1. לפניי תביעה כספית ע"ס 21,647 ₪ שהגישה התובעת ספקית מוצרי ברזלי בניה ומנופים לנתבעת לפי בקשתה, וזאת בשנים 2019-2020 בסכום כולל של 21,647 ₪ לפי כרטסת הנהלת החשבונות שצורפה לתביעה.
2. הנתבעת לא שילמה את חובה ,חרף משלוח מכתב התראה מטעם התובעת, על כן התובעת מתבקשת לחייב את הנתבעת לשלם את סכום יתרת חובה כפי שמשתקפת בכרטסת.
3. הנתבעת טענה בכתב הגנתה ,כי היא שילמה חובה עבור שנת 2019 אלא שבשמת 2020 נתגלתה מחלוקת בינה לבין התובעת באשר 15 טון מוטות ברזל ומנוף שהזמינה לאתר העבודה שלה. הנתבעת ביקשה שהמוצרים יגיעו לשטח העבודה עד השעה 09:00 בבוקר, כמו כן ביקשה שמנוף יישלח ע"י התובעת להרמת מוטות הברזל, לטענתה היא קיבלה אישור מהעירייה לסגור את הרחוב באותו יום.

מוטות הברזל הגיעו, ללא מנוף, אשר הגיע רק בשעה 13:00 במקום 09:00, תוך השארת עובדי הנתבעת ללא עבודה במשך 4 שעות. זאת ועוד, כמות הברזלים הייתה פחותה מהכמות שהוזמנה ובמקום 15 טון סופקו 12 טונות, תוך חיוב הנתבעת ב-15 טונות, דהיינו בהפרש של 3 טונות שלא סופקו. המנוף עבד באותו יום 4 שעות ולא 08.05 שעות, דבר שהביא את הנתבעת להזמין מנוף למחרת ע"מ לעמוד בהתחייבותה מול הקבלנים.

1. הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית. בתצהיר מטעם מנהל התובעת נטען כי ביום 20.02.20 בוצעו לנתבעת 3 הזמנות מרמלה לרמת גן, הזמנה אחת עבור הובלה והזמנה עבור מנוף. מנהל הנתבע, חתם על 3 שטרי מטען, ללא סייג וטענות הנתבעת בכתב ההגנה מעולם לא הועלו על ידה. לתצהיר צורפה חשבונית 63128 מיום 26.02.20 עבור הובלה ביום 20.02.20 מרמלה לרמת גן. ההעמסה בשעה 14:10 עד השעה 14:30 והסכום 2,340 ₪. התובעת שלחה לנתבעת הודעה שלפיה הנסיעה מרמלה לרמת גן והעמסה עד שעה ופריקה עד שעה הינה בסך 2,000 ₪, השעה הראשונה וכל שעה נוספת או חלק ממנה 300 ₪ לפני מע"מ, מנהל התובעת יוסף חכים אישר זאת בהודעה חוזרת.

בתצהיר מטעם מנהל הנתבעת מר חכים נטען כי הנתבעת הזמינה מהתובעת שירות הובלות ברזל כבד עם שירות מנוף עבור יום עבודה מלא בשטח העבודה אשר לא התבצע בהתאם.

אומנם המנוף הגיע בשעה 09:00, אך הברזלים התעכבו והגיעו רק בשעה 13:00. למחרת הוזמן מנוף נוסף.

1. התקיים דיון בפני ביום 11.05.22 שבמסגרתו העידו שני הצדדים והתרשמתי מעדויותיהם, באופן בלתי אמצעי.

עדות מר אפרים גואטה מטעם התובעת

העד הסביר את ההתנהלות מול הנתבעת כדלקמן:

