11 אפריל 2021

לפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 2.9.20 (להלן: "הוועדה") בנוגע לטענות המערערת לפגיעה בעבודה בכתף ימין.

רקע עובדתי

1. המערערת, פסיכולוגית ילידת 1954, הוכרה על-ידי המשיב כנפגעת עבודה בגין פגיעה בכף רגל שמאל כתוצאה מתאונת דרכים מיום 5.6.19 (להלן: "התאונה"). וכך נכתב במכתב ההכרה של המשיב: "הפגימות שהוכרו כתוצאה מהתאונה: חבלה בכף רגל שמאל".
2. ועדה מדרג ראשון התכנסה ביום 20.4.20 (להלן: "הדרג הראשון") ודחתה את טענת המערערת ביחס לנכות בכתף ימין תוך שהיא שוללת קשר סיבתי בין הליקוי לתאונה.
3. המערערת הגישה ערר על החלטת הדרג הראשון והוועדה לעררים התכנסה ביום 5.8.20 ושמעה את טענות המערערת ובא-כוחה.
4. ביום 13.8.20 זומנה לדיון נוסף לפני הוועדה וכן נמסר לה פרוטוקול הדיון מיום 5.8.20, בו נכתב כדלקמן:

"התיק מוחזר לפקיד תביעות.

1. ע"מ שתבדוק לאור מנגנון התאונה שבחדר מיון נכתב בקימנטיקה קלה איך מוסבר הפגיעה ברגל ובכתף ומה משתי הבעיות הוכרו? האם גם כף רגל שמאל וגם כתף ימין?

יש להמציא לפקיד תביעות את כל הצילומים והמסמכים הרפואיים כולל אלה שקדמו לתאונה הנוכחית.

מסקנות

הוועדה מבקשת להחזיר תיק לפקיד תביעות ע"מ שיקבע את מנגנון הפגיעה ואילו פגימות הוכרו כתוצאה מהתאונה שבנדון".

על רקע דברים אלה פנתה המערערת למשיב מספר פעמים, בשאלה מדוע הוזמנה בשנית ובפני מי היא צפויה לעמוד.

1. ד"ר ארסבן ניסח את התשובה שלהלן מטעם המשיב, ביום 20.8.20:

"קראתי את מכתב עו"ד גיא כהן מיום 20.8.20 אכן בוועדה הוסבר ש US מלפני תאונה מצא שלא היה קרע בכתף ואחרי התאונה יש קרע בגיד SSP.

העו"ד לא הזכיר שהיתה תאונה נוספת מלפני תאונה נדונה אז נפלה במדרגות נחבלה בחלקי גופה. אז בוצע US של הכתף.

הועדה לאחר עיון במסמכים רפואיים, נוכחה לדעת על תאונה קודמת לכן ביקשה בדיקת פקיד תביעות לענין הכרה בכתף."

1. ביום 2.9.20 הגיעה המערערת לדיון בפני הוועדה. באותו מועד מסרה לה מזכירת הוועדה החלטה של פקיד תביעות הנושאת תאריך 6.8.20 הדוחה את טענותיה בעניין הכתף. זאת, בהתבסס על חוות דעתו של ד"ר מיכאל רום, יועץ לפקיד התביעות, מאותו יום (להלן: "מכתב הפקיד", "חוות דעת ד"ר רום", בהתאמה, וביחד "החומרים הרפואיים החדשים"). וזו לשון מכתב פקיד התביעות מיום 6.8.20:

"הריני להודיעך כי תביעתך שבנדון אושרה ביום 10.11.19 בגין חבלה בכף רגל שמאל.

יחד עם זאת, בהתאם לחוות דעת רופא המוסד, עליי לדחות את האבחנות בין כתף ימין, שאינן קשורות לתנאי עבודתך/לפגיעה שבנידון.

לתשומת ליבך הרשות בידך הגיש תובענה על החלטה זו.

...

מצ"ב חוו"ד רופא מוסד".

