1. הנתבעת הגישה התנגדות ביחס לבקשה לביצוע שני שטרות על סך כולל של 2,800 ₪ [בתיק 19853-11-20], ולבקשה לביצועם של שלושה שטרות נוספים על סך כולל של 17,584 ₪ [בתיק 14770-11-20]. כל השטרות הם שיקים שנמשכו על ידי הנתבעת לפקודת התובע במסגרת הסכם שכירות משנה של חדר בדירה ברחוב ארנון 1 בתל אביב, וחוללו. הדיון בשתי ההתנגדויות אוחד בהסכמת הצדדים שאושרה בהחלטתי מיום 19.1.21.
2. בהתנגדות עמדה הנתבעת על כך שמסירת האזהרה בדבר הגשת הבקשה לביצוע השטרות הנידונים בתיק 19583-11-20 נמסרה שלא כדין לבית הוריה ביוקנעם, וזאת שעה שאין היא מתגוררת שם. לגופה של התנגדות נטען כי השיקים הנידונים בתיק 19853-11-20, שנועדו לתשלום שכר הדירה של חודש פברואר 2020, פקעו משהוחלפו בהסכמה בתשלום במזומן לתובע שבוצע, כמשתמע מסעיף 15 לתצהיר, בתחילת חודש פברואר 2020, כאשר לאחר מכן, ובעקבות דין ודברים בין הצדדים שנבע מתלונות הנתבעת ביחס להשכרת החדרים הנוספים בדירה לתקופות קצרות ולאורחים מזדמנים, עזבה הנתבעת את המושכר בסוף חודש פברואר 2020. משכך, לשיטתה אין הנתבעת חייבת דבר לתובע, לא והתובע לא היה רשאי להפקיד גם את יתר השיקים ובהם שיק לביטחון שמסרה לו [הנידונים במסגרת תיק 14770-11-19], ואם לא די בכך שיק בגין דמי השכירות לחודש אפריל שלא הספיקה לבטל, הופקד על ידי התובע ונפרע למרות שכאמור כבר לא התגוררה במושכר.
3. מושכל יסוד של דיני הפרוצדורה האזרחית הינו כי בשלב זה של הדיון בהתנגדות לביצוע שטר עול ההוכחה המוטל על הנתבע הינו מצומצם. על-כן בבוא בית המשפט לשקול מתן רשות להתגונן עליו להניח כי העובדות שהנתבע טוען להן אמנם נכונות, ובהנחה זו עליו לבדוק, האם יש באלה כדי להצביע על הגנה אפשרית, ולו אף בדוחק. הנתבע אינו נדרש בשלב הזה להראות כיצד יוכיח את גרסתו ולפיכך תינתן רשות להגן אפילו נטענה טענה בעל פה כנגד מסמך בכתב, ואף אין שוקלים בשלב זה את מהימנות המבקש או את סיכויי הצלחתו בתום ההליך העיקרי. נוכח עוצמתה של זכות הגישה לערכאות, ככל שהגנת המבקש אינה הגנת בדים, בכך סגי, ויש להעדיף את מתן יומו בבית המשפט.
4. המונח "הגנת בדים" יוחד אפוא בפסיקה למקומות בהם נעלה מכל ספק כי אין לנתבע סיכוי להצליח בהגנתו. למשל, כאשר הנתבע בהיחקרו בעצמו משמיט את היסוד לעובדות שהוא טוען להן [ראו ע"א 241/61 מנהיים ואח' נ' ניקולסבורג, פ"ד ט"ו 2425], או כאשר ההנחה העובדתית קורסת אל מול חומר הראיות כולו, כפי שהובא לפני בית המשפט, וזאת שעה שבחינתו של החומר אינה מצריכה כניסה לשיקולי מהימנות, ועת בית המשפט אינו נדרש להכריע בין גרסאות נוגדות, אלא עניין לו בגרסה אחת, המופרכת מעצמה, כאשר זהו הכלל - טענת הגנה שבתצהיר, המתבדית מניה וביה, אינה עילה למתן רשות להתגונן [ע"א 469/87 בורלא נ' טפחות בנק למשכנתאות לישראל בע"מ פ"ד מג(3) 113 (1989)].
5. בד בבד, על המבקש רשות להתגונן מוטלת החובה להציג מסכת עובדתית מפורטת ושלמה [ראו מע"א 170/60 חיים קופלזון נ' ארגון העצמאים נכי מלחמת השחרור (1960), ועד רע"א 8123/18 זריהן נ' עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ (2018)].
6. הקרקע נשמטה מתחת טענת הנתבעת בתצהירה כי עזבה את המושכר בסוף חודש פברואר 2020, וזאת שעה שבמסגרת חקירתה הנגדית הודתה כי רק ביום 1.4.20 עברה למושכר חדש ברחוב שלמה המלך [וראו גם מכתב בא כוחה מיום 6.4.20 המציין את יום 29.3.20 כמועד פינוי המושכר], ועל אתר החליפה את טענתה בתצהיר ביחס לדמי השכירות של חודש מרץ בטענה חדשה – כי אלה לא שולמו משום שהתובע פרע את השיק של חודש אפריל [ראו עמ' 5 לפרוטוקול מיום 8.2.21, שורות 20-26, עמ' 6, שורות 1-3].
7. טענת התשלום במזומן עבור חודש פברואר 2020 קרסה אף היא אל מול ההתכתבויות שהוצגו ולפיהן [ראו מש/3] ביום 18.2.20 כתבה הנתבעת לתובע כי אינה משלמת את דמי השכירות משום ש"אין לי כסף". כאשר מצרפים זאת לכך שההתנגדות הוגשה באיחור, וללא צירוף בקשה להארכת מועד, ולכך שעל גבי ייפוי הכוח לבא כוחה שצורף לתיק ציינה הנתבעת עצמה, ובניגוד לנטען בהתנגדות, כי כתובתה היא באותו בית ביוקנעם, המהווה אף את כתובתה הרשומה במשרד הפנים, אין מנוס מן המסקנה כי דין ההתנגדות בתיק 19583-11-20 להידחות.
8. ביחס להתנגדות הנוספת – נוכח המפורט בסעיפים 3 ו-4 לעיל לא ניתן לשלול מהנתבעת את יומה בבית המשפט, ויש להעניק לה הזדמנות להוכיח הן את טענותיה בדבר סיבת עזיבת המושכר, וזאת על אף שטענותיה לעניין זה נראות כדחוקות בשל המפורט בסעיף 7 לעיל, הן את הטענה בדבר קיזוז דמי השכירות לחודש מרץ 2020 מתשלום חודש אפריל 2020, והן את הטענה בדבר אי הותרת חובות כלשהם לתובע בגין השימוש במושכר, לרבות נזקים נטענים למושכר, ומשכך – הטענה כי הסכום בשטר הביטחון מולא שלא כדין. אכן, טענות הנתבעת לא פורטו כדבעי בתצהיר ההתנגדות, ברם נוכח תצהירה של הנתבעת שהוגש ביום 1.3.21, בהתאם להחלטתי בתום הדיון מיום 8.2.21, על נספחיו, ובשים לב לחובה על פי הפסיקה [ראו רע"א 3532/06 עז' המנוח יוסף הבי ז"ל נ' בנק הפועלים בע"מ (2006) רע"א 2075/05‏ ‏ שחר יוסף נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (2005)], לבחון את יכולתו של נתבע לעמוד בערובות ששוקל בית המשפט להטיל כתנאי למתן רשות להתגונן, ואשר תכליתה שלא למנוע בהטלת הערובה את האפשרות של נתבע עני להביא הגנה אפשרית לפני בית המשפט, אף אם קלושה או אינה מפורטת כדבעי, לא מצאתי מקום להתנות את מתן הרשות להתגונן בתיק 14770-11-20 במתן ערובה כלשהי.
9. התוצאה:
10. ההתנגדות שהוגשה בתיק 19583-11-20 נדחית, והמזכירות תסגור תיק זה. ההליכים בתיק ההוצאה לפועל שמספרו 513361-03-20 ישופעלו לאלתר, ועל סכום החוב בתיק יתווספו הוצאות משפט בגין הדיון כאן בסך של 1,000 ₪.
11. ניתנת לנתבעת הרשות להתגונן מפני התובענה בתיק 14770-11-20, ברם נוכח היעדר הפירוט בתצהיר ההתנגדות, והחלפת טענות בתצהיר בטענות חדשות במסגרת חקירתה הנגדית של הנתבעת, תישא הנתבעת בהוצאות גם בגין הדיון בהתנגדות זו בסך של 2,000 ₪ אשר ישולמו על ידה לתובע בתוך 30 ימים.
12. ניתנות הוראות דיוניות להמשך ההליך בתיק 14770-11-20 כדלהלן:
13. ההליך ינוהל בדיון מהיר. המזכירות תגדיר את התיק כתיק במסלול דיון מהיר – תאד"מ.
14. בהתאם לסמכותי לפי סעיף 20 (ו) לתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט-2018 [להלן – "התקנות"] אני מורה לתובע להגיש עד ליום 5.4.21 כתב טענות משלים לבקשה לביצוע שטר המפרט את הנדרש בהתאם לסעיפים 11 (1), ו-11(3), לתקנות. אורכו של כתב הטענות המשלים לא יעלה על ארבעה עמודים.

