החייב ניהל הליך פשיטת רגל משנת 2013 עד לנובמבר 2019, עת בוטל ההליך מחמת מחדלי החייב וחוסר תום ליבו בניהול ההליך. בקשות לחידוש הליך הפש"ר לצורך הגשת הסדר חוב נדחו, והחייב הופנה להגשת הליך חדש לאישור הסדר החוב. החייב עותר, בהתאם להמלצת מנהלת ההסדר ועל דעת הממונה, לאישור הסדר החוב. בהמשך לדיווח מנהלת ההסדר בדבר תוצאות הצבעות הנושים ובקשתה לאישור הסדר החוב, ולאור התנגדות קבוצת נושים (להלן: קבוצת שטרית), ובהמשך לדיון מיום 13.10.21 ולהשלמת טיעונים בכתב, יש להכריע האם לאשר את הסדר החוב בהתאם לסעיף 324 לחוק.

רקע וטענות הצדדים

1. נגד החייב ניתן צו כינוס נכסים לפי בקשתו במסגרת תיק פש"ר 7018-01-13 ועו"ד שרון בירון מרקוביץ מונתה כמנהלת המיוחדת. ביום 17.11.19, לבקשת המנהלת המיוחדת, ביטל בית המשפט המחוזי (כב' השופט גיל דניאל) את ההליכים. בהחלטה נקבע כי מחמת אי תשלום צו התשלומים ואי הגשת דוחות, נוכח סימני השאלה הרבים הנוגעים לפעילותו העסקית של החייב, יש לבטל את ההליך. נוכח מסקנה זו נמנע בית המשפט מקביעת ממצאים אודות דיווח המנהלת המיוחדת ביחס לרמת החיים של החייב והחשד כי מנהל פעילות עסקית ענפה תחת חברות הרשומות על שם אשתו ובנו.

עוד נקבע כי אין בעובדה כי החייב ביקש לפנות להסדר נושים כדי להצדיק להימנע מביטול ההליך, וכי: "החייב יכול לנקוט, גם כיום, בהליך נפרד של הצעה להסדר נושים ואין בביטול ההליך כדי למנוע ממנו לפעול במישור זה, כפי רצונו".

לאחר ביטול ההליך פנה החייב בהצעה להסדר נושים במסגרת תיק הפש"ר בהצעתו מיום 14.10.20 ביקש להוסיף לקופה שיתרתה עמדה על סך של 456,002 ₪ , סך של 1,344,000 ₪.

המנהלת המיוחדת פנתה לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר וביקשה לדון בהסדר החוב במסגרת תיק הפש"ר. עוד ציינה כי מתביעות חוב של כ- 236 מיליוני שקלים אישרה תביעות חוב בסך של 15,757,610 ₪ וזאת לאור הוראות סעיף 134 (א) לפקודת פשיטת הרגל הקובע חישוב לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה אל מול סעיף 235 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי שם נקבע כי תחול הריבית ההסכמית. על כן סברה המנהלת המיוחדת כי הפניית הצדדים לבקשה להסדר נושים בהליך חדש לפי החוק, תפגע בנושים אשר הסכימו להסדר החוב.

בהחלטה מיום 16.10.20 דחה בית המשפט את הבקשה החוזרת לדון בהליך הסדר נושים במסגרת הליך הפש"ר שבוטל, ושב וחזר על קביעתו כי אין מניעה כי החייב ינקוט הליך של הסדר נושים שהוא הליך רצוני מטבעו. בהחלטה נוספת מיום 20.10.20 הבהיר בית המשפט כי הדרך הראויה היא גיבוש הסדר נושים המבוסס על מצבת החובות הכוללת כפי שהיא קיימת וזאת במסגרת הליך חדש.

2. בהתאם להחלטות אלו הגיש החייב סמוך לאחר מכן את בקשתו לאישור הסדר חוב בהתאם לחלק י' לחוק, תוך שהוא חוזר על ההצעה הנ"ל שהוגשה במסגרת תיק הפש"ר ומבהיר כי מתוך הסכום שנמצא בקופה המחתה אשתו של החייב לבנק דיסקונט כספים שהיא טוענת ששייכים לה בסך של כ- 177,219 ₪, כאשר כספים אלו בהסכמת בנק דיסקונט ישמשו להסדר הכולל ולא רק לטובת הבנק.