המערערת ובא-כוחה התייצבו לפני הוועדה וטענו טענותיהם, אשר יפורטו בהמשך בהרחבה, בין השאר בעניין המכתב שנמסר לידיהם.

1. בהחלטת הוועדה נכתב כך:

"הוועדה האזינה לבא כח התובע ועיינה בחוו"ד פקיד תביעות ומכתב הדחייה ומסכימה עם פקיד התביעות ומפנה את התובעת לבית הדין כנדרש על פי מכתב הדחייה."

מכאן הערעור.

טענות הצדדים

1. לטענת המערערת, היה על הוועדה, לכל הפחות, לנמק החלטתה לקבל את מכתב הפקיד ולדחות את טענותיה, תוך התייחסות לחוות הדעת של ד"ר רון ארבל אשר צירפה מטעמה, לפיה קיים קשר סיבתי בין התאונה לפגיעה בכתף. המערערת תהתה כיצד ייתכן שבעקבות ערר שלה עניינה הוחזר לפקיד תביעות, ומדוע על אף מכתבו, זומנה לוועדה. לטענתה, שיקולים זרים הנחו את הוועדה בהתנהלותה זו, ועל כן דין ההחלטה להתבטל תוך שבית הדין קובע קיומו של קשר סיבתי בין הכתף לתאונה.

לאחר שוועדה מדרג ראשון דחתה את טענת המערערת בדבר קשר סיבתי לתאונה, ברי כי הוועדה הרפואית הייתה מוסמכת, ואף מחויבת, לדון בערר ולהכריע בשאלת הקשר הסיבתי. אף אם תתקבל טענת המשיב לפיה רשאית הייתה הוועדה לפנות לפקיד תביעות, פקיד התביעות חרג מסמכותו שכן פנה וקיבל חוות דעת רפואית נוספת העוסקת בקשר הסיבתי, באופן המשמיט לכאורה את הבסיס תחת סמכות הוועדה להכריע בנושא לשמו התכנסה מלכתחילה. הוועדה טעתה כאשר קיבלה את חוות דעת ד"ר רום ומכתב הפקיד, במקום להפעיל סמכותה. הוועדה טעתה עוד משלא נימקה החלטתה, בין השאר הואיל ואין בחוות דעת ד"ר רום התייחסות למסמכים שהמערערת הגישה לוועדה כגון בדיקות אולטרה סאונד לפני ואחרי התאונה, המעידים על שינוי במצב הכתף.

1. לטענתו של המשיב, הייתה הוועדה רשאית להפנות את התיק לפקיד התביעות לבירור ההכרה בפגימה הנדונה, זאת מכוח תקנות 30(א) ו- 30(ב) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגע עבודה), התשט"ז – 1956 (להלן: "התקנות"). לשיטתו, הפקיד ערך חקירה בהתאם להוראות הוועדה. כן טוען המשיב, כי הואיל ומכתבו של פקיד התביעות ניתן כדין אין מקום להוציאו מתיקה של המערערת. אם המערערת מבקשת לחלוק על האמור במכתב עליה לפנות בהליך של תביעה, אשר אף מיטיב עם המערערת שעה שהוא מאפשר מינוי מומחים, לעומת הליך של ערעור.

לא נפל פגם בהעדר הנמקת הוועדה ביחס למכתב פקיד התביעות, לאור עב"ל (ארצי) 36202-03-12 המל"ל - חנה נוראל (28.1.14) (להלן: "עניין נוראל"). בפסק דין זה נקבע, כי שעה שיש החלטה של פקיד התביעות שלא להכיר בפגימה מסוימת, מנועה הוועדה מלקיים דיון הסותר את החלטתו, והסמכות לבקר החלטה זו מסורה לבית הדין בלבד.

דיון והכרעה

1. בהתאם לסעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995, מוסמך בית הדין לדון בערעור על החלטה של הועדה הרפואית לעררים בשאלות משפטיות בלבד. בית הדין נדרש לבחון אם טעתה הוועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים, או התעלמה מהוראה המחייבת אותה.

