27 ינואר 2021

1. ביום 29.10.20 הגיש התובע תביעה נגד הנתבעת בשל זכויות המגיעות לו עקב עבודתו אצל הנתבעת וסיומה.

2. הנתבעת נדרשה להגיש כתב הגנה תוך 30 ימים מיום שנמסרו לה כתבי בי-דין, וחרף העובדה שאלה נמסרו לה ביום 9.12.20, לא הגישה כתב הגנה.

 3. משלא הוגש כתב הגנה במועד, ומשזה לא הוגש אף בחלוף ארכה נוספת שניתנה לנתבעת, ובהתאם לסמכות הקבועה בתקנה 43 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב - 1991, ניתן בזאת פסק דין על יסוד כתב התביעה.

4. לפיכך, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים:

א. השלמת פיצויי פיטורים בסך של 50,000 ₪.

ב. אי מתן הודעה מוקדמת בסך של 11,100 ₪.

ג. אי מתן הודעה על תנאי העבודה בסך של 5,000 ₪.

ד. נזק לא ממוני בסך של 10,000 ₪.

ה. דמי הבראה בסך של 19,051 ₪.

ו. דמי חגים בסך של 10,730 ₪.

ז. פדיון חופשה בסך של 12,950 ₪.

ח. דמי נסיעות בסך של 11,340 ₪.

ט. פיצוי בגין דמי הפרשה לקרן בסך של 12,576 ₪.

י. חלף קרן השתלמות בסך של 20,202 ₪.

יא. הפרשי שכר מינימום בסך של 63,784 ₪.

לסכומים האמורים יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (29.10.20) ועד ליום התשלום המלא בפועל.

5. כמו כן, תשלם הנתבעת לתובע שכ"ט עו"ד והוצאות משפט, בסך כולל של 5,000 ₪ תוך 30 ימים מהיום, אחרת יישא הסך הנ"ל הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, י"ד שבט תשפ"א, (27 ינואר 2021), בהעדר הצדדים.