בהליך זה מונתה כמנהלת ההסדר מי שהייתה המנהלת המיוחדת של החייב בהליך הפש"ר, בדיווח מנהלת ההסדר לקראת הדיון שנקבע לאישורו, ציינה כי החייב מציע להעמיד את הקופה על הסך הקרוב לסך של 1.8 מליוני שקלים כאשר סכום זה כולל את הסך הנ"ל שנמצא בקופת הנשייה לאחר שהועבר מקופת הפש"ר.

הנאמנת ביצעה חישוב של חלוקת דיבידנד נטו לנושים ועל בסיס הצעת החייב תוך שהיא כוללת בדיווח את תביעות החוב של קבוצת שטרית אשר נדחו (ערעור על דחיית תביעות החוב תלוי ועומד). הודגש כי תמונת המצב שנמסרה לנושים מגלמת את התסריט הרעיוני השלילי ביותר לרבות האפשרות כי קבוצת שטרית תהיה נושה, ויקבע כי רשויות המס אינן בעלות בטוחה על הנכסים ויתחלקו בסכום ההסדר.

מנהלת ההסדר מפנה לסעיפי החוק הקובעים את אופן אישור הסדר החוב כך שסעיף 324 (א) מפנה לסעיפים 85 עד 88 לחוק תוך שצריך לבחון את התמורה לנושה בהסדר החוב אל מול התמורה שהיה אותו נושה מקבל אם היה ניתן לגבי היחיד צו לשיקום כלכלי.

עוד הדגישה כי התוספת המוצעת לקופה משמעותה תשלום חודשי של כ- 24,000 ₪ לתקופה של 60 חודשים וכוללת וויתור של רעיית החייב על הסכום שדרשה להשיב לקופה. למעשה אם תדחה ההצעה יחולק רק הסכום שבקופה לנושים תוך הסכנה שייגרע ממנו חלק משמעותי לאור טענות אשת החייב.

הובהר, כמפורט בטבלה שצורפה כי בהסדר הצביעו 9 נושים וכל הנושים הצביעו בעד כך שקיים רוב מלא מבין ערך החובות המיוצגים בהצבעה וכן רוב פרסונלי.

במקביל, לדיווח ובקשה מטעם המנהלת ההסדר לאשר אותו, הוגשה גם בקשה ביחס לנכסי החייב, דירה ברחוב קוצן זהוב ודירה ברחוב דרך יותם, באילת. ביחס לדירה ברחוב קוצן זהוב ציינה כי ביום 17.1.12 מכר החייב את זכויותיו בדירה, מחצית מהזכויות בה, לאחיינו פנחס טל (חלק מקבוצת שטרית) כאשר רשויות המס טוענות כי יש להם נשיה מובטחת בסך של 1.9 מליון ש"ח בדירה זו. ביחס לדירה הנוספת גם ביחס אליה התקשר החייב בהסכם למכירת זכויותיו הפעם ליעקב שטרית בהסכם מיום 10.4.12.

מנהלת ההסדר מדגישה כי קבוצת שטרית לא הגישה תביעת חוב בהליך הפש"ר ולמעשה כל מטרת התנגדותה ובקשות ותביעות שהגישה היא למנוע את האפשרות לממש את זכויות החייב בשתי הדירות הנ"ל.

טענות הצדדים בדיון

3. ביום 13.10.21 התקיים דיון בנוכחות החייב, הממונה ומנהלת ההסדר ובנוכחות שטרית יעקב. באותו דיון פירט ב"כ קבוצת שטרית את עיקר טענותיו אשר נוגעות בעיקר להעדר סבירות ההסדר וחוסר תום ליבו של החייב. לשיטתו אין זה סביר כי יוכרע גורל ההסדר רק על בסיס הצבעתם של שבעה נושים ועוד מעלה הוא טענות כנגד היקף החוב של אותם נושים.

כמו כן טוען כי חלק מהכספים אשר משמשים את ההסדר בעקבות מכר דירה של החייב ותשלום החוב למשכנתא, הם כספים של שטרית אשר לטענתו הדירה שנמכרה הייתה שלו.