ראו:עב"ל (ארצי) 10014/98 יצחק הוד – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד, 213.

1. אשר לחובת ההנמקה של הוועדה נקבע בפסיקת בתי הדין לעבודה, כי בהיותה גוף מעין שיפוטי מוטלת עליה חובה לנמק את החלטתה באופן המאפשר, גם למי שאינו עוסק ברפואה, להתחקות אחר הלך מחשבתה ואחר תקינות הפרשנות שהעניקה להוראות החוק (דב"ע נד/ 154 -0 לבל - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כז 474; דב"ע שם/01-1318 עטיה – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טו, 60). כמו כן ראוי, שהחלטת הוועדה תהא ברורה ללא צורך בפרשנות או בהסקת מסקנות (עב"ל 10082/97 שלמה שיה – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד, 188).
2. בענייננו, לאחר עיון במסמכים שבתיק ושקילת טענות הצדדים, מצאתי כי דין הערעור להתקבל.
3. הוועדה התכנסה תחילה ביום 5.8.20 והאזינה לדברי המערערת ובא כוחה, וכך נרשמו הדברים:

"לקוח: בגלל הבעיות בכתף יש קרע בגיד שלא מתאחה קיבלתי שתי זריקות קורטיזון לא יכול לכתוב או להקליד על המחשב איך שמזיזה יד לא יכולה לבשל מתקשה להתרחץ יד דומיננטית ימין וזו היד הפגועה.

עורך דין: מעררים על כך שהוועדה דרג א קבעה שקרע בכתף וקרע בשריר בייצפס לא קשור לתאונה וקיבלה רק 10% רק על הרגל.

הועדה כותבת טענה שב- 28.3.2019 הרופא כותב שאולטרסאונד היה תקין. הבאתי גם אולטרסאונד מתאריך 21.2.2019 שהוא תקין הבדיקה תקינה."

הוועדה ערכה למערערת בדיקה קלינית כדלקמן:

"בבדיקה: קרע בשריר ביצפס כח גס 5/5 פיסוק 100 מעלות דו"צ כיפוף קדמי 90 מעלות דו"צ כיפוף אחורי 60 מעלות כשגפה צמודה לגוף סיבוב חיצוני 20 מעלות סיבוב פנימי 100 מעלות כשגפה בפיסוק סיבוב חיצוני ופנימי 90 מעלות תפיים יציבות מבחן ניר והובקינס ואובריין שליליים."

מיד לאחר מכן, הוסיפה וכתבה הוועדה בפרוטקול, בהיעדר המערערת, כדלקמן:

"הוועדה עיינה בדוח מיון מיום התאונה ובתיק התובעת:

התיק מוחזר לפקיד תביעות.

1. ע"מ שתבדוק לאור מנגנון התאונה שבחדר מיון נכתב בקימנטיקה קלה איך מוסבר הפגיעה ברגל ובכתף ומה משתי הבעיות הוכרו? האם גם כף רגל שמאל וגם כתף ימין?

יש להמציא לפקיד תביעות את כל הצילומים והמסממכים הרפואיים כולל אלה שקדמו לתאונה הנוכחית.

מסקנות

הוועדה מבקשת להחזיר תיק לפקיד תביעות ע"מ שיקבע את מנגנון הפגיעה ואילו פגימות הוכרו כתוצאה מהתאונה שבנדון.

החלטה

הדיון נעצר עקב בירור עובדתי, אישור פקיד תביעות להכרה נוספת. נימוק: מהו מנגנון הפגיעה? אלו פגימות הוכרו כתוצאה מהתאונה שבנדון?"

