לפניי בקשה מיום 22.4.21 אשר הוגשה מטעם התובעת לביטול מחיקה מיום 25.3.21 של התביעה מחוסר מעש ולמתן פס"ד בהיעדר בקשת רשות להתגונן.

לאחר עיון בבקשה ובקיים בתיק - הבקשה נדחית.

אפשרות ביטולה של מחיקת תביעה מחוסר מעש מוסדרת כיום בתקנה 45(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018 (להלן – "התקנות"), שזו לשונה:

"(ג) בעל דין רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לביטול המחיקה המינהלית בתוך ארבעה עשר ימים מעת שהומצאה לו הודעת המחיקה ובית המשפט רשאי לבטלה מטעמים מיוחדים".

בנוסף לדין מיוחד זה, יש להזכיר את הדין הכללי שחל על כל בקשה בכתב עפ"י התקנות, ולפיו יש לצרף "לבקשה תצהיר לשם אימות העובדות שביסודה" וכן "אסמכתאות" [תקנה 50(1) לתקנות).

אולם הבקשה שבנדון אינה מקיימת אחר דרישות הדינים הללו, כמפורט להלן:

• אומנם לבקשה צורפו, בין היתר, שני תצהירים של השליחים המוסרים, אך הבקשה נעדרת תצהיר לתמיכה בעובדות הנטענות בסעיף 1+2 לבקשה.
• אומנם צורפו לבקשה אסמכתאות, אך הבקשה נעדרת אסמכתאות לתמיכה בכתוב בסעיף 1 לבקשה.
• התובעת לא מציינת באיזה מועד בדיוק נודע לה על מחיקת התביעה מחוסר מעש, אלא טוענת בסעיף 1 לבקשה כי "בימים אלה" נודע לה על מחיקת התביעה מחוסר מעש. משכך, לא נטען ולא הוכח כי הבקשה הוגשה במועד החוקי הנ"ל.
• לא הוגשה בקשה כדין להארכת המועד החוקי הנ"ל.
• לא נטען ולא הוכח כי קיימים "טעמים מיוחדים" שמצדיקים את חוסר המעש בתיק.
• התובעת אומנם מתנצלת על חוסר המעש שנעשה מצידה מיום הגשת התביעה ועד ליום הגשת הבקשה מושא החלטה זו במשך מספר רב של חודשים. עם זאת, לא ראוי שהתובעת תבקש למחול לה על מחדלה, ובאותה הנשימה תבקש להחמיר עם הנתבע על מחדלו הנטען ולתת כנגדו פס"ד בהיעדר הגנה.

ניתנה היום, י' אייר תשפ"א, 22 אפריל 2021, בהעדר הצדדים.