לפניי בקשה מטעם הנתבע (בהסכמה מדווחת של התובעת) להתיר לו משלוח הודעה לצד שלישי לאביו ולסוכן הביטוח הרלוונטי.

הבקשה נדחית.

מדובר בתביעה כספית ע"ס 4,750 ₪ בסדר דין מהיר, שעניינה חוב נטען של פרמיה (דמי ביטוח) של הנתבע לתובעת, במסגרת פוליסת ביטוח רכב שהוציאה התובעת לנתבע, ושבוטלה במהלך תקופת הביטוח בה עקב אי תשלום דמי הביטוח.

הנתבע מכחיש, למעשה, בכתב הגנתו כל עילה ויריבות מולו, וטוען להגנתו כי הוא כלל לא ביקש דבר מהתובעת ואינו חייב לה דבר, ומי שפעל בשמו לכאורה הוא אביו אל מול סוכן הביטוח, וגם אביו רק התעניין באפשרות הביטוח ולא נתן אישורו בסופו של דבר לביטוח, עקב מחירו הגבוה.

לא מצאתי להתיר משלוח הודעה לצד שלישי, בשל אלה:

• הנתבע ממילא כופר באופן גורף בכל חוב, עילה ויריבות. ואין זה תפקידו של הנתבע להציב מול התובעת חייב חלופי אפשרי (אביו). יוער כי לכתב ההגנה אף צורף מכתב של האב, שבו הוא מבקש במפורש מב"כ התובעת להפנות את התביעה נגדו ולהסירה מבנו הנתבע.
• מאחר שהתובעת נמנעה מלתבוע את האב (למרות שלכאורה ידעה על רצונו להיתבע במקום בנו), הרי שבכך היא (ולא הנתבע) נוטלת סיכון, כי במידה שאמנם יוכח שהאב פעל שלא בשליחות בנו, כי אז אפשר שהתביעה תידחה כנגד הבן.
• בנסיבות ולאור סכום התביעה הנמוך, אני סבור שהיעתרות לבקשה צפויה לסבך ולהאריך את ההליכים בתיק (ודאי תגרום לדחיית מועד הדיון הקבוע כעת ליום 4.5.21), באופן חסר פרופורציה לתביעה.
• על פניו ומאחר שסוכן הביטוח משמש עפ"י דין כשלוח של המבטחת התובעת, הרי שאם יתברר במסגרת היחסים שבין התובעת לבין הנתבע (המבוטח) שהסוכן פעל שלא כשורה כלפי הנתבע, הרי שהדבר ממילא צפוי לכאורה לפעול לחובת התובעת, ולשם כך אין צורך גם בחזית של הודעה לצד שלישי.
• פתיחת החזית בין הבן לאב נראית לי בלתי רצויה, לאור יחסי המשפחה, כאשר מעבר לכך גם כאן, אם יתברר שהאב פעל שלא בשליחות בנו, הרי שממילא ולכאורה התביעה אמורה להידחות נגד הבן, ואם יתברר כי האב כן פעל בשליחות בנו, נראה שבמקרה כזה לא תיתכן עילת שיפוי של הודעה לצד שלישי
• ומכאן שההליך נגד האב נדמה כמיותר, מעבר למסרבל.

כמובן שרצוי ומצופה שסוכן הביטוח והאב יוזמנו גם הם כעדים, לצד עובד/ת מוסמכים מטעם התובעת, לצורך בירור המחלוקות העולות מכתבי הטענות.

ניתנה היום, כ"ו אדר תשפ"א, 10 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.