1. בפרוטוקול מיום 2.9.20 נרשמו דברי ב"כ המערערת כדלקמן:

"2.9.2020 וועדה עם נוכחות לקוח לעו"ד

היינו בועדה ב 5.8 בועדה מדרג א' הוועדה קבעה כי אין קשר בין הפגיעה בכתף לתאונה ועל כך הוגש הערר, בערר הוכחנו לוועדה כי לפני התאונה ה US שבוצע היה תקין ואילו US לאחר התאונה מראה קרע ופגיעה בביספס, באופן מפתיע חזר התיק מהוועדה לעררים לפקיד תביעות משהו שאינו מובן ואינו תקין, ברגע בוועדה מדרג א' קבעה כי אין קשר על הוועדה לעררים לקבוע אחד מ 2 או קשר סיבתי או כי אין קשר סיבתי, שהרי אם פקיד התביעות מחליט כי אין קשר שהרי יש לפנות לבית הדין ואין צורך לוועדה לעררים, ברגע בוועדה לעררים דנה אין לפקיד התביעות מקום לתת החלטה. במכתב התייחסות של ד"ר ארסבן היתה התייחסות ל 2 הדברים: 1 בא כח העוררת לא ציין בפני הוועדה כי היתה תאונה נוספת טרם התאונה הנידונה – תשובתי היא כי כל תיקה הרפואי עמד בפני 2 הוועדות, הוועדה מדרג א' דנה בכאבים שהיו לה טרם נשוא הערר וציינה זו בפרוטוקול, גם בוועדה הקודמת לא הסתירה התובעת כי היתה תאונה קודמת, לא רלבנטי העבר מאחר ועל פי ה US לא היה קרע טרם התאונה ולאחר התאונה יש קרע ועוד מציינים כי הממצא מתאים לקרע לאחר החבלה, לאחר התאונה העוררת לא עברה שום תאונה נוספת ולכן יש לייחס את הקרע בכתף רק לנשוא הערר – ולקבל את הערר ולקבוע כי הנזק בכתף הינו עקב התאונה.

קיבלתי רק כעת לפני הוועדה את התייחסות פקיד התביעות וזה אינו תקין בנוסף המסמך הינו שגוי שכן כבר בראשיתו נרשם כי בוועדת העררים מיום 5.8. טענה חדשה וזה אינו נכון שכן הועלו לדרג א', אם מכתב זה היה בידינו היינו פונים כבר לבית הדין – המכתב שהמציאו לנו בעצם מייתר את הוועדה הנוכחית."

בפרק המסקנות נוספו, כאמור, הדברים שלהלן:

"2.9.2020 סיכום דיון

הוועדה האזינה לבא כח התובע ועיינה בחוו"ד פקיד תביעות ומכתב הדחייה ומסכימה עם פקיד התביעות ומפנה את התובעת לבית הדין כנדרש על פי מכתב הדחייה."

