את הנטל להוכחת הנזקים האמורים שנגרמו לה בעקבות התאונה שבענייננו.
10. לאור כל האמור לעיל, הנתבע ישלם לתובעת סך של 5,506 ₪ בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה, אגרת בית משפט מלאה, שכר עדים כפי שנפסק ושכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪. הסכומים הכוללים ישולמו בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן היום, ז' אייר תשפ"א, 19 אפריל 2021, בהעדר הצדדים.