1. בפני תביעת התובעת לתשלום נזק ע"ס 2,312 ₪ אשר נגרם לרכבה אגב תאונת דרכים בין רכבה ובין רכב הנתבע.
2. בהתאם לגרסות שני הנהגים, ביום 15.5.2020 בצומת שלפני צומת חורב בעיר חיפה עמדו הם במאור אדום ברמזור, שם תוואי הכביש בעליה. כשהתחלף הרמזור לאור ירוק קרתה התאונה, גרסאות שני הצדדים עומדות בסתירה זו לזו: בעוד שלגרסת נהגת התובעת רכבו של התובע הידרדר לעבר רכבה עד לפגיעה בו וגרם לו נזקים, גרסת הנתבע היא כי נהגת התובעת פגעה ברכבו מאחור תוך כדי נסיעה קדימה.
3. המסמכים המהותיים לענייננו אשר צורפו לכתב התביעה הנם: הודעה על נזק תאונתי שנמסרה לתובעת על ידי הנהגת אשר נהגה ברכב בזמן התאונה, דוח שמאי וחשבונית על תשלום נזקיה ע"ס 1,405 ₪.
4. לכתב ההגנה לא צורפו מסמכים כלל אם כי בדיון שהתקיים נמסרה ההודעה שמסר הנתבע לחברת הביטוח שלו (אי.די.אי חברה לביטוח בע"מ – ביטוח ישיר) אשר לא נראתה בבירור וללא תאריך.
5. בשולי הפרוטוקול נתבקש הנתבע להגיש הן את הודעתו לחברת הביטוח שלו בצורה קריאה והן תמונות צבעוניות אשר ישקפו את מצב הרכבים במועד התאונה. הנתבע הגיש את ההודעה ותמונה אחת בלבד, לא צבעונית שאיכותה ירודה.

עדויות הצדדים

1. בעדות נהגת התובעת לפני עמדה היא על כך שרכבו של הנתבע הדרדר לכיוון רכבה, ולמעשה פגע ברכבה תוך כדי ההידרדרות לאחור. נהגת התובעת העידה כי הייתה במרחק אשר הספיק לה על מנת להבין כי רכבו של הנתבע מדרדר לכיוונה, הספיקה לצפור לו, ואף רכב אאודי שעמד מימין הצדדים צפצף לתובע, ואף "הסתכלתי על האאודי והוא הסתכל עליי והוא עוד אמר לי עם היד תצפצפי, והוא צפצף גם. הייתה בינינו תקשורת. מדגימה עם היד." (עמ' 2 שורות 17-18 לפרוטוקול).
2. נהגת התובעת העידה כי אין לה כל אינטרס בתיק, משאינה מחויבת בכל השתתפות בנזקים שנגרמו בתאונה: "אין לי אינטרס לשקר, לא שלי האוטו ולא צריכה לשלם עליו." (עמ' 3 שורות 1-2 לפרוטוקול).
3. עוד העידה נהגת הנתבעת כי "רכב אוטומט הסיכוי יהיה קטן שידרדר. אני יכולה לשער שזה היה ידני. היה רכב ישן." (עמ' 1 שורה 21 לפרוטוקול).
4. דוח השמאי מטעם התובעת הוגש יותר מחודשיים לאחר התאונה, ביום 23.7.20.
5. מעדות הנתבע עלה כי לטענתו נהגת התובעת פגעה ברכבו מאחור "אני עמדתי ברמזור אדום, פתאום אני מרגיש לפני שהתחלף מכה... הטמבון האחורי שלי נפגע לה לא קרה כלום. גם אמרתי לה שאין לה שום נזק." (עמ' 3 שורות 20-22 לפרוטוקול). הנתבע העיד כי לו רכב מסוג שברולט סוניק, חדשה, אוטומטית "לא עשה 30 אלף קילומטר". לטענתו בדיון - בטופס הדיווח שלו לחברת הביטוח דיווח כי "עצרתי ברמזור כאשר הרגל שלי היתה על הברקס" (עמ' 3 שורות 30-31 לפרוטוקול).

