לפני כב' השופטת יעל אנגלברג שהם

- דן יחיד -

פסק דין

התובע עתר לבית הדין בתביעה להכיר בפגיעה בצווארו כ"פגיעה בעבודה" כאמור בפרק ה' לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) התשנ"ה - 1995.

רקע עובדתי

1. תביעת התובע להכיר בפגיעה בצווארו כ"פגיעה בעבודה", נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי בטענה, כי "על פי האמור בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי "תאונת עבודה" היא תאונה שאירעה לעובד שכיר תוך כדי ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו. מעיון בפרטי תביעתך, ומבירורים שנערכו, לא הוכח, לדעתנו שנגרם אירוע תאונתי תוך כדי ועקב עבודתך. על פי חוות דעת רופא המוסד, פנייתך לקבלת טיפול רפואי ראשוני לעניין התאונה ביום 4.9.19 אינה סבירה ומנתקת את הקשר הסיבתי לאירוע הנטען".

התובע הגיש תביעה כנגד החלטת הנתבע ולאחר שנשמעו הוכחות הצדדים, הסכימו הצדדים למינוי מומחה רפואי.

2. עובדות המקרה פורטו בהחלטת ביניים מיום 22.8.21 ועל פיהן:

א. התובע יליד 1942.

ב. ביום 27.2.19 נפגע התובע בתאונת דרכים בעת שנהג ברכבו לדרכו לעבודה (להלן: האירוע).

ג. התאונה אירעה עת פנה התובע עם רכבו שמאלה בצומת, ורכב אחר שהגיע מכיוון ימין, פגע בדופן הימנית של רכב התובע. כתוצאה מהתאונה הושבת הרכב ונחשב כאובדן מוחלט.

ד. לאחר התאונה החל התובע לסבול מכאבים בעורף שהקרינו לראש. התובע פנה לקבלת טיפול רפואי רק ביום 7.5.19.

ה. מצבו של התובע הוא כעולה מן המסמכים הרפואיים.

3. בהחלטה מיום 22.8.21 מונה ד"ר אברהם ששון, כמומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין כאשר הוא נתבקש להשיב על השאלות המקובלות באשר לקשר סיבתי רפואי בין האירוע לבין המצב הקיים בצווארו של התובע.

4. ד"ר ששון קובע בחוות דעתו כי:

"ש. מהי הליקוי שממנו סובל התובע בצווארו?

ת. החולה סובל ממיאלופתיה צווארית (נזק ונמק בחוט) מזה שנים רבות לפני האירוע התאונתי הנדון בתביעה זו.

ש. האם קיים קשר סיבתי-רפואי בין האירוע מיום 27.2.19 לבין הליקוי שממנו סובל התובע?

ת. לא קיים אף קשר לא גרימתי ולא של החמרה בין התאונה של 27.2.19 לבין תלונותיו היום על כאבים בצוואר. הנימוקים שלי:

1. החולה עבר פתיחה מאוד רחבה של מספר חוליות לפני המון שנים וללא קיבוע. הדבר בוודאי ובוודאי גורם אט אט להתקדמות נזק דיסקופטי משני גם ושינוי שחיקתי דיסקלי.

2. תלונות מרובות על כאבי צוואר הקבלה ופרסטזיות דווחו גם בעבר. נכון שלא מצאתי רישום על תלונות סמוך וקודם לאירוע של תאונת הדרכים מ-2/2019.

3. באופן חד וחלק ממצאי ה-MRI שלאחרי התאונה מעידים על נזק

מיאלופתי (בחוט) ישן מאוד.

4. פניית החולה בטענות על מיחושים הפרעות וכאבי צוואר הייתה

מאוחרת ולא סבירה כדי לראות בה קשר עם החבלה עצמה.

סיכום

1. מדובר על גילוי מאוחר של נזק שחיקתי הקשור למחלה ולניתוח

שבצוואר של התובע ומהעבר הרחוק ואשר הוא פסח ושכח לספר עליה

בבית המשפט.

2. אינני רואה אף קשר לא של גרימה ולא של החמרה (מאחר ולא

תועדו ממצאים שלא היו בעברו) בין חבלה בתאונת דרכים 27.2.2019

לפגימה שצווארו של מר בוארון".

טענות הצדדים

5. לטענת התובע, אין לקבל את חוות דעת המומחה ויש למנות מומחה אחר תחתיו ולחילופין לקבל את תביעתו. לטענתו, לא הסתיר את עברו הרפואי ומחוות הדעת עולה כי המומחה סבור שהתובע הסתיר את עברו והוא מצביע על כך כעילה שיש בה כדי להטיל דופי בתובע. לעמדתו, המומחה מטיל ספק באמינות התובע ועל כן לא בחן את הממצאים הרפואיים כראוי. עוד טוען התובע כי המומחה מתעלם מהעובדות שבהן נקבע כי התובע הלין על כאבים בעורף שהקרינו לראש ומהעובדה כי משנת 1997 אין כל תיעוד על כאבי צוואר.