4. ב"כ החייב הבהיר כי לקבוצת שטרית אין כל מעמד והוא מיצג את מי שמחזיק בפועל בנכס העיקרי של כל הנושים. עוד הדגיש כי למעשה החנויות אשר הובילו את החייב להליכי פש"ר הועברו לקבוצת שטרית אשר היו צריכים לשאת גם באותם חובות שרבצו על החנויות והם קיבלו את הנכסים ללא תמורה. החייב מדגיש כי הנושה שמתנגד להסדר החוב הוא זה שמונע מנושים לקבל את חלקם בדירות.

מנהלת ההסדר הדגישה כי הנושים הסכימו, למרות האחוז הקטן של הדיבידנד שיקבלו, וזאת לאחר שהבינו כי מדובר בתוצאה הטובה ביותר שיוכלו לקבל אל מול הליכי חדלות פירעון או נקיטת הליכי גביה כנגד החייב.

בכל הנוגע לטענות לגבי יתרת התמורה בדירה לה טוענים קבוצת שטרית, הבהירה כי הסכום נכנס לקופת הפש"ר וכל טענה בדבר תשלום המשכנתא צריכה להתברר מול כונס הנכסים מטעם בנק דיסקונט.

עוד הדגישה כי היה הסכם במאי 2014 בין החייב לקבוצת שטרית שנועד לרמות את הנושים, אולם בשלב מסוים כאשר ההסדר לא היה משתלם לחייב, שיתף פעולה עם המנהלת המיוחדת ופנה בבקשה להסדר נושים אשר מטרתו לגבות כל שניתן מהחייב.

ב"כ הממונה הבהיר כי קבוצת שטרית לא הגישו תביעות חוב בהליך הקודם, למרות שהיו מודעים לו והממונה לא רואה כל עילה להתנגד להצעת ההסדר.

השלמת טענות הצדדים

5. בתום הדיון ניתנה לקבוצת שטרית אפשרות להשלים טענותיה ביחס לאישור ההסדר ובמקום לחדד את הטענות בדיון, הגישה התנגדות ארוכה ומסורבלת בה נטלה על עצמה תפקיד של מנהלת ההסדר ואת החירות, ללא אישור בית המשפט, לפנות לנושים אחרים ולצרף עמדתם כמי שמתנגדים הם להסדר.

לפי חישובי קבוצת שטרית אין להסדר את הרוב הנדרש, תוך שמפנים הם לטענות כי סכומי הנשייה מופרזים כדי ליצור באופן מלאכותי רוב לנושים. עוד טוענים כי למרות הוראות החוק אין לאשר את ההסדר החורג בקיצוניותו מהסדר הגון וראוי ובנוסף יש לתת משקל רב לחוסר תום ליבו של החייב.

עוד נטען כי היה מקום לסווג את בנק דיסקונט באסיפת סוג נפרדת.

מנהלת ההסדר הגיבה להתנגדות קבוצת שטרית והדגישה את חוסר תום ליבם ואת מעמדם החריג שאינו של נושה רגיל, אלא של מי אשר קיבל לידיו שני נכסים שהועברו אליו ערב הקריסה הכלכלית וכל רצונו הוא למנוע מימוש אותם נכסים בהליך זה.

עוד הדגישה כי ההסדר הסמוי שבו התקשר החייב עם קבוצת שטרית דווקא מצדיק את מימוש נכסיו ואין בחוסר תום לב זה כדי למנוע את קיומו של ההסדר שכן סוגיית תום הלב אינה במוקד הליך זה. הודגש כי הליכים ממושכים כנגד החייב לא הובילו לגביה משמעותית, אלא רק לביטול ההליך.

6. בכל הנוגע למהלך ניהול ההסדר, פירטה בסעיף 18 לתגובתה את מהלך ניהול ההסדר מיום 20.1.21 בה ניתנה ההחלטה על פתיחת הליכי ההסדר. בוצע הליך של פרסום ונשלחו הודעות לנושים הידועים של החייב לרבות נושים שהגישו תביעות חוב בהליך הקודם. ביום 13.4.21 נשלחה הודעה לנושים כי הצעת ההסדר תידון במועד האסיפה הנדחית ונשלחו הודעות פרטניות לנושים בעלי זכות ההצבעה.

צורפה טבלה מרוכזת של כלל הנושים ושיעור התומכים והמתנגדים והודגש כי שיעור הנשייה הוא מתוך ערך החובות המיוצגים בהצבעה. הודגש כי גם לאחר הפעולה שאינה מעוגנת בדין מטעם קבוצת שטרית עדין הנושים בעלי זכויות ההצבעה התומכים בהסדר מהווים מעל 75 אחוז מערך הנשייה.