דיון והכרעה

מצאתי לקבל התביעה בחלקה העיקרי ולהלן נימוקיי:

1. כאמור בשולי הפרוטוקול, הודעתו של הנתבע לחברת הביטוח לא צורפה על ידו. בדיון כמצוטט לעיל נאמר שבטופס הדיווח דווח שהנתבע עצר ברמזור כשרגל הנתבע על הברקס. מעבר לעובדה שציונו של פרט זה נשמע תמוה נכון למועד כתיבת ההודעה ולמטרתה, בתום הדיון הוריתי לנתבע להעביר עותק מטופס הדיווח שלו. בעותק שהומצא לתיק לאחר הדיון לא מצאתי את הציטוט שהועלה בדיון.
2. הנתבע העיד כי לתובעת לא נגרמו נזקים ביום התאונה. מעבר לעובדה כי לא נטען שלנתבע הכשרה מתאימה לקבוע קביעות ממין זה הרי שדוח השמאי שצורף על ידה מראה על מצב עובדתי אחר לגמרי. לא נטען בפניי כנגד דוח השמאי.
3. נהגת התובעת העידה כי אין לה כל אינטרס בתיק, היא אינה משלמת על הנזק או איזו השתתפות עצמית בגינו. לשאלת ב"כ הנתבע בעניין זה השיב הנתבע כי נהגת התובעת "שקרנית ורוצה להתחמק מתשלום" (עמ' 4 שורות 11-13 לפרוטוקול). גם בנקודה זו מצאתי להעדיף את גרסת נהגת התובעת אשר הייתה אמינה בעיני, לא נסתרה ולא מצאתי בה אמירות בלתי מבוססות כנגד הנתבע המשרתות אותה.
4. אמנם, נהגת התובעת העידה כי לדעתה הסיכוי נמוך שרכב אוטומטי ידרדר, אך אף היא הוסיפה כי מדובר בהשערה בלבד ואינה בעלת ההסמכה או ההכשרה ליתן עמדה בעניינים אלה. אמנם היא העידה כי רכבו של הנתבע "ישן", אך הוא העיד כי רכבו "חדש" בזמן שמדובר ברכב בן שלוש שנים. עדויות אלה הן בבירור סובייקטיביות ולכן לא מצאתי לזקוף אותן לחובת מי מהצדדים, אלא לקבוע כי מדובר ברכב בן שלוש שנים, אוטומטי, וכי גם רכב מסוג זה עשוי להידרדר כפי שניסיון החיים מלמד ואין להוציא הדבר מכלל אפשרות אך בשל היותו אוטומטי.
5. חיזוק לכך מצאתי בעדות הצדדים באשר למיקום התאונה אשר התרחשה בכביש בעליה משמעותית.
6. בצירוף כלל האמור – מצאתי להעדיף את גרסת התובעת על גרסת הנתבע.
7. עם זאת, לאור העובדה כי שמירת רווח מספק עשויה הייתה למנוע את התאונה או להקטין הנזקים, מצאתי להשית על התובעת אשם תורם ולקבוע כי אחריות הנתבע לתאונה תעמוד על 85% ואחריות התובעת תעמוד על 15% - אחריות שאינה מקימה אשם.

סוף דבר

1. הנתבע ישלם לתובעת סך של 1,338 ₪ בגין נזקים שהוכחו (בשונה מנזקים משוערים כאמור בדוח השמאי) בנוסף אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת מחצית ראשונה של אגרת בית משפט בסך של 380 ₪, וכן שכ"ט עו"ד בסך כולל של 1,500 ₪.
2. הסכום האמור ישולם לב"כ התובעת בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין, שאם לא כן, יישא הפרשי ריבית והצמדה מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, ט' אב תשפ"א, 18 יולי 2021, בהעדר הצדדים.