6. לטענת הנתבע, חוות דעת המומחה מנומקת וברורה כאשר ניכר שבעת עריכת חוות הדעת עמד בפניו מלוא החומר הרפואי, המומחה מפרט את ממצאיו ומנמק את מסקנותיו. לעמדתו, מחוות הדעת עולה בבירור כי לא מתקיים קשר סיבתי בין האירוע לבין הפגיעה הנטענת בצווארו של התובע, חוות הדעת מתייחסת לחומר הרפואי ולעובדות המקרה ונותנת מענה לכל הסוגיות שבמחלוקת.

הנתבע מוסיף וטוען כי פניית התובע לקבלת טיפול רפואי כחודשיים וחצי לאחר האירוע מנתקת את הקשר בין הפגימה לאירוע; אין לקבל את טענות התובע בנוגע למערכת השיקולים של המומחה; המומחה ביסס מסקנותיו על ממצאים רפואיים ולטענת התובע כי החלטת המומחה התבססה על אי מהימנות התובע אין כל אחיזה במציאות; אין כל הצדקה לפסילת המומחה או למינוי מומחה חליפי; התובע בחר לוותר על הצגת שאלות הבהרה בפני המומחה ומכאן יש להסיק כי הוא אינו חולק על ממצאיו.

הכרעה

7. הלכה פסוקה היא כי -

"אין המומחה-היועץ הרפואי בא במקום בית הדין לפסיקה. אך הפוסק הוא בית הדין וחוות-הדעת אינה באה אלא להדריך ולייעץ בתחום שאינו בידיעתו המקצועית של המשפטן, היינו בתחום ידיעתו המקצועית של הרופא. לפי שיטת המשפט בישראל חוות-דעת כזאת אף היא בבחינת ראיות ויש להתייחס אליה בהתאם לכך. השוני העיקרי שבין חוות-דעת רפואית מטעם מומחה-יועץ רפואי הפועל מטעם בית-הדין לבין חוות-הדעת של רופא המעיד מטעם צד להתדיינות, הוא במשקל אשר בית-הדין ייחס לחוות הדעת. אך טבעי הדבר שבית-הדין ייחס משקל מיוחד לחוות-דעת המוגשת על ידי מומחה הפועל מטעמו ולא מטעם אחד הצדדים" (דב"ע לו/0-8 סימון דוידוביץ - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ז 374; ההדגשה שלי י.א.ש.).

8. מעיון בחוות דעתו של המומחה עולה, כי המומחה סבור באופן חד משמעי שאין כל קשר בין פגיעת התובע בצווארו לבין האירוע התאונתי מיום 27.2.19. לא נעלמו מעיני טענות התובע כי המומחה מטיל ספק במהימנות התובע, דא עקא, עיון בחוות הדעת מעלה כי היא מבוססת על ממצאים רפואיים ברורים. כך קובע המומחה כי על פי ממצאי MRI שעבר התובע לאחר האירוע "החולה סובל ממיאלופתיה צווארית (נזק ונמק בחוט)" ומציין כי מדובר בממצא שקיים "מזה שנים רבות לפני האירוע התאונתי הנדון".

המומחה אף מסביר מדוע הוא סבור כי אין קשר בין הליקוי ממנו סובל התובע לבין האירוע כאשר לדבריו, לפני שנים רבות התובע "עבר פתיחה מאוד רחבה של מספר חוליות... ללא קיבוע וכי "הדבר בוודאי ובוודאי גורם אט אט להתקדמות נזק דיסקופטי משני גם ושינוי שחיקתי דיסקלי" שכאמור, זהו הממצא שמצא אצל התובע. התובע אינו טוען כי מדובר בממצא שאינו נכון ואינו טוען כי הוא סובל מפגיעה אחרת בעלת מקור חבלתי.

9. המומחה לא מתעלם מכך שלא היה רישום על תלונות סמוך וקודם לאירוע וכי התלונה המתועדת האחרונה היא משנת 1997, ואולם אין להתעלם מכך שכעולה מהרישומים הרפואיים פנייתו הראשונה של התובע בחודש מאי 2019 היתה בענין כאבי ראש ורק בחודש ספטמבר 2019 הלין על כאבי צוואר. המומחה מציין עוד כי גם על פי בדיקות רופאים שטיפלו בתובע בחודש ינואר 2020 צויין כי אין ממצאים חדשים לאחר הניתוח משנת 1997, כאמור, התובע לא סתר קביעה זו.

10. התובע בחר שלא להציג בפני המומחה כל שאלת הבהרה, תיעוד לגבי ממצאים רפואיים אחרים וכיוצ"ב. בכך מודה התובע למעשה כי הוא אינו חולק על ממצאיו הרפואיים של המומחה.

11. על יסוד כל האמור, משלא מצאתי כל עילה לסטות מהאמור בחוות הדעת, שהיא מנומקת ומבוססת על החומר הרפואי שעמד בפניו, מתקבלת חוות דעתו של ד"ר ששון והנני קובעת, כי אין קשר סיבתי בין הליקוי של התובע בצוואר לבין האירוע התאונתי מיום 27.2.19.

אשר על כן, דין התביעה להדחות.

בנסיבות העניין - אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ז אדר ב' תשפ"ב, (30 מרץ 2022), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.