זוהי התנגדות לביצוע תובענה על סכום קצוב ובצידה בקשה להארכת מועד להגשתה.

תיק ההוצאה לפועל נושא ההתנגדות נפתח ביום 5.3.2014, סכום החוב בפתיחת התיק עמד בסך של 13,091 ₪, ואילו בעת העברת העניין לבית המשפט עמד החוב בסך 21,961 ש"ח.  

על פי הבקשה, המבקש כלל לא ידע על קיומו של תיק ההוצאה לפועל עד אשר הוטל עיקול על חשבון הבנק שלו בעקבותיו בירר ומצא כי מקורו בתיק ההוצאה לפועל נושא ההתנגדות. המבקש טוען כי מעולם לא רכש ולא התקשר עם המשיבה בעסקה וכי החתימה על ההסכם מזוייפת ואינה חתימתו.

המשיב התנגד לבקשה להארכת מועד בטענה כי מדובר באורכה בלתי סבירה. תיק ההוצאה לפועל נפתח לפני כשבע שנים. אזהרה נמסרה כדין ואף ננקטו הליכים במסגרת תיק ההוצאה לפועל נגד המבקש, כך שלא ניתן לקבל את גרסתו הכללית והסתמית לפיה נודע לו רק לאחרונה, בעקבות עיקול בחשבון הבנק על אודות קיומו של תיק ההוצאה לפועל. אשר להתנגדות גופה מדובר בטענות כלליות וסתמיות, שאינן מגלות הגנה ולו בדוחק. המשיב תיאר בפירוט את סוג והיקף השירות שהעניק למבקש כנגד החשבון עליו חתום, לטענתו, המבקש.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה קבעתי מועד לדיון, אלא שזה נדחה לבקשת הצדדים. בהמשך הוגשה בקשה נוספת, מוסכמת, לדחיה ומטעמיה נעתרתי לה, תוך שציינתי כי מחמת יעילות, בשים לב לסוג ההליך, בדעתי להכריע בבקשה על יסוד החומר שהוגש לתיק ולאחר שתינתן למבקש הזדמנות נאותה להשיב לתגובה. החלטתי נצפתה במשרד ב"כ המבקש וחרף זאת תשובה לא הוגשה במועד שנקצב או בכלל.

להשלמת התמונה אוסיף, כי ביני לביני הגיש המבקש בקשה לביטול הגבלת רישיון נהיגה שהוטלה עליו במסגרת תיק ההוצאה לפועל. הבקשה נתבררה ובסופו של דבר קבעתי, כי בכפוף להפקדת סך 2,500 ₪ בקופת בית המשפט תבוטל ההגבלה כמבוקש. הסך האמור אכן הופקד.

כידוע, בשלב הדיון בבקשת רשות להתגונן, די לו למבקש שיצביע על הגנה אפשרית. בית המשפט אינו נכנס למהימנות טענות ההגנה או לדרכי הוכחתן, הוא אינו צריך להשתכנע שהטענות נכונות  כי אם אפשריות כטענות הגנה. ואולם טענה כללית וסתמית אינה מספיקה. כבר נקבע כי "אין מבקש הרשות להתגונן רשאי להסתפק בהעלאת טענות כלליות בתצהירו, אלא עליו להיכבד ולהיכנס בתצהירו לפרטי העובדות שעליהן הוא מבסס את טענות ההגנה שלו..." (ע"א 9654/02‏ חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל (1.11.2004), מפי כב' השופט טירקל). במקרה זה המבקש העלה טענה כללית של זיוף מבלי לתת כל רקע לדברים או הסבר למערכת היחסים העסקית בין הצדדים. המבקש אף בחר שלא להשיב לתגובה, ובכך לסתור את טענות המשיב בכל הקשור לסוג והיקף השירות שהוענק לו.  

אשר להארכת המועד. טענתו של המבקש היא כי לא ידע על קיומו של תיק ההוצאה לפועל. אין בידי לקבל טענה זו. ראשית, המבקש אינו מפרט מתי נודע לו על העיקול שהוטל בבנק. מדוע דווקא עכשיו הבחין בעיקול שעה שהליכים שבוצעו נגדו מאז נפתח תיק ההוצאה לפועל חמקו מעיניו. הוא אינו מצרף את ההודעה שקיבל על אודות העיקול מאת הבנק, אינו מפרט ואינו תומך את טענתו בדבר. שנית, טענתו של המשיב (בסעיף 15 לבקשתו) כי המבקש פנה אליה בניסיון לגבש פשרה כלל לא נסתרה הגם שניתנה למבקש אפשרות לכך. שלישית, ובזה העיקר, המבקש כלל לא התייחס וממילא לא סתר את אישור מסירת ההתראה – שבוצע ומולא על ידי עובד דואר ישראל – ביום 20.10.2013 ולפיו המבקש סירב לקבל את ההתראה. המבקש אף לא התייחס למקור לעדכון המצאה מלאה של האזהרה בתיק ההוצאה לפועל כעולה מהנספחים שצירף המשיב לתגובתו, ולמעשה התעלם מנתונים אלו.

בשלב זה מוכן הייתי לדחות ההבקשה וההתנגדות, ואולם, כדי שלא לחסום את דרכו של המבקש להתגונן בפני התובענה, חרף הזמן הרב שחלף מאז הוגשה, סברתי כי נקודת האיזון מצויה בהארכת המועד ובמתן רשות להתגונן בכפוף לתשלום הוצאות המשיב בסך של 2,500 ₪ והפקדת ערובה בסך 15,000 ₪ (מלבד הסך שכבר הופקד בקופת בית המשפט) בתוך 30 יום מהיום.  בהקשר זה אציין שכבר נפסק לפני שנים ארוכות כי "מקום שתצהיר ההגנה 'כמעט' אינו מגלה הגנה, ובית המשפט היה מוכן לסרב לבקשת רשות להתגונן, שוב אין מניעה לכך שיתן לנתבע רשות מותנית בתנאי שכזה" (ע"א 219/65 צבי דגני נ' אליהו גניני (23.11.1965), מפי כב' השופט זוסמן), "וזאת כחסד שנעשה עם מגיש הבקשה, שבכל זאת ניתנה לו הרשות להתגונן" (רע"א (חי') 59318-01-19 סוקי נ' חד - אסף מתכות בע"מ (28.1.2019), מפי כב' השופטת בטינה טאובר).

סוף דבר, בכפוף להפקדת סך של 17,500 ₪ עד ליום 6.6.2021 (מתוכו ישוחרר לידי המשיב סך של 2,500 ₪), יוארך המועד, תתקבל ההתנגדות ותינן הרשות להתגונן. בחלוף המועד ובהעדר הפקדה כאמור תידחה ההתנגדות ותיק בית המשפט ייסגר.

לעיוני ביום 7.6.2021.

לטיפול המזכירות.

ניתנה היום, כ"ג אייר תשפ"א, 05 מאי 2021, בהעדר הצדדים.