יוער כי קבוצת שטרית הגישה ללא כל היתר התייחסות לתגובת מנהלת ההסדר ויש להתעלם מהאמור בתגובה זו. למעלה מן הצורך ביקשתי ממנהלת ההסדר להשלים טיעוניה בהם הבהירה כי הוראות סעיף 85 לחוק מתקיימות במובהק שכן במעמד אישור ההצעה תמכו בהצעה רוב הנושים מתוך ערך החובות המיוצגים בהצבעה, אשר מחזיקים בנשייה של רוב של 75.13%. בטבלה נספח 9 לתגובת מנהלת ההסדר מפורטים 13 נושים שהצביעו, 9 בעד ו- 4 נגד.

דיון והכרעה

7. ראשית יש להבהיר את ההליך לאישור הסדר חוב בהתאם לחוק. בהתאם לסעיף 326 לחוק מונתה מנהלת ההסדר, אשר מכירה את החייב ואת נסיבות קריסתו הכלכלית לעומק, עקב ניהול הליך פש"ר ממושך עד לביטולו. מנהלת ההסדר מונתה, בין היתר, לצורך הכרעה לעניין זכות ההצבעה וכוח ההצבעה ומשמשת זרועו הארוכה של בית המשפט.

כאשר ממונה בעל תפקיד מטעם בית המשפט, לא בנקל יתערב בית המשפט בשיקול דעתו. במיוחד שנושא בחינת כוח ההצבעה ואופן ביצועה נמצאים בליבת הסמכות של מנהל ההסדר.

בע"א 3932/21 אלי בוארן נ' כונס נכסים הרשמי, 11.08.2021, הבהיר בפסקה 19 בית המשפט את גדר ההתערבות בהכרעה בתביעות חוב על ידי בעל התפקיד:

"גם אין ממש בטענות המערער בדבר מתכונת הדיון בהכרעה בתביעת החוב על ידי המנהל המיוחד. ככלל, תפקידו של בית המשפט בדונו בערעור על הכרעת בעל תפקיד בתביעת חוב מצטמצם לפיקוח ובקרה על אופן ביצוע תפקידו, ולבחינת תקינות הפעולות המתבצעות על ידו. הפיקוח השיפוטי על פעולותיו של בעל תפקיד מתאפיין אפוא בריסון ובהתערבות מצומצמת, כאשר לבעל התפקיד מוקנה שיקול דעת רחב בביצוע תפקידו (רע"א 8038/20 ב.ר.ן יזמות והשקעות בע"מ נ' חיים ומשה מנגד בע"מ (בפירוק), פסקה 40 (26.1.2021); ע"א 8765/07 פז חברת נפט בע"מ נ' עו"ד אמיר שושני, [פורסם בנבו] פסקה 15 (27.12.2010); ע"א 2499/19 ‏רשות המסים אגף המכס והמע"מ נ' עו"ד פיני יניב, [פורסם בנבו] פסקה 42 (19.1.2020)). הגם כי הכרעת בעל תפקיד בתביעת חוב המופנות כלפי חייב היא הכרעה בעלת אופי שיפוטי, אין משמעות הדבר כי על בעל תפקיד לנהל "הליך משפטי", לרבות שמיעת עדויות, ניהול חקירות וכיו"ב על כל רכיביו. כפי שקבע בית משפט זה בעבר, אלה הם "כללי המשחק" בהליכי פשיטת רגל, ואין לצפות כאמור מבעל תפקיד לנהל בתביעות חוב המסורות להכרעתו הליך של שמיעת ראיות (ע"א 113/18 רחמים נ' כונס הנכסים הרשמי (6.6.2019)). אין אפוא פסול בהכרעה המתבססת על האסמכתאות והמסמכים שהוגשו לבעל התפקיד, ודאי בענייננו בו המשיב הפציר במערער כי יגיש אסמכתאות מתאימות וכאשר דבר לא מנע ממנו להגיש כבר אז את תצהירי שני העדים".