1. המערערת עמדה על בירור טענותיה בעניין התנהלות הוועדה במסגרת ערעור על החלטתה, ולא באמצעות תביעה. ואכן, צודקת המערערת בטענתה כי נפלה טעות בהתנהלות הוועדה, ובפרט באופן בו התייחסה למכתב פקיד התביעות. ואפרט.
2. לא אחת נפסק, כי על מבוטח לבחור את המסלול בו הוא מתמודד עם קביעות פקיד התביעות, באמצעות ערר או תביעה. לא ניתן לפעול בשני הערוצים בו זמנית. כך נפסק, בין היתר בעב"ל (ארצי) 26359-03-15 פרידמן - המוסד לביטוח לאומי (9.11.16); עב"ל (ארצי) 24864-10-14 מאיר יעיש זוהר - המוסד לביטוח לאומי (9.7.2015). פשיטא, כי עקרון זה חל באופן שווה גם על המשיב, שאף הוא אינו יכול לעבור בין המסלולים.
3. מפניית הוועדה לעררים לפקיד התביעה מיום 2.9.20 עולה, כי מטרתה של הפנייה בקשת מכתב הכרה מתוקן, וכלשונה: "הוועדה מבקשת להחזיר תיק לפקיד תביעות ע"מ שיקבע את מנגנון הפגיעה ואילו פגימות הוכרו כתוצאה מהתאונה שבנדון". מכתב ההכרה המקורי, מיום 10.11.19, התייחס רק לכף רגל שמאל ולא דחה מפורשות את הקשר הסיבתי בין התאונה לליקוי בכתף ימין. מאחר שהמערערת בחרה לטעון בעניין כתף ימין לפני הוועדה, לפקיד התביעות כלל לא הייתה סמכות לדון בהכרה בכתף ימין בשלב זה של ההליך. סמכות זו למעשה פגה לאחר שהמערערת בחרה לטעון לפני הוועדה להכרה בקשר סיבתי, בנושא שלא נדון על-ידי פקיד התביעות. לאור בחירה זו של המערערת היה על הוועדה לשקול ולהכריע האם המערערת נפגעה בכתף בתאונה, אם לאו. הוועדה לא הייתה רשאית להתנער מחובתה זו ולפנות את השאלה לפקיד התביעות.
4. צודק המשיב בטענתו, כי לוועדה נתונה סמכות לפנות לפקיד תביעות בהתאם לתקנה 30 לתקנות, במקרה הצורך. עם זאת, מטרתה של הפנייה מוגבלת, בהתאם לסעיף, למקרים בהם מתעורר צורך בחקירה. במקרה זה לא התבקשה חקירה וההשלמות שביקשה הוועדה היו ממילא תחת ידיה או בסמכותה לקבוע, בהתאם לחומר הרפואי בתיק. די היה בכך שהוועדה תזמין את תיקה הרפואי המלא של המערערת כדי לקבל מענה לשאלותיה ולהכריע, בהתאם לשיקול דעתה הרפואי, בנושאים שהפנתה לפקיד התביעות.
5. מכל מקום, אף אם פנייתה של הוועדה לפקיד התביעות הייתה במטרה לפעול לפי תקנה 30 לתקנות, לאחר שקיבלה לידיה את המסמכים הרפואיים המלאים בעניינה של המערערת לא הייתה הוועדה רשאית להשתחרר מחובתה להפעיל סמכותה המקצועית ולדון בדברים לגופם.
6. אף ההפנייה לפסק הדין בעניין נוראל אין בו כדי לסייע למשיב. בפסק דין זה, נסקרה הפסיקה אשר במרוצת השנים הדגישה את החשיבות של בחירת מסלול אחד, במטרה להימנע מעקיפת החלטות של ועדות ויצירת יתרון בלתי הוגן. דברים אלה יפים גם להתנהלות הוועדות עצמן אל מול מבוטחים. לא ניתן להשלים עם מצב בו ועדה לעררים נותנת למעשה עדיפות לפקיד התביעות על פני המערערת תוך כדי הדיון לפניה, ומאפשרת לו לערוך "מקצה שיפורים" ולשנות את מכתב ההכרה המקורי, הוא הבסיס לדיון בוועדה.
7. בנסיבות העניין, היה על הוועדה להפעיל את סמכותה ולהחליט במישור המקצועי, הרפואי, לאחר מתן אפשרות למערערת להתייחס למסמכים הרפואיים ולהשמיע טיעונים משלימים טרם מתן החלטה מנומקת ומפורטת.
8. לאור כל האמור, הערעור מתקבל.
9. עניינה של המערערת יוחזר לוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), בהרכבה הנוכחי, על מנת שזו תשקול עמדתה מחדש בעניין הקשר הסיבתי בין הליקוי בכתף לתאונה תוך שמובהר לועדה, כי חובתה לקיים דיון רפואי ענייני עצמאי בשאלת הקשר הסיבתי ומכתב ההכרה המתוקן של פקיד התביעות אינו מחייב אותה בהחלטתה.

המערערת תהא רשאית להציג מסמכים רפואיים נוספים לפני הוועדה ולטעון לפניה. החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת.

1. משהתקבל הערעור, יישא המשיב בהוצאות המערערת בסך 3,000 ₪.

על פסק דין זה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום ממועד קבלתו אצל הצד המבקש לעשות כן.

ניתן היום, כ"ט ניסן תשפ"א, (11 אפריל 2021), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.