בקשה משותפת של בעלי הדין להסתלקות מהבקשה לאישור תביעה ייצוגית.

כללי:

הבקשה להכיר בתביעה כתביעה ייצוגית:

1. הנתבעת מתמחה בייבוא שיש, גרניט, ומגוון מוצרים משלימים, דוגמת חומרי איטום (סילרים) חומרי ציפוי (ווקס), צבעים ועוד.
2. ביום 22.10.20 רכש התובע מאת הנתבעת שני מוצרים ששמותיהם טנקס נרופלוס שחור 1 ליטר וטנקס צבע שחור חדש 75 מ"ל, עליהם שילם את הסך 279 ₪ כולל מע"מ.
3. לטענת התובע, על גבי המוצרים שקנה לא היו סימונים בעברית אשר חייבים היו להיות על גבי אריזות המוצרים, דבר שהיה בניגוד להוראות חוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981 וצו הגנת הצרכן (סימון טובין), תשמ"ג-1983.
4. התובע לא פנה לנתבעת בדרישה לסמן את המוצרים, אלא פנה מיד לבית המשפט ביום 2.11.20 והגיש תביעה נגד הנתבעת בגין אי סימון המוצר בשפה בעברית, והגיש בקשה להכיר בתביעתו כתביעה ייצוגית.

הבקשה להסתלקות:

1. הבקשה להכיר בתביעה כתביעה ייצוגית נשלחה לתגובת הנתבעת.
2. ביום 21.1.21 הגישו ב"כ הצדדים בקשה משותפת ומוסכמת להסתלקות, שעיקריה הם כדלקמן:
3. בכפוף לאישור הבקשה, המבקש יסתלק מתביעתו ומבקשת האישור, באופן שתביעתו האישית תידחה ובקשת האישור תימחק, ללא צו להוצאות;
4. הנתבעת מתחייבת למלא אחר הוראות חוק הגנת הצרכן וצו הגנת הצרכן, ובכלל זה חובת קיום הוראות חובת הסימון בעברית בכל הנוגע לטובין;
5. נוכח הגשת הבקשה והתוצאה לטובת כל חברי הקבוצה, הצדדים ממליצים שהנתבעת תשלם לתובע גמול בסך 2,000 ₪ ושכ"ט לב"כ התובע בסך 10,000 ₪ בתוספת מע"מ ב-4 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, כאשר תשלום ראשון ישולם בתוך 15 יום מיום מתן פסק הדין המאשר את בקשת ההסתלקות כאמור. תשלומים שלישי עד רביעי בתוך 30 יום מהיום שקדם להם.
6. בכפוף להחלטת בית המשפט, הנתבעת תשפה את התובע על סכום האגרה ששילם בעד חלקה הראשון של האגרה בסך 3,048 ₪.
7. בנסיבות העניין בהן הנתבעת תיקנה את דרכיה, סכומי הגמול הינם סבירים;
8. בנסיבות העניין אין צורך למנות מייצג או ב"כ חילופי בהתאם לסעיף 16(ד)(1) לחוק תובענות ייצוגיות;
9. בהתאם להוראות תקנה 7א(4)(א) לתקנות בית המשפט (אגרות), ה'תשס"ז-2007, (להלן-"תקנות האגרות") וכי בית המשפט יפטור אותה מתשלום החלק השני של האגרה.
10. בקשת ההסתלקות המוסכמת נשלחה ליועץ המשפטי לממשלה אשר נתן את חוות דעתו. בסיכום חוות דעתו לא התייחס היועהמ"ש לבקשת ההסתלקות, אלא לבקשה לפטור מתשלום המחצית השנייה של האגרה.
11. ב"כ הנתבעת הגיב לתגובת היועהמ"ש בכך שהוא מבקש לסיים את העניין בסכומים שהסכים לשלם, ולא מעבר לכך. ב"כ התובע התייחס תגובתו לדברי היועהמ"ש בעיקר לנושא של הפטור מאגרה.

