עניינה של תובענה זו תאונת דרכים מיום 12.8.20.

בדיעבד ולאחר שמיעת עדויות הנהגים ועדת התובעת מצאתי כי לא היתה מחלוקת באשר לנתיבים בהם נסעו הצדדים. רכב התובעת נסע בנתיב הימני מבין שניים הפונים שמאלה ורכב הנתבעים נסע בנתיב לימינו אשר ממנו ניתן להמשיך ישר בלבד.

לא היתה מחלוקת כי נהגת התובעת ביקשה לפנות שמאלה.

שוכנעתי כי הנתבע 1 הכיר את הדרך היה בנתיב שנסע ישר ובכוונתו היה להמשיך ישר וזאת חרף טענת התובעת כי ביקש לסטות שמאלה.

כל אחד מהצדדים טען כי הצד שכנגד סטה לכיוונו.

לא היתה מחלוקת באשר למוקדי הנזק כאשר רכב הנתבעים כבר היה לפני רכב התובעת. נזקו של רכב הנתבעים בדופן שמאלי אחורי בעוד רכב התובעת ניזוק בדופן ימני קדמי. אני דוחה את טענת הנתבעים כי אין המדובר בדופן.

התאונה יכולה היתה להתרחש הן על פי גרסת נהגת התובעת והן על פי גרסת הנתבע 1 ועל כן אני מוצאת כי גרסאות הצדדים מאיינות האחת את השנייה וממילא כי אין להעדיף אחת על פני האחרת.

התביעה נדחית. בנסיבות כל צד ישא בעלות עדיו והוצאותיו.

זכות ערעור, תוך 60 ימים, לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד.

ניתן היום, כ"ז אדר ב' תשפ"ב, 30 מרץ 2022, בהעדר הצדדים.