לכתב הטענות המשלים יצורפו המסמכים המפורטים בסעיף 15 לתקנות, וכן המסמכים המפורטים בסעיף 79 (א) לתקנות.

1. הנתבעת תשלים את ההליכים הקבועים בסעיף 79 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, עד ליום 12.4.21.
2. תז"פ ליום 13.4.21.
3. אחר השלמת האמור לעיל - ב"כ הצדדים יקיימו דיון מקדמי בהתאם לסעיפים 34-36 לתקנות. דיווח באשר לדיון המקדמי, יוגש לפי טופס 4 שבתוספת הראשונה לתקנות, לפחות 14 יום לפני ישיבת קדם המשפט.
4. ישיבת קדם משפט נקבעת ליום 22.6.21 בשעה 10:30.

רשימת בקשות שמבוקש לדון בהן בישיבת קדם משפט, תוגש בהתאם לסעיף 49 לתקנות, עד לא יאוחר מ - 20 יום לפני ישיבת קדם משפט. תשובה לרשימת הבקשות תוגש תוך 14 יום. רשימת עדים, בהתאם לסעיף 62 לתקנות, תוגש על-ידי התובע 20 יום לפני ישיבת קדם משפט, ועל-ידי הנתבע 14 יום לאחר מכן.

1. חיוביהם הדיוניים של הצדדים אינם תלויים זה בזה.

ניתנה היום, ב' ניסן תשפ"א, 15 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.