דיון ומסקנות:

התגמול לתובע ושכ"ט עו"ד:

1. הבקשה להכיר בתובענה הייצוגית השיגה את מטרתה, והנתבעת התחייבה לשמור על הוראות חוק הגנת הצרכן וצו הגנת הצרכן לעניין הכיתוב בעברית על גבי האריזה. בכך הופקה תועלת לחברי הקבוצה.
2. רצונה של הנתבעת לסיים את ההליכים בתשלום סכומים עליהם הסכימו הצדדים, גם הוא מהווה חלק חשוב בהחלטה לאשר את ההסתלקות המתוגמלת.
3. העובדה שהיועהמ"ש לא מצא לנכון להתנגד בסיכומיו לאישור התגמול עליו הסכימו הצדדים, מהווה גורם כבד משקל באישור בקשת ההסתלקות.
4. לאור האמור לעיל, אני מאשר את בקשת ההסתלקות והתגמול עליו הסכימו הצדדים, לרבות שכ"ט עו"ד ושיפוי התובע בסכום המחצית הראשונה של האגרה.

בקשת הפטור מתשלום המחצית השנייה של האגרה:

1. תשלום המחצית השנייה של האגרה הינו אינטרס של המדינה, ולכן התנגד היועהמ"ש לפטור מתשלום זה, מהסיבות המנויות בסעיף 19 לעמדת היועהמ"ש.
2. סבור אני שהנימוקים המיוחדים להיעתר לבקשה לפטור מתשלום המחצית השנייה של האגרה הינם כדלקמן:
3. יישוב המחלוקת השיג תועלת ציבורית שהנתבעת אכן תסמן את המוצרים שמכרה בסימון על פי חוק הגנת הצרכן. דבר זה יש בו תועלת רבה לכלל הצרכנים;
4. בית המשפט לא השקיע משאבים רבים בניהול ההליך עד לשלב שבו הסתיים. הצדדים סיימו את ההליך מיד לאחר הגשת התביעה ובלי שהנתבעת הגישה את תשובתה לבקשה להכיר בתביעה כתביעה ייצוגית. בית המשפט נתן החלטות לתגובות, ולא דן בגופה של הבקשה להכיר בתביעה כתביעה ייצוגית, ולא קיים כל דיון פרונטלי בבית המשפט.
5. יחד עם זאת, יש להניח שאם התובע היה פונה את הנתבעת ומסב את תשומת ליבה לחובת סימון המוצרים לעברית, ניתן היה להשיג את תוצאת ההליך שבפני גם ללא הגשת התביעה הייצוגית (סעיף 6 לתגובת היועץ המשפטי לממשלה).

סוף דבר:

לאור כל האמור לעיל, תוצאת פסק הדין הינה כדלקמן:

1. תביעתו האישית של התובעת נדחית, ובקשתו לאישור התביעה כתביעה ייצוגית נדחית גם היא, ללא צו להוצאות;
2. רשמתי בפני את התחייבות הנתבעת למלא אחר הוראות חוק הגנת הצרכן וצו הגנת הצרכן, ובכלל זה חובת קיום הוראות חובת הסימון בעברית בכל הנוגע לטובין;
3. הנתבעת תשלם לתובע גמול בסך 2,000 ₪ בתוך 30 יום מהיום;
4. הנתבעת תשלם לב"כ התובע שכ"ט בסך 10,000 ₪ בתוספת מע"מ ב-4 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, כאשר תשלום ראשון ישולם בתוך 15 יום מיום מתן פסק הדין תשלום שני ישולם בתוך 30 יום מהתשלום הראשון, תשלום שלישי ישולם בתוך 30 יום מהתשלום השני והתשלום הרביעי ישולם בתוך 30 יום מהתשלום השלישי;
5. הנתבעת תשפה את התובע על סכום האגרה ששילם בעד חלקה הראשון של האגרה בסך 3,048 ₪. סכום זה ישולם בתוך 90 יום מהיום;
6. בנסיבות העניין אין צורך למנות מייצג או ב"כ חילופי בהתאם לסעיף 16(ד)(1) לחוק תובענות ייצוגיות;
7. לאור התוצאה בה הסתיימה התביעה ולאור העובדה שהתובע לא פנה לנתבעת לפני הגשת התביעה, ניתן לתובע פטור מתשלום מחצית של המחצית השנייה של האגרה. לאור זאת על התובע לשלם בנוסף למחצית הראשונה של האגרה עוד רבע מסכום האגרה המלאה.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים ולגורמים המנויים בתקנה 11(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010.

ניתן היום, י' תמוז תשפ"א, 20 יוני 2021, בהעדר הצדדים.