בפניי בקשה שהוגשה ביום 2.3.2021, בה התבקש בית המשפט לבטל פסק דין שניתן בהעדר הגנה ביום 20.1.2021 (להלן – "הבקשה").

עיתוי הגשת הבקשה

בהתאם לתקנה 131 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן – "התקנות"), המועד להגשת בקשה לביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד הוא 30 ימים ממועד המצאת ההחלטה לידי המבקש. אין בפניי כל טענה של הנתבע לאי המצאת כתב התביעה ואף ההפך מכך. כמו כן אין בפניי כל טענה כי פסק הדין לא הומצא לנתבע.

טוען הנתבע בסעיף 4 לבקשתו כי "אין מחלוקת על מסירת כתב התביעה". הנתבע ממשיך וטוען בבקשתו כי לאור העובדה שהנו נהג בחברה גדולה אשר התקשרה בהסכם עם חברת ש.שלמה רכב בע"מ (להלן – "החברה") כחברת ליסינג וכמבטחת של רכביה – פעל בסבירות עת העביר לחברה את כתב התביעה שהתקבל אצלו וסבר כי החברה אכן תטפל בתביעה. הנתבע לא הביא בפני את מועד העברת התביעה לחברה, אך טען כי עקב משבר הקורונה, עומסים עבודה חריגים מוטלים על החברה וסידורי עבודה לא רגילים (קפסולות) אשר פגעו בעבותדה השוטפת של החברה לא טופלה תביעתו בזמן, וזאת שלא בשל טעות משפטית או זלזול.

הנתבע מבקש כי לא יושת מחדל זה עליו, וזאת ביתר שאת נוכח הטענה כי התובע ידע על היותה של החברה כהגדרתה לעיל החברה המבטחת של הנתבע, עת אף ניהל עמה מו"מ במטרה לייתר את ההליכים מושא תיק זה. בחירתו של התובע להגיש תביעתו רק כנגד הנתבע ללא צירוף החברה הנה חסרת תום לב במטרה להשיג יתרון דיוני, המצדיקה בנסיבות העניין כי לא יושתו הוצאות לטובת התובע ככל שתתקבל הבקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה.

מנגד, טוען התובע כי לאור העובדה שכתב התביעה הומצא כדין ולאור העובדה שהבקשה הוגשה שלא בתוך 30 הימים הקבועים בתקנה 131 לתקנות כי אז נדרש בית המפט לטעמים מיוחדים כתנאי לקבלת הבקשה, וכאלה אין בבקשת הנתבע.

בעניין זה אומר מיד כי דעתי אינה כדעת התובע. אמנם, שעה שמדובר במועד הקבוע בחיקוק, על מנת להאריך את המועד, נדרשים טעמים מיוחדים, כאמור בתקנה 176(ב) סיפא לתקנות. אלא שסמכותו של רשם להאריך מועדים שאובה גם מסעיף 90 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 (להלן – "חוק בתי המשפט") ועל כן אני סבורה כי הפעלת סמכותו של רשם להארכת מועד אינה מותנית בקיומו של טעם מיוחד (וראו בהקשר זה ע"א 1229/01 בוקסנבאום נ' מלכה (28.5.2002)) משבמדרג הנורמטיבי גוברות הוראות חוק בתי המשפט על הוראות התקנות.

התובע הוסיף וטען כי בשונה מטענות הנתבע בבקשה, הקשר הטלפוני בינו ובין הנתבע נוצר רק לאחר פסק הדין שניתן לטובתו, ולא כפי שהוצג על ידי הנתבע.

בשים לב לפער שבין הגרסאות, ובשים לב לערכים המגולמים (מתן יומו של הנתבע בפני בית המשפט וזכות הגישה לערכאות אשר על משקלן כזכויות חוקתיות דומה שאין חולק) בבקשת הארכה להגשת בקשה לביטול פסק דין שניתן ללא הגנה – מצאתי לראות בנסיבות כמקיימות טעמים המצדיקים מתן ארכה כאמור עד למועד ההגשה בפועל, אם כי לא בלי תנאים. וראו בהמשך.