" שבועיים לפני ביצוע העבודה היינו בשטח, אני עם נציג הנתבעת, לא ניתן לעשות את העבודה, מאוד מסובך ולא ניתן להיכנס עם הקבלן שלו, אמר שלא ניתן.. אני נכנסתי עם האוטו שלי, הוא בא ועזר לי להכניס את המשאיות לפנים, זה משאית מיוחדת שאורך ארגז 9 מטר ופרופילים 12 מטר". העד נשאל מה המשקל שסופק וענה שהנהג הודיע לו שיש 12 או 13 טון ואי אפשר להעמיס את הכול וצריך עוד נגלה, התקשרתי לנציג חכים ואמרתי שהחומר לא עולה על המשאית, הוא אמר לי להגיע כדי לפרק את הנגלה הראשונה. העד שאל אם יש בידו מסמך העמיד על המשקל וזו תשובתו: " כרגע אין לי אבל אני יכול להציג. לא ניסינו לרמות..". הנהג יצא עם תעודת שקילה, אני לא אעשה עבירת חוק. לנהג לא יתנו לצאת מהמפעל אם הוא עם משקל יתר". העד נשאל אם ישו לו תעודת משלוח ותשובתו הייתה שזו נמצאת ברשות הנתבעת. העד לא ידע לומר אם תעודת משלוח צורפה לתיק. העד נשאל אם הוא הוצא שטר מטען. תשובת העד: " הוא הזמין לשעה 8:00 את המשאית, בשעה 7:30 הייתי שם. העד נשאל על כרטסת החשבון והתבקש להצביע על החשבוניות שבגינן מוגשת התביעה וזו תשובתו: " אני לא מבין בכרטסות, אני מנהל את החברה תשאל את מנהל החשבונות".. העד הכחיש שהמשאית הגיעה רק בשעה 13:00 " אין מצב כזה" העד עונה בתשובה לשאלה אחרת: " אני דאגתי לסגור את הרחוב כי הכניסה מאוד בעייתית. אני סיכמתי עם העירייה לסגור את הרחוב. לא הייתה הערכת זמן. אמרתי לו שיכול להיות שאוטו אחד יעמוד בפינה ולא נוכל להיכנס וזה יכול לקחת זמן וידענו את זה מזמן".

עדות מר חכים יוסף מטעם הנתבעת

לשאלת בית משפט השיב העד: " הוא עשה לי את זה בשתי הובלות, אני סיכמתי הובלה אחת. עלה לי עוד יום נוסף של מנוף, זה עולה 4500 ₪ ושעות שחיכו הפועלים לפריקת המשאית- 3 עובדים..". והוא מוסיף.. " המנוף צריך לספק לי 9 שעות עבודה מהרגע שהוא מגיע.. ". העד נשאל מדוע צריך מנוף יום שלם והוא השיב: "לא יודע". העד בהתייחסו לכרטסת טען כי מה שהוא שילם בשנת 2020 סוגר את החוב לשנת 2019, למעט יתרת חוב של 1900 ₪. העד אישר כי עלות הובלה ומנוף מרמלה לרמת גן הזמנה מס' 25405 לתאריך 19.02.20 הינה 2,000 ₪ עד שעה העמסה ושעה פריקה, כל שעה נוספת או חלק ממנה 300 ₪. יום עבודה של 9 שעות בסך של 3,300 ₪ , לפני מע"מ. העד אישר כי מיקי שלח לו הזמנה מס' 254056 ליום 19.02.20 ורושם יום עבודה עד 9 שעות 4,800 ₪ כל שעה נוספת או חלק ממנה 480 ₪. תשובת העד: אני מאשר. לעד הוצגה גרסתו שסיפקו לו פחות ממה שהזמין וכי לא רואים בהזמנת העבודה התייחסות למשקל בשני שטרי מטען זה לא מופיע ואף כתוב בשטרי מטען שהוא מאשר כי קיבל את הכול בשלמות". והוא השיב כי כן חתם וסופק לו הכול, אבל אינו מעלה טענות מול הנהג.

1. הצדדים הגישו סיכומים בכתב.

סיכומי התובעת

לטענת התובעת, הנתבעת אשר חולקת על הכרטסת יש לה טענות רק כנגד עסקה בודדת ההזמנה מיום 20.02.22, וכי יתרת החוב עמדה בדצמבר 2019 ע"ס 26,000 ₪. לטענת הנתבעת התשלומים בשנת 2020 הם לסגירת החוב של 2019, כך שלדבריו אמורה להיוותר יתרת חוב בסך 1991 ₪ ולזה כמובן שבוצעו במהלכה 6 הזמנות.

התובעת מפרטת בסיכומיה את עסקאות שנת 2020, ומגיעה לסך הכך חיובים 19,656 ₪ , באת בנוסף לסך של 1991 ₪ יתרה של חוב.

התובעת מוסיפה עוד כי ,הנתבעת אישרה תנאי התשלום וכי היא לא העלתה כל טענה בזמן אמת. הנתבעת לא הציגה כל קבלה המלמדת כי שילמה על מנוף אחר.

סיכומי הנתבעת

התובעת שלחה מנוף אך לא המוטות במשקל 15 טון אשר הגיעו לשטח רק בשעה 13:00 וגם לא מלוא הכמות שהוזמנה. הנתבעת נאלצה לשכור מנוף ולהשבית את עובדיה.