מסקנות אלו יפות מקל וחומר ביחס להכרה בכוח ההצבעה של הנושים, אשר אינה מחייבת בדיקה ברמה של הכרה בתביעת חוב. בשלב זה מנהלת ההסדר עושה בדיקה ראשונית של תביעות החוב, להבין כי יש להן בסיס ואינה נדרשת לבדיקה מעמיקה. הפערים בין היקפי הנשייה בפש"ר לבין אלו בהתאם לחוק היו לנגד עיני הנאמנת ובית המשפט עוד בהליך הפש"ר, ונובעים בעיקרם מהגדרת חובות כללים בסעיף 235 לחוק אשר כוללים את הריבית לפי ההסכם, וכי ריבית נוספת כוללת גם ריבית פיגורים. בנסיבות אלו לא מצאתי בסיס לטענות כנגד מנהלת ההסדר כי "ניפחה" בכוונה את תביעות החוב של התומכים בהסדר החוב ובכך הגדילה באופן מלאכותי את אחוז נשייתם. מדובר בטענה המייחסת לבעל התפקיד סטייה ניכרת מחובת האמון בה חב, אשר נטענה ללא בסיס ואין לקבלה.

מטענות קבוצת שטרית עולה כי סבורים הם כי מדובר בהליך אזרחי רגיל כאשר מעמדם זהה למעמד המנהלת המיוחדת תוך שמטיחים הם בה, ללא בסיס, טענות מהם משתמע כי מנסה להטות את תוצאות ההסדר בניגוד לחובתה בדין.

דווקא טענות מנהלת ההסדר כי לקבוצת שטרית מניעים זרים שכל מטרתם להכשיל את ההסדר משכנעות יותר ועל כן יש לבחון בזהירות רבה את טענתם של מי ששיתפו פעולה עם החייב בהליך הפש"ר באופן שלכאורה נועד להבריח נכסים ומנסים היום להכשיל את ההסדר כדי שלא ימומשו אותם נכסים.

האם להסדר הרוב הדרוש

8. בסעיף 323 לחוק נקבע כי אישור ההסדר יהיה באסיפות שיערכו בנפרד לכל סוג של נושים ולצורך כינוס אסיפות והצבעה בהם, ייקבע כוח ההצבעה לפי שיעור החוב שהוא נושה בו והכרעה לעניין זה יהיה תוקף לעניין קביעת כוח ההצבעה באסיפות בלבד.

עולה, כמפורט בסעיף 84 לחוק כי בשלב ראשוני זה מכריע מנהל ההסדר שמונה ביחס לכוח ההצבעה, לפי חובות העבר, וזאת אף בטרם בדק לעומק את תביעות החוב. על הנושים לממש את כוח ההצבעה בתום לב ולהימנע מניצול לרעה של הכוח ובסעיף 85 לחוק נקבע מנגנון האישור, אם אושרה ההצעה בכל אחת מאסיפות הסוג ברוב המצביעים באותה אסיפה וכי המצביעים שתמכו בהצעה מחזיקים יחד בשלושה רבעים לפחות מכוח ההצבעה באותה אסיפה. החוק מבהיר כי הנמנעים אינם באים במניין המצביעים.

לאחר בחינת דיווחי מנהלת ההסדר, לא מצאתי דופי בהתנהלות הפרוצדורלית של כינוס אסיפות הנושים והצבעה בהן. החוק קובע סד זמנים ודרך לניהול ההצבעות, אשר מנוהלות על ידי מנהל ההסדר, ומסתפק ברוב המצביעים באותה אסיפה ובלבד שאחוז נשייתם מעל 75%.

אין מקום לקבל גם את הטענה כי היה מקום לסווג את בנק דיסקונט כאסיפת סוג נפרדת, לאור ההסדר העקרוני אליו הגיע עם החייב לאחר ביטול הליך הפש"ר. המחאת הזכות של כ- 180,000 ₪ לטובת בנק דיסקונט למעשה בוטלה בהסדר זה, כאשר הסכום משמש את כל הנושים ולבנק דיסקונט אין מעמד של נושה מובטח. על כן, לא מצאתי כי היה מקום לסווגו באופן אחר מיתר הנושים.

אין לתת יד לדרך ההתנהלות של קבוצת שטרית אשר ב"כ מינה עצמו למנהל הסדר מטעמה ופנה לנושים שונים, לאחר תום ההצבעות, בניסיון לשכנע אותם להתנגד להסדר. על כן, שעה שכל פעולות אלו בוצעו לאחר הדיון בבית המשפט לאישור ההסדר, לא מצאתי כי נפל פגם בהתנהלות מנהלת ההסדר המצדיק התערבות בממצאיה, הן ביחס לכך כי ההסדר אושר ברוב המצביעים והן לממצאיה כי למצביעים שתמכו יש את רוב ערך הדרוש לצורך אישור הסדר החוב.

