בהמשך לדיון מהיום, ולאחר שבחנתי את הבקשה לעיכוב הליכים ואת התגובה לה, ולאור טיעוני הצדדים כפי שהובאו בדיון היום, מצאתי כי לא נכון יהיה לעכב את ההליכים בתיק עד להכרעה בתיק 4876-10-19 בבית משפט השלום בהרצליה (להלן: "התיק הנוסף").

התובעים אינם צריכים לכרוך את תביעתם עם התיק הנוסף שהוגש על ידי קבוצת נוסעים נוספת, ולהמתין לתוצאותיו רק מאחר וביק הנוסף מתנהל הליך ארוך ומורכב שטרם הסתיים.

זכותם של התובעים לקבל את יומם במסגרת התביעה הקטנה, וככל והנתבעת סבורה כי יש מקום לאחד את הדיונים בין שתי הערכאות, עליה לפעול על פי הוראות הדין בענין זה. עיכוב הליכים יהווה פגיעה שלא כדין בתובעים אשר מבקשים ניהול הליך וזריז של התביעה הקטנה שהוגשה.

חרף מאמצי מותב זה בדיון היום לנסות ולקרב בין הצדדים, הדבר לא צלח, ולפיכך בהתאם להחלטה מיום 24.1.21, אשר קבעה כי החלטה בענין עיכוב ההליכים תינתן בדיון, הרי שאני מוצא להכריע כעת כי כף המאזנים נוטה לטובת התובעים בשלב זה, כך שיש לאפשר את יומם בבית המשפט.

לפיכך אני מורה כי התביעה הקטנה תמשיך ותתנהל בפניי, ללא קשר להליך בתיק הנוסף, וככל והצדדים יקדמו את ההליך שם, צפוי כי הדבר יסייע גם להליך פה.

לפיכך אני מורה על זימון הצדדים לדיון נוסף בפניי ליום 17.10.21 בשעה 14:00.

לדיון זה יזמנו הצדדים את כל עדיהם, וכאמור בהחלטה מהדיון היום, תינתן אפשרות להיוועדות חזותית. מאחר והבינותי כי חלק מעדי הנתבעת אינם דוברי עברית, הרי שעל הנתבעת לדאוג למתורגמן, גם אם מדובר בשפה האנגלית על מנת להקל על ניהול הדיון והבנת העדות (שיתכן ותכלול מונחים מקצועיים לא רגילים).

אני שב ומציע לצדדים לנסות ולהידבר, ככל וניתן יהיה לקדם פשרה לאור ההתקדמות בתיק הנוסף.

ניתנה היום, כ' אייר תשפ"א, 02 מאי 2021, בהעדר הצדדים.