1. דיון והכרעה

כלל בהליך אזרחי כי המוציא מחברו עליו הראיה, היינו התובע נשא בנטל השכנוע לגבי כל יסודותיה העובדתיים, של עילת תביעתו. חובת ההוכחה המוטלת על בעל דין הנושא בנטל השכנוע היא עמידה ברמה של מאזן הסתברויות, על בעל דין להוכיח כי גרסתו סבירה יותר ומתקבלת על הדעת יותר מהגרסה שכנגד.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, במסמכים שצורפו ובעדויות עדי שני הצדדים הגעתי לכלל מסקנה שהתובעת הצליחה להוכיח את תביעתה חלקית. התובעת הוכיחה קיום העסקאות לפי הכרטסת שהנתבעת אינה חולקה עליהן ולא על יתרת החוב שהייתה עד סוף שנת 2019, והמחלוקת הייתה סביב עסקה מפברואר 2020. הנתבעת טענה כי ,התשלומים ששולמו מטעמה בשנת 2020 סגרו את יתרת החוב בכרטסת בשנת 2019. לטענת התובעת כפי שעולה מהכרטסת העסקאות עבור שנת 2020 מגיעות לסך של 19,656 ₪ ולזה יש להוסיף את יתרת החוב משנת 2019 בסך של 1991 ₪. עד הנתבעת לא הכחיש את העסקאות שהיו ולא את יתרת החוב עבור שנת 2020 למעט עסקה אחת מפברואר 2020. אז הוזמן מנוף ומוטות ברזל. המשאית עם המנוף הגיעה לפני שעה 09:00 עם מוטות הברזל שהיו חסרים 3 טון והמנוף הגיע באיחור, בשעה 13:00, כך שהעובדים התעכבו ושלושה עובדים היו מובטלים, הנתבעת נאלצה לשכור שירותי קבלן אחר, אך היא לא הציגה קבלה וגם לא הוכיחה ששלושה עובדים שלה היו מובטלים והכי קל היה להזמין אותם למתן עדות אך היא נמנעה מלעשות כן וזה מכרסם בגרסתה. " מעמידים בעל דין בחזקתו שלא יימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו ואם יימנע מהבאת ראיה רלוונטית שהיא בהישג ידו ואין הסבר סביר ניתן להסיק שאילו הומצאה, הראיה הייתה פועלת נגדו".

ראה ע"א 620/74 מור נ' פלונית פ"ד ל(ו) 218, ע"א 465/88 הבנק לממון נ' מתתיהו פ"ד מה(4), 657,651.

הנתבעת לא הצליחה לסתור את הרישומים בכרטסת ולא חלקה על עסקאות קודמות אחרות לא כל שכן עסקאות נוספות מפברואר 2020 כפי שמשתקפות בכרטסת. אם כן עומדת בפניי הכרטסת ללא סתירה ,והשאלה היחידה העומדת לפני להכרעה היא האם יש לחייב את הנתבעת מלא בגין עסקת פברואר 2020? המשאית עם מוטות הברזל הגיעה לפני שעה 08:00, כפי שהעיד עד הנתבעת אך הוא טען לחוסר של 3 טון, דבר שלא הוכח לא בתעודות משלוח, לא בתעודות שקילה ולא במפרט של הכמות שסופקה אורך ועובי. אכן המנוף איחר לבוא כארבע שעות ואין לחייב את הנתבעת עבור המנוף בשעות אלו, כך שאני סבור כי יש לגרוע מעלות יום עבודה מלא של 9 שעות בסך של 4,800 ₪ מחצית מהסכום הזה כזיכוי לנתבעת, דהיינו סך של 2,400 ₪. כאמור הטענה של הזדקקות לשירותי קבלן הובלה אחר לא הוכחה ע"י הנתבעת. הנתבעת לא הגישה תביעה שכנגד כך שלא אוכל להתייחס לנזקים שלטענתה נגרמו לה מול המזמינים ולנוכח אי זימון עדים אלה להעיד מטעמה.

אם כך מצאתי כי גרסת התובעת סבירה יותר ומקובלת על הדעת יותר מגרסת הנתבעת ואני מעדיף אותה על גרסת הנתבעת.

1. סוף דבר

אשר על כן אני מקבל את התביעה חלקית בסכום התביעה בניכוי של 2,400 ₪ , דהיינו סך של 19,247 ₪ , בתוספת החזר אגרה בסך של 760 ₪ ושכ"ט עו"ד סך של 3,000 ₪.

הסכומים ישולמו ע"י הנתבעת לתובעת בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד יום תשלומם המלא בפעול.

המזכירות תמציא העתק פסק דין זה לצדדים.

ניתן היום, כ"א שבט תשפ"ג, 12 פברואר 2023, בהעדר הצדדים.