האם ישנם טעמים אחרים להימנע מאישור ההסדר

9. סעיף 86 לחוק קובע כי בין השיקולים של בית המשפט עליו לשקול את הוגנות ההליך ורשאי לשקול שיקולים נוספים ובהם טובת הציבור. עולה כי החוק במודע לא כלל במפורש את שאלת תום ליבו של החייב במסגרת השיקולים לאישור הסדר על ידי בית המשפט.

עולה כי גם אם חלה הפסיקה אליה הפנו מתנגדי ההסדר, יש לבחון בזהירות את נפקות טענות לחוסר תום לב על הליך אישור הסדר חוב שהוא הסדר רצוני בין החייב לנושים אשר נכפה על המתנגדים לו לפי הוראות החוק וזאת בתנאי שההליכים לאישור ההסדר נוהלו בהתאם לדין והתקבל הרוב הנדרש.

בחדל"ת (מחוזי תל אביב-יפו) 25064-10-19 אפריקה ישראל להשקעות בע"מ נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון והשיקום הכלכלי מחוז ת"א, 27.11.2019, הבהיר כב' השופט א' אורנשטיין את הדין החל על אישור ההסדר, הלכות שחלות לטעמו גם לאחר חקיקת החוק:

"פעמים רבות פועלים הנושים, באמצעות נציגיהם, לקידום הסדרי חוב כך שחובות החברה כלפיהם ייפרעו, ולו באופן חלקי, בערך המקסימלי ובזמן הקצר ביותר; עקרון מרכזי שהתפתח בפסיקה בעניין זה, מורה שאישור הסדר חוב הוא ככלל עניין של כדאיות כלכלית הנתון לשיקול דעת הנושים ולא לבית המשפט; משכך, על בית המשפט להימנע מלהתערב ברצון הנושים, וככל שהושג הרוב הדרוש לאישורו, יאשר את הסדר החוב המוצע, אלא אם יוכח שקיימים טעמים מיוחדים שלא לעשות כן (ר' בהקשר זה: פר"ק (ת"א) 42576-02-13 אלביט הדמיה בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם במאגרים המשפטיים, 1.1.14); פר"ק (ת"א) 1585/09 אלרן (ד.ד) השקעות בע"מ נ' הבורסה לניירות ערך (פורסם במאגרים המשפטיים, 1.8.10); פר"ק (ת"א) 49085-11-11 קווי אשראי לישראל שירותים פיננסיים משלימים בע"מ (בפירוק) נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם במאגרים המשפטיים, 23.9.12) (להלן: "עניין קווי אשראי").

...

יוזכר, וכפי שאף עמדתי על כך לעיל, סטייה מהכלל לפיו יימנע בית המשפט מלהתערב בשיקול דעת הנושים בהסדרי חוב תיעשה רק בנסיבות חריגות, אותן נהוג לחלק לשלוש קטגוריות: כשלים פרוצדורליים הקשורים לכינוס האסיפות והצבעות הנושים כך שהרוב לפיו אושר ההסדר אינו משקף נכונה את האינטרסים של כלל הנושים; הסדר החורג בקיצוניותו מהסדר הגון וראוי, כך שניתן לומר כי אין כל הגיון מסחרי-כלכלי בקיומו. חריג זה יופעל במשורה ורק כאשר נפלו פגמים מהותיים בהשגת הרוב הדרוש לאישור ההסדר (ר' עניין קווי אשראי; בש"א (נצ') 95/10 חרושת מתכת בית השיטה (בהח) בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ - אגף אשראים מיוחדים (פורסם במאגרים המשפטיים, 1.2.10); קיומם של שיקולים מתחום הצדק, תקנת הציבור או חוסר תום לב המחייבים התערבות בשיקול דעת הנושים (פר"ק ע"א 679/17 מרכז לוגיסטי בי רבוע נדל"ן בע"מ נ' אורתם סהר הנדסה בע"מ ואח' (פורסם במאגרים, 11.2.18)".