ברור אפוא כי משאין מחלוקת כי כתב התביעה נמסר כדין כי אז אין מקום להורות על ביטולו של פסק הדין מחובת הצדק. יש אפוא לבחון את בקשת המבקש תוך התייחסות לסיבת המחדל ולסיכויי ההגנה כאשר ההכרעה תיעשה בהתאם לשיקול דעתו של בית המשפט בנסיבות המקרה שבפניו.

סיבת המחדל וסיכויי הגנתו של המבקש

המדובר בשני תנאים מצטברים, כאשר המשמעותי מבין השניים הוא סיכויי ההגנה.

לטענת הנתבע סיבת המחדל אינה של הנתבע כי אם של החברה ואין להשית עליו האחריות בגין כך, וככל שיסבור בית המשפט כי לנתבע אחריות וחלק בכך, הרי חלקו של התובע גדול יותר משפעל בחוסר תום לב עת הגיש את התביעה כנגד הנתבע בלבד כמוסבר לעיל. כאמור, בחירה זו מגלמת הכרה כי הבחירה לגרוע את החברה כנתבעת אינה מקרית ומטרתה להקשות על הנתבע אשר לו מטבע הדברים מומחיות פחותה לאין שיעור ממומחיותה של החברה לו הייתה מצורפת כנתבעת, ואשר ברי כי היא אשר תהא חייבת בתשלום ככל שתתקבל תביעת התובע כולה או חלקה.

באשר לסיכויי התביעה סבור הנתבע כי סיכוייו טובים: נסיבות התאונה מלמדות כי הנזק אינו כפי שנטען על ידי התובע וכי העובדה שאחי התובע הוא אשר תיקן את הרכב מעידה כי הוצאות תיקון פחותות מאשר נקבע בדוח השמאי אשר גם הוא עובד דרך קבע עם אחי התובע. ולראיה: התובע סרב לבקשת החברה להצגתן של קבלות המוכיחות תשלום בפועל בגין הנזקים מושא התביעה. לטענת הנתבע יש בהתנהלות זו כדי להצביע על ניסיון התובע להתעשר על חשבונו. מכאן כי לנתבע סיכויים טובים בהגנתו.

התובע טען בפניי כי הנתבע ישב בחיבוק ידיים לאחר הגשת כתב ההגנה כמו גם לאחר מתן פסק הדין, וכעת מתרעם הוא על כי ניתן פסק דין כנגדו. עוד טען התובע כי הנתבע לא עמד בנטל הנדרש להוכחת סיבת המחדל ואף הסתפק העלאת הכחשה גורפת לגובה הנזק תוך התעלמות מחוות הדעת ומהחשבוניות שצורפו לכתב התביעה.

שוכנעתי כי סיבת המחדל של הנתבע קשורה קשר ישיר למשבר הקורונה ועל כן אין להתעלם מכך. כמו כן לא מצאתי בכתב התביעה חשבוניות – כטענת התובע, אשר אם הוגשו – הן אינן קריאות. אף לא מצאתי כי הנתבע אכן הסתפק בהכחשה גורפת. תחת זאת נימק הנתבע טענותיו כאשר הנטל להוכיחן עודנו מונח על כתפיו. בנסיבות אלה הרי שבאשר לסיכויי ההגנה, טענות המבקש הן טענות המצריכות בירור ולא ניתן לקבוע, בשלב זה, כי מדובר בהגנה נעדרת סיכויים.

לסיכום

לאור כל האמור לעיל, אני מורה על ביטול פסק הדין, וכפועל יוצא מכך מתייתרת הבקשה לעיכוב ביצועו.

עם זאת, ולאור זכות התובע שלא לסבול ממחדלים דיוניים של הנתבע, ביטול פסק הדין יהיה בכפוף לתשלום הוצאות לטובת המשיב בסך של 600 ₪, ללא תלות בתוצאות ההליך.

כתב הגנה יוגש עד ליום 18.5.21, בצירוף אישור על תשלום ההוצאות כאמור.

המזכירות תמציא החלטתי זו לצדדים ותקבע תזכורת ליום 19.5.21.

ניתנה היום, ט"ז ניסן תשפ"א, 29 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.