10. קבוצת שטרית טוענים למעשה כי ההסדר חורג בקיצוניות מהסדר ראוי והוגן ופוטר את החייב מחובות עצומים תמורת סכום נמוך יחסית. לא מצאתי כי מדובר במקרה הקיצוני בו ראוי להתערב בהסדר ולא שוכנעתי כי הנושים המתנגדים להסדר היו מקבלים תמורה גבוהה יותר אם היה ניתן לגבי החייב צו לשיקום כלכלי.

ההסדר המוצע, מעבר לשאלת מימוש הנכסים, משקף 60 תשלומים חודשיים של 24,000 ש"ח לחודש. אכן החייב התנהל בהליך הפש"ר בחוסר תום לב, בחלקו ביד אחת עם קבוצת שטרית, יחד עם זאת, לאור העובדה כי מקור מרבית החובות בכישלון עסקיו משנת 2011 ואילך, נדמה כי במתן צו לשיקום כלכלי לא תקבע תקופה ארוכה מ- 60 חודשים. גם אם נכון דיווח המנהלת המיוחדת על ניהול עסקים תחת בני משפחתו, לא אותרו נכסים ברי מימוש, והכנסות שוטפות מניהול עסקים לאחר תשלומי מס, באים לידי ביטוי בצו חודשי משמעותי של 24,000 ₪, אשר קשה להניח כי במסגרת צו לשיקום כלכלי יינתן צו תשלומים גבוהה יותר.

אחוז הדיבידנד אינו חזות הכל במסגרת צו לשיקום כלכלי ולאור האופי השיקומי של החוק, ההסדר המוצע מיטיב עם הנושים מעבר לצו לשיקום כלכלי.

גם הטענה כי מבוקש לשלם במסגרת ההסדר עם כספים השייכים לקבוצת שטרית אין בכוחה למנוע את אישור ההסדר. כספים אלו מוקנים לקופה מכוח החלטות בתיק הפש"ר, ולא ניתן להרהר היום אחר הליך מימוש הדירה. העובדה כי הכספים מוקנים לקופה ובהעדר בקשה להסדר נושים כבר היו מחלוקים לנושים, מונעת את העלאות הטענה בשלב זה.

11. אשר לשאלת תום הלב, יש לבחון בזהירות טענות קבוצת שטרית לחוסר תום לבו של החייב, שעה שהם בעצמם נגועים בטעמים זרים ושיתפו פעולה עם החייב בהברחת נכסים מקופת הפש"ר. חוסר תום ליבו של החייב משתקף בעיקר בחשד כי ניהל עסקים על שם בני משפחתו, בעודו מצוי בהליך הפש"ר.

בית המשפט המחוזי, אשר היה מודע לחוסר תום ליבו של החייב, לא סבר שיש מניעה לפנות לאפיק של הסדר נושים. עמדה זו מלמדת כי אין באופן התנהלות החייב כמחסום לפניה להסדר. דווקא בבקשתו להסדר מודה החייב כי נהג שלא כדין בהליכי הפש"ר, הגדיל את התמורה המוצעת לקופה בשיעור ניכר ומבקש לשתף פעולה עם מימוש נכסיו. שעה שההסדר המוצע עצמו אינו נגוע בחוסר תום לב או הסתרת נכסים, ולאור השיקולים הנוגדים בדבר הטעמים הזרים העומדים בבסיס התנגדות קבוצת שטרית להסדר, לא מצאתי כי חוסר תום לבו של החייב בהליך הקודם מצדיקה את ביטול ההליכים.

סוף דבר

12. על כן, אני מאשר את הסדר החוב.

מוטל על החייב צו תשלומים של 24,000 ₪ לחודש החל מיום 15.2.22.

שיטרית יעקב וטל פנחס ישתפו פעולה עם עריכת שמאות לנכסים, ויתאמו תוך 7 ימים מועד לבדיקת הנכסים מול מנהלת ההסדר.

עיריית אילת תספק למנהלת ההסדר את כל המידע אודות שני הנכסים, לרבות פירוט מחזיקים והגורם שנשא בתשלום הארנונה.

הנאמנת תבהיר תוך 30 ימים את בקשותיה ביחס לבירור השאלות ביחס למימוש הנכסים.

ניתן היום, י"ג אדר א' תשפ"ב, 14 פברואר 2022, בהעדר הצדדים.